פרשת ישראל ביתנו: עסקות במיליארדים ייחקרו, הרכבת הקלה תמשיך לחכות - דינמו ורכב - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרשת ישראל ביתנו: עסקות במיליארדים ייחקרו, הרכבת הקלה תמשיך לחכות

יו"ר נ.ת.ע, אלכס ויז'ניצר, התפטר בעקבות מעצרו בפרשת ישראל ביתנו - אך זה רק חלק מהמתרחש כעת סביב החברה הממשלתית שהופקדה על פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן

39תגובות

יו"ר דירקטוריון חברת נ.ת.ע הממשלתית, אלכס ויז'ניצר, שהודיע ביום חמישי על התפטרותו ברקע חקירת השחיתות לכאורה סביב ישראל ביתנו, עוזב את תפקידו במקביל לשתי בדיקות פנים-ממשלתיות שעתידות להיפתח בתקופה הקרובה בעקבות החלטות מקצועיות שקיבל בעת כהונתו.

ל–TheMarker נודע כי בימים הקרובים צפויה רשות החברות הממשלתיות לפרסם מכרז למינוי בודק חיצוני לבחינת המהלכים שהביאו את נ.ת.ע לנסות להתקשר עם חברת הייעוץ הבינלאומית PB (פרסונס ברינקרהוף) לצורך ניהול פרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה. זאת, בפטור ממכרז ובהיקף כולל של כ–800 מיליון שקל לכל הפחות. 

במקביל, פתח אגף החשב הכללי במשרד האוצר בבדיקת עסקה שעליה חתמה נ.ת.ע מול חברת המים הלאומית מקורות לביצוע פרויקט נקודתי בתמורה ל–90 מיליון שקל. זאת, לאחר שנ.ת.ע סירבה בעבר לשלם סכום זה, אך שינתה את עמדתה לאחר שוויז'ניצר עבר מכיסא יו"ר דירקטוריון מקורות לנ.ת.ע - ואישר את העברת הסכום לחברה הקודמת שבה כיהן.

שתי בדיקות אלה ייערכו במקביל לבדיקה שכבר נפתחה בעקבות מינוי בתה של שרת העלייה והקליטה מטעם ישראל ביתנו, ח"כ סופה לנדבר, לתפקיד מנהלת אגף משאבי אנוש בנ.ת.ע (ראו מסגרת). כמו כן, גוברים הרחשים סביב הכרזה רגישה נוספת שצפויה נ.ת.ע להוציא על הזוכה במכרז הבינלאומי הענקי לרכש קרונות הרכבת הקלה - בסך 1–1.3 מיליארד שקל. זאת, כשברקע כבר דווח על טענות לליקויים לכאורה בהליך המכרזי ובימים האחרונים נודע על מחלוקת פנימית בנ.ת.ע באשר לניהולו.

עופר וקנין

ארבע "תקריות" אלה עתידות לגרור בשבועות הקרובים מהלכי התערבות מצד רגולטורים וגורמי אכיפה אחרים בפעילות נ.ת.ע. לפי הערכות, הקפאת מהלכי נ.ת.ע, ובעיקר עצירת ההתקשרות עם PB, עשויים להוביל לדחייה של כמה חודשים עד שנה בלוחות הזמנים של הפרויקט שכבר נדחה ממילא.

גורמים בענף התחבורה הביעו בסוף השבוע חשש כי על אף פרישתו של ויז'ניצר מהתפקיד, מעצרו לפני חודש בחשד לתיווך לשוחד בפרשת ישראל ביתנו הגביה את מפלס החשדנות הממשלתית כלפי הנעשה בנ.ת.ע, באופן שעשוי להידרדר בעתיד גם לבחינת האפשרות לפירוק המבנה הנוכחי של ניהול הפרויקט.

4 מיליון שקל בחודש

את עיקר הביקורת סביב הנעשה בנ.ת.ע ריכזה במהלך החודשים האחרונים בחירתה להעביר את המושכות בפרויקט הקו האדום של הרכבת - מבת ים, דרך תל אביב ועד לפתח תקוה - לידי חברת PB, מחברות הייעוץ הגדולות בעולם בתחום התשתיות.

הכוונה היא להוציא למיקור חוץ את ניהול הפרויקט, לרבות כתיבת המכרזים הטכניים המפורטים וליווי עבודת הקבלנים בפרויקט. לצורך זה, חתמה הנהלת נ.ת.ע על הסכם עקרונות מול PB העולמית שלפיו תפקיד את הניהול בידי עשרות יועציה, שחלקם כבר שוכנים בישראל, וזאת בחוזה לעשר שנים ובתמורה ל–68 מיליון שקל מדי שנה (לפני מע"מ).

התקשרות זו נחתמה ללא מכרז בטענה כי PB כבר מלווה את נ.ת.ע כיועצת מקצועית בשנים האחרונות, בכפוף לחוזה ייעוץ של כ–4 מיליון שקל מדי חודש. משכך, נטען, עשויה ההתקשרות המיידית לחסוך זמן לימוד נוסף מצד חברת ייעוץ חדשה וכן לחסוך את הסכומים שממילא משולמים ל–PB מדי חודש.

עופר וקנין

בנוסף, נטען כי בידי נ.ת.ע ממילא אין את היכולת המקצועית לניהוג פרויקט חלוץ בסדרי גודל שכאלה, ועל כן אין מנוס מהובלתו על ידי גוף מנוסה זר. עמדה זו זכתה לגיבוי הגורמים המקצועיים בענף התשתיות, כמו גם לתמיכת משרד התחבורה ואגף התקציבים באוצר.

עם זאת, מדובר עדיין בהיפוך החלטתה האסטרטגית של הנהלת נ.ת.ע הקודמת, שלפיה יש להפקיד את הניהול בידי אנשי נ.ת.ע. החלטה זו התקבלה בעקבות הביקורת שהוטחה במודל מיקור החוץ שהנהיגה נ.ת.ע במשך יותר מעשור בכל הקשור לתכנון פרויקט הרכבת הקלה. כך, בין 1998 ל–2010 העסיקה נ.ת.ע במיקור חוץ קונסורציום בשם "מסילות" לצורך תכנון פרויקט הקו האדום, כתיבת המכרזים לביצועו וליווי עבודות הזכיין לכשייבחר. בתחקיר שפירסם TheMarker ב–2010 עלה כי במהלך תקופה זו שילמה נ.ת.ע למסילות כ–300 מיליון שקל, ללא מכרז, בעבור שכירת כ–100 יועצים - כמות גבוהה פי שלושה ממספר העובדים בנ.ת.ע עצמה. זאת, כשמתוך סכום זה הועברו 235.5 מיליון שקל לקופתה של חברת ניהול הפרויקטים הישראלית אמי מתום.

לימים, בוטל ביצוע הפרויקט בידי הזכיינית הפרטית שזכתה במכרז להקמתו, קבוצת MTS הפרטית. הביצוע הולאם לטובת נ.ת.ע וזו זנחה את עבודות התכנון שבוצעו על ידי מסילות, וכספי הציבור שהשקיעה ירדו למעשה לטמיון. זאת, בעוד שנ.ת.ע נותרה גם ללא הידע המקצועי שנשאר בידי אנשי מסילות, והיא נאלצה לגייס את מהנדסי מסילות לשורותיה.

ואמנם, מאז 2010 שילשה נ.ת.ע את כוח האדם בחברה תוך שהיא מגייסת לשורותיה עשרות מהנדסים חדשים. כ–50–70 מתוכם צפויים עתה לפיטורים אם ההתקשרות עם PB תצא לפועל. אלא שלא זו היתה הסיבה העיקרית לקולות הצורמים שליוו את החוזה שנחתם מול PB.

לפני כארבעה חודשים התברר כי על אף שהחוזה עמה עדיין לא אושר, PB כבר התחילה להיערך לקראת העברת ניהול הפרויקט לידיה. זאת, כשהחברה הבינלאומית, כך נטען, אינה מתכוונת לנהל ישירות את פרויקט הקו האדום - אלא להיעזר בשירותי גורמים מקצועיים מקומיים. כלומר, להתקשר בחוזה קבלנות משנה עם מנהל פרויקטים ישראלי שדרכו יבוצעו ההתקשרויות עם הספקים המקומיים. באופן שכזה, "תועתק" למעשה פעילות נ.ת.ע למעין מינהלת פרויקט עצמאית לא מפוקחת ולא מבוקרת - שתפעל מחוץ לתחום כללי הרגולציה הממשלתית שלהם כפופה נ.ת.ע, ותחת חסותה של PB.

התרחיש ההיפותטי לכאורה זכה לרוח גבית לאחר שדווח כי בכוונת PB להתקשר לצורך זה עם אלדד ספיבק, מבכירי מנהלי הפרויקטים. לספיבק היכרות מוקדמת ועמוקה עם ויז'ניצר, עוד מימיו כמנכ"ל מעצ. הוא נחשב לאחד ממנהלי הפרויקטים המועסקים בשיעור גבוה יחסית על ידי מעצ גם לאחר תקופת ויז'ניצר בחברה.

עימות קולני בלשכת החשבת הכללית

בשיחה עם TheMarker בסוף השבוע ספיבק הודה כי נפגש עם נציגי PB לצורך בדיקת האפשרות לשכירת שירותיו בפרויקט. ואולם לדבריו, PB לא חיפשה קבלן משנה ואף ניהלה פגישות גישוש כאלה גם עם חברות ניהול פרויקטים אחרות. זאת, מבלי ששיחות אלה הסתכמו לכדי חוזים חתומים היות שממילא התקשרות נ.ת.ע ו–PB עדיין לא אושרה סופית.

ואמנם, משהועברה לממשלה בקשת נ.ת.ע לאשר את החוזה שעליו חתמה עם PB נבלם המהלך על ידי החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו. זאת, היות שהתקשרות ממושכת כזו, בהיקף כספי משמעותי ובפטור ממכרז - נדרשת באישורה.

בעוד שהמצדדים בהתקשרות טוענים כי מבחינה מקצועית היא נדרשת ותביא לניהולו המיטבי של הפרויקט, הביעו אנשי החשבת הכללית הסתייגות מהמהלך, וזאת בשלושה רבדים. ראשית, נטען כי החלטה על העברת ניהול הפרויקט למיקור חוץ היא החלטה אסטרטגית הכרוכה בשינוי מדיניות ועל כן צריכה להתקבל בדרג מיניסטריאלי, או לכל הפחות, לאחר דיון אצל השרים הרלוונטיים.

שנית, נטען כי הבקשה לפטור ממכרז צריכה להישקל בכובד ראש. זאת, לנוכח התלות שתיווצר בחברה הזרה וכן לאור ההערכות כי ההתקשרות בין הצדדים צפויה להתארך, וכי תקנה ל–PB יתרון גם בהתמודדות על ניהול מכרזי ההמשך לביצוע יתר קווי הסעת ההמונים המתוכננים. שלישית, נטען כי בהתקשרות עם PB לא נקבעו מגבלות פעולה או הוראות פיקוח ובקרה ברורות. זאת, תוך הותרת "פרצות" לכאורה שיפטרו למשל את PB מהעסקת כוח אדם ישראלי, או שיכשירו את הקרקע ליצירת מסלול עוקף נ.ת.ע באמצעות מינהלת פרויקט מקומית לא מפוקחת.

כך, בעוד שוויז'ניצר הפעיל מכבש לחצים לאישורו המהיר של החוזה עם PB, התעקשה עבאדי־בויאנג'ו על התניית האישור בפתרון הסייגים שהועלו באגף החשכ"ל. במקביל, צידדו אנשי משרד התחבורה ואגף תקציבים בעמדת ויז'ניצר ואף האשימו את האגף בהמשך התנכלויותיו לפרויקט - זכר לניסיונות אנשיו להוציא את הביצוע מידי נ.ת.ע ולהחזירו לביצוע זכייני במימון פרטי, לאחר פרסום מכרז B.O.T מחודש להקמת הרכבת.

הדברים התגלגלו עד כדי פגישה דרמטית שנערכה בסוף דצמבר במשרדי החשבת הכללית, בנוכחות כלל הגורמים הרגלטוריים הרלוונטיים. במהלך הפגישה, שנערכה ללא נוכחות אנשי נ.ת.ע, התפתח הוויכוח המקצועי לכדי עימות קולני קשה, שממנו יצאה עבאדי־בויאנג'ו עם ידה על העליונה.

כך, הוחלט כי רשות החברות הממשלתיות תמנה מטעמה בודק חיצוני שיחקור את התקשרות נ.ת.ע עם PB, את הנסיבות שהובילו לחתימת החוזה בין הצדדים ואת טיב הפרטים שנסגרו בו בין הצדדים. עד אז, כך הוחלט, תוקפא העברת המושכות בפרויקט לידי PB.

ימים ספורים לאחר קבלת ההחלטה התפוצצה פרשת השחיתות לכאורה סביב ישראל ביתנו, ובמסגרתה נעצר ויז'ניצר בחשד לתיווך לשוחד בין מועצות אזוריות לבכירים במפלגה. לאחר מעצרו, השתתקה באחת האופוזיציה הממשלתית לבדיקת ההתקשרות עם PB.

נ.ת.ע מסרה בתגובה: "אנו מכבדים כל הליך בחינה 
ומוכנים להאיר בפני כל גורם שידרוש זאת את התהליך המורכב שהוביל את נ.ת.ע לבחירה ב–PB, שהיא אחת החברות המנוסות והמובילות בעולם בתחום הרכבות".

לגבי העסקתו האפשרית של אלדד ספיבק, הבהירה נ.ת.ע שאינה צד לכך, וכי כל טענה אחרת היא "שקר גס שמקורו בדברי רכיל".

עופר וקנין

מי ישלם על הזזת המוביל הארצי?

בעוד שבימים אלה נערכים ברשות החברות לפרסום מכרז לבחירת משרד רואי החשבון שיתחיל בבדיקת ההתקשרות של נ.ת.ע עם PB, החל אגף החשב הכללי בבדיקה משלו בנוגע להסכם אחר שנחתם על ידי הנהלת נ.ת.ע והונח באחרונה לאישורו. הפעם מדובר בהסכם שעליו חתמה נ.ת.ע מול חברה ממשלתית אחרת - מקורות.

כבר לפני שנתיים פרץ בין שתי החברות הממשלתיות סכסוך בנוגע למעבר תוואי הרכבת המתוכנן מתחת לכביש 4 (מחלף גהה). במקום זה עובר תחת הקרקע גם צינור המוביל הארצי. זהו צינור ישן, אך אקוטי לניהול משק המים הארצי, שהחלפתו ממילא נדרשת מזה זמן. משכך עלה חשש כי ביצוע עבודות כרייה סביבו יביאו לפיצוצו.

בחברת מקורות, שבראשה עמד אז ויז'ניצר, טענו כי אין מנוס מהעתקת הצינור בעת ביצוע עבודות כריית מנהרת הרכבת. משכך, דרשו מנ.ת.ע לממן את הפרויקט.

בנ.ת.ע לעומת זאת, שללו דרישה זו מכל וכל. מהנדסי נ.ת.ע טענו כי לצורך כריית מנהרת הרכבת אין צורך בהעתקת צינור המים. זאת, משום שהכרייה תבוצע בעומק רב יותר, וכי בטכנולוגיות כיום ניתן "להקפיא" את הקרקע סביב הצינור ולהבטיח את שלומו בעת הקידוח.

בשל המחלוקת המקצועית הופגשו המומחים הזרים ששכרו שתי החברות הממשלתיות. בתום תקופה הגיעו השניים למסקנה שלפיה יש להעתיק את מיקום הצינור. לאחר פתרון המחלוקת ההנדסית, הועבר כעת הוויכוח בין החברות למישור הכספי.

בעוד שמקורות טענה כי על נ.ת.ע לשאת בכלל עלות הפרויקט שמוערכת ב–90 מיליון שקל, טענו בנ.ת.ע כי הסכום מופרז. בעוד שהיא מותקפת ציבורית על הגידול המדווח בעלויות פרויקט הרכבת הקלה, טענה נ.ת.ע כי מאחר שמקורות תנצל את ההעתקה לשדרוג הצנרת הישנה, היא צריכה לשאת לפחות במחצית עלות הפרויקט.

המחלוקת הכספית הונחה אז לפתחו של אגף התקציבים באוצר. ככלל, נדרש האגף כמה וכמה פעמים בעבר לפסוק בטענות של חברות ממשלתיות שלפיהן הן "נסחטות" לכאורה לשלם דמי טיפול מופרזים לחברות ממשלתיות אחרות בעבור העתקת תשתיותיהן. בשל כך, הסכסוך בין החברות נותר בלתי פתור לתקופה ממושכת.

כעת נודע כי לאחר שוויז'ניצר עזב את כיסא יו"ר מקורות ומונה בספטמבר 2013 ליו"ר דירקטוריון נ.ת.ע, שינתה לכאורה נ.ת.ע את עמדתה. בחלוף כמה חודשים, חתמה נ.ת.ע על הסכם שבו היא מתחייבת לממן את מלוא עלויות העבודות להעתקת צינור המוביל הארצי בסכום כולל של כ–90 מיליון שקל מתקציבה.

נ.ת.ע הגישה לאוצר בקשה למשיכת התקציב - אלא שבימים האחרונים הוחלט על הקפאת הזרמת הכסף לצורך בדיקת המהלכים שהובילו לשינוי בעמדת נ.ת.ע.

מנ.ת.ע נמסר בתגובה כי "ההסכם להעתקת המוביל הארצי נחתם כדי לאפשר את ביצוע המנהרה בתוואי הקו האדום. כל פרטי ההסכם נבדקו ואושרו ב–2013 על ידי אגפי החשב הכללי והתקציבים באוצר, וכן על ידי משרד התחבורה. על בסיס זה הועברה התחייבות תקציבית מהמדינה לנ.ת.ע".

מכרז הקרונות 
נתפר לסינים?

האירוע השלישי שמאיים בימים אלה לגרור התערבות רגולטורית נוספת במתרחש בנ.ת.ע נוגע למכרז שהיא מנהלת לרכישת קרונות הרכבת. מדובר במכרז לרכישת 90 קרונות חשמליים עם אופציה לרכישת 30 נוספים. העלות המשוערת היא 2–2.5 מיליון יורו לקרון, ועלות הרכש הכוללת - 250–300 מיליון יורו.

מכרז זה מלווה כבר שנתיים במחלוקות מקצועיות. העיקרית שבהן היא החלטת נ.ת.ע לפצל בין רכש הקרונות לפרויקט לבין העבודות להתקנת מערכות המסילה והחשמל. לטענת הגורמים בענף, ההפרדה המוכתבת בין הזכיינים בשתי העבודות תוביל לקטסטרופה תפעולית, היות שהיעדר תיאום בין קבלן המערכות לבין ספקית הקרונות יוליד ויכוחים אין סוף - או לכל הפחות, תלות מופרזת ויקרה באינטגרטור חיצוני.

כך או כך, מכרז הרכש פורסם לראשונה בנובמבר 2012 ומאז נדחה כבר ארבע פעמים. זאת, ברקע ביקורת על תנאי הסף הנמוכים שנקבעו בהם להוכחת ניסיון טכני מוקדם בקרונות רכבת תחתית - באופן שמשרת לכאורה את הספקים הסיניים.

לפיכך, הוויכוח הכמעט שגרתי על הכנסת ספקי הציוד הסיניים לא פסח גם על מכרז זה. כך, למשל, נטען כי במכרז נקבעה דרישת ניסיון מגוחכת לתחזוקת 10 רכבות חשמליות, או לייצור 30 רכבות בלבד בשנה; 70% מהניקוד של ההצעות במכרז ניתן להצעה הכספית ורק 30% יוענקו לאיכות הרכבות והשירות; תחזוקת הצי הנייד הובטחה ל–16 שנה בתמורה לסכום רצפה גבוה יחסית שקבעה נ.ת.ע (כ–100 מיליון יורו לכל התקופה); וכל זאת, תוך ריכוך מסוים של נוסח חיוב הרכבות המוצעות לעמוד בתקינה אירופית מלאה.

תנאים אלה הביאו את יצרניות הרכבות המובילות סימנס ובומברדיה שלא לגשת בכלל למכרז. במקומן, ניגשו למכרז חמש חברות: CNR הסינית, אלסטום הצרפתית, קאפ הספרדית, שטאדלר השוויצרית ו־ווסלו הספרדית - שנפסלה כבר בשלב מוקדם.

שלב הבדיקה הטכנית של ההצעות הסתיים, באופן מפתיע, במהירות רבה יחסית. לטענת גורמים בענף הסיבה לכך נעוצה בבדיקות שטחיות למדי שביצעה נ.ת.ע, המלווה גם ביועצי PB. שלוש ספקיות צלחו לבסוף את השלב הטכני, אלא בימים האחרונים נודע ל–TheMarker כי העברתן לשלב הבא לא עברה בשקט. הבדיקה, כך מסתבר, לוותה במחלוקות פנימיות בקרב חברי הצוות הטכני סביב ויכוח שהתפתח בסוגיית הלימת ההצעה שהגישה CNR הסינית לדרישות המכרז, והניקוד שלו היא זכאית.

כך או כך, נ.ת.ע הודיעה בימים האחרונים לממשלה כי סיימה את השלב הטכני במכרז, ופנתה בבקשה לאשר לה לפתוח את המעטפות הכספיות שהגישו המתמודדות במכרז. לאור היעדרו של תקציב מאושר למשק ל–2015, תובא בקשה זו לאישור ועדת חריגים - גם שם היא צפויה לעבור בדיקה מעמיקה מצד הרגולטורים.

מנ.ת.ע נמסר בתגובה כי "המכרז לבחירת ספק הקרונות נמצא בשלב בדיקת ההצעות. כדי שלא לפגוע בהליך המכרזי לא ניתן להתייחס לעניין כזה או אחר בנושא המכרז".

האם להתחיל בחפירת כבישי תל אביב?

הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, אחד מבין שמונה קווי הסעת המונים שעל קידומם הופקדה חברת נ.ת.ע, תוכנן תחילה לביצוע על ידי זכיין פרטי שאמור היה להשלימו עד ל–2013 בתמורה ל–7.1 מיליארד שקל.

עם כישלון החתימה על הסכם הזיכיון מול קבוצת MTS, החליטה הממשלה ב–2010 על הוצאת הפרויקט לביצוע תקציבי על ידי נ.ת.ע בעלות של 10.2 מיליארד שקל, בתקווה לסיימו עד ל–2016.

בחלוף כמה חודשים התברר כי לוחות הזמנים, כמו גם אומדני העלות, אינם ריאליים. התקציב צמח בהתחלה ל–14.3 מיליארד שקל, ובחלוף תקופה ל–17 מיליארד שקל - וכיום הם מוערכים בכ–20 מיליארד שקל. לפי אותן הערכות, הפרויקט לא יפעל לפני 2022.

מינוי ויז'ניצר ליו"ר נ.ת.ע דווקא העניק לפרויקט דחיפה, מאחר שנ.ת.ע סבלה לפני כן מחיכוכים פוליטיים ופנימיים בלתי פוסקים. ויז'ניצר מינה תחתיו למנכ"ל את סגנו לשעבר במעצ, יהודה בר און, ובנה לנ.ת.ע שדרה ניהולית חדשה של אנשי מקצוע מוכחים על בסיס יוצאי מעצ.

במהלך החודש הקרוב צפויה נ.ת.ע לפרסם את המכרז הענקי להנחת מסילות הרכבת והמערכות (סיסטם). בעוד חודש וחצי צפויה החברה לבחור את הקבלן הזוכה במכרז לכריית מנהרות התוואי התחתי של הרכבת והעבודות להקמת הדפו (אתר אחסון ומוסך) של הרכבת בפתח תקוה צפויות להסתיים בסוף 2016.

ואולם ההסתבכויות האחרונות של נ.ת.ע, גם אם לא "באשמת" דרגיה המקצועיים, החזירו את החברה כמה שנים לאחור. גורמים בענף הזהירו בימים האחרונים ש"לא לשפוך את התינוק עם המים" - בייחוד לאחר שחוקרי להב 433 הסתובבו במשרדי החברה ותפסו מסמכים. עם זאת, האירועים האחרונים כבר העלו מחדש לסדר היום הממשלתי את השאלה אם נ.ת.ע תהיה מסוגלת לעמוד בלחץ הציבורי והפוליטי האדיר שיוטל עליה מהרגע שבו יתחילו חפירות הכבישים בטבורה של תל אביב - החל בקיץ הקרוב - והאם תוכל לזכות אז בגיבוי מלא מהממשלה.

חברת נ.ת.ע מסרה בתגובה: "כמי שמופקדת על הפרויקט התחבורתי המורכב ביותר שבוצע בישראל, החברה עושה כל שביכולתה לקדמו על הצד המקצועי והיעיל ביותר, ופועלת על פי דין למען קידומו של הפרויקט הלאומי החשוב וההכרחי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#