היעדר תחבורה ציבורית בשבת - עוד כשל של כ"ץ

השבתת האוטובוסים בימי שבת וחג היא רק דוגמה אחת להזנחה הנפשעת של התחבורה הציבורית בישראל ■ כך זה כשקווי הסעות מחולקים במרכז המפלגה, הפקידים עסוקים בשעשועי מין וקבלני התשתיות גורפים הון

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

מילא אם רק הזניח שר התחבורה, ישראל כ"ץ, את הסוגיה המקצועית, החברתית־כלכלית והבטיחותית של היעדר תחבורה ציבורית 
בשבת ובחג.

מילא אם רק זיהם את הנושא הבוער בפוליטיקה שטחית. מילא אם רק פגע במתנדבים מסורים, שמשמשים פה לאוכלוסייה המוחלשת והמושתקת של הנוסעים באוטובוסים מכורח כלכלי. מילא אם רק פגע במאמצים לעודד אוכלוסיות מבוססות יותר לוותר על רכב פרטי ולעבור לתחבורה ציבורית. מילא אם רק בייש את חברי הליכוד ששותפים להובלת הפעילות ההתנדבותית בארגוני התחבורה הציבורית. מילא אם רק סתר את "הרוח החדשה - החברתית והמפוכחת" שמפגינה המפלגה שלו.

מילא כל אלה - אבל מה היה לעזאזל ההיגיון מאחורי התבטאות שרחוקה לכאורה כפסע מעבירה פלילית, ועוד מפי מי שמגיח אל אור השמש כשבלוק חמאה 
על ראשו?

ישראל כ"ץ, שר התחבורה צילום: תומר נויברג / ג'יני

הרי לא "הסמולנים" הם שאחראים לדרדור שירותי התחבורה הציבורית בישראל ולרדידות הדיון סביב הנגישות החסרה של השירות במציאות היומיומית. הארגונים החברתיים בסך הכל מילאו את החלל שהותיר בענף המשרד, שבראשו מכהן כ"ץ במשך שש שנים ברציפות.

הארגונים האזרחיים התגייסו כדי לחפות על כשלי התחבורה הציבורית ולשמש כתובת ללקוחותיה - מכיוון שבכירי אגף התחבורה הציבורית במשרד היו עסוקים לכאורה במשך שנים בהטרדות מיניות, בהילולת אורגיות, בתפירת ג'ובים למקורבים ובהטיית מכרזים לטובת 
חברים.

בכירי משרד התחבורה שסרחו, ושרק באחרונה הורחקו משירות ציבורי, כמו גם השרים הממונים עליהם, שדאגו לאורך השנים לטפח ולקדם את כפיפיהם - הם שלא רק אחראים לתופעת הטרמפים המסוכנת ולשגשוגם של החאפערים, אלא גם שותפים מלאים ליצירתה של מדינת תל אביב, להאמרת מחירי הדיור במרכז ולהדרת אוכלוסיות שלמות אל מחוץ לסדר היום הציבורי.

הדרישה לשירות ציבורי טריוויאלי, ודאי שבמציאות התחבורתית הקטסטרופלית שמתפתחת בישראל - אין לה כל קשר לימין או שמאל, והמענה לדרישה לא יכול להיתלות בזיקה פוליטית, גם אם זו קיימת. הרי אלה שרי התחבורה לדורותיהם שסחרו, ועוד סוחרים, בזכות לנגישות כדי לרצות אלקטורט חרדי לטובת מטרות פוליטיות צרות.

ובכל זאת, אם יש מי שמתעניין בפוליטיקה האמיתית שמאחורי ניהול התחבורה הציבורית בישראל, ובכסף הגדול והמסריח שמשמן את גלגליה - הוא יוכל להיעזר בשאלות הבאות, שמופנות 
לשלושה נמענים.

מפגינים בעד תחבורה ציבורית בשבתותצילום: אלון רון

1. מבקר המדינה, 
יוסף שפירא

א. מדוע נמנע משרד התחבורה מלחשב את העלות המשקית של היעדר תחבורה ציבורית בשבת? מדוע המשרד אינו מדווח על הגידול שנגזר בשל כך בסובסידיה שמשלם כלל הציבור למפעילי התחבורה הציבורית? ומדוע לא קיימת הסדרה אחידה להתרת שירותי הסעה ציבורית בשבתות?

ב. נוכח השימוש הגובר בשירותי התחבורה הציבורית ככלל, ובמגזרי המיעוטים בפרט, ונוכח העלייה המחודשת במספר ההרוגים בתאונות דרכים, מדוע נמנעת ממשלת ישראל מעריכת דיון במחיר של נגישות חברתית מוגבלת לשירותי אוטובוסים ומוניות מתוקף הסכמים פוליטיים ארכאיים?

ג. כיצד בא לידי ביטוי לחץ הלובי החרדי על הקצאת קווי מהדרין? מי מפקח על עלות הפעלת הקווים? והאם ההסדרים הקיימים עם המונופול אגד, למשל, משרתים את האינטרס הציבורי?

ד. מדוע נבלמה הרפורמה בתחבורה הציבורית - וכיצד מוסבר הכאוס הרגולטורי בכל הקשור לניהול מכרזי ההפעלה, לבקרה על חברות האוטובוסים ולהקמת רשויות התחבורה הציבורית?

ה. מדוע בלם השר כ"ץ את הרפורמה שתוכננה במחירי הנסיעה באוטובוסים בגוש דן - ומדוע מתעכבת הסטנדרטיזציה של מחירי הכרטיסים בשאר המדינה?

מבקר המדינה יוסף שפיראצילום: מוטי מילרוד

2. מפכ"ל המשטרה, רב ניצב יוחנן דנינו

א. נציבות שירות המדינה גבתה עדויות מצד חמש עובדות לפחות על מסכת הטרדות מיניות באגף התחבורה הציבורית שבמשרד התחבורה, וכן גיבשה ראיות לכאורה על הטיית מכרזים, עבירות מרמה ואי־סדרים אחרים בעבודת האגף, שהיה אמון על שיפור השירות הציבורי החשוב. אף שלטענת הנציבות, ממצאיה הועברו למשטרה - זו לא נקטה עד כה מהלכי חקירה גלויים. מדוע?

ב. היעדר פרישה נאותה של קווי אוטובוסים והגבלת השימוש בתחבורה הציבורית דווקא בימי החופש של העובד הממוצע מעודדים את הציבור להגדיל את השימוש ברכב הפרטי, ומחייבים את המדינה בהשקעות עתק בתשתיות כבישים - בעיקר באמצעות עשרות מיליארדי שקלים שמופקדים לניהולה של חברת נתיבי ישראל (מעצ לשעבר). לאור זאת, האם בדקה משטרת ישראל את הטענות בדבר זיקתם הפוליטית של כמה מקבלני מעצ למרכז הליכוד - והאם התחקתה אחר האיומים הפוליטיים שפיזרו בעת ויכוחים מקצועיים על תשלום תוספות חריגות במיליוני שקלים שדרשו בדיעבד בגין 
פרויקטים שביצעו?

ג. מה עשתה המשטרה כדי לסתום את הפרצה של "ועדת החריגים" במעצ, שדרכה הוזרמו מיליארדי שקלים מכספי ציבור לקבלנים, שלא במסגרת חוזית? האם בדקה המשטרה את השמועות על מעורבותם לכאורה של הקבלנים המקושרים בהליכי המכרז לאיתור מנכ"ל החברה הממשלתית כיום ולפני ארבע שנים?

המפכ"ל יוחנן דנינוצילום: מוטי מילרוד

3. היועמ"ש, 
יהודה וינשטיין

א. השר כ"ץ ביטל אתמול פנייה (דקלרטיבית) להרחבת השימוש בתחבורה הציבורית - לפי סמכותו בחוק - בנימוק שזו סותרת הסכמים פוליטיים, וכן בנימוק שמקור הפנייה בתנועה פוליטית יריבה, ולכן היא לא תטופל, לכאורה, מתוקף תוצאת הבחירות. כיצד משתלבים דברי השר עם חובתו לשמור על אינטרס הציבור, לשרתו ולשמור על תדמית השירות הציבורי - שאם לא כן יעבור עבירת הפרת אמונים?

ב. כיצד משתלבים דברי השר עם חוק הבחירות לכנסת, שלפי סעיף 122(3) בו מרחף מאסר של חמש שנים על ראשו של "המאיים על בוחר בגרימת נזק, לו או לאדם אחר, אם הבוחר יצביע או יימנע מלהצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת"?

ג. כיצד יש לנהוג לנוכח רמזי השר שלפיהם גורמים פוליטיים נמנעים במתכוון מלדון בפתרון לבעיה של היעדר תחבורה ציבורית בשבת, משיקולים אלקטורליים לכאורה, נוכח סעיף 122(1) לחוק הבחירות, שלפיו יישלח למאסר "הנותן או המציע שוחד על מנת להשפיע על בוחר להצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת"?

ד. אילו כלים יכולה מערכת החוק להפעיל כדי להגן על האינטרס הציבורי, ולמנוע טיפול מיניסטריאלי מוטה ובלתי־סביר, מבחינה מקצועית, בלחץ קבוצות מגזריות? למשל, שלילת שירותי הסעה ציבורית מאוכלוסיות עובדות, או התפקדויות פוליטיות של חברי אגד ודן למפלגות הליכוד וקדימה (בעבר) כדי לסכל את הוצאת קווי האוטובוסים של החברות לתחרות ולמנוע את פירוק את המונופול ההיסטורי והשרירותי שבו הן מחזיקות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker