"הגז מלווייתן יישאר בים. הפשרה נועדה רק לייצא גז ממאגר תמר" - דינמו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תחזית קודרת

"הגז מלווייתן יישאר בים. הפשרה נועדה רק לייצא גז ממאגר תמר"

בכיר בענף האנרגיה: "אי־אפשר להכריח יזמים להשקיע 6 מיליארד דולר בלי אף חוזה חתום; לוח הזמנים לפיתוח לווייתן הוא פוליטי"

19תגובות

"מאגר לווייתן לא יפותח, ודאי לא כל עוד מחיר חבית נפט הוא 60-50 דולר, והגז יישאר בים. ממשלה לא יכולה להכתיב לוח זמנים לפיתוח מאגר שאשר ליזמים אין ולו חוזה חתום אחד למכירת גז. למועדים שצוינו במתווה הפשרה שהוצג אין משמעות" - כך אמר אתמול ל-TheMarker בכיר בענף האנרגיה הישראלי.

לטענתו, לוח הזמנים שעליו סיכם צוות המשא ומתן הממשלתי עם דלק ונובל אנרג'י, שלפיו עד אוגוסט 2019 יחובר מאגר לווייתן לחוף - בתמורה לפטור מהסדר כובל שיקבלו החברות למשך 15 שנה - הוא "בסך הכל לוח זמנים פוליטי, שלא ימומש".

בתחזית קודרת שסיפק לגבי סיכויי מימוש מתווה הפשרה, אמר הבכיר כי הסכם העקרונות שעליו נשען פיתוח לווייתן - ליצוא גז למתקן ההנזלה המושבת של חברת BG בצפון מצרים - מתנדנד לנוכח רכישת BG בידי ענקית הקידוחים של ההולנדית, שלה אינטרסים מובהקים בעולם הערבי. "אי אפשר להכריח יזם להשקיע 6 מיליארד דולר בלי אף חוזה יצוא", אמר.

אלבטרוס

דברים אלה מחזקים את הקריאה לממשלה לא לחצות את הקווים האדומים של האינטרס האסטרטגי הישראלי - ולהיערך גם לתרחיש של כישלון ההסדר שגיבשה מול מונופול הגז, תוך הכנת חלופות לו.

אלא שבינתיים, טוען הבכיר, נועד מתווה הפשרה שעליו מתכוונת ממשלת ישראל לחתום מול מונופול הגז להכשיר את היצוא המוקדם של הגז ממאגר תמר, לאחר שזה נאסר בהחלטת ממשלה מיולי 2013 מנימוקים אסטרטגיים.

הכוונה היא לאפשר לבעלי תמר לייצא עד 24% מהגז במאגר לחברת יוניון פנוסה הספרדית, שמחזיקה במתקן יצוא גז מושבת בצפון מצרים, ומעוניינת בגז הישראלי כתחליף לזה המצרי. עם זאת, כוונה זו עומדת בסתירה לעמדה המקצועית של משרד התשתיות רק מלפני שנתיים, שלפיה תמר הוא מאגר אסטרטגי שהגז בו חייב להיות מופנה לטובת המשק הישראלי לפחות עד שיחובר לחוף מאגר נוסף.

בעלי תמר מבקשים לאפשר להם לחתום על חוזה היצוא עם הספרדים אף שפיתוח לווייתן מעוכב. בכך יתאפשר לדלק ולנובל למכור את אחזקותיהן במאגר, כפי שהן נדרשות לעשות במסגרת מתווה הפשרה, בשווי מלא. לשם כך אף דרשו בעלי תמר מהמדינה להשתתף בעלות הנחת הצינור הנוסף שנדרש ליצוא, וטענו כי יוכל לתת מענה גם לגיבוי הנדרש לצורכי המשק.

"הכלל ב–2013 היה שלא מייצאים מתמר לפני שמשיגים יתירות באספקה. זה ייהרג ובל יעבור", אומר הבכיר. "השותפים בתמר יתרכזו כעת ביצוא בלבד, לא יתאמצו בכלל לפנות לשוק המקומי, והגז בלווייתן ימתין לעתיד", הוסיף.

אגב, עיון במתווה הפשרה שגיבשה הממשלה עם מונופול הגז ושפורסם שלשום טומן בחובו פגיעה נוספת ביתירות מערכת הולכת הגז. זאת לאחר שהממשלה נעתרה לבקשת חברות דלק ונובל ונסוגה מדרישתה מהן להניח צינור גז נוסף מאסדת הטיפול בגז מתמר - לחוף אשקלון.

הנחת צינור זה חויבה במסגרת החלטת הממשלה על יצוא הגז מלפני שנתיים, והפעלת הצינור עד סוף 2016 היא תנאי לאישור יצוא. ואולם, בעלי תמר לא מיהרו להיענות לדרישה, שמשמעותה הכספית היא השקעה של כ-250 מיליון דולר.

בעלי תמר טענו כי אין בצינור צורך מאחר שצוואר הבקבוק בהולכת הגז לחופי ישראל הוא בצנרת שבין מאגר תמר לאסדת הטיפול שמול חופי אשקלון, ולא ממנה לחוף. עוד טענו כי התקנת המדחסים שביצעו באסדה שידרגה כבר באופן משמעותי את ההזרמה לחוף.

מנגד, גם התקנת המדחסים לא נתנה מענה לצוואר הבקבוק הנוסף שנוצר במערכת הולכת הגז היבשתית בדרום. מאחר שמרבית הגז המוזרם כיום לישראל נצרך בדרום - בעיקר באשקלון, במישור רותם וברמת חובב - הנחת צינור נוסף לאשקלון נהפכה חיונית לשחרור הלחץ מהפקק שנוצר בקו שבין תחנת הקליטה באשדוד לבין שורק־קרית גת־רמת חובב. זאת, בייחוד לאור הצפי כי באזור זה צפויים להתרכז גם מרבית הביקושים הנוספים בעתיד.

"הציבור משלם את מס ששינסקי"

את הביקורת הקשה יותר הטיח הבכיר בנסיגת צוות המשא ומתן הממשלתי מהכוונה להטיל פיקוח על מחיר הגז הטבעי בשוק - או לפחות לפתוח את החוזים שעליהם חתמו בעלי מונופול תמר עד כה. בחודשים האחרונים טענו גורמים רבים בשוק כי ללא פתיחת חוזה העוגן של תמר מול חברת החשמל, לא יירשם למעשה שינוי משמעותי בתמחור הגז במשק ובתנאי אספקתו - תוך הנצחת התמחור המונופוליסטי של הגז לעשרות שנים.

ואולם, יוזמה זו נתקלה בהתנגדות נחרצת מצד חברות מונופול הגז, שאף התנגדו לקביעת "תקרה" עתידית למחיר הגז הנמוכה מהמחירים כיום בשוק. זאת, מחשש כי תקרה כזאת תגרור לחץ לפתיחת החוזים הקיימים.

באופן מפתיע, זכתה התנגדות המונופול לגיבוי המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד התשתיות, שהתנגדו אף הם לפתיחת חוזי תמר. ואמנם, "התקרה" שקבע צוות המשא ומתן הממשלתי לחוזים החדשים שייחתמו במשק בשש השנים הבאות נגזרה מהממוצע של מחירי הגז בשוק (כ-5.4 דולר ליחידת חום), ומושפעת בעיקר מהחוזה הגדול יותר, עם חברת החשמל.

"כל עוד לא יטפלו בחוזה הגז בין תמר לחברת החשמל, הצרכן לא ייהנה מדבר", אמר הבכיר. "קביעת תקרה לחוזים עתידיים תשנה אולי את חלוקת הרווחים בין יצרני החשמל הפרטי לבין חברת החשמל, אבל מר ישראלי לא יראה מכך דבר. למעשה, הציבור משלם היום את מס ששינסקי, שמגולם במחיר הגז היקר, בלי שהמס הזה נגבה כלל בידי המדינה", הוסיף הגורם. "על הסוגיות החשובות ביותר לאזרחי ישראל - יתירות (ביטחון אנרגטי) והורדת מחירים - המתווה ויתר מראש".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם