רגע לפני שמתפשרים עם מונופול הגז - הקווים האדומים שהמדינה חייבת להציג - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

רגע לפני שמתפשרים עם מונופול הגז - הקווים האדומים שהמדינה חייבת להציג

התרחישים המסוכנים שנשכחו: מאגר הגז תמר יתרוקן בגלל היצוא - מבלי שנקבל גז נוסף ■ לווייתן לא יחובר לחוף ■ המונופול ימשיך לשלוט בשוק - ולקוחות הגז ייכבלו בחוזים דרקוניים ל-15 שנה

43תגובות

אם נניח לרגע שמונופול הגז הטבעי לא יידרש לוותר על דבר, שמחיר הגז יפוקח ושכל המגבלות על יצוא הגז יוסרו - האם אז יזכה המשק הישראלי לגז כחול־לבן נוסף ב–2018 ממאגר לווייתן? ומה, בעצם, יקרה אם השינוי המבני המתוכנן לא יצלח, או לא יקוים - וכל עתודות הגז יישארו בידיו של מונופול?

מעבר למחלוקות על המיפוי המדויק של הבעלויות על מאגרי הגז, ומעבר לוויכוחים על תקרה זו או אחרת למחיר הגז - נדמה כי הדיון הציבורי פסח עד כה על כמה מדרישות היסוד הלאומיות שלגביהן אסור שתהיה כל מחלוקת, ושאותן חייבת הממשלה לכלול בכל הסדר שיושג מול חברות הגז. זאת בייחוד כשהתכלית המוצהרת של המשא ומתן היא לגבש רגולציה קבועה, שרירה וארוכת טווח, שתבטיח ליזמות אופק ברור ויציבות מערכתית.

מהם לפיכך הקווים האדומים שעליהם חייבת המדינה להתעקש כדי לשרת את שתי מטרות־העל לטובת המשק הישראלי - אספקת גז כחול־לבן נוסף, ושמירת האופציה לתיקון הרגולציה בעידן של תחרות או כשיתברר שזו כשלה?

1. ביטחונות לפיתוח מאגר לווייתן בזמן

בוועידת אנרגיה שנערכה לפני כשלושה שבועות התבטא יו"ר דלק קידוחים, גדעון תדמור, בדבר מועד פיתוח מאגר לווייתן, וטען מעל הבמה כי אם הסדר הפשרה מול חברות הגז ייחתם בקרוב, ניתן יהיה להזרים לישראל גז מלווייתן כבר ב–2019.

שטר החזקה שניתן לשותפות במאגר - דלק, נובל אנרג'י ורציו - המגדיר את תנאי הזיכיון שנמסר להן לפני יותר משנה, קובע לעומת זאת כי המועד האחרון לאספקת הגז המסחרית מהמאגר הוא מארס 2018. ברור שבידי חברות הגז נימוקים חזקים לדחייה - ובהם הימשכות ההכרעה הרגולטורית באשר למבנה הבעלות על המאגר - אך הטענה שלפיה מועד הפיתוח הקבוע בשטר החזקה אינו רלוונטי לאור הנסיבות הקיימות מעלה את השאלה המתבקשת: מהו המועד הרלוונטי?

אמיל סלמן

הדד־ליין הממשלתי לפיתוח מאגר לווייתן עבר כברת דרך. תחילה הוא נקבע ל–2017 - ואישור יצוא הגז אף נומק, בין השאר, בצורך לאפשר את הזרמת הגז ממאגר הענק כבר במועד זה. לאחר מכן נדחה המועד ל–2018, בעוד לפי הערכות של חברת החשמל, הגז מהמאגר לא יזרום לחוף בעשור זה.

בענף האנרגיה שורר חוסר ודאות כבד באשר למידת הנכונות של נובל אנרג'י להשקיע את ההון הנדרש לפיתוח לווייתן כבר עתה. הצלילה במחיר הנפט הביאה להקפאת תעשיית הקידוחים בעולם, ומצבן התזרימי הבעייתי של חברות הקידוחים בעולם לא פסח גם על נובל. במקביל, נובל נדרשת ממילא לחתום מחדש על שלל החוזים מול קבלני המשנה של פרויקט לווייתן, ותנצל זאת לחיתוך דרמטי בהיקפיהם הכספיים - מה שעשוי להביא לדחייה נוספת במועד הקידוח.

חשוב לזכור כי בעידן שלאחר השינוי המבני המתוכנן, האינטרס של נובל בפרויקט לווייתן יתרחק מזה של דלק - שאמורה להיהפך למתחרה ישירה של האמריקאים עם יציאתה ממאגר תמר. נובל לא תזיל דמעה על מיצוי מכירות הגז מתמר עוד לפני פיתוח לווייתן. לעומתה, דלק לחוצה לפתח את לווייתן, מאחר שהיא נושאת על גבה הלוואה שגייסה לטובת פרויקט לווייתן - ולכן אצה לה הדרך להיפטר מעול הוצאות המימון המיותרות שבו היא נושאת.

האם נוסח הפשרה המתגבשת מול חברות הגז כולל התייחסות כלשהי למועד הפקת הגז מלווייתן? נכון לשבוע שעבר, התשובה לכך שלילית.

לפיכך, בכל מתווה שייבחר, המדינה חייבת לקבע מועד ברור לפיתוח לווייתן, מלווה בביטחונות ובערובות נוספים - לצד התניית חיבור המאגר לחוף בכל צ'ופר אחר שיובטח לחברות גם במאגרים אחרים. למשל, מימוש זכויות יצוא הגז מתמר (ראו להלן).

חשוב לזכור כי התחרות הפוטנציאלית היחידה בשוק המקומי תתאפשר, אם בכלל, רק בזכות חיבור לווייתן - לאור כלכליותם הגבולית של מאגרי כריש ותנין הקטנים יחסית. חיבורו לחוף גם יסיר מעל השולחן איומים שונים ליצוא מתחרה מקפריסין.

2. לאסור יצוא 
מוקדם מתמר

הקלף האחרון שנותר בידי המדינה במשא ומתן מול חברות מונופול הגז - מלבד הימור על מערכה משפטית מולן - הוא היתר היצוא המוקדם של הגז ממאגר תמר.

תומר אפלבאום

לפני שנה חתמו השותפות במאגר - דלק, נובל, ישראמקו ואלון - על הסכם עקרונות למכירת רבע מהגז שבמאגר ליוניון פנוסה הספרדית, שמחזיקה במתקן הנזלה מושבת בצפון מצרים. לפי החלטת היצוא שקיבלה הממשלה ב–2013, לא יתאפשר יצוא בסדרי גודל כאלה לפני חיבור מאגר לווייתן לחוף. לנוכח העיכוב בפיתוח לווייתן, דורשים כעת בעלי תמר את הסרת המגבלה - בעוד יוניון פנוסה מאיימת בביטול החוזה אם לא יסופק לה הגז בתוך שנתיים.

במקרה זה חשוב להזכיר כי תמר הוגדר בידי משרד התשתיות מאגר אסטרטגי. בשל כך הוגבלה זכאותו ליצוא גז לעומת המאגרים האחרים. בעלי תמר כבר השלימו את מימון הפרויקט וקרובים לכיסוי השקעתם בו; הם כבר זכו בהטבות מס בהיקף של 5 מיליארד שקל לפחות; ונהנים ממעמד מונופוליסטי.

במלים אחרות, בעלי תמר אינם זקוקים לעסקת יצוא כדי להתממן, ואילו המדינה מצדה אינה יכולה להרשות לעצמה להתיר יצוא מהמאגר היחיד שעומד לרשותה כיום - ודאי לא כשעננה מרחפת מעל מועד פיתוחו של מאגר לווייתן ומעל נפח הגז האמיתי בו - וכנ"ל לגבי מאגרי כריש ותנין.

גם השיקול הגיאופוליטי חלש יחסית בכל הנוגע לאישור היצוא מתמר. חוזה היצוא המתוכנן של בעלי תמר אינו מול מצרים, אלא מול חברה פרטית ספרדית שמייעדת את הגז ליצוא לאירופה. כלומר, בעלי תמר עושים למעשה שימוש במתקן הנזלה מצרי כצינור לשוקי אירופה.

לאור כל אלה, אסור למדינה להתיר יצוא מתמר כל עוד לא חובר לפחות מאגר נוסף אחד לחוף הישראלי - ויש למנף את ההיתר כאחד הביטחונות הדרושים לצורך מימוש כל הסדר מול חברות הגז.

3. מי עתיד להחזיק בצינורות הגז?

עופר וקנין

אחת הדרכים העיקריות של מונופול גז לשלוט בשוק היא באמצעות בעלותו על רשת הולכת הגז בים.

תשתית ההולכה היא עתירת הון, ומוקמת בדרך כלל בידי ספק הגז הראשון. בהיעדר רגולציה מתאימה, הוא עשוי לתכנן אותה באופן שלא יאפשר בעתיד חיבור מאגרים מתחרים לצנרת, כך שהמתחרים יידרשו להקים תשתית הולכה בעצמם - ואז פיתוח מאגרים קטנים יחסית מאבד מכדאיותו הכלכלית. לחלופין, בעל הצנרת עשוי לשלוט במתחריו באמצעות קביעת תנאי ההזרמה בצינור ותמחורה.

בנורווגיה מוטלת חובת ההקמה על חברות הקידוחים - אלא שתפעול הצנרות מולאם לטובת חברה ממשלתית, וזו מעבירה לחברות דמי שימוש קבועים ומפוקחים שנועדו לכסות על עלות ההקמה, בפריסה לכ–30 שנה, בתוספת תשואה של 7%. בתום התקופה, מולאמת גם הצנרת.

לפי מודל זה נמנעת המדינה מהוצאה כספית מיידית גבוהה - ובה בעת נשענת על היכולות המוכחות של המגזר הפרטי בהקמת התשתית. את המודל הזה יש שמבקשים בשנים האחרונות לאמץ גם בישראל במטרה למנוע מהמונופול של דלק ונובל אנרג'י לשלוט לא רק בעתודות הגז, אלא גם במערכת ההולכה שלו. כבר בדיוני ועדת צמח, לפני שלוש שנים, נידונה האפשרות להפקיד את המשך פיתוח מערכת התשתית הימית בידי החברה הממשלתית נתג"ז.

אם ברצונה לקבע מערכת רגולטורית יציבה, ברורה וארוכת טווח, על המדינה לכלול בהסדר המתגבש גם התייחסות לעתיד הבעלות על רשת הולכת הגז. לחלופין, עליה להותיר צוהר להטלת פיקוח על דמי השימוש ועל אסדרת השימוש של מאגרים מתחרים בתשתית תמר ולווייתן.

הדבר נכון גם לשימוש שעושות דלק ונובל במאגר ים תטיס המרוקן שמול חופי אשקלון - שעשוי לשמש מאגר אחסון אסטרטגי יחיד, ועדיין לא הוחזר לידי המדינה.

4.לפתוח חוזי תמר כשתהיה תחרות

בעקבות ההתערבות של רשויות החשמל וההגבלים העסקיים בחוזים שעליהם חתם מונופול תמר במשק, הורו הרשויות ביוני 2012 לפתוח אותם ולשנותם.

הדבר נעשה מחשש לכבילתם של צרכני הגז בחוזים של 15 שנה שיחסמו את מעברם למתחרים, אם יהיו כאלה בעתיד, וכן ימנעו שיפור תנאים עקב שינוי נסיבות אחרות בשוק.

המטרה היתה לפיכך לאפשר ללקוחות "חלון" עתידי להמרת החוזה הקיים שלהם - שנחתם מול מונופול - בחוזה חדש, שייחתם, כך קיוו, בתנאי שוק תחרותיים. ואמנם, ללקוחות הגז ניתנה אפשרות לבחור באחת משתי חלופות, שאותן חויבו בעלי תמר לכלול בחוזים המתוקנים: הראשונה היא קיצור חוזה הגז מ–15 שנה לשבע שנים — חלופה שלא נבחרה עד כה בידי אף אחד מהלקוחות; לפי החלופה השנייה, לבעלי תמר תימסר הודעה החל בשנה החמישית לאספקה (ועד סוף השנה השביעית) על רצון הלקוח להפחית ב–50% את הגז שירכוש מהספקית.

משמעות הסעיף היא כי ב–2019–2021 יידרשו מרבית לקוחות הגז במשק לנהל משא ומתן מחודש על לפחות חצי מרכש הגז שלהם, בתקווה שעד אז תצליח המדינה ליצור תחרות בין ספקים בלתי־תלויים.

הצוות הממשלתי למשא ומתן מול חברות הגז אמנם הלך בכיוון זה כשחייב את קבוצת דלק למכור את אחזקותיה במאגרי תמר, כריש ותנין, ולהישאר שותפה במאגר לווייתן בלבד. ואולם, בתיקון מאוחר ושנוי במחלוקת שהכניס צוות המשא ומתן למתווה הסופי - בניגוד לעמדת הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה - הוחלט לקצוב לדלק לא פחות משש שנים לביצוע המכירה, כלומר עד 2021 לפחות.

האם תתנתק דלק מתמר עד פתיחתם של הליכי המשא ומתן המחודשים על חוזי תמר בעוד 4–6 שנים? ומה יקרה אם מכירת כריש ותנין לא תצלח, ולא ייכנס שחקן שלישי לשוק הגז הישראלי בחלון ההזדמנות הקצר?

לפני כל סגירה של הסדר מול חברות הגז, הממשלה חייבת להתייחס ללוחות הזמנים של חוזי תמר במשק - ולהיערך לתרחיש שבו השלמת הבנייה מחדש של ענף הגז תחמיץ את פתיחת חוזי תמר לדיון מחודש. אפשר לעשות זאת, למשל, באמצעות חיוב בעלי תמר באופציה למתן ארכה להליכי משא ומתן.

5. לאפשר רכש מרוכז של גז לצרכנים

הטלת פיקוח ממשלתי על מחיר הגז הטבעי - תוך הפחתת המחיר כיום - היא סוגיה סבוכה שהממשלה מבקשת להימנע ממנה.

לכן היא החליטה, לפי שעה, לא לכנס את ועדת הפיקוח על המחירים לעניין זה. תחת זאת, הצוות הממשלתי למשא ומתן מול חברות המונופול מעוניין לקבוע תקרה עקיפה למחיר - למשל, באמצעות מנגנון ההכרה במחיר החשמל שאותו מבטיחה המדינה ליצרני החשמל הפרטי ושאותו תגביל למחיר מסוים של גז. אך מה לגבי לקוחות הגז שאינם יצרני חשמל? והאם לא ניתן לדאוג למחיר גז תחרותי בלי להטיל פיקוח?

הדיון הציבורי התמקד עד כה במנגנון הפיקוח, אף שבידי המדינה אמצעים אחרים להתערבות בתמחור הגז. את הפעלתם היא נדרשת לבדוק כבר כיום, או לכל הפחות לעגן את בחינתם ואת יישומם בהמשך כבר במסגרת הסדר הפשרה הנוכחי - כדי למנוע טענות לרטרואקטיביוּת בהמשך.

כך למשל, עליה לבדוק את האפשרות להקים תאגיד של יצרני חשמל פרטי - או של צרכנים תעשייתיים - שירכוש גז במרוכז בעבור לקוחותיו (single buyer), ובכך יגדיל את כושר המיקוח שלו מול המונופול.

כמו כן, על הממשלה להתייחס להסדרים חוזיים נוספים שאותם מכתיב כיום המונופול, ושאינם נוגעים במישרין בשאלת המחיר. כך למשל בנוגע לחיוב בעלי תמר את לקוחותיהם בתשלום גבוה יחסית גם על גז שלא נצרך (take or pay) - או לסירובם להעניק הנחה בחוזה גז המבוסס על מקום פנוי בצנרת (interruptible).

תוכנית חלופית

כל הסדר פשרה שנחתם עם מונופול, שיוסיף להיות מונופול - כאילו נחתם על תנאי. לעולם תרחף מעליו מעין כוכבית שמשמעה אפשרות למילוי חלקי בלבד של ההסכמות - בייחוד כשתגבר התלות הלאומית האסטרטגית במונופול הפרטי.

ואמנם, יש לזכור, הממשלה מתכוונת להנציח את שליטת נובל אנרג'י בשוק הגז - והקלפים שתחזיק אז בשרוולה אל מול עוצמת נובל יהיו חלשים בהרבה מאלה שבידיה כיום. לכן, על המדינה לקבע כבר עתה חלופה להסדר הפשרה המוצע - לכל תרחיש של הפרה. ובלי קשר, עליה להיערך גם לכישלון אובייקטיבי של השינוי המבני המוצע. למשל, במקרה שנובל לא תאתר רוכש עבור אחזקותיה בכריש ותנין, או שדלק תתקשה חלילה לעמוד בשש השנים שהוקצבו לה להיפרדות מתמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#