אובדן של מיליארדים למשק: כך ויתרו למונופול הגז על העסקת ישראלים ורכש גומלין - דינמו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אובדן של מיליארדים למשק: כך ויתרו למונופול הגז על העסקת ישראלים ורכש גומלין

הדרישות שנהוגות בעולם הקידוחים הוסרו ממתווה הפשרה מול מונופול הגז, לאחר שמשרד ראש הממשלה התעלם מפניות בנושא ■ משרד הכלכלה: "לצערנו, בקשתנו לא התקבלה"

46תגובות

המשא ומתן שניהלה הממשלה בחצי השנה האחרונה מול מונופול הגז סיפק לה הזדמנות נדירה לתקן עוול ציבורי שביצעה שנה שעברה - ערב הענקת שטר הזיכיון לבעלי מאגר לווייתן, משרד האנרגיה השמיט מתנאי הזיכיון (חזקה) שורת דרישות שחייבו את בעלי לווייתן ברכש גומלין, בשיתוף פעולה עם התעשייה המקומית ובהעסקת כוח אדם ישראלי. זאת, לאור העובדה שחברות הקידוחים היו פטורות מהדרישות עד כה - אף שהן נהוגות בעולם.

במשרד הכלכלה טענו אז כי הדבר נעשה שלא בידיעתם, בהתאחדות התעשיינים הבטיחו להתערב וראשי האקדמיה הישראלית זעמו. אלא שבתום חצי שנה של משא ומתן מחודש מול בעלי לווייתן - דלק, נובל אנרג'י ורציו - התברר כי במתווה הפשרה שגובש מולם לא הוחזרו הדרישות שהושמטו רק לפני כשנה, ובנוסח המתווה לא הופיעה ולו התייחסות לנושא.

התעלמות זו של צוות המשא ומתן הממשלתי נעשתה אף שבסוף ינואר פנה מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, בבקשה להעלות את הנושא לסדר היום. "משנפתח הנושא מחדש, רצוי להציב מראש בפני הזכיינים דרישה זו, שיש בכוחה למנף את ההוצאה הציבורית לטובת המשק", כתב לנג במכתב, שמוען גם לראש הממשלה, בנימין נתניהו; לשר התשתיות דאז, סילבן שלום; ולראשי משרדו.

"לאור העיסוק המחודש בתנאי הפעילות בתחום, אבקש להביא לידיעתך את ההשלכות המשמעותיות שיש למדיניות על מינוף תגליות הגז לפיתוח מנוע צמיחה חדש לתעשייה הטכנולוגית הישראלית, ויצירת אימפקט כלכלי נוסף במשק", כתב לנג לקנדל. "עד כה עסקה המדינה בנושא הגז מזווית המיסוי, זווית היצוא וזווית התחרות. הפן של פיתוח תעשייה עתירת ידע, על הפוטנציאל הכלכלי המשמעותי הגלום בכך - לא נלקחו בחשבון מספק בעת שיקולי קביעת המדיניות על ידי הממשלה.

"יש לשנות מצב זה מן היסוד, כששיקולי פיתוח ערך מקומי ושיתוף פעולה תעשייתי צריכים להיות חלק מהשיקולים המרכזיים שעומדים לנגד עיני המדינה בקביעת מדיניותה בענף", הוסיף.

ההכנסות מהפקת הגז מושקעות במו"פ

בפברואר אשתקד חשף TheMarker כי משרדי האנרגיה והכלכלה גיבשו מסמך שפירט את המחויבויות שבהן יישאו השותפות במאגר במסגרת פרויקט הפיתוח, בכל הקשור לשוק המקומי (local content measures).

הדרישות כללו, בין היתר, מחויבות לרכש ציוד ושירותים מספקים ישראלים; פתיחת המכרזים לקבלנים ישראלים; הכשרת כוח אדם מקומי; והפניית משאבים למחקר ולפיתוח.

דרישות אלה רווחות בעולם קידוחי הגז והנפט, ונכתבו על בסיס הניסיון העולמי בתחום. כך, בנורווגיה, למשל, כל הוצאה של חברות הגז הזרות שפועלות בשטחה לצורך מו"פ, מוכרת כהשקעה לצורכי מס. באוסטרליה ניתנות הקלות במכס על יבוא ציוד מחוץ למדינה, במידה שהחברות הקודחות מתחייבות לרכש מקומי בשיעור משמעותי.

בעוד שנורווגיה וארה"ב נהפכו כבר למעצמות ביצוא ציוד, ידע ושירותים לתעשיית הקידוחים — וכבר לא זקוקות לרגולציה שתחייב הנבת ערך מקומי — ביקש ב–2013 הבנק העולמי לבחון חיוב של חברות גז בפרמטרים של local content דווקא במדינות מתפתחות, ומצא כי גם שם התופעה רווחת (ראו טבלה).

ואמנם, המסמך שהעתיק דרישות אלה לישראל הופיע כנספח לטיוטת שטר הזיכיון שמסר משרד האנרגיה לעיון שותפות לווייתן. אלא שבנוסח הסופי, שעליו סיכמו הצדדים — הנספח הושמט במפתיע. כך, בנוסח הסופי הופיע רק חיוב רפה יחסית בהעסקת כוח אדם מקומי — ללא התחייבות מספרית וללא קביעת שיעור מועסקים מינימלי.

לפי תנאי הזיכיון, השותפות חויבו להגיש בתוך חצי שנה תוכנית מפורטת להעסקת עובדים ישראלים בצורה מדורגת, תוך פירוט מדדים מספריים להגדלת חלקם של בעלי המקצוע הישראלים "ככל האפשר". זאת, כשבידי משרד האנרגיה מוקנית הסמכות לדרוש "הסברים והבהרות" בלבד. הסעיפים שעסקו ברכש, פרסום מכרזים או השקעה במו"פ — הושמטו.

היות ששטר הזיכיון נמסר לתקופה של 30 שנה לפחות, נסתם הגולל על הכרזות משרדי הממשלה בשנים האחרונות בדבר שילובה של התעשייה המקומית בפרויקטים עתירי ההון של הפקת הגז, מינוף התגליות להכשרת כוח אדם ייעודי מקומי, וכן בדבר הכנסת תעשיית ההיי־טק הישראלית לענף המתפתח של טכנולוגיות הקידוחים.

למה בעצם חברות הגז פטורות מרכש גומלין?

החברות הקודחות בישראל פטורות מחובת רכש גומלין - תקנות שמחייבות כל חברה זרה שמתקשרת עם חברות ממשלתיות לרכוש ציוד או שירותים מספקים מקומיים, בהיקף שווה ערך ל–20%–35% מהיקף החוזה שנחתם מולן. מכיוון שתקנות אלה חלות על התקשרויות שנעשות במכרז, נמנעה עד כה ישראל מלחייב בהן את חברות הקידוחים הזרות - אף שההתקשרות מולן נעשית דרך מתן זיכיון מידי הממשלה.

היות שהיקפן הכספי של ההשקעות בפיתוח לווייתן ובהרחבת פרויקט תמר צפוי להסתכם בכ–8 מיליארד דולר - הרי שתיאורטית, מדובר גם באובדן הכנסות במאות מיליוני דולרים עבור העסקים המקומיים.

חברות הגז טענו לאורך השנים כי פעילות חיפושי גז היא יוזמה פרטית - כמו הקמת תחנת כוח, למשל - שאינה כפופה לחוק חובת מכרזים, ולכן אין לרשות לשיתוף פעולה תעשייתי סמכות לכפות עליהן רכש מקומי. לפיכך, דנו משרדי הממשלה באפשרות להחיל את חובת רכש הגומלין במסגרת תנאי הזיכיון שיימסר לידי המפעילות. כך תוכל הממשלה "לעקוף" את תקנות רכש הגומלין. ואולם אפשרות זו לא יצאה לפועל.

"אנו מאמינים כי ישראל צריכה לפעול על מנת לפתח תעשייה עתירת ידע בתחומי הגז הטבעי", כתב לנג לקנדל, והוסיף: "מדובר בתעשייה עולמית עתירת צרכים טכנולוגיים ועתירת משאבים. לתעשייה הישראלית ישנן יכולות טכנולוגיה וחדשנות, שכפי שייצרו ערך בתעשיות כמו ICT ומדעי החיים - הן יכולות לייצר ערך רב בתעשיית הגז והנפט".

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "למרות שאנשי המשרד לא נכללו בצוות המשא ומתן מול חברות הגז, הם פעלו באופן רציף מול הצוות בבקשה להוסיף את היבטי הערך המקומי במעטפת ההסכם המתגבש. לצערנו, בקשת המשרד לא נתקבלה".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם