"הסינים מתנגדים לחרם על ישראל, 
הם יודעים מה זה להיות מוחרמים" - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הסינים מתנגדים לחרם על ישראל, 
הם יודעים מה זה להיות מוחרמים"

שאול ביטרמן, המייצג חברות סיניות ממשלתיות הפועלות בישראל, טוען כי דרישת הממשלה הסינית לא להעסיק את אזרחיה בהתנחלויות היא בגדר "יישור קו" עם המדיניות העולמית

16תגובות

"אחרי שנים שבהן סין לא היתה מעורבת בפוליטיקה העולמית, ההנהגה הסינית הנוכחית רואה את עצמה אחרת. הגישה של משרד החוץ הסיני היא ליישר קו עם מדינות אחרות ועם עמדת האו"ם ולהימנע מהתערבות בסכסוכים אזוריים כל עוד מתקיים ברקע משא ומתן. לכן זו טעות לראות בדרישה הסינית לא להעסיק פועלים סינים מעבר לקו הירוק משום חרם" - כך אמר אתמול שאול ביטרמן, המייצג כמה מהחברות הסיניות הממשלתיות הפועלות בישראל.

ביטרמן נימק את הפרסום אתמול ב–TheMarker, שלפיו ממשלת סין דורשת מישראל לא להעסיק את עובדי הבנייה מקרב אזרחיה בהתנחלויות, בטענה כי "כשמדובר בחברות ממשלתיות - הסינים לא רוצים לפרוץ את החזית האחידה שמפגינות המדינות שמעוניינות בהסדר באזור". עם זאת הוא הדגיש כי "הממשלה הסינית תומכת בכל פה בסחר עם ישראל".

לדבריו, "העובדה שהסינים רוצים לחתום על הסכם ליבוא פועלים סינים לענף הבנייה בישראל היא הוכחה לכך שלא יסכימו להחרמת ישראל. הסינים רוצים לעבוד עם כולם, כי רק בזכות קשרי מסחר ניתן יהיה לפתור מכשולים מדיניים. הם לא ייתנו את ידם להחרמת ישראל - כי הם יודעים מה המשמעות של להיות מוחרמים".

ביטרמן ציין עוד כי לא ידוע לו על כוונה לאסור העסקת פועלים סינים ברמת הגולן: "חברות סיניות הציעו לפרויקטים בגולן ציוד ומימון ללא מגבלה או תנאי", הוסיף.

יבוא עובדים מסין לנמל הדרום מתעכב

ממשלות ישראל וסין מנהלות זה כמה שנים מגעים לחתימה על הסכם ליבוא עובדי בנייה סינים לישראל. ההסכם הדו־צדדי בין הממשלות אמור להחליף את המציאות הקיימת, שבה היבוא של עובדים מסין לישראל נעשה בידי חברות פרטיות ומלווה בחשדות לעושק העובדים ולעבירות על החוק. כך, אחת מדרישות הסינים במשא ומתן היתה כי ישראל היא שתגבה מכל עובד עמלה בסך 6,000 דולר - שאותו נדרשו עד כה העובדים לשלם בעצמם לחברות הכוח אדם. ישראל סירבה תחילה, אך לאחר מכן הסכימה לדרישה בתנאי שאת הסכום ישלמו הקבלנים המקומיים - ולא העובדים.

"גם הסינים ראו בדרישת הצד הישראלי להקפיד על שמירת זכויות האזרח והעובד משום התרסה כלפיהם", אמר ביטרמן. "אני חושב שאם הפנים הן לשיתוף פעולה ולהוזלת הדיור והבנייה, תימצא לבסוף הדרך לפתור את המחלוקות".

יש לציין, כי ביטרמן עצמו מנהל בחודשים האחרונים דין ודברים עם משרדי הממשלה בנוגע לבקשה לייבא עובדים זרים מומחים. זאת בעבור חברת ההנדסה הסינית PMEC - חברה בת של ענקית הטרמינלים צ'יינה הארבור - שזכתה במכרז הבינלאומי להקמת נמל הדרום באשדוד בתמורה ל–3.6 מיליארד שקל.

ביטרמן, המייצג את צ'יינה הארבור, טוען כי סוגיית יבוא העובדים לפרויקט נמל הדרום אינה קשורה בהסכם המסגרת שנדון בין הממשלות לנושא הדיור, אך גם אישור בקשת הסינים להעסקת עובדיהם בפרויקט מעוכבת בחודשים האחרונים.

לדבריו, פרויקט נמל הדרום מצוי בשלבים ראשונים של הקמה ומלווה ב"אתגרים רבים", כלשונו, ובהם גם אישור יבוא עובדים זרים. "משרד הפנים אישר משלחת ראשונה של עובדים לאחר הגעת 20 כלי שיט ראשונים לביצוע הפרויקט, ואנחנו מאמינים שמשרד התחבורה יוודא עם שאר הרשויות הרלוונטיות כי העבודה תסתיים בזמן ובמחיר הנדרשים.

"המחיר הזול שמציעים הסינים במכרזים הוא לא תולדה של מחיר עבודה זול - אלא של התיאום המושלם שיש בין העובדים הסינים, שגורם להם להקים בניין במחצית הזמן הנהוג כאן", עקץ ביטרמן. "כשאין תיאום, אז קורה מה שקרה באחרונה בפרויקט תחנת הכוח בגלבוע, שם פועלים קוריאנים קברו בטעות תחת החול פועל מולדבי שעבד אתם. לא הכל זה כסף".

שר התחבורה, ישראל כ"ץ, התייחס אתמול לנושא ואמר כי יש להכניס בחוזים שנחתמים מול חברות זרות הפועלות בישראל סעיף השולל מהן את האפשרות להשתתף בחרם כלפי ישראל: "בעידן החרמות, שבו חברות בינלאומיות רוצות להשתחרר מהסכמים שעליהם חתמו - צריך לדעתי לקבוע כלל שלפיו חברה שמגיעה לכאן לא תיתן יד לחרמות נגד ישראל".

עם זאת, כ"ץ סייג את דבריו ואמר: "יש כאלה שמלינים על כך שנותנים לחברות בינלאומיות לפעול בישראל בתחומים שונים, אבל תראו את המשמעות הנלווית. חברות כאלה, כמו בנמלים, באות ומשקיעות הון עתק בעבור זיכיון שמלווה באינטרסים בינלאומיים שכולנו נרוויח מהם".

עמוס בן גרשום / לע"
אבי אוחיון / לע"מ
אבי אוחיון / לע"מ


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#