הקשר בין אביגדור ליברמן לחשוד המרכזי בפרשת השוחד בחברת חשמל

כך מצטלבות הפרשות בישראל ביתנו, בחברת חשמל וברכבת ישראל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

מעצרו שלשום של המשנה למנכ"ל חברת החשמל, יעקב (יאשה) חאין, בחשד כי קיבל לידיו כספי שוחד מחברת סימנס, עורר מיד תהייה אם גם הוא מעורב בחקירה הפלילית המסתעפת סביב מוסדות מפלגת ישראל ביתנו.

התהייה לא מופרכת בהכרח. הסיבה לה נעוצה בקשר האישי שנרקם בשנים האחרונות בין יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן לבין חאין, שאף נהג להתלוות לליברמן בכמה ממסעותיו בעולם תחת כובע נוסף שהחזיק - מנהל הייזום העסקי של חברת החשמל. הכוונה היא לפרויקטים שניסתה החברה הממשלתית לקדם בחו"ל - מאפריקה דרך הודו ועד מזרח אירופה. הפרויקטים לא נחלו עד כה הצלחה מרובה, אך צברו לא מעט נקודות טיסה עבור כמה ממהנדסי חברת החשמל.

על אף קידומו בחברת החשמל, התעקש חאין להמשיך להחזיק בידיו את תיק ייזום הפרויקטים הבינלאומיים. תחתיו, אגב, עבד בשנים האחרונות ליאון ליטינצקי, מספר 13 ברשימת ישראל ביתנו לכנסת, שהושבע כחבר כנסת בתחילת נובמבר ועזב את החברה.

אחד הפרויקטים שקידמה זרוע היזמות של חברת החשמל היה שדה סולארי גדול בבולגריה. החברה אף פנתה לפני שנתיים אל הממשלה בבקשה שתתיר לה להחזיק ב–50% ממניות הפרויקט, וטענה כי תידרש להשקעה של 7.5 מיליון יורו בלבד.

אביגדור ליברמן הצהרה לתקשורתצילום: אמיל סלמן

שגריר ישראל בבולגריה באותה עת היה נוח גל־גנדלר, אך בחלוף זמן קצר עזב גנדלר את משרד החוץ. הוא מונה ללא מכרז לתפקיד יועץ פיתוח עסקי בחברת מקורות, שבראש הדירקטוריון שלה ישב אלכס ויז'ניצר, יד ימינו של ליברמן.

מנכ"ל מקורות, שמעון בן חמו, שמונה על ידי ויז'ניצר, עבד לפני כן בבולגריה תחת אפריקה ישראל של לב לבייב - שם הכיר את גנדלר. בן חמו ניסה לכאורה לעקוף את הליכי המכרז, ולמנות את גנדלר למנהל פיתוח עסקי בחברה. זאת, בטענה כי ניסיונו הדיפלומטי של גנדלר חיוני לזרוע היזמות הבינלאומית של מקורות - מקורות ייזום - שגם בראש הדירקטוריון שלה יושב ויז'ניצר.

ויז'ניצר נעצר בשבוע שעבר בחשד כי תיווך בשוחד שקיבלה לכאורה סגנית שר הפנים, פאינה קירשנבאום, מידי שלושה פעילים בולטים בשלטון המקומי - שנעצרו אף הם. אחד מאותם שלושה הוא יצחק בורבא, יו"ר איגוד התאגידים העירוניים - שאת בנו קלטו ויז'ניצר ובן חמו לפני שנתיים כמנהל פיתוח עסקי במקורות ייזום.

ביחד עם ויז'ניצר נעצר רמי כהן, לשעבר יועץ ההשקעות של ליברמן וכיום מנכ"ל משרד החקלאות. בעת שכיהן כשר התשתיות ב–2001–2002, מינה ליברמן את כהן למנכ"לות חברת הפחם הממשלתית. ברקע הביקורת על המינוי נאלץ כהן לוותר על התפקיד, אך המושכות בחברה נותרו בידיים בטוחות. האיש החזק בחברת הפחם כיום הוא מיודענו חאין, שמכהן מזה שנים כיו"ר דירקטוריון החברה במקביל לתפקידיו בחברת החשמל.

700 מיליון שקל עבור קרונות לא מתאימים

ידיו של כהן לא נותרו מחוסרות עבודה. דרכו הצטלבה עם זו של ויז'ניצר לאחר שליברמן מונה ב–2003 לשר התחבורה, ומינה את ויז'ניצר למנכ"ל מעצ - שם קיבל כהן חוזה ייעוץ מטעם החברה, לצד מקורביו של ליברמן, עו"ד יואב מני (איש אמונו) ועו"ד זאב ליסון (שותפו לייסוד ישראל ביתנו).

אגב, ויז'ניצר התגלגל לענף התחבורה גם בתפקידו הנוכחי, כיו"ר דירקטוריון נ.ת.ע הממשלתית. שם, מינה לפני שלושה חודשים את בתה של שרת הקליטה סופה לנדבר, חברת סיעת ישראל ביתנו, לתפקיד מנהלת אגף משאבי אנוש.

מינוי אחר שליברמן הספיק לבצע בתקופה הקצרה שבה כיהן כשר תחבורה (שנה וחצי בלבד) היה של מקורבו, רו"ח משה ליאון, לתפקיד יו"ר דירקטוריון רכבת ישראל. אותו ליאון שוחרר שלשום למעצר בית במסגרת חקירת השחיתות סביב ישראל ביתנו.

ליאון נכשל לפני שנה בהתמודדות על ראשות העיר ירושלים, במרוץ שבו נתמך באגרסיביות על ידי ליברמן. סגנו ברשימה לבחירות אז, דודו אמסלם, המשמש גם יו"ר סניף הליכוד בעיר, מתמודד בשבועות האחרונים במכרז על מנכ"לות מעצ.

בתקופתו של ליאון כיו"ר הרכבת יצאה החברה לרכש חירום מוזר של קרונות משומשים ב–200 מיליון שקל. לימים עוררה הרכישה הזאת גם את סקרנות היחידה הארצית לחקירות הונאה ומבקר המדינה, בחשד כי גם כאן שולמה "עמלה" לגורמים ממשלתיים כדי שיסכימו לרכוש ציוד משומש במחיר מופקע - אך גורמי האכיפה לא מצאו כל דופי בהתנהלותו של ליאון.

גורמי האכיפה לא מצאו עדיין דופי גם בריח שנדף ממכרז הענק שניהלה רכבת ישראל באותן שנים לרכש צי הקרונות העתידי שלה - גם לא לאחר שבמכרז זכתה במפתיע סימנס, תמורת 700 מיליון שקל, אף שהציעה קרונות חד־קומתיים (ולא דו־קומתיים), שהיו ארוכים מדי עבור רציפי תחנות הרכבת בישראל ושאותם התחייבה לספק בלוח זמנים לא ריאלי שבו לא עמדה, תוך שהיא מותירה את נוסעי הרכבת צפופים למשך 15 חודשים מיותרים.

היועץ המוצלח של סימנס במכרז היה מנכ"ל הרכבת לשעבר, עמוס עוזני, שמונה לאחר מכן למנכ"ל נמל חיפה - שם העסיק את משרד עורכי הדין של ליאון.

מנכ"ל הרכבת בתקופת המכרז של סימנס היה עופר לינצ'בסקי. ביחד עם כולם, הוא התרשם מהעשור המוצלח במיוחד של סימנס בענף התשתיות בישראל. הפעם, היתה זו זכייתה הדרמטית של סימנס במכרז הענק להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן - שאליו ניגשה ביחד עם אגד (שם שימש לינצ'בסקי סמנכ"ל כספים) ועם אפריקה ישראל. זאת, בעוד שרשויות האכיפה מתעקשות עדיין לתור אחר 20 מיליון דולר שחילקה סימנס בישראל כדמי שוחד רק בענף החשמל.

ב–2008 עזב לינצ'בסקי את הרכבת לטובת אפריקה ישראל, שם הוצעה לו מנכ"לות אפ"י אירופה, זרוע הנדל"ן האירופית של לבייב - במקביל לעסקת נדל"ן שעליה חתמה הרכבת להעתקת משרדיה למגדל היובל של אפריקה ישראל בתל אביב תמורת 20 מיליון שקל.

העסקה השערורייתית בוטלה מן הסתם כעבור כמה חודשים, ומשרדי הרכבת נותרו במקומם. מי שהיה אמור לבקר ולפקח באותה עת על העסקה, כמו גם על מהלכיו של לינצ'בסקי (ברכבת) ושל ויז'ניצר (במעצ), היה מיודענו בן חמו - ששימש סגן ומנהל בפועל של רשות החברות הממשלתיות לפני שגויס על ידי לינצ'בסקי לבולגריה, ומשם נמשך על ידי ויז'ניצר לכהן תחתיו כמנכ"ל במקורות.

למען הסר ספק, התיאור העובדתי שפורט כאן אינו קושר איש מבין המוזכרים זה לזה, או לחשדות המתבררים בימים אלה או לכל פעילות בלתי תקינה לכאורה - אלא רק פורש צירופי מקרים, שפרשנותם נמצאת באחריות הקוראים בלבד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker