דעה

המסמך שממיט בושה על חברי הכנסת ועל הממשלה

לאבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לא היתה ברירה ■ המסמך ששיגר השבוע, בו הזהיר מפני הסכנה שבמונופול הגז של דלק ונובל אנרג'י, מדגיש עד כמה שרי הממשלה בורחים מאחריות ומפקירים את הציבור לגורלו

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

משנה ליועץ משפטי לממשלה לא עוסק בשאלות של מדיניות. אין זה מעניינו כיצד שרי ממשלה מנוהלים, ואין זה מתפקידו להעביר ביקורת על תפוקותיהם. אלא שלעו"ד אבי ליכט לא היתה למעשה ברירה.

בנייר עמדה דרמטי ששיגר אתמול (ג') ליכט, הוא הזהיר מפני ההשלכות הלאומיות של אחזקת קבוצת דלק־נובל אנרג'י במאגרי הגז הגדולים תמר ולווייתן. "מונופול גז הוא סכנה לקבלת ההחלטות במשק", הדהים ליכט. 

עו"ד אבי ליכטצילום: אמיל סלמן

מדוע לא היתה לו ברירה? מכיוון שישראל מתנהלת ללא מדיניות ברורה בשוק חיוני; היא נגררת בימים אלה לתלות אסטרטגית מסוכנת במונופול פרטי על משאב קיומי; שרי הממשלה שלה פשוט בורחים מאחריות ומפקירים את האזרחים לגורלם; הדרג המקצועי חושש לקבל את ההחלטות הנדרשות בעצמו ואלה מונחות לבסוף לפתחם של משפטנים שנדרשים הם לקבוע מדיניות אד־הוק.

ליכט ראוי לתשבחות על כך שבחר לא לעצום עיניים, להתריע - ואף להניע מהלך לפתרון. אלא שבה בעת, התערבותו ממיטה בושה על חברי הכנסת ועל ממשלת ישראל.

על כתפיהם של נבחרי הציבור מונחת האחריות לדאוג לביטחונה הכלכלי והפוליטי של ישראל. הם אלה שבידיהם ניתן הכוח לאכוף זאת. אך אלה מעדיפים עדיין להתעלם מההתרעות מפני מונופול בשוק הגז הטבעי ומועלים באמון בוחריהם.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ