דיויד גילה: "מונופול הגז מעורר שאלות של ריכוזיות כלל משקית" - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דיויד גילה: "מונופול הגז מעורר שאלות של ריכוזיות כלל משקית"

יו"ר רשות ההגבלים: "נפנה לבית הדין להורות למונופול למכור נכס, אם הדבר דרוש כדי למנוע חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או בציבור"

22תגובות

"עצירה של עסקות בעייתיות מראש זו הדרך הקלה יותר להתמודד עם הגדלת הריכוזיות", כך אמר היום הממונה על ההגבלים העסקיים, דייויד גילה בכנס במלאת 20 שנה לרשות ההגבלים העסקיים.

לדבריו, "לצד זה יש את הדרך הקשה יותר-כשמבנה השוק כבר ריכוזי, ואתה רוצה לתקן את זה בדיעבד. בחודשים האחרונים תיקן המחוקק את החוק באופן שמאפשר לממונה לבקש מבית הדין להגבלים עסקיים להורות למונופול או לחבר קבוצת ריכוז למכור נכס אם הדבר דרוש כדי למנוע חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או בציבור. כלומר, רצון המחוקק הוא שנפנה לבית הדין להורות למונופול למכור נכס אם הדבר דרוש כדי למנוע חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או בציבור. כך הדבר אפילו כשמדובר במונופול שלא הפר את החוק. על אחת כמה וכמה כך הדבר כשמדובר במונופול שהגיע למעמדו בזכות הסדר כובל לכאורה שעשה".

גילה, שהודיע באחרונה על כוונתו לפרק את מונופול הגז הטבעי, התייחס לראשונה בפומבי לנושא. לדבריו, "בימים אלה, בתחום הגז הטבעי, כפוף לשימוע, אנחנו חותרים לשינוי במבנה השוק שייצור תחרות של ממש בין מאגרים בשוק הגז הטבעי. העוגן לזה הוא טענה שלנו על הסדר כובל-הסדר כובל שגרם למונופול-על כך יהיה השימוע עם הצדדים. לא מדובר בהתערבות נגד מונופול רק בגלל שהוא מונופול. מדובר בהתערבות נגד מונופול בגלל טענה שהוא הגיע למונופול הזה בזכות הסדר כובל שהצדדים לכאורה עשו. על על פי חוק ההגבלים העסקיים, יש אפשרות להגיע לטיוטת צו מוסכם כדי לנסות לפתור את הבעיה התחרותית שעולה מהפרה לכאורה של החוק".

גילה התייחס לצו המוסכם שהגיע אליו עם חברות הגז ואמר כי הרשות עשתה מאמצים מאוד גדולים להגיע להסדר מחוץ לבית המשפט, על מנת למצוא מתווה שגם יצור תחרות בשוק וגם ימנע את האיום של שותפות הגז שאם יהיה הליך שיפוטי, הן לא יפתחו את לווייתן. "המחוקק מצווה עלינו כך: קודם תבדקו עם אלה שהפרו לכאורה את החוק האם הם מסכימים למתווה שאתם שוקלים לאמץ", אמר.

מיכל פתאל

לדבריו, "אם הם מסכימים למתווה, תגישו את המתווה להערות הציבור. אחרי הערות הציבור, תלמדו את ההערות הללו, ותחשבו טוב טוב, לפי כל הנתונים העדכניים שיש לכם באותו הרגע, אם ראוי להגיש את המתווה לאישור בית הדין. אנחנו אמורים להגיש את המתווה לאישור בית הדין רק אם אנחנו משוכנעים שטיוטת ההסדר משיגה את המטרה ששם לנו החוק: למנוע פגיעה בתחרות למען הציבור.

"צריך להדגיש שמדובר במקרה חריג, שהחשיבות שלו לתחרות במשק היא חסרת תקדים, ומדובר בכמות יוצאת דופן של הערות מהציבור שקיבלנו. מדובר במקרה מאוד חריג עם השפעה תחרותית מאוד גדולה. אכן, ברגע האמת, אחרי שלמדנו את כל הערות הציבור, ואת כל הנתונים העדכניים שהצטברו אצלנו, הגענו למסקנה שהאחריות המוטלת עלינו בחוק לא מאפשרת לנו לחתום על טיוטת הצו המוסכם, ולא מאפשרת לנו לבוא ולשכנע את בית הדין לסמוך ידיו על הפתרון הזה", הוסיף.

לדבריו, "אנחנו נערוך שימוע עם שותפות הגז לגבי סוגייה זו, ואנחנו נמצאים במגעים שוטפים איתם. אני חושב שהשאלה שכולנו צריכים לשאול את עצמנו היא איך אנחנו רוצים שהשוק הכל כך חשוב הזה ייראה בטווח הארוך-האם אנחנו רוצים מבנה שוק תחרותי או מונופול לתמיד? תמיד עדיף שיפור מבני של השוק על שיפור התנהגותי של השוק. המהלך שעשינו בחודשים האחרונים בעניין מונופול המלט נשר ממחיש את זה. במקרה של נשר, שקלנו לתת הוראות התנהגותיות למונופול שלא ישנו את מבנה השוק, ובמקום ההוראות ההתנהגותיות, השגנו הלכה למעשה סעד מבני של מכירת מפעל הר טוב לגורם מתחרה, כדי ליצור תחרות בין שני גורמים בשוק המלט, במקום מונופול מלט יחיד".

"יוגברו שיקולי תחרות בהקצאת קרקעות"

גילה התייחס למאמץ שעשתה הרשות בתקופתו נגד מונופולים. לדבריו, "כשאין אפשרות לשינוי מבני שיגביר את התחרות בשוק, אין מנוס מסעד התנהגותי. בהקשר הזה צריך לציין את ההחמרה של הרשות בשנים האחרונות בישום תיקונים וסעיפים בחוק של האכיפה נגד מונופולים. זאת גם בהקשר של מונופול שמנסה לסלק מהשוק שלו את המתחרים, כמו במקרה של תאגיד המחזור אל"ה או מונופול הבק אופיס לחברי בורסה".

לדבריו, נושא הקצאת הקרקעות על ידי המדינה לא זכה לתשומת לב ציבורית: "קרקע היא תשומה שיכולה להכריע את הגורל של שוק, ולכן צריך לחשוב שבע פעמים למי מקצים קרקע שחיונית לצורך תפקוד בשוק. אם מקצים קרקע במיקום מסוים לחברה מסוימת, החברה הזו 'תפסה' את האזור הזה במרחב הגיאוגרפי, ואף חברה אחרת לא יכולה לתפוס את אותו אזור, ואפילו נרתעת מלתפוס אזור קרוב מדי אליו".

"מטבע הדברים", ציין גילה, "זה יכול להבריח מתחרה אחר מלהיכנס לאזור. רוב המקרקעין הם של המדינה, ולכן המדינה יכולה להשתמש בהקצאות הקרקע כדי לקדם תחרות ולמנוע ריכוזיות. זה בוודאי נכון לגבי קרקע שיש בה משאבי טבע, כגון מחצבות,  וזה בוודאי נכון לגבי קרקע למגורים שתגדיל היצע ותוריד את מחירי הדיור. אבל זה גם נכון לגבי קרקע שמיועדת למשל לקניון גדול – חלק מהמקטעים בשוק הקניונים בארץ הם מאוד ריכוזיים, ולכן חשוב למי מקצים את הקרקע לצורך קניון גדול".

יו"ר רשות ההגבלים הוסיף עוד כי "אם מקצים קרקע לקניון גדול לגופים הגדולים ביותר, זה יכול להנציח או להגביר ריכוזיות בשוק הקניונים הרלוונטי, כי אם הגוף הגדול יהיה שם, אז גוף קטן יותר, שרוצה להכנס ולהתחרות על חנויות ועל צרכנים באותו שוק, עלול להידחק מהשוק. אותו הדבר לגבי קרקע למלון באזורים הריכוזיים, כגון אילת וים המלח. אם מקצים קרקע למלון חדש לגוף שהוא כבר ריכוזי באותו אזור, זה רק יגביר את הריכוזיות, כי במקום זה גורם חדש היה יכול להקים מלון באותם מקרקעין ולהקטין את הריכוזיות.

"בעקבות החלטת קבינט יוקר המחיה של השר בנט בדיוק בעניין הזה, אנחנו עובדים בימים אלה על תקנות, יחד עם רשות מקרקעי ישראל, שבאות לפתור את הבעיה הזו, כך שרשות מקרקעי ישראל תתייעץ עם רשות ההגבלים העסקיים לגבי הקצאה של קרקעות לקניונים גדולים ולמלונות באילת ובים המלח", אמר גילה.

"יוחמרו ההוראות נגד מתחרים המתאמים עמדות באיגודים"

גילה ציין כי "בפרספקטיבה של השלוש וחצי שנים האחרונות שבהן אני ברשות, אני חושב שאם צריך לשים את האצבע על שני דברים שמגבילים משמעותית את הביצועים התחרותיים של שווקים בישראל - אלה הם ריכוזיות שווקים מצד אחד והקלות הבלתי נסבלת של העברת מסרים בין מתחרים מהצד השני".

גילה התייחס בכך לאיגודים מקצועיים בעיקר, כדוגמת ענף המזון בהתאחדות התעשיינים, שמתאמם מהלכים בין חברות המזון הגדולות בתחומי תקשורת, כפי שנחשף ב-TheMarker. לדבריו, הרשות שוקלת החמרה בגילוי הדעת שהוציאה באחרונה, המפרטת במה מותר ואסור למתחרים היושבים יחד באיגודים מקצועיים לדון.

לדברי גילה, "אנחנו מדינה קטנה עם הרבה שווקים ריכוזיים, ולמתחרים יש אינטראקציה בכל מיני הקשרים ופורומים. תמיד נשמעת הטענה שהחששות שלנו משולחנות משותפים אגב השתתפות בפורומים לגיטימיים הם חששות מוגזמים. הרי אפשר לטעון לכאורה שמסרים אפשר להעביר בכל מקום-אירוע משפחתי, מסעדה סינית, וכו'.

"אבל אני חולק על הטענה הזו. מנהלים שומרי חוק לעולם לא יעבירו מסרים בעייתיים במסגרת פורומים שבהם הם לא אמורים לדבר עם המתחרים שלהם. הם כן עלולים להעביר מסרים בעייתיים אגב דיונים לגיטימיים בפורומים שבהם הם כן אמורים לדבר עם המתחרים שלהם: באיגוד עסקי, במיזם משותף כלשהו, במגעים שלהם מול רגולטור, בכנס, באמצעי התקשורת וכדומה. לכן חשוב מאוד לדעתי להזכיר ולאכוף את האיסור על העברת מסרים בעייתיים או מידע רגיש תחרותית דווקא באותם פורומים שמבחינות אחרות הם לגיטימיים. זו הסיבה שהוצאנו את טיוטת גילוי דעת התבטאויות פומביות ואת גילוי דעת איגודים עסקיים, ובהזדמנות הזו אני רוצה להודיע שאנחנו גם שוקלים מחדש בימים אלה את גילוי הדעת לגבי שיתופי פעולה מול רשויות שלטון".

בנט: מכסות יבוא של אבקות חלב הוצא מהיצרניות הגדולות

שר הכלכלה, נפתלי בנט,  אמר בכנס כי "העסקים הם לא האויב של הציבור אלא המכונה והקטר שמרימים את הכלכלה הישראלית. כמדינה אנחנו רוצים למקסם את התחרות. הסיפור של מונופולים וחסמי יבוא הוא תמיד אותו סיפור. יש תחפושת של ערך ציבורי כלשהו שלפעמים יש בו אמת".

לדבריו, יבואנים ותעשיינים מצאו דרכים לעצור יבוא מתחרה באמצעות תקינה. לדוגמה, נקבעה רגולציה שאומרת שאם יש ציור פרי צריך להיות 10% תחולת פרי במשקה – מה שלא קיים בשום מקום בעולם. "מה שמסתתר מאחורי החסם זה למנוע הטעיית הציבור אבל כך מונעים כניסת תחרות", הוסיף.

דוגמה נוספת היא המוצץ הישראלי של תינוק, שהוא קשיח יותר ועמיד יותר מהתקנים למוצצים בעולם. לדבריו, התקן נועד להגן על יבואן מוצצים מפני תחרות מצד יבואנים אחרים. דוגמה נוספת לחסם יבוא היא תקן לברזים. לדבריו, "רק בישראל יש תקן שאתה צריך להריח את הברז במכון התקנים לפני אישור יבוא שלו".

לדבריו, במסגרת פעילותו להגברת התחרות העביר מיכסות ליבוא אבקות חלב במכס מופחת או בפטור ממכס מיצרנים גדולים, שקיבלו אותן בעבר, למתחרים קטנים יותר. "אנחנו מאפשרים מיכסות לאבקות חלב. שנים הן הלכו ליצרנים הגדולים ביותר. גם את זה שינינו ואנחנו מעבירים למתחרים הקטנים יותר את כל האבקות. חטפנו בג"ץ, לא מצמצנו והבג"ץ נעלם. ונמשיך להעביר את המיכסות לקטנים".

בנט רמז כי היה רוצה לבטל את אגף ההיטלים, המגן על התעשייה מקומית מפני יבוא מתחרה באמצעות היטלים על היבוא. "יש לי במשרד אגף היטלים. את האגף עוד לא הצלחתי לבטל, אבל מאז שנכנסתי לתפקיד למעט מימוש חובה בהתחלה, לא הטלתי אף היטל יבוא במדינת ישראל כי אנחנו רוצים תחרות. אמרו שזה יגרום לתעשיה לקרוס וזה לא קרה. לא נהיה סבלנים להעדר תחרות", אמר.

לדבריו, לפעמים חוסר תחרות נובע ממניעים פוליטים, לא מסחריים. "שינויי התפישה לא קורים סתם, הרבה פעמים אנחנו לא מצליחים להזיז משהו גם בגלל אינטרס פוליטי", אמר.

לדוגמה, ציין בנט כי ביטול הפטור מהגבלים עסקיים למשווקי תוצרת חקלאית. היו כעשר החלטות ממשלה לביטול הפטור שלא צלחו. "זה בגלל  שיש גורמים רבים שיוצרים מנופים על פוליטיקאים. אני ספציפית מדבר על המערך כי זה מה שבלם את החוק הזה עד כה. ברגע שהמערך ירד מהשלטון, הצלחנו לבטל את זה בקריאה שלישית בכנסת ולכן במאי הקרוב יכנס לתוקף ביטול הפטור  החקלאי של דיני ההגבלים העסקים. ותזהרו כי ב-1 במאי דיויד ואנשיו ילכו אחרי מי שינסה לפגוע בתחרות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#