פיקוח מתון על הגז יוזיל את החשמל ב-3.5%; קנדל: "פיקוח רע לצרכנים"

יו"ר המועצה לכלכלה תקף את קודמו מנואל טרכטנברג: "אין שחר לטענה כי מחיר הגז בישראל כפול מבעולם" ■ לאחר הנסיגה מהורדת המחיר אמר קנדל: "הדרך היחידה היא לייצר מצב של 'ווין־ווין'. החברות לא עובדות אצלנו"

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

"הטענה שלפיה מחיר הגז בישראל כפול מהמקובל בעולם נראית טוב בעיתון - אבל אין לה שחר. אם לוקחים את ההתפלגות של המחירים בעולם, אנחנו נמצאים פחות או יותר באמצע" - כך אמר אתמול יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, בכנס לאנרגיה וכלכלה. דבריו של קנדל נאמרו בתגובה לביקורת שהשמיע השבוע קודמו בתפקיד, פרופ' מנואל טרכטנברג, כשתקף בחריפות את התנהלות הממשלה מול מונופול הגז הטבעי, וקרא להטלת פיקוח מיידי על מחיר הגז במשק.

לדברי קנדל, הניסיון העולמי הוכיח כי ממשלות לא יודעות לפקח על מחירי הגז, וכי כל תוצאה תגרום לנזק: "אם המחיר גבוה מדי, אז הצרכנים משלמים יותר מדי - ואם המחיר נמוך מדי, הצרכנים לא מקבלים גז", אמר קנדל.

כפי שפורסם ב–TheMarker, צוות המשא ומתן הממשלתי מול חברת הגז החליט להיעתר לדרישתן, ולא להפחית באופן מהותי את מחיר הגז במשק. זאת, על ידי קביעת "תקרה" מחירים מוגבלת בזמן, שתיגזר מממוצע מחירי הגז כיום במשק, ותנוע סביב 5.6 דולרים ליחידת חום. זאת, בניגוד לעמדת אגף התקציבים במשרד האוצר, שדרש לקבע את התקרה על 5.3 דולרים ליחידת חום; והרחק מהמלצת היועץ המקצועי של רשות החשמל, להוריד את המחיר לכ–4.5 דולרים - היות שהורדה זו לא תפגע משמעותית ברווחיות החברות.

יוג'ין קנדלצילום: ניר קידר

משמעות הוויתור הממשלתי על תקרת מחיר של 4.5 דולרים שקולה לוויתור על הוזלת החשמל בשיעור של כ–3.5% - שמשמעותם הכנסה פנויה משקית של כמיליארד שקל - וכן ויתור על הפחתת תעריף המים, למשל, בשיעור של 1%.

שיעור ההוזלה ה"אבוד" בחשמל עשוי לעלות בעתיד לטווח של 6%–8%, היות שהממשלה החליטה שלא לבטל לגמרי את ההצמדה הדרקונית שקבועה כיום בחוזי מונופול תמר במשק, שעשויה לייקר את הגז בעד 40% עד לסוף העשור הבא. גם כאן, מסתמן כי הממשלה תעדיף מנגנון שישקלל את ממוצע ההצמדות הנהוגות במשק.

"יש הרבה שיטות איך לעשות את זה לא נכון, איך להבריח את החברות ולא להביא אותן", אמר אתמול קנדל. "אפשר לעשות זאת על ידי יצירת סביבה רגולטורית לא יציבה, אפשר לא לכבד חוזים במדינה, אפשר להתייחס לאלה שבאים אליך בתור אויבי העם, אפשר לייצר מערכות שאינן יודעות לעבוד עם פרויקטים גדולים, ואפשר לדרוש מחירים לא סבירים - כפי שעשו שכנינו במצרים, ולמדו את הלקח בדרך הקשה", אמר קנדל.

"הדרך היחידה ליהנות מהמשאב היא לייצר מצב של win–win, כי מצב של win-lose לא עובד. הם לא עובדים אצלנו - כל עוד הם לא רוצים לעבוד אצלנו. לכן אנחנו רק יכולים לעשות את זה על ידי מצב שבו החברות מרוויחות, יש להן בשביל מה לבוא לפה, מדינת ישראל מקבלת אספקת גז רציפה במחירים סבירים".

"לא התכוונו לעשות דבר במחשכים"

לטענת קנדל, השוק המקומי לא יוכל לממן את פרויקט הפיתוח של לווייתן - ולכן נדרש לאפשר יצוא גז. באשר ליצוא ממאגר תמר - שכבר מומן - טען קנדל כי הקמת קו ליצוא ממנו למצרים היא בגדר הזדמנות עסקית.

"אנחנו מגיעים לפי דעתנו למתווה שהוא באמת win–win - המדינה מקבלת גז באספקה סדירה, ביתירות, מייצרת סביבה תחרותית בעוד כמה שנים, כי זה לוקח זמן להכניס לפה מתחרים ובמחירים סבירים. זאת המטרה שלנו, ואנחנו יכולנו להיות פופולריים וללכת על תוכנית lose–lose. לא התפתינו לזה, כי זה יהיה לא אחראי", אמר קנדל.

באשר לעבודת צוות המשא ומתן הממשלתי אמר קנדל כי זו תסתיים בקרוב בפרסום שימוע פומבי. "אף אחד, אף פעם, לא התכוון לעשות פה שום דבר במחשכים", אמר - והוסיף בנימה אישית: "אני מודה שלא פשוט בימים האלה להיות במצב שבו אני נמצא. למשפחה שלי נמאס לראות את הפרצוף שלי בעיתון, וגם לי. אבל אנחנו חייבים להתמודד עם זה - ומה שנותן לנו את הכוח זאת הידיעה שאנחנו עושים את זה לטובת כלל הציבור בישראל ואנחנו מאוד בטוחים בזה".

דרעי מיישר קו עם נתניהו: יתמוך בהסדר עם מונופול הגז / אבי בר-אלי

שר הכלכלה, אריה דרעי, שאמור לאשר את עקיפתו התקדימית של הממונה על ההגבלים העסקיים ולאפשר את קידום הפשרה מול חברות הגז - הודיע שלשום בערב כי יתמוך בסעיפי המתווה המרוכך שגיבשו משרדי הממשלה מול חברות הגז, ובכך יצדד בעמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

במכתב ששיגר הערב לנתניהו פרש דרעי "תנאי סף", כלשונו, להשגת הסכמתו לשימוש התקדימי בסעיף 52 לחוק ההגבלים - שמאפשר לו לעקוף את סמכות הממונה מטעמי מדיניות חוץ או ביטחון. תנאי הסף חופפים לסעיפי מתווה הפשרה מול מונופול הגז, שצפוי לעלות לאישור הקבינט המדיני־ביטחוני בחמישי.

כך, נקב דרעי בלוח זמנים של שנה וחודשיים לחיוב דלק ונובל אנרג'י למכור את מאגרי כריש ותנין, ובטווח זמן של שש שנים למכירת זכויות דלק במאגר תמר, לצד דילול זכויות נובל במאגר. לוחות זמנים אלה מופיעים בטיוטת ההסכם המתגבש מול חברות הגז. עוד ציין דרעי מתן תמיכה לבעלי כריש ותנין העתידיים על ידי קיצור חוזי תמר במשק או שריון חוזים שיאפשרו את פיתוח המאגרים.

באשר לסעיף הדרמטי של פיתוח מאגר לווייתן - לא התייחס דרעי לסוגיה הרגישה של המועד האחרון לביצוע הפרויקט. כך גם בסוגיית מחיר הגז, לא התייחס דרעי לנסיגה מהטלת פיקוח ממשלתי, אלא הסתפק בניסוח מעורפל, שלפיו עליו להיות "סביר ותואם את הנעשה בעולם".

באשר למנגנון ההתערבות במחיר הגז, דרש דרעי "יציבות במחירים" - אך שלל רק "עלייה בלתי־סבירה" במחיר, ולא ביקש את קיבוע תג המחיר הקיים או את הנמכתו.

לצד אלה, דרש דרעי להשאיר את האופציה של פיצול שיווק הגז בלווייתן בין בעליו (מכר בנפרד) - להחלטה שתתקבל על ידי הממשלה בעוד עשר שנים - בכפוף לבחינת התחרות במשק. דרעי חזר על דרישתו להאיץ חיבור מפעלי תעשייה לצנרת חלוקת הגז

מנואל טרכטנברג
מנואל טרכטנברגצילום: ShiloPro / חן גלילי

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ