ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני הסתיימה לפני כחצי שעה ללא הסכמות - לאחר ששר הכלכלה, אריה דרעי, הודיע כי לא יחתום על עקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עזב את הישיבה, בעוד הדרגים המקצועיים ממשיכים להתדיין על סעיפי מתווה הפשרה מול חלק מהשרים שעוד נותרו בחדר הישיבות.  

אריה דרעי ובנימין נתניהוצילום: אוליבייה פיטוסי

במהלך הדיון הציגו אנשי צוות המשא ומתן הממשלתי מול מונופול הגז את התוכנית, ונימקו את סעיפיה. לצדם הופיעו גורמי ביטחון שהסבירו את החשיבות הגיאופוליטית שבקידום חוזי הייצוא עם מצרים וירדן. לאחר מכן, הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, שהופיע באופן מפתיע בפני חברי הקבינט - נימק את התנגדותו לחתום על ההסדר.

בשלב זה התבקשו השרים להצביע על אישור הנימוקים המדיניים-ביטחוניים - והצביעו פה אחד בעד אישורם.

בשלב הבא, אמורים היו השרים להצביע בעד הסמכתו של שר הכלכלה, אריה דרעי, לחתום על סעיף 52א לחוק ההגבלים העסקיים - שמטרתו עקיפת גילה.

אלא שאז הדהים דרעי את הנוכחים והודיע כי לאחר ששמע את הצדדים - הוא לא מוכן לחתום ומוותר על סמכותו. דבריו של דרעי היכו בתדהמה את הנוכחים - ובייחוד את ראש הממשלה.

יועץ התקשורת של דרעי, ברק סרי, מסר: "לאחר שהשר דרעי שמע בישיבת הקבינט את כל הגורמים הביטחוניים והמדיניים ושאר הגורמים המקצועיים, הוא החליט שהחלטה תקדימית להפעלת סעיף 52 צריכה לקבל הממשלה באישור הכנסת. מדובר בהחלטה בעלת השלכות ביטחוניות וכלכליות עצומות ולכן ראוי שהיא תתקבל על ידי הממשלה כולה".

באופוזיציה דורשים להעביר להכרעת הכנסת העברת סמכויותיו של שר הכלכלה אריה דרעי בעניין הפטור מהסדר כובל בגז. יצוין כי העברת סמכות של שר טעונה אישור של הכנסת. בתוך כך, יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג שלח הערב פנייה דחופה ליו"ר הכנסת בשם כל ראשי מפלגות האופוזיציה ובתיאום עימם. בפנייה המשותפת דורשים הרצוג, יאיר לפיד, איימן עודה, אביגדור ליברמן וזהבה גלאון להביא את הדיון בנושא הגז בדחיפות למליאת הכנסת ולא להשאירו להחלטת הקבינט והממשלה.

י"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל בעקבות החלטת הקבינט בנושא הגז: "יותר ממילה טובה מגיעה לאריה מכלוף דרעי, שר הכלכלה, על החלטתו האמיצה בישיבת הקבינט לסרב להפעיל את סעיף 52. השר דרעי הבין, הרגיש והפנים, את התסיסה הציבורית סביב העניין הזה". בעקבות זאת, ולאור העברת הסמכות בנושא לממשלה, שיגר כבל, פנייה דחופה ליועץ המשפטי של כנסת, עו"ד אייל ינון, בדבר החובה לאשר בכנסת את העברת הסמכויות של השר דרעי לממשלה, כפי שסעיף 31 (א) ו (ב) בחוק יסוד הממשלה מחייב.

הממונה על ההגבלים דיויד גילה, היוםצילום: אמיל סלמן

כבל אמר כי "לא זאת בלבד שהלחץ שאנחנו מפעילים עובד גם עובד, כעת זה ברור, שלא השר דרעי יבוא לוועדת הכלכלה, עפ"י חובת ההיוועצות, אלא הלוביסט מספר 1 של טייקוני הגז. נתניהו יצטרך לבוא לוועדה ולהסביר מדוע הוא לא שומר על האינטרסים של אזרחי ישראל, אלא מעדיף את האינטרסים של טייקוני הגז. כנסת ישראל וועדת הכלכלה – הן הזירות שבהן תתקבלנה ההחלטות" הדגיש כבל.

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון אמרה כי "כל האמצעים כשרים כשמדובר באוצרות המדינה לטייקונים חמדנים. נתניהו נחוש למכור את העתיד שלנו לתשובה, ובדרך לא רואה אף אחד ממטר - לא את שר הכלכלה, לא את הממונה על ההגבלים העסקיים ובעיקר לא את אזרחי ואזרחיות ישראל. העברת אישור המתווה לממשלה, מעל ראשו של הממונה ובניגוד לחוק שמתיר רק לשר הכלכלה להפעיל את סעיף 52 שמאפשר להחריג את המונופול מהחוק משיקולים ביטחוניים, הוא מעשה אנטי-דמוקרטי שכל מטרתו להשתיק את הביקורת על מתווה הגז".

נתניהו זעם על דרעי: "את ההערה שלך כבר שמענו"

ראש הממשלה הנדהם הגיב בזעם לסירובו של שר הכלכלה, אריה דרעי, לחתום על עקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים, והשתיק אותו בסוף הדיון בקבינט.

נתניהו, שנאלץ לעזוב את הדיון בקבינט בחלוף שעתיים - יוזם כעת מהלך לעקיפת סמכות שר הכלכלה דרך הממשלה. ואולם המהלך עשוי להיתקל בקושי משפטי - היות שלפי חוק ההגבלים הסמכות לעקיפת הממונה על ההגבלים נתונה בידי דרעי בלבד, ונטילת סמכויותיו על ידי הממשלה תידרש באישור מליאת הכנסת.  

מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "הקבינט אישר פה אחד כי בעת הנוכחית יש חשיבות מכרעת לקידום מהיר של פיתוח והרחבת שדות הגז הטבעי משיקולי ביטחון המדינה ויחסי החוץ של ישראל". באשר לסירובו של דרעי לחתום על עקיפת גילה נמסר כי "הקבינט אימץ  את הצעתו של שר הכלכלה להעביר את סמכותו לאישור מליאת הממשלה".

חרף אי הבהירות סביב ההיתכנות המשפטית של מהלך כזה, מסרה לשכת ראש הממשלה כי "המתווה יפורסם בימים הקרובים ויובא לשימוע בפני הציבור". 

 הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס במשרד ראש הממשלה בירושלים לדיון ראשון ותקדימי בתוכנית הממשלתית לפירוק מונופול הגז הטבעי – ובעקיפתו של הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, שמסרב לאשרה.

תשעת שרי הקבינט המדיני-ביטחוני, למעט שר האוצר משה כחלון, התבקשו לעיין בתוכנית שהוגשה להם, ולאשר כי היא נושאת בהיבטים הקשורים למדיניות החוץ של ישראל או לביטחון המדינה. זאת, מכיוון שרק מטעמים אלה מוסמך לפי חוק שר הכלכלה, אריה דרעי, לעקוף את סמכות הממונה על ההגבלים.

גילה עצמו יהיה נוח בדיון, לאחר שביקש לוודא כי השימוש הראשון מעולם בסעיף 52א לחוק ההגבלים – ייעשה כראוי, מבלי לפגוע במעמדה של רשות ההגבלים. ואולם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הקציב לדיון כולו שעתיים בלבד - הן עבור לימוד התוכנית המורכבת והן עבור לימוד הסעיף בחוק.

במסגרת התוכנית שאותה גיבשו משרדי הממשלה ביחד עם חברות מונופול הגז - דלק ונובל אנרג'י - "תמחל" המדינה לחברות על כך שפעלו לכאורה תחת הסדר כובל, בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים. בתמורה, תציב הממשלה דרישות להצרת צעדי המונופול.

דרישות אלה רוככו באופן מהותי במהלך המשא ומתן של השבועות האחרונים, וכללו ויתורים רבים מצד המדינה בכל הקשור לפירוק המונופול, לוחות הזמנים לכך, היעדר פיקוח על המחירים והקלות ביצוא הגז.

תשעת שרי הקבינט לא נדרשו לאשר את הפשרה. על סמך החומר שיונח לפניהם הם התבקשו לאשר כי ניתן להצדיק כפיית פשרה על רשות ההגבלים העסקיים בנימוקים של מדיניות חוץ או ביטחון. לאחר מכן, כך הבטיחה הממשלה, יפורסמו החומרים לשימוע ציבורי בן חודש לפחות, שרק לאחריו תוגש התוכנית כולה לאישור בממשלה.

באופן אבסורדי, המשא ומתן בין נציגי הציבור לבין חברות הגז נוהל בחשאי. כלומר, דווקא הציבור אינו חשוף לפרטיו, בעוד חברות הגז דווקא מעודכנות לפרטי פרטים מתוקף מעורבותן בהליך. לכן היקף הידיעה של הציבור על מה שהתרחש בחדרי חדרים מוגבל, ולא תמיד מדויק.

ובכל זאת, הנה כמה מהנקודות העיקריות של התוכנית הממשלתית לטיפול במונופול הגז, כפי שהן הוסברו לשרי הקבינט - וכפי שניתן להסבירן מנקודת המבט של האינטרס הציבורי.

פרק השינוי המבני

דלק תמכור אחזקותיה במאגר תמר (31.25%) בתוך שש שנים

יתרון: החלשת המונופול באמצעות פירוק השותפות בין דלק לנובל אנרג'י האמריקאית במאגר הגז היחיד כיום בישראל, והגדלת הסיכוי לתחרות עתידית כלשהי בין מאגרי תמר ולווייתן.

חיסרון: הרחקת מועד המכירה לשש שנים מקצצת בעצם את התקווה לתחרות. עד אז, דלק ונובל ימכרו את כל עתודות הגז בתמר כמונופול, ואז ישובו לשתף פעולה במאגר לווייתן, כמונופול חדש, שבו יחזיקו ב–85% מהזכויות גם בעתיד.

נובל אנרג'י תדלל את אחזקותיה בתמר מ–36% ל–25% ותוותר על זכות וטו

יתרון: נובל לא תהיה בעלת המניות הגדולה במאגר ותופקע מידיה היכולת לשלוט במהלכים העסקיים של השותפות האחרות במאגר; הותרת נובל בתמר תמנע לכאורה התנגשות משפטית ממושכת שעשויה לעכב את המשך פיתוח מאגרי הגז לחופי ישראל (לווייתן, כריש ותנין).

חיסרון: לדילול מניות של מפעיל קידוח אין משמעות מהותית - ודאי שלא בעוד 6 שנים. הותרת נובל בתמר ובלווייתן - כבעלת מניות וכמפעילה - תיצור בעלות צולבת שלה בשני המאגרים הגדולים במשק, תמר ולווייתן, תסכן את התחרות העתידית בין המאגרים ותנציח את התלות האסטרטגית של ישראל בחברה פרטית וזרה.

דלק ונובל ימכרו את מאגרי כריש ותנין בתוך 14 חודשים

יתרון: צמצום מוטת הפעילות המונופול; דריסת רגל ראשונה של מתחרה בשוק הגז הישראלי.

חיסרון: חברות הגז מנסות ברגע האחרון להאריך את מועד המכירה כך שהתחרות תסוכל; כמו כן, נפח הגז במאגרים נאמד בכ–10% מזה שבלווייתן, וכלל אינו ודאי. ללא השלמת גז מלווייתן, לא יהיה בכך די ליצירת תחרות אמיתית.

תחרות פנימית בין השותפות בלווייתן תיבחן בעוד 10 שנים

יתרון: שמירת אופציה להתמודדות עם המונופול המסתמן של לווייתן, לאחר מיצוי הגז בתמר.

חיסרון: מעט מדי ומאוחר מדי. הפתרון מותנה בהליך משא ומתן מחודש מול דלק ונובל, שיימצאו אז בעמדה חזקה יותר מול המדינה. כמו כן, המודל נפסל כבר בידי נובל אנרג'י בנימוקים טכניים, וזו שיכנעה בכך גם גורמי ממשל ישראליים.

פרק תמחור הגז

לא יוטל פיקוח מנדטורי על מחיר הגז - ולא ייפתחו חוזים חתומים

יתרון: הימנעות מהתנגשות משפטית ממושכת עם נובל ודלק שעשויה לעכב את המשך פיתוח מאגרי הגז לחופי ישראל.

חיסרון: השלמה נדירה בעולם עם מונופול לא מפוקח, ועוד על משאב קיומי; ללא פתיחת חוזי הענק שעליהם חתם מונופול תמר מול יצרני החשמל תג המחיר הגבוה של הגז יונצח לעשרות שנים, וכך גם תנאי אספקתו הדרקוניים.

התקרה למחיר הגז תוגבל לשש שנים ותיגזר מממוצע המחירים כיום בשוק

יתרון: הימנעות מהתנגשות משפטית ממושכת עם נובל ודלק שעשויה לעכב את המשך פיתוח מאגרי הגז לחופי ישראל; אור ירוק למתעניינים החדשים בשוק הישראלי, שנרתעו מהכוונה להפחית את התשואה האפשרית בו.

חיסרון: השינוי המבני המוצע לא מבטיח תמחור תחרותי של הגז, ולכן נדרשת הותרת התקרה למחיר לתקופה ארוכה הרבה יותר; הישענות על רמת התמחור הנוכחית - סביב 5.6 דולרים ליחידת חום - מנציחה את הרנטה המונופוליסטית שנגבית כיום מלקוחות הגז ומציבור צרכני החשמל בהיקף של לפחות מאות מיליוני שקלים בשנה.

ההצמדה של מחיר התקרה תחושב לפי הממוצע של ההצמדות בשוק

יתרון: הימנעות מהתנגשות משפטית ממושכת עם נובל ודלק שעשויה לעכב את המשך פיתוח מאגרי הגז לחופי ישראל.

חיסרון: מחיר הגז ימשיך להאמיר באופן לא פרופורציונלי לגידול בעלויות התפעול של המאגרים.

פרק הפקת הגז

דחיית הפיתוח של מאגר לווייתן ל–2020

יתרון: הימנעות מהתנגשות משפטית ממושכת עם נובל ודלק שעשויה לעכב את המשך פיתוח מאגרי הגז לחופי ישראל.

חיסרון: דחייה של שנתיים בפתרון סוגיית התלות המסוכנת בצינור גז בודד לחוף; לחץ על לקוחות גז חדשים לחתום בינתיים, בלית ברירה, על חוזים מול מונופול תמר, עוד לפני התחרות; ויתור על קלף מרכזי של הממשלה לנוכח הפרת תנאי הזיכיון שחייב את פיתוח המאגר עד מארס 2018.

יוקדם יצוא הגז ממאגר תמר - לפני חיבור לווייתן לחוף

יתרון: הזדמנות לממש חוזה בהיקף מיליארדי דולרים מול חברה ספרדית שמחזיקה במתקן יצוא גז מושבת במצרים, והקדמת הכנסות ממס הנובעות מכך לקופת המדינה, בהיקף של עד מיליארד שקל.

חיסרון: איבוד מנוף הלחץ היחיד שבידי המדינה לפיתוחו המהיר של לווייתן; שבירת הקביעה הממשלתית כי תמר הוא מאגר אסטרטגי שאין לייצא ממנו גז עד לפיתוח מאגר נוסף תוך סיכון הביטחון האנרגטי הלאומי; סיכון בהגדלת היצוא על חשבון מכסת הגז ששוריינה לשימוש מקומי.

המדינה תשתתף בעלות הנחת צינור גז מתמר למצרים

יתרון: הצינור עשוי לשרת גם את הקיבולת החסרה בצנרת לישראל, וכן לשמש בעבורה גיבוי בעתיד; לישראל אינטרס גיאופוליטי בסיוע לממשלת מצרים.

חיסרון: קיזוז בהכנסות המדינה ממס תוך שבירת מגבלה עקרונית בחוק מיסוי רווחי נפט (חוק ששינסקי), שנועדה למנוע מימון ציבורי לפרויקטי יצוא עתירי הון.

תרוכך המגבלה שאוסרת יצוא גז במחיר נמוך ממחירו בישראל

יתרון: יאפשר לממש את חוזי היצוא של תמר ולווייתן, שצמודים למחיר הנפט - ולכן מחיר הגז בהם נמוך ממחירו בשוק הישראלי.

חיסרון: פתח להתחמקות ממס באמצעות יצוא גז במחיר נמוך מלאכותית במטרה להפחית את שומת המס; יצירת תמריץ להעדפת יצוא על פני עידוד שימוש מקומי.

השתתף בהכנת הידיעה: צבי זרחיה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker