מה מסתירה הצנזורה, פרק 2: לאן נעלמו דו"חות המבקר על קצא"א? - דינמו ורכב - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

מה מסתירה הצנזורה, פרק 2: לאן נעלמו דו"חות המבקר על קצא"א?

משרד המבקר ערך במשך השנים כמה ביקורות בקצא"א בגין אי־סדרים שגילה בחברה. הדו"חות מעולם לא פורסמו, לאחר שנגנזו בהוראת הצנזורה ■ המבקר יוסף שפירא הורה אתמול לאנשיו לפתוח בחקירת אסון דליפת הנפט בערבה, ולבדוק את תפקוד קצא"א והמשרד להגנת הסביבה

15תגובות

מעטפת החשאיות שגוננה לאורך השנים על חברת קצא"א המעין־ממשלתית מתבררת כמקיפה יותר מכפי ששוער - וגוברת גם על מוסד מבקר המדינה.

ל–TheMarker נודע כי משרד המבקר ערך במהלך השנים כמה ביקורות על המתרחש בין כותלי קצא"א, בעקבות חשדות לאי סדרים בניהול החברה. כמה מהביקורת שערכו אנשי המבקר במשרדי קצא"א אימתו את הטענות נגד פעילותה, והסתיימו בהכנת דו"חות חריפים אודות הנעשה בחברה. אלא שדו"חות אלה מעולם לא זכו לתהודה ציבורית - היות שהצנזורה הצבאית פסלה את פרסומם.

לפי הערכות, הדו"ח האחרון על ליקויים שנמצאו בניהול קצא"א הוכן לפני כחמש שנים. ככל הידוע, בדו"חות נכללה לא רק ביקורת על פעילותה העסקית של קצא"א - אלא גם התנהלותה הארגונית. משכך, לא ברור מדוע פסלה הצנזורה את פרסום הדו"חות -ומדוע דבר הפסילה לא הועבר לידיעת הציבור.

רועי טלבי

הצנזורה הצבאית שמגוננת על היעדר השקיפות בהתנהלות קצא"א נשענת על צו ייעודי שנקבע עוד ב–1968, שלפיו כל ידיעה הנוגעת לצינור הנפט אילת־אשקלון, לרבות ההשקעות בצינור עצמו וההשקעות הקשורות בהפעלתו - מוכרזת כעניין סודי. עם זאת, ספק אם הצו כוון להטלת חיסיון בכל הקשור להעסקת מקורבים, למשל, או להתקשרויות בעייתיות של החברה עם יועצים וספקים.

למעשה, דו"ח המבקר היחיד שזכה לפומביות בעניינה של קצא"א היה זה שפורסם בסוף 2013, באיחור ניכר, ועסק בפרויקט להקמת תחנת הכוח הפרטית דוראד, שבה מחזיקה קצא"א ב-37.5% מהמניות. אמנם הדו"ח העלה חששות כבדים לאי־סדרים מינהלתיים, ניגודי עניינים, תפירת חוזים, התחמקות מעריכת מכרזים והפרת נהלי צינון - אך אלה נגעו בעיקר בפרויקט ובגופים הממשלתיים שסובבים אותו, ולא בנעשה בקצא"א עצמה.

גם הדו"ח היחיד שפורסם סבל עיכוב ממושך בפרסומו. כפי שנחשף ב-TheMarker, הדו"ח הוכן כבר ב-2010, אלא שיו"ר חברת קצא"א דאז, עמוס ירון, נפגש עם מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, וביקש ממנו לדחות את פרסום הדו"ח בעניינה של החברה. זאת, מחשש כי הפרסום יפגע בקידום הפרויקט להקמת תחנת הכוח הפרטית דוראד - שעמד אז ערב חתימה על הסכם מימון רגיש וראשוני במשק.

רועי טלבי

הדו"ח אמור היה להתפרסם שוב בסוף 2012 - אך שוב עוכב. זאת, בטענה כי דיוני ועדת הכנסת לביקורת המדינה בנושא חיסיון החומר שבו לא הושלמו. לטענת גורמים בענף האנרגיה, הוועדה כבר אישרה את הפרקים המותרים לפרסום - אלא שאז הסתייג אחד מחברי הוועדה מההחלטה, וזו חזרה לדיון נוסף. ידיעה שהתכוון TheMarker לפרסם בנושא נפסלה בשעתו על ידי הצנזורה.

הדו"ח פורסם לבסוף רק בסוף 2013 - לאחר שנחתם הסכם המימון של דוראד. בסוף השבוע מסרה הצנזורה בתגובה כי "דו"ח מבקר המדינה, כפי שפורסם לבסוף, עומד בהנחיות הצנזורה" - אם כי עדיין לא הוברר מדוע התעכב הפרסום במשך כשלוש שנים.

שפירא הורה להקדים את הביקורת

רועי טלבי

כעת, משרד מבקר המדינה יתחיל בבדיקת האסון האקולוגי בערבה, בעקבות דליפת הנפט הגולמי מהצינור של חברת קצא"א בשבוע שעבר. במסגרת עבודת הביקורת תיבדק גם היערכותם של כל הגורמים הקשורים במישרין ובעקיפין לאירוע הדליפה - לרבות המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים וכן קצא"א עצמה.

הבדיקה תיעשה במסגרת הביקורת שתיכנן משרד המבקר במשרד להגנת הסביבה, בכל הנוגע לדרכי התמודדותו עם תאונות ואירועים סביבתיים. ביקורת זו תוכננה ל–2015, אך בעקבות האירוע בשבוע שעבר הורה מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, לאנשי משרדו להקדים אותה.

מבקר המדינה הקודם, מיכה לינדנשטראוס, פירסם ב–2012 דו"ח ביקורת על ההיערכות הלאומית לטיפול במצבי חירום בשגרה, בעקבות אסון השריפה בכרמל - ואולם התמודדות הלקויה של רשויות הממשלה עם נזקי הסופה החורפית בדצמבר 2013 הציפה ביקורת ציבורית על כך שהליקויים שצוינו בדו"ח לא יושמו במלואם. המבקר שפירא הודיע אז כי יבדוק את התמודדות הממשלה עם הסופה - אך הדו"ח בעניין זה עדיין לא פורסם.

עמיר אלוני / רשות

כפי שפורסם אתמול ב-TheMarker, דליפת הנפט ביום רביעי שעבר אירעה ככל הנראה כתוצאה מרשלנות בעבודות ריתוך צינור הזרמת הנפט מאילת לאשקלון. קצא"א נדרשה להעתיק את מקום הצינור הגדול יחסית (42 צול) במסגרת העבודות להקמת שדה התעופה החדש בתמנע. לשם כך פורק הצינור למקטעים, והועבר לתוואי חדש - שבמסגרתו היו אמורים המקטעים להתחבר זה לזה מחדש.

ריתוך הקצוות של מקטעי הצינור נעשה באמצעות שימוש בצינור מחבר (פלידקו), ש"משדך" בין שני הקצוות. הריתוך, במקרה זה, מתבצע במשך הזרמת נפט, ולכן על הצינורות להיות מקובעים היטב, כדי לעמוד ב"הלם" ההידראולי שנוצר עם חידוש ההזרמה. ואולם בצילומים שהופצו מזירת הדליפה ניתן היה להבחין כי צינור הנפט התרומם מפני הקרקע - וכי המחבר נשבר. מכאן עולה סברה כי ייתכן שהצינור לא עוגן היטב בקרקע, "קפץ" במהלך ההזרמה והביא לקריעת המחבר.

אחד העדים להליך ההזרמה טען בסוף השבוע כי הקבלן שהועסק במקום על ידי קצא"א לא כיסה את הצינור בחול לפני ההזרמה - מה שהיה מקבע אותו במקומו. לעומתו, גורמים בתחום ציינו כי כיסוי בחול אינו נדרש בשלבי הרצה.

מיכל פתאל

"להעביר את החקירה לגוף בלתי־תלוי"

לצד רשלנות לכאורה זו, עולה עדיין שאלת המהירות שבה הגיבו צוותי העבודה של קצא"א לדליפה, ומתי חסמו את המשך הזרמת הנפט בצינור. לטענת קצא"א, מיד עם קבלת ההתראה על דליפה "ניתנה פקודה מיידית לסגירת המגופים התוחמים את קטע הקו. המגופים נסגרו ובודדו את הקטע שדלף משאר תכולת הצינור". ואולם נוכח כמות הנפט הגולמי הגדולה יחסית שדלפה, יותר מ–3,000 מ"ק, סבורים גורמים בענף כי השבתת ההזרמה בצינור לא בוצעה מיידית, וכי עיכוב אפשרי בתגובת צוותי העבודה של קצא"א בשטח גרם להמשך הדליפה. בקצא"א, מנגד, הסבירו זאת בכך ש"חלק מכמות הדלק שהיתה כלואה בין המגופים בקטע הפגוע דלף".

מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, פנה אתמול לראש הממשלה, בנימין נתניהו, המכהן זה כחודש גם כשר להגנת הסביבה, ודרש לחקור את האסון האקולוגי בידי גוף בלתי־תלוי. "האירוע מדגיש את היעדר נוכחותו של המשרד להגנת הסביבה בכל הקשור לחיפוש, הפקה והובלה של נפט וגז", טען ברכה, "ואת חשיבות מעורבותו המוקדמת של המשרד בכל תהליכי קבלת ההחלטות ובעצם ההוצאה לפועל של פרויקטים בעלי השפעות סביבתיות מובהקות".

במקביל פנתה אל נתניהו גם מנכ"לית עמותת צלול, מאיה יעקבס, בדרישה לפרסום כלל האירועים הסביבתיים שבהם היתה מעורבת קצא"א בעשר השנים האחרונות, בטענה כי "אין בנתונים המבוקשים דבר וחצי דבר עם ענייני ביטחון, אלא אך ורק עניינים החייבים להתנהל בשקיפות ציבורית מרבית, שלא יעלה על הדעת להסתירם מאחורי טיעון סודיות". לטענת צלול, בידיה מידע שלפיו צינורות החברה דלפו באזורים שונים כמה וכמה פעמים, אך הדבר לא הובא לידיעת הציבור. "יתר על כן, מהנתונים עולה שהחברה בחרה שלא לדווח על אירועים אלה לגורמי הסביבה, וחלקם נודעו רק במקרה ובאיחור".

אלי הרשקוביץ

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם