רק בישראל: תחנות כוח מייצרות חשמל - אך אסור להן למכור אותו

שר האנרגיה שוב סירב לחתום על רישיונות פרטיים לאספקת חשמל ■ נשר ודוראד עתרו לבג"ץ: "מדובר בהתנהגות מזלזלת ממש, בלתי־חוקית וחסרת היגיון" ■ מידרוג מזהירה מהורדת דירוג החוב של תחנות הכוח, שמסתכם במיליארדי שקלים

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

הניהול של משק החשמל הפרטי בישראל ממשיך לנפק רגעים מבזים, ושוב בג"ץ נדרש להתערב בחוסר התפקוד של הממשלה. גם הפעם מדובר בשר האנרגיה, סילבן שלום, שמסרב להתיר מכירת חשמל מתחנות הכוח הפרטיות - אף שאלה כבר פועלות - ואינו חותם על רישיונות אספקת החשמל שהעבירה רשות החשמל לאישורו בתחילת מארס.

מנגד טוענים בענף כי נוסח הרישיונות שהונח לפתחו של השר עתיר פרצות, ומעלה חשש לכשלי שוק עתידיים באספקה הפרטית של חשמל במשק. בעתירות הדחופות שהגישו יזמי תחנות הכוח לבג"ץ הם בחרו לתאר את המצב כ"משחקי כוח והתנהגות מזלזלת".

העיכוב בהענקת רישיונות לפרויקטים שנושאים בחוב של מיליארדים - כנגד התחייבות מדינה למתן הרישיונות - עוררה את זעמם של גופי המימון במשק. ואמנם, חברת מידרוג רמזה בימים האחרונים כי אי־הארכת רישיונות האספקה מעמידה בסכנה את דירוג החוב למיזמים.

סילבן שלום בהשקת תחנת הכוח OPCצילום: חן גלילי

בינתיים הורה שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, שלא למנוע מתחנות הכוח הפועלות את מכירת החשמל ללקוחותיהן. הוא חייב את השר שלום ואת רשות החשמל לנמק את התנהלותם.

לפי הרגולציה הנהוגה במשק החשמל, תחנות כוח פרטיות נדרשות תחילה ברישיונות ייצור עבור הפקת החשמל הפרטי לרשת, אך לשם מכירת החשמל ללקוחות פרטיים הן נדרשות ברישיונות אספקה נפרדים. רישיונות אלה קצובים ל-20 שנה - כנגד התקופה שבה מתחייבת המדינה לשלם להן תעריפי זמינות. על סמך התחייבות זו ועל בסיס החוזים שעליהם חתמו היצרנים הפרטיים מול לקוחותיהם, גובשו חבילות המימון שהשיגו לצורך הקמת הפרויקטים.

שתי תחנות ראשונות נדרשו לרישיונות אלה הן תחנת הכוח של כלל תעשיות במפעל המלט נשר, בהספק 75 מגה־ואט; ותחנת הכוח הפרטית הגדולה כיום בישראל, דוראד, שהוקמה במימון חיצוני של 3.5 מיליארד שקל, שבו נשאו חמישה בנקים וחמישה גופים מוסדיים.

לפני שנה, כשהתחילו התחנות לפעול, הפתיע משרד האנרגיה כשקבע כי רישיונות אספקת החשמל שיוענקו לתחנות אלה יוגבלו לשנה בלבד. זאת, אף שחוזי מכירת החשמל שעליהם חתמו התחנות מול לקוחות פרטיים נעשו לתקופות של 5–20 שנה.

לפי ההערכות אז, החלטת משרד האנרגיה נולדה כתוצאה מלחץ שהפעילה חברת החשמל למנוע את העמקת התחרות בה, לפני הגעה להסדר מוסכם מולה ומול ועד העובדים בחברה. אגב, כך נמנע אז משרד האנרגיה מלחתום על רישיונות ייצור לתחנות כוח חדשות, וכך גם מתנגד המשרד לחתימה על רישיונות חלוקת חשמל. זאת, אף שכיום מונחות לא פחות מ–140 בקשות מצד קיבוצים לחלוקה פרטית של חשמל - שחלקן ממתינות לאישור כבר ארבע שנים.

משרד האנרגיה נימק אז את החלטתו בדיונים הנמשכים של ועדת יוגב להיגוי הרפורמה במשק החשמל, "ומתוך כוונה שלא לפגוע ולהגביל את יישום המלצותיה" (שלא אושרו לבסוף). היות שהתחנות כבר נבנו והופעלו, נאלצו היזמים להסכים להנפקת רישיון לשנה בלבד - שבצדו הצהרה מאת רשות החשמל, שלפיה הרישיון יוארך בתום השנה למשך כל תקופת ההתקשרות המקורית מול המדינה.

"מקריבים את 
תחנות הכוח"

רשות החשמל עמדה בהתחייבותה, ולקראת סיום השנה שהוקצבה לרישיון - האריכה אותו עבור שתי תחנות הכוח לתקופה של 19 השנים הנותרות. אלא שבעצת מינהל החשמל במשרדו, שוב סירב שלום לחתום על הרישיונות.

עיקר המחלוקת בין הרגולטורים נעוצה בוויכוח על נתח השוק שבו יוכל להחזיק ספק חשמל פרטי אחד, וכן בעקבות החלטת רשות החשמל שלא להגביל את האפשרות לכבול לקוחות להתקשרות ארוכת טווח מול הספק הפרטי. עוד חלוקים הצדדים על החובות הצרכניות שיוטלו על ספק החשמל הפרטי.

היות שרישיונה של נשר אמור היה לפקוע ב–1 באפריל, ואילו רישיונה של דוראד יפקע באמצע החודש הבא - מיהרו שתי החברות לעתור לבג"ץ, באמצעות עורכי הדין אהרן מיכאלי ויהודה רוזנטל, ממשרד גולדפרב, זליגמן ושות'.

"ללא רישיון אספקה, אין לתחנת הכוח זכות קיום, וכל ההשקעה האדירה שהושקעה בה תרד לטמיון", נכתב בעתירות. "שר האנרגיה ורשות החשמל אינם עושים את שנדרש ומתחייב ומתנהגים באופן שערורייתי ובלתי־נסבל, שאין ולא יכולות להיות לו סיבה והצדקה, תוך שהם מעמידים את תחנת הכוח בסכנה קיומית של ממש".

לטענת מיכאלי ורוזנטל, "מדובר בהתנהגות בלתי־חוקית, חסרת כל היגיון, בלתי־הגונה, בלתי־סבירה בעליל וחסרת תום לב. התנהגות מזלזלת ממש. המשיבים מודעים היטב למשמעות התנהגותם, ולמרות זאת, במסגרת מה שנדמה להיות לא יותר ממשחקי כוח בין רשות החשמל לבין המשרד, נראה כי העותרת נקלעה לאמצע של קרב - כשכל צד אינו מהסס להשתמש בעותרת כבת ערובה, שלא לומר להקריב אותה ממש".

תחנת הכוח דוראד
תחנת הכוח דוראדצילום: יגאל גורן

במקביל, שיגרה סמנכ"לית מידרוג, מירב בן כנען הלר, מכתב שבו טענה כי "אי־הארכת הרישיונות לתקופה נוספת של 19 שנה אינה עולה בקנה אחד עם החלטות המדינה בקשר עם שילוב תחנות כוח פרטיות וכן עם המלצות ועדת יוגב לרפורמה בענף". לדבריה, לא נמסרה לחברת מידרוג כל סיבה קונקרטית להתרחשויות. "ראוי לציין כי סביבה רגולטורית שלא מאפשרת מכירת חשמל ללקוחות קצה פרטיים לתקופה של 20 שנה, בדומה לרישיונות הייצור, עלולה להוביל לפגיעה מהותית בדירוגי הפרויקטים", הזהירה.

הוויכוחים משתקים גם התקנות סולאריות

סוגיית רישיונות האספקה אינה היחידה שמצויה בימים אלה במחלוקת משתקת בין משרד האנרגיה לבין רשות החשמל. זו המציאות גם בנוגע לשוק האנרגיה הסולארית.

באוקטובר האחרון החליטה הממשלה להסיט מכסות לא מנוצלות בהיקף 340 מגה־ואט עבור הקמת מתקנים פוטו־וולטאיים, באמצעות מכרז. אלא שאז פרץ בין המשרד לבין הרשות ויכוח בשאלה מי יוביל את פרסום המכרזים. בעוד שמשרד האנרגיה טוען כי פרסומם באחריותו - רשות החשמל טוענת לסמכותה בהובלתם, בשל החשיפה התעריפית הנגזרת לציבור.

בפועל, לא הופשרו עדיין המכסות. מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה, עו"ד איתן פרנס, פנה אתמול אל השר שלום בבקשה שיירתם לטובת חילוץ התעשייה הסולארית. לטענת פרנס, צבר הפרויקטים שהוקפא כתוצאה מהסכסוך נאמד ב–1.5 מיליארד שקל, והעיכוב לא יאפשר את "הצלת התעשייה משנת בצורת של התקנות", כלשונו.

משרד האנרגיה מסר בתגובה כי "הנושא נמצא בדיון משפטי ותשובתנו תינתן בבית המשפט".

ברשות החשמל סירבו להגיב לדברים.

מדוע מתעכב מינויו של עופר בלוך
 למנכ"ל חברת החשמל?

חמישה שבועות חלפו מאז שדירקטוריון חברת החשמל בחר בעופר בלוך למנכ"ל הבא של החברה. חרף מצבה של החברה והדחיפות שבה ניהלה את הליך בחירת המנכ"ל החדש, באמצע מערכת בחירות - בלוך לא מונה עדיין לתפקידו ואף לא אושר כמנכ"ל על ידי הממשלה.

בלוך היה אמור להיכנס לתפקידו בסוף מארס - בהתאם לבקשת הפרישה שהגיש המנכ"ל המכהן, אלי גליקמן, כבר לפני חצי שנה. גליקמן התבקש לדחות בחודש את פרישתו לאור מערכת הבחירות. במקביל, הוגש שמו של בלוך לאישור הוועדה למינויים במגזר הציבורי (ועדת ברנר).

עופר בלוךצילום: תומר אפלבאום

ככל הידוע, בלוך צלח את בדיקות הוועדה כבר לפני שבוע - אך מינויו למנכ"ל חברת החשמל עדיין לא נחתם בידי שר האנרגיה, סילבן שלום, ומשכך, גם לא הועבר לשר האוצר בפועל, בנימין נתניהו.

הבחירה בבלוך על ידי דירקטוריון חברת החשמל, אף שאושרה פה אחד, עוררה בשבועות האחרונים תהיות. זאת, לאחר שהתברר כי בלוך לא ניגש למכרז - אלא צורף לאחר פתיחת ההליך, בעקבות פניית חברת השמה, וכי כיהן בעבר כדירקטור בחברת ווייטווטר של מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב. בחברת החשמל טענו מנגד כי ליוגב לא היתה כל נגיעה בהליך המכרז.

מלשכת השר שלום נמסר בתגובה כי "אנחנו משאירים את ההחלטה על מינוי מנכ"ל החברה ללאחר הרכבת הממשלה ומינוי השר במשרד האנרגיה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker