נתניהו גרם לבלוף של מפלגת העבודה לנצח

ראש הממשלה מסתבך בהסתה נגד ועדי המונופולים - ומתרפס בפניהם כדי לחלץ את עצמו

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

לפני עשר שנים הסתבך שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, בפליטת פה, כשהשווה את מונופול חברת החשמל למשחתת נאצית. משנשאל על ידי כתבים אם אחרי הרפורמות שיישם בנמלי הים ובבזק, חברת החשמל תהיה לספינת הדגל הבאה במסגרת הרפורמות המתוכננות במשק, ענה נתניהו הזחוח, "זאת לא ספינה, אלא המשחתת הגדולה, ה'ביסמרק', ואנחנו דולקים אחריה".

התגובות הנזעמות לא איחרו לבוא. "אם זה מה שנתניהו אמר, הוא גמר את הקריירה שלו במדינה שלנו", ניבא יו"ר ועד העובדים בחברת החשמל, דוד (מיקו) צרפתי. "זו התבטאות אנטישמית שלא היתה מביישת את גדול שונאי ישראל", הוסיף הוועד. שר התשתיות דאז, פואד בן אליעזר (העבודה), השווה את נתניהו ללא פחות משר התעמולה הנאצי, יוזף גבלס.

כך, בהבל פה נמהר, הטביע נתניהו את ספינת הדגל של הרפורמות שלו. עוד לפני שאולץ להתנצל, הכל מיהרו ליישר קו ולצקצק, תוך שהם שוכחים מהטיפול שנדרש במפעל הג'ובים שתיחזק בן אליעזר בחברת החשמל, בסיוע צרפתי וחבריו, עבור מפלגת העבודה.

כך יכול היה צרפתי להמשיך ולהתייצב בגלוי בקלפיות הפריימריז של מפלגת העבודה ולשרת גם את האינטרסים הפוליטיים של יו"ר ההסתדרות הבא, עופר עיני. זאת, בעוד שעיני גומל לחברי הוועד ב"כיפת ברזל" הסתדרותית נגד כל ניסיון ממשלתי לשרוט את המבנה המסואב של מונופול החשמל, לקצץ במנגנון חריגות השכר שטיפח, ולעצור את עושק כיסי הצרכנים שהוא עודנו משמר.

והנה, בחלוף עשור, חוזר נתניהו על אותה שגיאה כפולה - ונותן למפלגת העבודה ליהנות מההפקר. במקום לחגוג, ובצדק, את המהלך הכלכלי האמיץ היחיד שיזמה ממשלתו קצרת הימים - פתיחת הענף הנמלי לתחרות - לקח נתניהו חלק בתשדיר בחירות מסית, שגזר גזירה שווה בין עובדי הנמלים, רשות השידור ומחבלי חמאס.

עובדי הנמלים נעלבו - ובצדק, וחברי מפלגת העבודה (המחנה הציוני) מיהרו לקחת חסות על מאורת המתפקדים שלהם, שבעבר, אגב, ידעה להתגאות במהלכיה בפריימריז של העבודה. למשל, באירוע התרברבות אלון חסן, לשעבר יו"ר ועד נמל אשדוד, על אחריותו לתבוסתה של שלי יחימוביץ' בבחירות לראשות המפלגה.

כך, במקום לעסוק בהתגייסות הפוליטית של חברי המחנה הציוני לטובת מתפקדיהם בקרב המונופולים של נמלי הים וחברת החשמל, במקום לשאול מדוע זכה חסן להגנת עיני, במקום לחקור את החומר שמחזיק בידיו חסן על שהתרחש בפריימריז הקודמים במפלגה, במקום להתעניין בפשר הביקורים שערכו חברי הכנסת אבישי ברוורמן ואיציק שמולי כאורחי ועד נמל חיפה, במקום להתחקות אחר ההצקות הפרלמנטריות של ח"כ עמר בר־לב נגד הקמת נמל פרטי מתחרה, במקום לתהות על האופן שבו התגלגל עוזרה האישי לשעבר של יחימוביץ', שי בירן, מאגף שוק ההון באוצר הישר לראשות אגף בהסתדרות של אבי ניסנקורן - הכל נוברים ב"פליטת פה" זחוחה ומטופשת של הליכוד.

שוחד בחירות לא מבדיל בין ימין לשמאל

במה נבדל ריחה המבאיש של פגישת נתניהו במוצ"ש עם יו"ר ועד מפעלי ים המלח, ארמונד לנקרי, מריח ההבטחות לכאורה שפיזר המחנה הציוני לוועדי המונופולים? שוחד בחירות (לכאורה) לא מבחין בין שמאל לימין.

הרי הקשר בין רפורמה בנמלים לבין "פגיעה בעבודה המאורגנת" מופרך. עובדי הנמלים הם הראשונים לפגוע בחבריהם המאוגדים, והרפורמה, אם בכלל תתממש בעוד כעשור, לא תפגע בתנאי העסקתם הנדירים של המנופאים והנתבים. במלים אחרות, מדובר פה במשחק פוליטי־ציני, ולא בדאגה טהורה למעמד הפועל הפשוט.

אלא שנתניהו לא פיספס את ההזדמנות לירות לעצמו שוב ברגל. הוא יכול היה לקחת אחריות על הסרטון המסית, להתנצל מיד, אך לגבות את הרפורמות שקידמו שריו ה"כחלונים". הוא יכול היה לגבות את ההימור הפוליטי שנטל שר התחבורה, ישראל כ"ץ, במאבק שאליו יצא נגד עובדי הנמלים, ולהבטיח כי בקדנציה הבאה שלו, אם תהיה כזאת, לא ימנה להובלת הרפורמה בחברת החשמל שר עייף ואדיש כמו סילבן שלום, שהעדיף שלא לפגוע בסיכוייו במירוץ לנשיאות ומיהר להיפגש עם מיקו צרפתי לאחר מינויו לשר.

תחת אלה, בחר אתמול נתניהו להתרפס בפני יו"ר הוועד של מונופול רשות שדות התעופה, פנחס עידן (מקום 36 ברשימת הליכוד) - היחיד שזכה מידי כ"ץ לחסינות במהלך כהונתו - ולימד את ציבור הבוחרים פרק חשוב לקראת יום שלישי הבא.

המפלגות שנשלטות על ידי מרכזי פעילים וקבלני קולות, לעולם ישמשו כלי משחק בידי אלה שמסוגלים לרכז בידיהם כוח אלקטורלי מוכח. לטובת אלה, יקריבו ראשי המפלגות את האינטרס הציבורי - ואף יתביישו בהישגים שרשמו עבורו, בשגגה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker