נתניהו נגד הוועדים הגדולים במונופולים: לא יוכלו לשבות - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

נתניהו נגד הוועדים הגדולים במונופולים: לא יוכלו לשבות

נציגי הליכוד מנהלים מגעים עם שותפיהם העתידיים לממשלה לגיוס תמיכה בחוק לבוררות חובה, שיגביל את זכות השביתה במונופולים הממשלתיים ■ האם שר האוצר המיועד כחלון יתמוך בחוק, לאחר שקרץ לוועדי העובדים במהלך קמפיין הבחירות

67תגובות

שנתיים לאחר שהוקפא בעקבות סיכום שהושג בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין יו"ר ההסתדרות דאז, עופר עיני - חוזר חוק בוררות חובה לסדר היום הציבורי. הפעם, בחסות המשא ומתן הקואליציוני.

נציגי הליכוד למשא ומתן שמתנהל בימים אלה מול שותפותיה הקואליציוניות העתידיות, קיבלו הנחייה לכלול את תמיכת חברי הקואליציה בהצעת החוק הרגישה בכל הסכם שייחתם. זאת, בהמשך לשורת מהלכים שמקדם הליכוד לחיזוק "יכולת המשילות" של הרשות המבצעת.

כך, מקדם נתניהו חוק "עוקף ביורוקרטיה" — שנועד ליצור מסלול ירוק לקידום פרויקטים לאומיים תוך עקיפת רשויות סטטוטוריות בהחלטת צוות שרים; וכן מקדם את "פיסקת ההתגברות" — שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ; או הקמת רשות אנרגיה — שתאחד את רשויות החשמל, הגז ומינהל החשמל שבמשרד האנרגיה.

אי־אף־פי

לפי הצעת חוק בוררות חובה, חלק מהמונופולים הממשלתיים הגדולים יוגדרו "שירותים חיוניים", ועובדיהם לא יוכלו יותר לשבות או לנקוט בעיצומים, אלא לאחר מיצוי הליכים מול מנגנון בוררות עצמאי — שיזכה למעמד שיפוטי שיעוגן בחוק.

הצעת החוק גובשה במהלך 2012–2013 על ידי משרדי ראש הממשלה, האוצר, המשפטים והכלכלה. היא נועדה לרסן את העיצומים התכופים שננקטו בשנים האחרונות במונופולים הממשלתיים הגדולים, ובראשם חברת החשמל, נמלי הים, רשות שדות התעופה ורכבת ישראל. עיצומים אלה, שמשמעותם "הורדת שאלטר", נועדו בין היתר כדי לסכל מהלכים ממשלתיים ורפורמות חיוניות — או שנוצלו על ידי ההסתדרות כדי לרשום הישגים בזירות מאבק אחרות שניהלה מול הממשלה. זאת, באופן שקשר את ידי הממשלה בתיקון עיוותים מבניים במשק, ובה בעת יצר עיוותי שכר קשים תוך הפלייה לטובה של עובדי המונופולים ביחס ליתר העובדים במגזר הציבורי.

עם זאת, טיוטת הצעת החוק, שנחשפה ביוני 2013 
ב–TheMarker, הוקפאה חודש לאחר מכן בתום פגישה שקיימו נתניהו ועיני. זאת, לאחר שבהסתדרות איימו להשבית את נמלי הים ולפתוח במאבק כנגד הממשלה.

על פי הערכות, הצעת החוק לא זכתה בשעתו לתמיכה מלאה מצד שר האוצר דאז, יאיר לפיד. לפי שעה לא ברורה גם עמדתו של שר האוצר המיועד, משה כחלון, בנושא. עמדתו של כחלון צפויה להיות מכרעת, לנוכח קריצתו לוועדים הגדולים במשק במהלך מערכת הבחירות האחרונה.

בנוסף, העלאת הצעת החוק לסיכום פוליטי מקדים בין השותפות לקואליציה מהווה קריאת תיגר נגד ההסתדרות, שצפויה להיאבק בהפקעת "נשק יום הדין" מידיה.

מהו שירות חיוני?

טיוטת הצעת חוק בוררות חובה מגדירה תחילה מהם "שירותים חיוניים" בשורה מצומצמת של תחומים — בריאות, חוץ ותשתיות חיוניות — לרבות נמלים, חשמל, רכבות ותעופה. היא מגדירה את מנגנון הבוררות כזה שיפעל במסגרת מוסד שיפוטי עצמאי, שבראשו יעמוד שופט, לצד נציגי ציבור. לפי המנגנון המוצע, עם ההגעה לבוררות תבוטל זכות השביתה של עובדי המונופולים — בעוד שהמדינה תידרש לוותר על סמכותה לניהול משא ומתן.

הצעת החוק מחדדת את האיסור שחל כיום על שביתות פוליטיות, כלומר תאסור על נקיטה בעיצומים נגד החלטות מדיניות של הממשלה — למשל שינויים מבניים או פתיחת ענפים לתחרות. במקרה כזה, תותר לעובדים זכות טיעון רק לגבי פיצוי בגין פגיעה בזכויותיהם — ולא צעדי מחאה כנגד החלטת הממשלה. בנוסף, תאסור הצעת החוק על שביתת אהדה, כלומר שביתה שבה מונופולים שובתים כדי לקדם עניין הקשור לתחום אחר במשק.

הצעת החוק מתיימרת לטפל בתופעת השביתות האיטלקיות — עיצומים לא מוכרזים שהמדינה מתקשה באכיפתם. לצד אלה, קובעת הצעת החוק את מנגנון הסנקציות שיוטל על מי שיפר את הוראות החוק — לרבות פיטורים וקנסות. זאת, לאחר שבתי הדין לעבודה נמנעו בשנים האחרונות מלהטיל סנקציות על ועדים או עובדים — אף שהוכח לא פעם כי אלה פעלו נגד החוק, בלא גיבוי הסתדרות ואף בניגוד להוראות בין הדין.

הצעת החוק נולדה ברקע שלושה מהלכים מתבקשים מבחינה משקית, שהממשלה ניסתה לקדם — אך נתקלה, לטענתה, בניצול לרעה של זכות השביתה ובמחלוקת קשה מול בית הדין לעבודה, שהידרדרה לעתים למחוזות אבסורד.

מהלכים אלה היו התייצבות ההסתדרות לימין ועד עובדי חברת אל על, במאבקם נגד רפורמת שמים פתוחים; התנגדות ועדי העובדים בנמלי הים להקמת רציפים פרטיים מתחרים — אף שהממשלה נסוגה מהכוונה להפריט את חברות הנמל הממשלתיות; וכן התנכלות ועד חברת החשמל למתחריה הפרטיים — בטענה כי פתיחת הענף לתחרות פוגעת בזכויותיהם.

בכל אחד מהמקרים נוצלו לכאורה דיני עבודה לצורך סיכול תחרות וביצוע רפורמות מבניות שבסמכות הממשלה. זאת, תוך טענה להפרת ריבונותה ואף לפגיעה בדיני הגבלים. אלא שחוק בוררות חובה לא נועד לפתור רק את סכסוכי העבודה התכופים במשק ואת אובדן האחיזה של הממשלה.

הבוררות מיושמת 
כבר בשטח

לטענת מקדמי הצעת החוק, הגבלת זכות השביתה במונופולים התשתיתיים הלאומיים תוליד מציאות שתפתור את עיוותי השכר במגזר הציבורי, שנקבעים כיום לפי כוח המיקוח של העובדים — ולא לפי תרומתם.

על בסיס טיעון זה, ההסתדרות היתה אמורה דווקא לתמוך במנגנון שוויוני ונייטרלי יותר של התדיינות מול הממשלה — אלא שזו נשענת במידה לא מועטה על כוחם של ועדי ה"שאלטר" הגדולים.

כמו כן, נטען כי הפקעת ניהול המו"מ על תנאי העסקתם של עובדי המונופולים מידי הממשלה תנטרל את המעורבות הפוליטית בהסדרי השכר במשק, כאשר אלה יוצאו מידי האוצר ויועברו לגורם עצמאי ואוביקטיבי. באופן כזה, תיפגע גם יכולת ההשפעה של ועדי העובדים הגדולים במרכזי המפלגות.

מאידך, הצעת החוק כרוכה בפגיעה בזכות יסוד — ועשויה להיתקל בקשיים משפטיים וגם אכיפתיים. גם בממשלה, אגב, יש המסתייגים מההצעה, מכיוון שהיא מחייבת ויתור על יכולת התמרון הממשלתית בהסכמי העבודה, ועלולה לגרור חשיפות בעייתיות לתקציב — בלא יכולת ערעור.

בינתיים, בצירוף מקרים, הסכימו לפני שבוע המדינה וההסתדרות ליישום תקדימי של מנגנון בוררות. מדובר במחלוקת הבלתי נגמרת על הפסקת חלק מחריגות השכר שמשולמות מדי שנה בחברת החשמל. זאת, לאחר שאגף השכר באוצר הורה להפסיקן כבר לפני שנה וחצי — אך נבלם בידי בית הדין לעבודה.

לאחר סדרת התדיינויות, ולאחר שוועד העובדים בחברה דחה הצעה להשבת שני שלישים בלבד מהחריגות — העלה לפני חודשיים נשיא בית הדין בחיפה, השופט רמי כהן, הצעת פשרה. כהן הציע להפעיל מנגנון בוררות "Last Call" — שבמסגרתו יגיש כל צד את הצעתו האחרונה לפשרה בסוגיה, והשופט יבחר בהצעה הפשרה "הנדיבה" יותר מטעם מי מהצדדים.

לפני שבוע סיכמו הצדדים כי הבוררות, שתסתיים עד יוני, תקבל תוקף של פסק דין ותיושם באמצעות הסכם קיבוצי מול נציגות העובדים. הצדדים, כך נקבע, לא יוכלו לערער על ההחלטה או לנקוט צעדים ארגוניים בגינה. ואולם האוצר להתקפל ולהסכים כי כהן עצמו ישמש בורר, לאחר שעיכב בעצמו את הליך אכיפת החריגות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#