שיאן חריגות השכר בחברת החשמל נהנה מתוספת אסורה של 17,600 שקל בחודש

16 חודשים לאחר שמשרד האוצר דרש להפסיק חריגות שכר בסך 150 מיליון שקל המשולמות מדי שנה בחברת החשמל - שוב מעכב בית הדין האזורי לעבודה בחיפה את יישום הדרישה. זאת, חרף בזבוז של כ–200 מיליון שקל מכספי הציבור, עד כה.

נשיא בית הדין, השופט רמי כהן, זימן אליו שלשום את הממונה על השכר באוצר, קובי אמסלם, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, יו"ר ועד העובדים בחברה, דוד (מיקו) צרפתי ואת המנכ"ל אלי גליקמן. השופט כהן הציע לצדדים להפעיל מנגנון בוררות "Last Call" – שבמסגרתו יגיש כל צד את הצעתו האחרונה לפשרה בסוגיה, בעוד השופט יבחר בהצעה הפשרה "הנדיבה" יותר מטעם מי מבין הצדדים.

לפי הערכות, חברת החשמל והוועד יסכימו למנגנון המוצע. ואולם קשה לראות כיצד גוף ממשלתי מסכים לאמץ מנגנון שנועד למקסם ויתור על אכיפת חוק. זאת, בייחוד לאחר שבית הדין נמנע תקופה ממושכת מקבלת החלטה בנושא באמתלות שונות.

כך, לאחר שחייב כבר את המדינה בגילוי מאות מסמכים וערך חקירה נגדית לאמסלם ודן בסמכותו לאכוף את חריגות השכר, שלח כהן לפני כמה שבועות את הצדדים למשא ומתן להשגת פשרה. מגעים אלה פוצצו בחמישי שעבר לאחר שבאופן מפתיע, צרפתי סירב ברגע האחרון להסכים לקיצוץ חד בשכרם של בכירי החברה - סמנכ"לים, מנהלי אגפים וסגניהם - שנהנים מתוספות שכר אסורות לכאורה של אלפי שקלים בחודש.

מדובר במנהלים שזוכים בתוספת שכר של עד 26% (תוספת פיקודית) - אף שעוד ב–1988 נקבע כי היא לא חוקית. בנוסף, זוכים כ–100 חברי הנהלה בכירה להכללת השעות הנוספות הגלובליות שלהם - 98 שעות בחודש - בשכר הפנסיוני. זאת, אף שהכללת הרכיב כחלק מהשכר הפנסיוני נאסרה על חברי הנהלה שמונו לאחר 1996.

לפי הערכות, כ–25 ממנהליה הבכירים של חברת החשמל, המיוצגים עדיין על ידי הוועד מתוקף השתייכותם להסכם הקיבוצי, נהנים מדי חודש מתוספות שכר חריגות בסכום גבוה מ–10,000 שקל. בין היתר, מדובר בסמנכ"ל קיימות בחברה, אדריאן ביאנו וסמנכ"ל התקשוב, יוסי שנק, המשתכרים שניהם כ–53 אלף שקל ונהנים לטענת האוצר מחריגת שכר של 14.2 אלף שקל. אייזיק ויגלר, למשל, המשמש מנהל אגף איכות, ארגון ובטיחות בחברה, זוכה לתוספת שכר אסורה של 15.7 אלף שקל בחודש ואילו צבי חרפ"ק, סמנכ"ל ארגון ולוגיסטיקה בחברה, זוכה לתוספת שכר אסורה לכאורה של לא פחות מ–17.6 אלף שקל בחודש.

לפי הפשרה שהתגבשה, אמורים היו המנהלים הבכירים לוותר על שכר חודשי ממוצע של כ–7,000 שקל ועל גמלה פנסיונית של 10,000 שקל. בעיקר בזכות אלפי העובדים הזוטרים יותר בחברה, שאמורים היו "לסבסד" חלק מהוויתור החלקי שנעשה למנהליהם באמצעות קיצוץ רוחבי של 0.5% מתוספת השכר שהוטמעה בחברה החל ב–1 בינואר. ואולם כאמור, סירב צרפתי לפגיעה בבכירים והפשרה בוטלה. בה בעת, דחו צרפתי וניסנקורן את הצעת חברת החשמל להעביר את הבכירים לחוזים אישיים - תוך שמירה על תנאי שכרם.

עד לרגע מחלוקת זה, הגיעו הצדדים לסיכום על הפסקת תשלומי האש"ל והכלכלה החריגים לעובדי חברת החשמל - שהגיעו עד כדי סכום כפול מהנהוג בקרב המגזר הציבורי. זאת, לאחר שהנהלת החברה הגתה מודל תגמול חלופי שהפחית כ–60 מיליון שקל מהחריגה השנתית בסעיף זה. כמו כן, הושגה הסכמה על שעת העבודה הנוספת שנרשמה כהטבה לעובדי החברה - מבלי שעבדו בה.

בחישוב גס, הפשרה היתה אמורה להשיב לקופת החברה שני שלישים מסכום חריגות השכר הנטען על ידי האוצר.

גם הסכם הפרישה פוצץ ברגע האחרון

במקביל לפיצוץ הדיונים על חריגות השכר - פוצץ ברגע האחרון גם הסכם הפרישה המוקדמת שנחתם עקרונית לפני חודש. במסגרת ההסכם אמורים היו לפרוש כ–400 עובדים בני 59–65 בתמורה לפנסיה מלאה ופיצויים בשיעור ממוצע של 100%. זאת, בעוד ש–200 מהתקנים המתפנים מבוטלים ו–190 עובדים ארעיים יזכו בקביעות.

בנוסף, הקיף ההסכם את מספר ימי העבודה שבהם ייקנסו עובדי החברה בגין העיצומים שנקטו בשבועות האחרונים, וסוכם על ניכוי שלושה ימי עבודה משכרם לצד 1.5 ימים של חופשה. החתימה על ההסכם בוטלה ברגע האחרון לאחר שאמסלם דרש להכניס להסכם סעיף שלפיו קיצוץ התקנים המתוכנן לא יגרור דרישה לתוספות שכר או עובדים בגין "עומסי עבודה", ואילו צרפתי סירב לכך.