"חברי קונגרס אמריקאים מאוכזבים" - כך ניסו במשרד החוץ להכשיר את הסכם הגז

נימוקי משרד החוץ לפשרה בגז: האיראנים ו"ידידי אמת" בקונגרס ■ מנכ"ל משרד החוץ, דורי גולד, הזהיר בקבינט: "חברי קונגרס אמריקאים הביעו אכזבה ממה שכינו 'הפרת הסכמים'"

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

האיום האיראני, לחצים שהפעילו חברי קונגרס אמריקאים ומימוש החזון של ישראל כ"מעצמת גז" אזורית — אלה הנימוקים העיקריים שהציג לפני כשבוע משרד החוץ בפני הקבינט המדיני־ביטחוני, לקידום הסדר פשרה מהיר מול מונופול הגז הטבעי של דלק 
ונובל אנרג'י.

מכיוון שלצורך עקיפת התנגדותו להסדר של הממונה על ההגבלים העסקיים, נדרשים נימוקים של מדיניות חוץ או של ביטחון המדינה, זומן משרד החוץ, הכפוף לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשכנע את שרי הקבינט בדבר משקל הגיאו־פוליטיקה במימוש עסקות יצוא הגז המתוכננות של דלק ושל נובל במאגרי תמר ולווייתן.

לצורך כך פורטו המדינות השונות "שעלולות להיות מושפעות מאפשרות של אי־מימוש עסקות הגז" (ראו מפה). בעוד שהמשרד טוען כי יצוא הגז יוכל "לבסס את ישראל כשחקנית מרכזית בשוק הגז העולמי, ובכך לקדם את האינטרסים המדיניים והכלכליים של ישראל בעולם", ובה בעת מזהיר כי "אי־מימוש יצוא הגז פוגע ישירות במדיניות החוץ של ישראל".

דורי גולדצילום: אי־אף־פי

את נייר העמדה הציג בפני הקבינט מנכ"ל משרד החוץ, ד"ר דורי גולד, אף שנכנס לתפקידו רק לפני חודש לכן.

גולד, מהמקורבים ביותר לנתניהו, שימש עד באחרונה נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה — מכון מחקר בעל אוריינטציה שמרנית־ימנית, שעוסק, בין היתר, 
באיום האיראני.

"איראן הביעה נכונות למלא חלל אנרגטי"

חוזי יצוא הגז

ואמנם, אחת העילות התמוהות שבהן נתלתה הממשלה לאישור המזורז של הפשרה בענף הגז נעוצה באיראן. בנייר העמדה של משרד החוץ צוין כי איראן שואפת להכפיל את היקף הפקת הגז שלה ואת כמות הגז המיוצאת לטורקיה ולאירופה עד 2019 — בהנחה שהסנקציות מעליה יוסרו.

"איראן הביעה נכונות למלא את החלל האנרגטי שהותירה מצרים ולהיהפך לספקית הגז של ירדן, ואף של מצרים בטווח הארוך", נכתב. זאת, על אף הסיכויים הקלושים ליצוא גז איראני לאזור, ודאי שלא בעשור הנוכחי, ובסתירה לתחזית שלפיה מצרים עצמה צפויה לחזור בשנים הקרובות להיות יצואנית גז טבעי.

למרבה הפלא, תוכניות הממשלה המצרית לחדש את פיתוח שדות הגז שלה, והצלחתה לשכנע משקיעים זרים לשוב לפעילות במדינה אינן מופיעות בנייר המקצועי שהכין משרד החוץ. זאת, על אף שחוזי העוגן שעליהם חתמו בעלי מאגרי תמר ולווייתן ליצוא הגז הם דווקא מול יצואניות גז הפועלות במצרים, והחוזים מאוימים בימים אלה לנוכח התמורות בשוק הגז המצרי.

"איום על השקעות אמריקאיות בישראל"

במקום מצרים, שחלקה הוצנע, משרד החוץ שם דגש על האינטרס הירדני. הממלכה השכנה סובלת זה שנים ממשבר אנרגטי חמור, שהוחרף כתוצאה מהמוני הפליטים שזורמים אליה מעיראק ומסוריה.

מזכר ההבנות שנחתם בין בעלי לווייתן לירדנים לא נחשב גדול במיוחד (3 מיליארד מ"ק בשנה), אך מתברר כי עבור שושבין ההסכם בין הצדדים — הממשל האמריקאי — מדובר בחוזה חשוב לאינטרס שלו באזור. משרד החוץ האמריקאי פרש את חסותו על המשא ומתן עם ירדן לפני שלוש שנים, בעוד שמזכיר המדינה, ג'ון קרי, מלווה אותו באופן אישי, באמצעות שגריר ארה"ב בירדן.

במשרד החוץ ציינו בנייר העמדה כי בסוף ינואר תיכננו האמריקאים לקיים בוושינגטון טקס חתימה על חוזה יצוא הגז בין המדינות, בנוכחות הנשיא אובמה, ראש הממשלה נתניהו ועבדאללה מלך ירדן. אלא שלטענת משרד החוץ, הודעת הממונה על ההגבלים בדבר נסיגתו מהסדר הפשרה המרוכך מול מונופול הגז — הביאה לביטול החתימה על החוזה.

כך, הפרק החשוב — ואולי אף העיקרי בנייר העמדה של משרד החוץ, מוקדש לאמריקאים. "ארה"ב היתה ועודנה שותפה פעילה ושושבינה מרכזית בעידוד גורמים אזוריים לחתום על מכתבי הכוונות וההסכמים, ומייחסת חשיבות רבה ליישומם כדי להביא, בין היתר, לפיתוח כלכלת המזרח התיכון וקידום היציבות האזורית", נכתב. "חיוניותה של ארה"ב לישראל כמשענת אסטרטגית אינה מוטלת בספק, ויש לשמר יחסים אלה".

דברים אלה מעוררים תמיהה לנוכח התנהלות נתניהו מול הממשל האמריקאי בשנים האחרונות, אך הם גם מתעלמים מהעובדה כי ארה"ב בעלת אינטרס בקידום עסקיה של נובל אנרג'י באזור, מתוקף המטריה המדינית שמעניק הממשל לחברות אמריקאיות. זאת, מבלי לציין גם את העובדה שנחשפה באחרונה, לפיה קרי החזיק ב–2013 באופן אישי במניות נובל במאות אלפי דולרים.

לטענת משרד החוץ, מחלקת המדינה האמריקאית פירסמה "הודעה בעלת משמעויות חוקיות הקובעת כי נסיגת ישראל מההסכמות עם החברה האמריקאית בתחום הגז היא איום חמור על השקעות אמריקאיות בישראל".

במשרד ציינו עוד כי "חברי קונגרס אמריקאים הביעו בתקופה האחרונה אכזבה ממה שכונה על ידם 'הפרת ההסכמים על ידי ישראל' עם חברת הגז האמריקאית". במשרד טוענים כי חלקם "ידידי אמת של ישראל בבית הנבחרים ובסנאט האמריקאי".

לעומת האמריקאים, נייר העמדה מקדיש מקום תמציתי בלבד לציון אינטרס הרשות הפלסטינית בגז הישראלי, אף שגם זו ביטלה הסכם עקרונות לרכישת גז ישראלי מלווייתן. פרט זה לא הופיע בנייר העמדה של משרד החוץ, שבו נמצא מקום לתיאור הפוטנציאל ביוזמות מרחיקות לכת ליצוא הגז הישראלי דרך, טורקיה, יוון, איטליה ואפילו אל שוקי אסיה.

באשר לחזון הזרמת הגז מלווייתן לנמל ג'יהאן שבדרום טורקיה, נכתב כי "הדבר מצריך אמנם הסדרה פוליטית של היחסים בין שתי המדינות, אך יכול לשמש בעתיד מנוף ליצירת יחסים ולשיתוף פעולה כלכלי ואף מדיני מחודשים".

בנוסף, אוזכר שיתוף פעולה עם קפריסין היוונית בהקמת מתקני גז משותפים לישראל (לווייתן וישי) ולקפריסין (אפרודיטה). "אחת החלופות ליצוא הגז, היא על ידי הקמת מתקן הנזלה משותף בקפריסין. בניית המתקן תאפשר יצוא גז מונזל ישראלי וקפריסאי באניות לשווקים באירופה ובמזרח הרחוק", כתב משרד החוץ. זאת, אף שהקמת מתקן יצוא שלא בגבולות ישראל נפסלה בעבר על ידי ועדת צמח, בעקבות התנגדות המטה לביטחון לאומי (מל"ל).

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ