ברקע דו"ח המבקר: משרד האנרגיה מחפש יועצים לחישוב תמלוגי הגז

המשרד פירסם מכרז לליווי גביית התמלוגים לאחר שנתיים של מחלוקת מול בעלי מאגר תמר, שדרשו הנחה של כ–40 מיליון דולר ■ מבקר המדינה העיר על העיכוב בקביעת שיטת החישוב

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

משרד האנרגיה פירסם בשבוע שעבר מכרז למתן שירותי ייעוץ וביקורת חשבונאיים ופיננסיים עבור ליווי מינהל אוצרות הטבע במשרד, בין היתר, בהליך גביית התמלוגים מחברות הגז הטבעי, אופן חישוב התמלוגים ובדיקת הדו"חות שהגישו החברות.

במשרד מכוונים את המכרז דווקא למשרדי רואי חשבון, כאשר תקופת ההתקשרות תחל בינואר 2016, למשך 16 חודשים - עם אופציה להארכת החוזה בשלוש שנים נוספות.

מבקר המדינה, יוסף שפיראצילום: אוליבייה פיטוסי

המכרז מתפרסם על רקע המחלוקת הנמשכת בין המשרד לבין השותפות במאגר תמר סביב שיטת חישוב התמלוגים, וכן שבועיים לאחר הביקורת החריפה שמתח מבקר המדינה בעניין. זאת, בטענה לשרירותיות חישוב התמלוגים שבהם מחויבות חברות הגז - ובעיקר נוכח חוסר השקיפות שבחישוב.

ב–2014 גבה מינהל אוצרות הטבע 718 מיליון שקל בגין תמלוגי גז ממאגרי תמר וים תטיס, וב–2015 צפוי סך התמלוגים להיות כ–820 מיליון שקל.

"להשקיע לקראת לחצי החברות"

לפי חוק הנפט, בעל חזקה אמור לשלם לקופת המדינה תמלוגים בשיעור של 12.5% משווי המשאב "בפי הבאר". היות שגז טבעי אינו סחיר, שווי השוק שלו מחושב לצורך גביית תמלוגים באמצעות ניכוי עלויות הפקתו והולכתו ממחיר המכירה.

נוסחה שטחית זו יצר בעשור האחרון פתח לטענות "יצירתיות" מצדן של חברות הגז, ומכאן - להתדיינויות לא שקופות שניהל משרד האנרגיה במישרין מול נציגי החברות, מבלי לתת פומבי לתוצאות, ואף מבלי לערב משרדי ממשלה אחרים.

כך, דו"ח מבקר המדינה, שפורסם לפני כשבועיים, גילה כי מאז תחילת הפקת הגז ממאגר ים תטיס ב–2004, גבתה המדינה תמלוגים בניכוי 70% מהוצאות בניית האסדה ומתקניה, 60% מהוצאות התפעול ו–100% מעלויות צינור ההולכה והקמת מתקני הפקה שאינם על האסדה. משרד האנרגיה לא פירסם את ההסכם, אך בעבר דווח כי שיעור התמלוגים האפקטיבי ששילמו השותפות בים תטיס, דלק ונובל אנרג'י, היה 10.6%.

ועדת ששינסקי כתבה במסקנותיה כי יש לקבוע הגדרה ברורה לחישוב התמלוגים, אך זה נותר עדיין נחלת משרד האנרגיה בלבד. לפי דו"ח המבקר, בנובמבר 2011 המליץ מנהל אגף תמלוגים, חשבונאות וכלכלה במשרד האנרגיה לבחון מחדש את הגדרת התמלוג על פי הבאר, ואף המליץ "להשקיע בקבלת חוות דעת כלכלית־משפטית מקיפה שכוללת השוואה בינלאומית ויכולת עמידה מול לחצים שיופעלו על ידי החברות". כל זאת, לפני תחילת הפיתוח ממאגרי תמר ולווייתן.

לפי מנהל התמלוגים, ההכנסות ממאגרים אלה עשויות להגיע ל–5 מיליארד שקל בשנה החל ב–2020, וכל עלייה של אחוז בשיעור התמלוג האפקטיבי משמעותה תוספת של 50 מיליון דולר בשנה (החל ב–2020) ו–15 מיליון דולר בשנה עד אז.

חרף אזהרה זו, רק ב–2013 החל משרד האנרגיה בבדיקת הנושא באמצעות יועץ חיצוני. זאת, בעוד שהפקת הגז מתמר כבר החלה, ובין המשרד לבין השותפות במאגר התגלעה מחלוקת על אופן חישוב התמלוגים.

חוות הדעת הכלכלית הסופית על אופן חישוב התמלוגים האפקטיבי התקבלה רק בדצמבר ב–2014, ולפיה הניכוי הנדרש לא יהיה יותר מ–0.5%. כלומר, שיעור התמלוגים האפקטיבי לא יפחת מ–12%. זאת, בעוד שלטענת משרד האנרגיה, חברות הגז דרשו לשלם 9.4%. בסיכום דבריו, קבע המבקר כי על המשרד לסיים בהקדם את קביעת הוראות בדבר אופן חישוב התמלוגים - ולפרסמן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker