אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

כוונת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעגן בהסכמים הקואליציוניים את תמיכת שותפיו לממשלה בהצעת חוק בוררות חובה, מעוררת, כצפוי, את מחאת הסתדרות העובדים. נתניהו מקדם את המהלך שנתיים לאחר שההסתדרות סיכלה את הגשת החוק לאישור הכנסת באיומי שביתה.

יו"ר הסתדרות העובדים, אבי ניסנקורן, אמר אתמול בתוכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל כי חקיקה שתגביל את זכות השביתה של ועדי העובדים במונופולים הממשלתיים "לא תקרה", כלשונו. לדבריו, "כניסה לבוררות משמעה ביטול זכות השביתה, ולכן זוהי פגיעה בדמוקרטיה. המצב של העובדים השכירים בישראל לא כזה טוב שצריך לבטל את זכות השביתה שלהם. הפקעת השביתה מידי מיליון עובדים במשק זו חציית קו אדום שאסור לתת לה יד בשום צורה, ולכן ההסתדרות תיאבק ביוזמה בכל דרך אפשרית".

אבי ניסנקורןצילום: יוסי זמיר

כפי שפורסם אתמול 
ב–TheMarker, נציגי סיעת הליכוד למשא ומתן הקואליציוני קיבלו הנחיה לכלול את התמיכה בהצעת החוק הרגישה בכל הסכם שייחתם. אלא שלפי שעה לא ידועה עמדתו של שר האוצר המיועד, משה כחלון, שעומד ערב חתימה על הסכם ראשון לחבירה לממשלה. בקמפיין הבחירות נזהר כחלון שלא לפגוע בוועדים הגדולים במשק, ולא הצטרף לביקורת עליהם.

כשנשאל ניסנקורן לגבי עמדת כחלון, הפתיע כשרמז כי נפגש עם יו"ר סיעת כולנו ואף דן עמו בנושא. "אני מדבר עם כל השרים המיועדים, כולל שר האוצר. דיברנו כבר כמה פעמים, ואנחנו מכירים טוב מאוד", אמר יו"ר ההסתדרות. "דיברנו על הכל, ולא שמעתי את זה (חקיקת בוררות חובה - א"ב) משר האוצר המיועד", הוסיף.

לדברי הביקורת על המהלך של נתניהו הצטרפו מן הסתם ראשי הוועדים במונופולים. "חוץ מלהעמיד אותנו בכיכר העיר ולסקול אותנו באבנים, נדמה שביבי עשה נגדנו כבר הכל בשנים האחרונות", אמר יו"ר ועד עובדי נמל חיפה, מאיר תורג'מן. "אם מבטלים את זכות השביתה, אין יותר קיום לעבודה מאורגנת בישראל. זו מדינה שנהפכה מדמוקרטיה לדיקטטורה, ואני בטוח שניסנקורן יודע מה המשמעות של הפקעת זכות השביתה במגזר הציבורי", אמר תורג'מן, והתייחס גם לכחלון: "אני לא מאמין שהוא ייתן יד להליך הדיקטטורי הזה, שמשמעותו סגירת ההסתדרות".

בסביבת משה כחלון סירבו אתמול להתייחס לדברים.

בנימין נתניהוצילום: אוליבייה פיטוסי

המטרה: למנוע הורדות שאלטר

הצעת חוק בוררות חובה גובשה ב–2012–2013 על ידי משרדי ראש הממשלה, האוצר, המשפטים והכלכלה. היא נועדה לרסן את העיצומים התכופים שננקטו בשנים האחרונות במונופולים הממשלתיים, ובראשם חברת החשמל, נמלי הים, רשות שדות התעופה ורכבת ישראל. עיצומים אלה, המכונים "הורדת שאלטר", נועדו בין היתר לסכל מהלכים ממשלתיים ורפורמות חיוניות, או שנוצלו על ידי ההסתדרות כדי לרשום הישגים בזירות מאבק אחרות שניהלה נגד הממשלה. עיצומים אלה קשרו את ידי הממשלה בבואה לתקן עיוותים מבניים במשק, ובה בעת יצרו עיוותי שכר קשים, תוך אפליה לטובה של עובדי המונופולים ביחס ליתר העובדים במגזר הציבורי.

לפי הצעת החוק שמקדם ראש הממשלה, בשורה מצומצמת של תחומים - בריאות, חוץ ותשתיות חיוניות, לרבות נמלים, חשמל, רכבות ותעופה - לא יורשו העובדים לנקוט עיצומים, ואילו המדינה תוותר על זכותה לנהל עמם משא ומתן. לאחר פרק זמן מוגדר יובא הסכסוך להכרעה חלוטה בפני מוסד בוררות עצמאי, שבראשו יעמוד שופט, לצד נציגי ציבור.

הצעת החוק אוסרת נקיטת עיצומים נגד החלטות מדיניות של הממשלה, למשל שינויים מבניים או פתיחת ענפים לתחרות. במקרה כזה, תותר לעובדים זכות טיעון רק לגבי פיצוי בגין פגיעה בזכויותיהם, אך לא צעדי מחאה כנגד החלטת הממשלה.

לפי הצעת החוק, תיאסר גם שביתת אהדה, כלומר שביתה שמונופולים חיוניים מקיימים כדי לקדם עניין הקשור לתחום אחר במשק. כמו כן, היא קובעת מנגנון ענישה שתוטל על מי שיפרו את הוראות החוק, לרבות פיטורים וקנסות.

לטענת המצדדים בהצעת החוק, הגבלת זכות השביתה במונופולים התשתיתיים נהפכה למחויבת המציאות, לנוכח הכבלים שמניחים בתי הדין לעבודה על ידי הרשות המבצעת, ומנגנון הבוררות המוסכמת רק "יציל" את תדמיתה המתפוררת של העבודה המאורגנת ויפתור את עיוותי השכר במגזר הציבורי, שנקבעים כיום לפי כוח המיקוח של העובדים, ולא לפי תרומתם.

עוד נטען כי הפקעת ניהול המשא ומתן על תנאי העסקתם של עובדי המונופולים מידי הממשלה תנטרל את המעורבות הפוליטית בהסדרי השכר במשק, לאחר שאלה יוצאו מידי האוצר ויועברו לגורם עצמאי ואובייקטיבי. באופן זה, תיפגע גם יכולת ההשפעה של ועדי העובדים הגדולים על מרכזי המפלגות.

עם זאת, הצעת החוק כרוכה בפגיעה בזכות יסוד, ולטענת המתנגדים לה עלולה דווקא להחליש את כוחם של הוועדים נטולי "השאלטר", לבטל את הצורך בהסתדרות ולייתר את בתי הדין לעבודה. בנוסף, גם מצד הממשלה יש מי שעשויים להתנגד לוויתור על יכולת התמרון שלה בהסכמי השכר, מה שעלול לחשוף אותה לבעיות תקציביות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker