"יהיו כאן פקקים, מזיקים, הפסקות מים וחשמל, רעש ולכלוך. רבים מהעסקים ייסגרו" - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"יהיו כאן פקקים, מזיקים, הפסקות מים וחשמל, רעש ולכלוך. רבים מהעסקים ייסגרו"

בעלי עסקים חוששים כי עבודות הרכבת הקלה, שצפויות להתחיל בשבוע הבא, יובילו אותם לקריסה: "יש כאן מאות בעלי עסקים בני 40 ו–50 שלא מחכה להם מצנח זהב" ■ עיריית תל אביב־יפו: "מדובר בפרויקט של נ.ת.ע ושר התחבורה" ■ נ.ת.ע: "עושים כל שניתן כדי לצמצם את ההפרעה"

8תגובות

"הרכבת הקלה יוצאת לדרך. אנו מתנצלים על ההפרעות שיגרמו עבודות ההקמה ומודים על הסבלנות וההבנה" - כך נכתב בעמוד הבית של חברת נ.ת.ע (נתיבי תחבורה עירוניים) הממשלתית, המופקדת על יישום בניית הרכבת הקלה בתל אביב. ואולם לכ–700 בעלי עסקים שנמצאים בקו הראשון שיושפע מעבודות הרכבת הקלה ולאלפי עסקים נוספים ברחבי העיר אין את הסבלנות וההבנה שבנ.ת.ע מבקשים מהם.

ביום ראשון יתחילו עבודות החפירה בתל אביב, שיכללו בשלב הראשון הקמת חומות הגנה ענקיות בגובה שלושה מטרים לאורך ארבעה בורות ענק - ולא מעט בעלי עסקים מבינים שלא בטוח שהעסק שלהם יהיה קיים כשהעבודות יסתיימו בעוד כמה שנים.

אייל טואג

"מיום ראשון יהיו פה פקקים מטורפים, מזיקים, הפסקות מים, הפסקות חשמל, רעש, לכלוך ומה לא. 60% מהעסקים באזור שלי ייסגרו", מעריך יניב מאיר, הבעלים של סביח דה לוקס שברחוב הרכבת, שמגדיר את עצמו כ"קו ראשון לגדר". הוא מתכוון לכך שבמרחק של פחות משלושה מטרים מהעסק שלו תוקם גדר גבוהה, והרחוב שבו נמצא העסק שלו יהיה סגור לכלי רכב פרטיים ולתחבורה ציבורית.

"יש פה מאות בעלי עסקים בני 40 ו–50, שלא מחכה להם מצנח זהב. פתאום לפני כמה חודשים אמרו לנו שעושים רכבת קלה. מאז כל הגורמים האחראים שאמורים לדאוג לנו מסתכלים על זה כעל גזירת גורל, מעין אסון טבע שהיה חייב לקרות ואין איך להימנע ממנו - כשבפועל זהו אירוע מתוכנן, שמכניס 16 מיליארד שקל לידיים של הרבה אנשים, שנכפה על בעלי העסקים ושמוציאים אותו לפועל בצורה מאוד גרועה ולא מסודרת", אומר מאיר.

בחברת הייעוץ והמחקר צ'מנסקי בן שחר טוענים כי הפדיון של עסקים שנמצאים בסביבת תחנות הרכבת ייפגע בעד 50%. לדברי תמיר בן שחר, "בענף ההסעדה והאופנה עסקים לא יכולים לשרוד יותר מכמה חודשים עם פגיעה כזאת במכירות. אפשר להסתכל על מה שקרה לעסקים ברחוב יפו בירושלים כדי להבין מה הולך לקרות לעסקים בתל אביב. ברחוב שינקין בתל אביב היו עסקים שנפלו עוד לפני שהתחילו את השיפוץ ברחוב.

אייל טואג

"צריך להבין שמיום ראשון הקרוב תיכנס הרבה פחות אוכלוסייה לתל אביב. ברור לכולם שיהיה סיוט להיכנס לחלקים נרחבים בעיר, וגם אם בפועל הסיוט יהיה פחות גדול והפקקים יוסיפו חצי שעה לדרך ולא שעתיים, אנשים לא ייכנסו לעיר. נקודה".

לדברי בן שחר, מי שייפגעו אנושות יהיו אותם עסקים לא ייחודיים, שנמצאים בסמוך לתחנות המתוכננות, שאנשים יחליפו אותם בעסקים הממוקמים באזורים נוחים יותר. "מכיוון שחלק מהמשרדים והעסקים יעברו למקומות אחרים, לעסקי ההסעדה והמזון יהיו פחות לקוחות שמועסקים בסביבתם. בנוסף, אנשים מחוץ לתל אביב ימנעו מלהגיע לאזור אלא אם מדובר בעסק ייחודי מאוד ששווה את הטרחה. גם עסקים שאינם עוסקים במזון ייפגעו בהתאם.

"כך, למשל, צפויה ירידה ניכרת בהגעה לתל אביב של אוכלוסייה המתגוררת מדרום לעיר (בת ים, ראשון לציון וכדומה) וממזרח לה (פתח תקוה, קרית אונו ועוד). פגיעה קריטית תגיע מכיוון הולכי הרגל. עסקים רבים באזור הרחובות קרליבך והארבעה, למשל, מושתתים על תנועת הולכי רגל, שלא יגיעו יותר, ויצטרכו להסתמך על לקוחות המשתמשים בתחבורה ציבורית".

לדבריו, יהיה גם מי שירוויח מהבלגן בעיר: קניון רמת אביב, השטחים המסחריים בצפון תל אביב, נמל תל אביב, רחוב דיזנגוף, גן העיר ודיזנגוף סנטר ייהנו מכניסת אוכלוסייה מהחלק הצפוני של תל אביב. גם קניון השלום, שהנגישות שלו ישירה מאיילון, יכול ליהנות מהעובדה שהנגישות לאזורים אחרים בעיר חסומה".

"העירייה מתייחסת אלינו כמו לאוויר"

בעלי העסקים טוענים כי הגורמים האחראים אינם עושים מספיק כדי לאפשר להם לשרוד את השנים הקרובות. לדברי טל בודנשטיין, בעלי רשת הקפה Loveat, המפעילה שישה סניפים בתל אביב כולל אחד במתחם גן החשמל, "במרחק של שלושה מטרים מהסניף תוקם גדר שמפרידה אותנו משאר העיר. יהיה כאן תוהו ובוהו לעסקים, ואף אחד לא מציע לנו פתרונות.

אייל טואג

"אפשר היה להנגיש את העסקים על ידי בניית גשרים להולכי רגל במקומות נכונים, או הפיכת המתחמים למקום בילוי עם תערוכות מתחלפות, סגירת המתחם ומיזוגו. במקום זה, מציעים לנו שלטי פרסומת על הגדר. מעבר לזה, מה שהעסקים הכי צריכים זה חמצן בדמות כסף. יהיו כאן אלפי עסקים שבלי כסף תוך שלושה חודשים יתחילו להיסגר. אנשים יאבדו פה את כל מה שהם בנו.

"במקרים שבהם הקימו פרויקטים דומים באירופה עשו זאת בשנתיים ולא בשש שנים ונתנו כסף לעסקים. בינתיים, שר התחבורה, ישראל כ"ץ, והשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, מתכתשים ביניהם. הבלגן מתחיל בעוד כמה ימים ואף אחד לא אומר לנו כלום - כמה רעש יהיה, איפה יחפרו, כמה לכלוך יהיה. לדעתי הם בעצמם לא יודעים", אומר בונדשטיין.

מאיר מסביח דה לוקס טוען שבנ.ת.ע מנסים לעזור, אולם אין ביכולתם לתת פתרונות אמיתיים - ומפנה אצבע מאשימה לעיריית תל אביב. "האנשים של נ.ת.ע נחמדים ונותנים לנו מה שהם יכולים, אבל מה שהם נותנים לא עוזר לנו בכלום. הם יעשו קצת שאטלים וישאירו את החניונים באזור פתוחים - תודה רבה באמת. הרי רוב האוכלוסייה לא תיסע בשאטלים שלהם, ואת רוב מקומות החניה שיש בחניונים הבודדים שיש כאן באזור יישכרו החברות הגדולות והבנקים שפועלים בסביבה, ולאנשים פרטיים לא יישאר מקום חניה".

לדברי מאיר, "נ.ת.ע מקיימים כנסים שבהם הם מסבירים לנו דברים שאנחנו כבעלי עסקים כבר יודעים, כמו איך לוקחים הלוואות בערבות מדינה או איך מנהלים תזרים. הבעיה היא שלקחת הלוואה בערבות מדינה זה דבר מסוכן מאוד כשלא יודעים מתי ואיך נוכל להחזיר אותה, אם בכלל, כמו במקרה של העסקים באזור. היו צריכים לבוא ולתת עזרה כספית אמיתית - הרי ברור שעסק שחופרים ממש מולו לא יוכל להתקיים, אז שלא ירמו אותו שיהיה בסדר. עסקים רבים כבר החלו בפיטורי עובדים.

"הייתי מצפה מעייריית תל אביב לקחת אחריות ולעזור לנו. פגשתי מישהי מהעירייה ושאלתי אותה למה נתנו לנו לפתוח עסק פה אם הם ידעו שמתישהו יקרה כל הסיפור הזה. היא אמרה שהם ידעו שזה יגיע, אבל לא היו בטוחים מתי, אז הם העדיפו להתעלם מזה כל עוד הי ה אפשר. הם נתנו לי רישיון עסק שמתחדש בכל שנה־שנתיים ואני מצפה מהם להודיע לי מספיק זמן מראש אם הם כופים עלינו וסוגרים אותנו בגדר או לפנות אותנו בליווי עזרה כלכלית או לתת לנו עזרה כספית".

לדבריו, "אני רוצה שעיריית תל אביב תעזור לי בנגישות למקום - שיהיו מעברים אמיתיים ולא מעבר אחד לאזור שלם. פטור מארנונה זה לא מספיק, אבל גם את זה הם לא נותנים. עיריית תל אביב מתחמקת. החוק הוא לטובת העירייה, ובעלי העסקים הם אוויר בשבילה".

לדברי ברוך כתאני, שותף ברשת ההנעלה שני בר שלה שני סניפים בתל אביב, אחד מהם במוקד הבנייה ברחוב מקווה ישראל, "אין שום גורם שבא ומסביר לנו מה יהיה היקף הרעש, איך יהיה ומה יהיה - אני כבר חושב שאין להם מושג מה הולך להיות פה באמת - כמה פקקים ואבק יהיו, ומה יהיה היקף הרעש. רק עכשיו אמרו לי שהפריקה והטעינה של הסחורה יהיו במרחק של 150 מטר - וזה בעייתי מאוד".

"לא יהיה מנוס מלעבור מכאן"

כתאני הוא בין בעלי העסקים שמתכננים להעביר את העסק שלהם למקום אחר, בעייתי פחות. "חלק מבעלי העסקים כבר עברו. נראה לי שגם לי לא יהיה מנוס מלעבור, אבל אני ממתין קצת כדי לראות מה קורה ולאן כדאי לעבור — הרי כל העיר מתארגנת מחדש. המזל הוא שבניגוד לרשויות, בעלי הנכסים מגלים הבנה למצב".

כתאני ו–22 בעלי עסקים נוספים הגישו בשבוע בעבר תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד נ.ת.ע, משרד התחבורה, משרד הפנים ועיריית תל אביב־יפו, שבה ביקשו מתן צו מניעה לעבודות.

לדברי עמית פישרמן, מבעלי מפגש הסטייק הממוקם בדרך מנחם בגין, "אני שונא להגיד 'אכלו לי שתו לי', אבל הם הורגים אותנו. אפילו הנחה בארנונה הם לא נותנים לנו — זה פשוט הזוי. מה הם מציעים לנו? לתלות שלט להגיע אלינו, אבל אין אפשרות להגיע כי הדרכים ברכב חסומות וצריך ללכת כמה דקות ברגל. גם מי שיגיע ייאלץ לשבת באתר בנייה".

פישרמן אומר כי "זה מפחיד אותנו מאוד. יש לנו התחייבויות בחיים הפרטיים שלנו, יש לנו משכנתא, עכשיו לך תמצא את עצמך בגיל 40 מתחיל הכל מחדש. אתה לא יודע איך לתכנן את החיים שלך. אנחנו שקופים בשבילם. אין בעיה שאנשים גוזרים קופונים, אבל למה לדרוס אותנו בדרך? הרי אפשר היה לעשות את הפרויקט בשלבים, להתארגן כמו שצריך, העיר לא ערוכה לזה בכלל. כרגע החוק הוא אתם, כי טובת הציבור היא לפני טובת העסקים".

נ.ת.ע: נארגן אירועים לקהל הרחב

מקור בחברת נ.ת.ע אמר 
ל–TheMarker כי בחברה מנסים לעשות ככל האפשר כדי להקל על בעלי העסקים, אך זה לא תמיד אפשרי. "אנחנו מטפלים בכל פנייה. יש לנו קושי אם בעל עסק מבקש גשר להולכי רגל, אבל אם למשל אדם רוצה להשאיר שולחות וכסאות בחוץ, איפשרנו זאת והזזנו את הגדר".

לדברי המקור, "ערכנו הרבה מאוד מפגשים עם בעלי עסקים ונתנו להם מספרי טלפון של אנשים בחברה שהם יכולים לפנות אליהם. הוספנו נתיבי תחבורה ציבוריים - למשל בגשר מעריב. זה היה מזרז את העבודות אם היינו סוגרים את כל האזור לשלוש שנים, אבל התקבלה החלטה שכלי רכב פרטיים לא יוכלו לנוע בציר הזה, אבל תחבורה ציבורית תוכל, והחניונים מסביב יישארו פתוחים. בנוסף, יהיו שאטלים בחינם שיגיעו לכל אזורי העבודה ישירות.

"בגן החשמל ובאזור גשר מעריב נארגן המון אירועים מושכי קהל. נקים נקודות תצפית וחורי הצצה בקירות הסמוכים לעבודות כדי שימשכו מבקרים שמעוניינים לראות את העבודות. נפרסם את העסקים בצורה גרפית יפה על הגדרות של הכבישים הראשיים. לגבי הטענות שנשמעו על המרחק של עמדת הפריקה והטעינה מבית העסק, אנחנו מחויבים להביא בעצמנו את הסחורה עד לפתח בית העסק.

"אני מבין את בעלי העסקים, אבל בעוד חמש שנים מהיום כל האזור של רוטשילד ודרומה יהיה משודרג. אני חושב שהפגיעה בעסקים בפועל תהיה קטנה משמעותית מהחשש שלהם".

בתשובה לשאלה כמה רעש צפוי באזור, ענה המקור כי "העבודות יהיו במהלך היום בין 7:00 ל–19:00. אנחנו בונים רכבת קלה שמשלבת רכבת תחתית במרכז תל אביב, כך שאנחנו לא יכולים להיות סטריליים, אבל עושים כל שניתן כדי לצמצם את ההפרעה והפגיעה בהם".

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב לתחבורה בינוי ותשתיות, מעבירה את האחריות לחברה הממשלתית נ.ת.ע, לממשלה בכלל, ולשר התחבורה כ"ץ בפרט. לדבריה, "מדובר בפרויקט לאומי שמבוצע על ידי נ.ת.ע, שכידוע מובל על ידי שר התחבורה. עיריית תל אביב־יפו עושה כל שבכוחה כדי לסייע להצלחת הפרויקט ולמזער את המטרדים והקשיים שעתידים לחוות תושבי העיר, עובדיה ומבקריה".

להבי אומרת כי "לגבי העסקים, מדובר בפרויקט שנוגע לא רק לעיר תל אביב־יפו, אלא לערים נוספות במטרופולין; לא רק לצומת קרליבך מנחם בגין בתל אביב, אלא גם לצומת ז'בוטינסקי־אבא הלל ברמת גן. לכן, כל החלטה ביחס אליו תשליך על כל אזורי העבודות, בכל הערים ובכל הקווים, גם העתידיים".

להבי מסכימה עם טענת בעלי העסקים כי יש לדאוג להם לפיצוי כספי על אובדן מכירות או לדאוג להם לעזרה במעבר למקום אחר, אך מפנה אותם לממשלה. "אין ספק שיש לסייע לעסקים שיפגעו באופן ישיר מעבודות הקמת הרכבת, וזאת בהיבטים מגוונים: החל מסיוע בפרסום, שיווק ואירועי מכירות, בפריקה וטעינה ואף בהעתקת העסק למיקום חלופי. לגבי מתן פיצוי על פגיעה בהכנסות העסק, לדעתי, שיפוי כזה צריך להינתן על בסיס קריטריונים אחידים שמבוססים על היקף הירידה בהכנסות העסק, וזאת על ידי המדינה, כפי שנעשה במקרים כמו בצורת או להבדיל במבצע צבאי", היא אומרת.

להבי התייחסה גם לסוגיית ההנחה בארנונה לבעלי העסקים, וציינה כי "ההחלטה ביחס לנושא היא בסמכות הממשלה, ואם תתקבל החלטה היא צריכה לחול על כלל העסקים בתוואי הרכבת. הנושא הועלה גם בוועדת הכלכלה של הכנסת, ואין לי ספק שהוא עוד יידון בהרחבה, בהשתתפות העיריות והעסקים, לטובת מציאת פתרון, שכן מדובר בפרויקט שהיקפו ומשך ביצועו עולה על כל מה שהכרנו עד כה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#