כמה תעלה לכם מכונית שבאמת אין לאף אחד אחר?

מה עושות יצרניות הרכב בעולם, כשגם הממון הרב לא יכול להבטיח ללקוחות העשירים שלהן להיות ייחודיים? הן מייצרות עבורם מכוניות נדירות במהדורות חד פעמיות ■ הנה המכוניות שנמכרות במחיר של עד 6 מיליון דולר

דניאל שמיל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים3
דניאל שמיל

ההתפתחות המהירה של המעמד הגבוה בסין ובמדינות המפרץ הזניקה את המכירות של מותגי היוקרה העילית בענף הרכב העולמי, אך יצרה בעיה קשה אחרת: לבעלי הממון קשה יותר להיות מיוחדים.

מותגי היוקרה מתחלקים למותגים פופולריים, כמו אאודי, ב.מ.וו ומרצדס, ומותגים אקסקלוסיביים־אקזוטיים יקרים יותר, כמו פרארי, למבורגיני ואסטון־מרטין. מי שנמנה עם שני העשירונים העליונים באירופה יכול לרכוש לעצמו, ללא מאמץ, מכונית יוקרה -אך העשירים באמת פונים למותגי עילית, כמו בנטלי או רולס־רויס. ואולם בעבר הציעו היצרניות האלה מכוניות יחידות במינן.

עד מלחמת העולם השנייה, השלדה והמנוע יוצרו בנפרד על ידי יצרן הרכב (למשל, בוגאטי), והמרכב נבנה על ידי בונה מרכבים מתמחה — מסורת שנשמרה מימי המרכבות. כך, כל מכונית היתה שונה לגמרי מקודמתה — ולכן שוויין בשוק מכוניות האספנות שקול למשקלן בזהב.

אחרי מלחמת העולם השנייה, השלדה נהפכה לאחודה (מונו־קוק) ורכבי האספנות היקרים ביותר מאז הם אלה שיוצרו במהדורות מוגבלות או מכוניות מרוץ המותאמות לכביש. דווקא כיום, כשיצרניות העילית מגדילות את ייצור המכוניות, הן מנסות ליצור גם מהדורות מיוחדות ונדירות במכוון. כך, הן פונות לקהל של לקוחות ותיקים, רובם אספנים, מעלות את מחירי הדגמים — וגם יוצרות באזז סביב מכוניות הספורט שלהן, שרובן נותרות על קו הייצור שנים ארוכות.

המהדורות המיוחדות יכולות להציע כמה שינויי עיצוב ושיפורי מנוע, אבל חלקן יצירות חד־פעמיות, עם מרכב שונה ועיצוב שאין כדוגמתו. הנה כמה מהדגמים המיוחדים של השנים האחרונות, שנוצרו כמכוניות לאספנים מיד עם הצגתם, ובניגוד למכונית המשומשת שלכם — ערכן רק עולה והולך.

אסטון מרטין V12 זגאטו (2013)

מחיר: 510 אלף דולר

מספר יחידות: 150

אסטון מרטין V12 זגאטו צילום: אסטון מרטין / ניוז

סדנת העיצוב האיטלקית זגאטו היא כנראה בונה המרכבים המודרני המוכר ביותר, והיא עובדת עם אסטון־מרטין, בנטלי ויצרנים נוספים. ה–V12 מלפני שנתיים היא גרסה מרהיבה למראה של אסטון מרטין V12 ואנטז', ונחשפה לקהל בכוויית. ההשראה אליה היא אסטון DB4GT זגאטו, מ–1961.

V12 זגאטו עשויה מאלומיניום שרוקע באופן ידני ומסיבי פחמן. גם עיצוב הפנים נעשה באופן ידני, ומורכב מהרבה עור וסיבי פחמן. בחזית המכונית נמצא מנוע עם 12 צילינדרים בנפח 6 ליטרים, המייצר 510 כוח סוס. בעזרתו, מזנקת המכונית למהירות של 100 קמ"ש בתוך 4.2 שניות, ומגיעה למהירות מרבית של 305 קמ"ש. אם אתם מתעניינים, כל המכוניות כבר יוצרו והוזמנו.

פרארי סרג'יו (2014)

מחיר: 1.2 מיליון דולר

מספר יחידות: 6

פרארי סרג'יוצילום: פרארי / ניוזפרס

סרג'יו הוא שם קצת מוזר למכונית שאמורה להיות נחשקת — אך היא אינה הפרארי הראשונה הקרויה על שמו של אדם. במקרה הזה, מדובר בסרג'יו פינינפארינה, שהקים את סדנת העיצוב שחתומה גם על הדגם הזה, 
שנוצר לרגל 60 שנות שיתוף פעולה בין הסטודיו לחברה. זוהי מכונית רודסטר פתוחה, המבוססת על ה–458 איטליה — מכונית שנמכרה גם בישראל בכמה יחידות. יש לה חרטום מובחן ומיוחד, ושימוש נרחב בסיבי פחמן, אך חדי העין יזהו את קווי העיצוב של 458 מתחתיה. כמקובל, היא הוצגה לקהל באיחוד האמירויות.

המנוע של פרארי סרג'יו הוא מנוע מרכזי, ומייצר 605 כ"ס מ–4.5 ליטרים (בתצורת V8). ל–100 קמ"ש היא תזנק בתוך פחות מ–3 שניות, ותגיע למהירות מרבית של 320 קמ"ש. עם זאת, ייתכן שקצת יהיה קשה לנהוג במהירויות האלה — כי למכונית אין כל גג, גם לא מתקפל.

פרארי (F12 TRS (2014

מחיר: 4 מיליון דולר

מספר יחידות: 1

פרארי
צילום: פרארי / ניוזפרס

אם אתם רוצים מכונית אקסקלוסיבית באמת, ויכולים לשלם על כך, תוכלו להזמין יצירה חד־פעמית מהיצרן עצמו. כך עשה לקוח אלמוני של פרארי, שהזמין גרסה פתוחה ויחידה במינה של מכונית הספורט F12. המכונית עוצבה בהשראת ה–250 טסטה רוסה — מכונית מרוץ יפיפייה שיוצרה ב–1958 — וכמוה יש לה מכסה מנוע שקוף, שחלקו מגן רוח קטן יחסית המחליף את השמשה הקדמית, ואין לה גג. כנראה זאת אופנה במכוניות המיוחדות.

מתחת למכסה השקוף תוכלו לראות מנוע בתצורת V12 ובנפח 6.3 ליטרים. אם תלחצו על דוושת הגז, תרגישו ב–740 כ"ס, שיאפשרו לכם להגיע למהירות של 100 קמ"ש בתוך 3.1 שניות, ול–200 קמ"ש בתוך 8.5 שניות מעמידה. המהירות המרבית היא 362 קמ"ש.

פרארי (SP12 EC (2012

מחיר: 4.6 מיליון דולר (הערכות)

מספר יחידות: 1

פרארי I SP12EC צילום: פרארי / ניוזפרס

פרארי מתמחה במהדורות מיוחדות — וזו, מלפני כשלוש שנים, יוחדה לאחד הלקוחות המתמידים שלה, אריק קלפטון. המוזיקאי הבריטי, שהוא הבעלים של כמה דגמים נדירים, זכה למכונית שעוצבה עבורו במיוחד.

גם במקרה זה ההשראה היתה דגם מהעבר — פרארי 512BB מ–1976, שקלפטון אוהב במיוחד, אך הפעם דווקא יש גג. לעיצוב אחראית סדנת פיניפארינה, ומתחת לו נמצאת פרארי 458 איטליה ומנוע עם 570 כ"ס. הביצועים, כך מעריכים, הם זינוק ל–100 קמ"ש בתוך 3.4 שניות, ומהירות מרבית של 325 קמ"ש.

יגואר Lightweight ־EType

מחיר: יותר מ–1.5 מיליון דולר

מספר יחידות: 6

יגואר E-TYPEצילום: יגואר / ניוזפרס

אפשר לעשות מחוות למכוניות קלאסיות — ואפשר גם לייצר אותן מחדש. ביגואר ייצרו בשנה שעברה שש יחידות חדשות של מכונית מ–1963 — גרסת המסלול של ה–E טייפ הקלאסית. המכוניות יוצרו לפי המפרט המקורי ובשיטות ייצור מסורתיות. ההקפדה על הפרטים כה גדולה, עד שהן מורשות להתחרות במרוצים למכוניות קלאסיות.

ה"לייט־ווייט" המקורית יועדה לייצור ב–18 יחידות, אך לבסוף יוצרו רק 12 יחידות, וכעת השלימה יגואר את השש החסרות. משקל המכונית, שעשויה כולה אלומיניום, הוא 1,000 ק"ג, ויש לה מנוע V8 בנפח של 5.0 ליטרים עם 
קרבורטורים (אם כי אפשר גם להזמין הזרקת דלק), שמפיק 340 כ"ס. לתיבת ההילוכים הידנית ארבעה הילוכים בלבד, ואל תצפו למערכות בטיחות אלקטרוניות למיניהן. השינוי היחיד לעומת המכוניות משנות ה–60 הוא כמה חיזוקים למרכב.

למבורגיני ססטו־אלמנטו (2011)

מחיר: 1.7 מיליון דולר

מספר יחידות שיוצרו: 20

למבורגיני ססטוצילום: למבורגיני / ניוזפ

מכונית מעט ותיקה יותר ברשימה — אך מרהיבה. ססטו־אלמנטו (היסוד השישי) היתה מכונית תצוגה של למבורגיני בתערוכת פאריס ב–2010, אך התגובות הנלהבות והלסתות השמוטות של הקהל גרמו לחברה לייצר אותה ב–20 יחידות. היסוד השישי בטבלה המחזורית הוא פחמן — והמכונית אכן עשויה מסיבי פחמן קלים וחשופים. היא מבוססת על הגייארדו, אבל קלה בהרבה, עם משקל הנמוך מטונה אחת.

למנוע המרכזי יש 570 כ"ס, וכך היא מסוגלת לזנק ל–100 קמ"ש בתוך 2.9 שניות בלבד. המהירות המרבית היא 300 קמ"ש, אחרי הגבלה אלקטרונית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker