מה הצנזורה לא רצתה שקוראי TheMarker יידעו? - דינמו ורכב - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה הצנזורה לא רצתה שקוראי TheMarker יידעו?

קוראי TheMarker לא היו ערים לדרמה שהתחוללה בערב אחד באוקטובר 2012 במערכת ■ רגע לפני סגירת הגיליון היומי, צילצל הטלפון ■ מעברו השני של הקו היה בכיר בצנזורה הצבאית שתהה אם בעיתון, שעדיין לא הודפס, יש ידיעה על חברת קצא"א ■ מה רצה אותו בכיר, איזו עסקה הציע לנו, ואיך כל זה קשור לדליפת הנפט בדרום?

191תגובות

יוני 2011. שלושה ק"מ דרומית למצפה רמון. טרקטור שמלווה עבודות תחזוקה פוגע בצינור דלק שמתחזקת חברת קצא"א. 1,000 מ"ק של דלק סילוני (קרוסין) - כמות שוות ערך לדלק שב–20 תחנות תדלוק - מתפרצים מהצינור המבוקע וכמעט מביאים חורבן על שמורת נחל צין ועל מאגר מי התהום שמתחתיה. לא חולפים שלושה חודשים, וטרקטור אחר שעוסק בשיקום המקום - שוב פוגע בצינור. אל הקרקע שזה עתה נוקתה שוב דולפים עשרות מטרים מעוקבים של דלק מזהם.

"אני רואה בחומרה את הפגיעות החוזרות ונשנות בשמורה ומטיל את מלוא האחריות על חברת קצא"א ומנהליה", תקף השר להגנת הסביבה דאז, גלעד ארדן (הליכוד). "בכוונתי לפנות לשר האוצר בדרישה לפעול לשינוי החוק שמאפשר לקצא"א חסינות מחוקים סביבתיים. זאת, כדי להחיל עליהם חובות ולאפשר כלים לאכיפה יעילה כלפי הפעולות הרשלניות של החברה", הוסיף.

אלא שלשר האוצר דאז, יובל שטייניץ, חברו של ארדן לסיעת הליכוד, היו באותה עת תוכניות אחרות לגבי החברה. לא פחות משלושה דירקטורים מינתה לשכתו של שטייניץ למועצת מנהלי קצא"א, בהליך שעליו ניצח יד ימינו הפוליטי של השר, דוד שרן.

במקביל, הדירקטורים אישרו את מינויו של מנכ"ל חדש לקצא"א - יוצא האוצר, אייל כהן, ללא מכרז חיצוני. בחלוף תקופה, הסכימו הדירקטוריון והמנכ"ל כי לחברה חסר מזכיר חדש. חיש קל אישרו אלה תקן משודרג בשכר חודשי של 35–40 אלף שקל, פירסמו מכרז שתנאי הסף בו הרימו לא מעט גבות - ובתפקיד הנוצץ נחת לא אחר משרן, לאחר שנמלך בדעתו מלהתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת.

אמיל סלמן

בין לבין עוד הספיק ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למנות את חברם של ארדן ושטייניץ לממשלה, יוסי פלד, לתפקיד יו"ר קצא"א. זאת, כשאל פלד מתלווה בתור עוזר אישי עו"ד רונן אביאני - יועצה המשפטי של מפלגת יש עתיד, שמקרבה יגיע שר האוצר הבא, יאיר לפיד, עד שהוחלף בשבוע שעבר בכיסאו על ידי נתניהו.

כך, לא ארדן, לא שטייניץ, לא לפיד, לא שר האנרגיה+פיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, ובטח שלא נתניהו - התיימרו לסדוק את כיפת הברזל שמגוננת על קצא"א זה עשרות שנים תחת מעטה של חשאיות מפוקפקת.

ואמנם, החקירה הפלילית שניהלה המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה, בעקבות שני מקרי הדליפה - נקברה תחת ערימות החול המזוהם שפונו מהשמורה בעלות של עשרות מיליוני שקלים.

חקירותיהם של בכירי קצא"א שזומנו למשטרה בגין אחריותם להרס שמורת נחל צין, מוסמסו במשך שלוש שנים, ולא הצמיחו דבר. צמרת החברה התארגנה בינתיים מחדש בהתאם ל"רוח השלטון" החדש. ובהיעדר קצה־קצהה של הפקת לקחים או בדל הכאה על חטא - הכל היה ערוך ומוכן לקראת האסון האקולוגי הבא.

אם בנחל צין נפגע צינור בקוטר 16 צול - הרי שביום רביעי שעבר בלילה התבקע בבאר אורה צינור ענק בקוטר 42 צול. אם אז שטף את האזור דלק סילוני - הפעם זוהמה שמורת הטבע עברונה בנפט גולמי. אם אז דובר בכ–1,000 מ"ק של דלק, הרי שהפעם מתמודדת הערבה עם דליפת ענק של לא פחות מ–3,000 מ"ק נפט (!). אם אז נעצרה הזרימה עד שכיסתה שטח של 500 מטר, הפעם פשטו בערבה נחילי זוהמה שחורה לאורך 7–8 ק"מ. אם שיקום השמורה ב–2011 ארך 8–10 חודשים, הרי שהשיקום במקרה הקשה הנוכחי ייארך אולי 50 שנה. בעוד שב–2011 קמה לפחות זעקה מיניסטריאלית לנוכח המפגע הלאומי – האסון הסביבתי השלישי בארבע שנים נענה עד כה בדממה.

קולו הנזעם של השר להגנת הסביבה לא נשמע לנוכח "האסון האקולוגי הגדול בתולדות ישראל", כהגדרת אנשי משרדו. הסיבה לכך נעוצה בשר החדש להגנת הסביבה - נתניהו - שנכנס לתפקידו רק בחודש שעבר בעקבות התפטרותו של ח"כ עמיר פרץ.

שישה ארגוני סביבה פנו בשבוע שעבר לנתניהו בשאלה מדוע אינו ממנה שר סביבתי במשרה מלאה - אך ספק אם יזכו לתשובתו לפני הפריימריס בליכוד. בינתיים, ראשי המשרד הכפופים לו נזהרים בלשונם (ראו מסגרת). שם, כבר בוררים בקפדנות את מילות הביקורת כשאת מחירה עשוי לשלם מינוי של השר הממונה/ראש הממשלה.

גם פלד, שהשתקם באחרונה מאירוע בריאותי קשה, נאלם לנוכח מראות הזוועה מדרום הערבה. כך או כך, ספק אם יש לו סיבה לחשוש מתרחיש שבו השר החדש יורה על האצת החקירה שבה פתח כבר המשרד.

רשות הטבע והגנים

72 שעות לפני אסון דליפת הנפט בבאר אורה מינה השר להגנת הסביבה נתניהו את מזכיר קצא"א, מיודענו שרן, לתפקיד ראש לשכת ראש הממשלה. זאת, לאחר שדירקטוריון קצא"א התכנס באחרונה לישיבה תקדימית, ואישר לשרן חל"ת (חופשה ללא תשלום) בת שנה (ראו מסגרת).

"במשך יותר משנתיים עבדנו באותו משרד", נזכר באחרונה החשב הכללי לשעבר, שוקי אורן, בשרן. "הנושאים המקצועיים לחלוטין לא עניינו אותו והוא לא עשה דבר לקדמם. שרן התלבש בכל הכוח על כל נושא שקשור לצבירת כוח פוליטי, ובראש כמובן, המינויים בחברות הממשלתיות", כתב אורן בדף הפייסבוק שלו, והסביר, פחות או יותר, מדוע זקוק נתניהו לשרן בשנה הקרובה. שרן, אגב, הכחיש את טענות אורן וטען כי כל מינויו אושרו כדין.

כך, אם יש עדיין מי שסבור כי בעקבות האסון האקולוגי המחריד בבאר אורה יקרא השר להגנת הסביבה (נתניהו) לראש הממשלה (נתניהו) ולשר האוצר (נתניהו) לפתוח את פעילות קצא"א לביקורת ציבורית, להכפיף את החברה לכללי אכיפה סביבתית מחמירים ולפתוח בחקירה פלילית תכליתית באשר למחדל - מוטב שישתה נפט.

קצא"א בבעיה? הצנזורה בפעולה

קוראי TheMarker לא היו ערים באוקטובר 2012 לדרמה קטנה שהתחוללה באחד הערבים במערכת העיתון. חצי שעה לפני הורדת הגיליון היומי לדפוס, צילצל הטלפון במשרדים. מעברו השני של הקו בקע קולו של בכיר בצנזורה הצבאית. הבכיר תהה האם בעיתון המיועד להדפסה מופיעה במקרה ידיעה הקשורה בחברת קצא"א.

מופתעים מיכולתה של הצנזורה הצבאית לדעת על שיבוצה של ידיעה קטנה בעיתון שעדיין לא הודפס - השיבו במערכת TheMarker לשאלה בחיוב. בתגובה, הורה הבכיר להסיר מיד את הידיעה מהעמוד, ולהעבירה לעיונו.

הידיעה, כפי שכבר ינחשו הקוראים, לא פורסמה. הסיבה לכך היתה שבצנזורה פשוט לא הודיעו אם החליטו להתיר את הפרסום או לפסול אותו - והסתפקו באמירה כי "הנושא בבדיקה", ללא נימוק.

כותב הידיעה (ושורות אלה), לא אמר נואש. ביום למחרת פנה שוב אל הצנזורה, וביקש לדעת האם כעת - לאחר שנבחנה בקפידה - יותר לו לפרסם את הידיעה. אלא שכאן נכונה לו הפתעה: בצנזורה הציעו לו עסקה.

"תוכל לפרסם את הידיעה - אך ללא ציון שמה של קצא"א", אמר עובד הצנזורה. "אך אם תתעקש על ציון שם החברה, תיאלץ להמתין עד שנקבל החלטה". "מתי תתקבל החלטה?", שאלתי. "אני לא יכול לדעת", השיב הקול מהעבר השני. מיותר לציין כי זו היתה תשובתו גם ביום למחרת.

לכאורה, זהו סיפור ברנז'אי טריוויאלי. אחד מני רבים שבהם דורשת הצנזורה הצבאית מכוח הסמכות שהוקנתה לה בתקנות ההגנה (שעת חירום) מ–1945, להתערב בפרסומים שיש בהם לדעתה כדי לפגוע בביטחון המדינה או בסדר הציבורי - גם אם אינה מחויבת למסור את הנימוקים שהביאו את אנשיה לסבור כך. אלא שלימים עלה חשש כי התערבות צנזוריאלית זו היתה בכל זאת חריגה.

תוכן הידיעה שהוסרה מהעיתון בהוראת הצנזורה נגע בהיבטים שליליים הקשורים בפעילותה של קצא"א ובדו"ח ביקורת שחובר בעניין. אותו תוכן שנאסר ב–2012 לפרסום, פורסם בדיוק שנה לאחר מכן בכל כלי התקשורת באופן מקיף הרבה יותר. זאת, מבלי שאיש בכלל חשב לשאול את הצנזורה האם מותר לפרסמו או לאו. הכיצד? הוא פשוט הופיע שחור על גבי לבן בדו"ח חריף שפירסם בסוף 2013 מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס - והוא עדיין גלוי לעיני כל באתר האינטרנט של המבקר.

מדוע לפיכך מנעה הצנזורה לפרסם ידיעה שלילית, אך תמציתית יחסית, אודות קצא"א - אף שפרסומה לא נפסל שנה לאחר מכן? מה קרה בשנה שחלפה בין פסילת הידיעה בעיתון לבין פרסום תוכנה השלילי בדו"ח ביקורת פומבי? ובעצם, מדוע כן התירה הצנזורה לפרסם את החשדות שנבדקו על ידי מבקר המדינה – אך התנתה זאת בהסתרת שמה של קצא"א?

רמז אפשרי לפתרון התעלומה עשוי אולי להתקבל מפרסום שהופיע ב–TheMarker במאי 2010. יו"ר חברת קצא"א דאז, עמוס ירון, כך נחשף, נפגש עם מבקר המדינה לינדנשטראוס, וביקש ממנו לדחות את פרסום הדו"ח בעניינה של החברה. הסיבה לכך, כך שוער אז, היתה חשש כי הפרסום יפגע בקידום הפרויקט להקמת תחנת הכוח הפרטית דוראד - שבו מחזיקה קצא"א 37.5% מהמניות, לצד זורלו הטורקית, משפחת אדלסבורג וקבוצת דורי.

דוראד עמלה באותן שנים על גיבוש הסכם המימון הגדול ביותר של מיזם תשתית פרטי במשק - 3.8 מיליארד שקל - מול קונסורציום שהקיף לא פחות מארבעה בנקים (בהובלת בנק הפועלים) וארבעה גופים מוסדיים (בהובלת כלל ביטוח).

אמיל סלמן

פרסום של דו"ח מבקר המדינה על בעלת מניות מרכזית בקבוצת היזמים, מה גם שנכללה בו ביקורת חריפה על האופן שבו הוקמה דוראד, ועל הטבות שלהן זכתה לכאורה מקצא"א - ודאי לא היה מסייע לסגירה פיננסית ראשונה במשק של תחנת כוח פרטית.

באותה מידה, עשוי היה להזיק פרסום בעיתון על דבר קבורתו של דו"ח הביקורת הזה - ערב החתימה ההיסטורית על הסכם המימון של התחנה.

האם הצנזורה שירתה במודע, או שלא במודע, אינטרס זר תוך התערבות אלימה ופסולה לכאורה בפרסום עיתונאי לגיטימי? האם תקנות ההגנה - הכה רגישות ומסוכנות - הוזנו לשירות גוף עסקי שאולי נזהר באותם ימים מפרסומים שליליים בעיתונות?

כל אזרח ישראלי ודאי יזדעזע מעצם הרעיון, וראוי כי יסבור שהתשובה לשתי השאלות ההיפותטיות תהיה שלילית. זאת, גם אם הצנזורית הצבאית הראשית, תא"ל סימה ואקנין־גיל, מונתה לתפקידה ב–2005 על ידי שר הביטחון שאול מופז, בעת שעמוס ירון, לימים יו"ר קצא"א ודוראד, היה מנכ"ל המשרד ושימש יד ימינו של מופז.

שוב, יש להדגיש כי אין בציון הצטלבות דרכיהם של ירון ושל ואקנין־גיל כדי להעיד ולו במאום על זיקה רלוונטית למקרה הנדון. וסביר שנסיבות אחרות עמדו מאחורי פסילת הידיעה השלילית אודות קצא"א.

בה בעת, התברר בדיעבד כי שבועיים לאחר שהתקבלה במערכת TheMarker אותה שיחת טלפון תמוהה מהצנזורה הצבאית, אמנם נחתמה ברוב טקס הסגירה הפיננסית של תחנת דוראד, במעמד בכירי המשק, צמרת הגופים הפיננסיים וראשי קצא"א המאושרים. זאת, מבלי שמרבית הנוכחים מודעים לפרק הביקורת המוסתר בדו"ח מבקר המדינה, ולא יודעים כי הצנזורה סיכלה את האפשרות שיקראו על כך ב-TheMarker. לכלי התקשורת אגב, לא הותר להיכנס לאירוע החגיגי של דוראד.

הצנזורה הצבאית מסרה בתגובה: "כפי שהוערך בכתבה, אכן נסיבות אחרות עמדו בבסיס הטיפול הצנזוריאלי בידיעה על קצא"א. דו"ח מבקר המדינה, כפי שפורסם לבסוף, עומד בהנחיות הצנזורה. יש להדגיש כי הצנזורה מטפלת בסוגיית קצא"א שלא מתוקף תקנות ההגנה אלא מתוקף צו ייעודי לפי חוק העונשין".

פטור מחובת מכרזים ומתשלום ארנונה

תכלית הסיפור דלעיל נועדה לשפוך מעט אור באפלה שאופפת כבדרך קבע את הנעשה בחברת קצא"א. זאת, תחת אצטלה ביטחונית שניכסה לעצמה החברה בנימוקים שרירותיים למדי, ומאפשרת לה לחמוק שוב ושוב מפיקוח ממשלתי, מעמידה בחוק ומביקורת ציבורית. מה לעזאזל כל כך חשאי בהזרמת נפט מאשקלון לאילת ולהיפך?

קצא"א (קו צינור אילת אשקלון) אמורה לעסוק באחסון נפט גולמי ובהזרמתו בין הים התיכון לים סוף, גם אם על הדרך, פיתחה לה עסקים צדדיים אחרים. היא נוסדה בשנות ה–60 בידי ממשלות ישראל ואיראן ועסקה בהעברת נפט גולמי מאילת אל בתי הזיקוק באשדוד ובחיפה. אחרי נפילת השאה האיראני ב–79' נשארה החברה בניהול ממשלת ישראל כשגורלם של מחצית מנכסי החברה, שהיו בבעלות איראנית, עדיין לא נקבע סופית.

אלון רון

במשך שנים ארוכות איראן מנהלת מול ישראל הליך בוררות בינלאומי בנוגע לזכויותיה בקצא"א ולפיצוייה בגין אובדנן. הבוררות מתנהלת בעצלתיים בשווייץ. עד כמה בעצלתיים? מי שמייצג את ישראל בבוררות הוא עו"ד דורי קלגסבלד, שהספיק לנהל ב–2006 משפט ממושך בגין אחריותו לתאונת הדרכים הקטלנית בדרך נמיר בתל אביב, להיאסר לכ–8 חודשים - ולחזור לניהול התיק מבלי לפספס דבר.

אלא שהבוררות המתמשכת היא גם זו שמהווה למעשה את האמתלה שבגינה נותרת פעילות קצא"א חסויה. לפיכך, האם בוררות כספית בין ישראל לאיראן מצדיקה מעטפת צנזוריאלית? ספק אם לשם כך כוננה צנזורה בישראל.

בינתיים, זוכה קצא"א לא רק להגנה תקשורתית - אלא בעיקר למעמד אקס טריטוריאלי נדיר ומדהים גם בחקיקה בישראל. כיאה למעמדה הלא ברור כחברה חצי־ממשלתית, פועלת קצא"א מתוקף חוק זיכיון מיוחד. היא לא כפופה לחוק החברות הממשלתיות, לא לחוק חובת מכרזים, מוחרגת מכמה מתקנות התכנון והבנייה ומכמה מחובות השקיפות הסביבתית, ואף פטורה מארנונה. מעין מדינה זרה, בתוך ישראל, שבה לית דין וליית דיין, ואיש הישר בעיניו יעשה. זאת, כשגם אם ייתפס, ספק אם יש מי שיידע על כך, היות שהחברה לא מחויבת בשקיפות ומחזיקה בצנזורה פרטית למקרה של דליפת מידע.

לא בכדי, לפיכך, מתקשות רשויות התכנון והבנייה או האכיפה הסביבתית להתמודד עם קצא"א, ש"לא סופרת" אף אחת מהן - מכוח חוק. באחת התוצאות של מציאות זו ניתן להיווכח בימים האחרונים בצילומי הזוועה בדרום הערבה.

לפי חוק הזיכיון המיוחד הוכפפה קצא"א לשר האוצר. על הפיקוח השוטף אחריה הופקד אגף החשב הכללי באוצר, מה שגרר טענות לבקרה רופפת למדי על החברה - לעתים גם מבית.

"קצא"א נהנית מחיסיון רב בכל הקשור להתנהלות בה - זה מאוד נוח לכולם, ולחלוטין חסר כל צידוק", העיר החשכ"ל לשעבר אורן בדף הפייסבוק שלו. זאת, כשהוא מלין בעצמו כי דו"חות ביקורת שנכתבו על הנעשה בקצא"א נותרו חסויים וכי "החברה אינה מחויבת בשקיפות". כך, כאמור, לדברי מי שאמור היה לבקר בעצמו את הנעשה בחברה.

הקרקע שועבדה 
לבנק הפועלים

בינתיים, הלכה פעילות קצא"א ופרחה. היעדר הכבלים הביורוקרטיים שמהם סובלת היזמות במשק עשה טוב לחברה הלא מפוקחת שלא נדרשה לדין וחשבון בפני אף אחד. היא עיבתה את מערכיה בכוח אדם איכותי והשקיעה בפיתוח עסקי מגוון. מחברת צינור שבסך הכל הוליכה נפט גולמי לים התיכון, צמח מפעל לוגיסטי משוכלל שמציע כיום מגוון שירותים לענקיות הסחר העולמי במוצרי אנרגיה, ומנצל את הצומת הגיאוגרפי של ישראל, את מעבר מוקד הסחר הימי למזרח הרחוק ואת החיסכון בדמי המעבר היקרים בתעלת סואץ, להפקת רווחים נכבדים.

בזכות הרווחים, וכשאין מענה לשאלה האם קצא"א מחויבת בחלוקת דיווידנדים כשאר החברות הממשלתיות, התחילה החברה לפזול לפרויקטים ולשיתופי פעולה בחו"ל, בעיקר בלוגיסטיקה שבאגן הים התיכון; ביקשה למנף את שטחיה הנרחבים באשקלון ובאילת לצורך יזמות עסקית; התעניינה בהקמת מסופי יצוא הגז הנוזלי (LNG) ממאגרי תמר ולווייתן; ונכנסה ליזמות בתחום החשמל הפרטי בישראל - קונבנציונאלי ואנרגיות מתחדשות.

האם פעילותה של קצא"א באקס טריטוריה משפטית מבטיחה גם את היותה אי תרבותי־ארגוני במציאות הניהולית של החברות הממשלתיות בישראל? האם החסינות שהיא זוכה לה מכוח חוק מבטיחה לה גם חסינות מחוליי הניהול במגזר הציבורי הישראלי? ובכן, התשובה כנראה רחוקה מכך, כפי שלימד באופן נדיר דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחר אין־ספור דחיות בסוף 2013.

עופר וקנין

כך, עבור פעילויות שמחוץ לחוזה הזיכיון שלה, דוגמת הפרויקט להקמת תחנת הכוח דוראד, הקימה קצא"א חברה־בת בשם שתא"א (שירותי תשתיות אשקלון אילת). זאת, כשגם שתא"א, אף שאינה פועלת במסגרת הזיכיון הרגיש של החברה־האם, אינה כפופה לחוק החברות הממשלתיות ומפוקחת במישרין - משפטית ועסקית - רק על ידי שר האוצר.

שתא"א היא שמחזיקה למעשה ב-37.5% ממניות מיזם תחנת הכוח הפרטית דוראד, שעל נסיבות הקמתו פירסם מבקר המדינה דו"ח ובו חששות כבדים לאי־סדרים מנהלתיים, ניגודי עניינים, תפירת חוזים, התחמקות מעריכת מכרזים והפרת נהלי צינון. חששות אלה ליוו את הפרויקט בעשור האחרון, נחשפו כבר בכלי התקשורת בחמש השנים האחרונות, אך זכו שלא במפתיע להתעלמות מצד רשויות האכיפה.

כך, למשל, את הקרקע להקמת דוראד קיבלה קבוצת המשקיעים ממינהל מקרקעי ישראל דרך קצא"א, בפטור ממכרז, ולתקופה חריגה של עד 49 שנה. זאת, באישור מנהל המינהל דאז, יעקב אפרתי, שהקצה את הקרקע לדוראד עוד לפני אישור הפטור ממכרז לקצא"א. במינהל מקרקעי ישראל, כך מצא המבקר, הגדילו לעשות ואף הדפיסו את פרוטוקול ההחלטה של ועדת הפטור - חמישה ימים לפני שזו דנה באישורו.

כדי לאפשר את הליך הסגירה הפיננסית של פרויקט דוראד, מצא המבקר, אישר ב–2011 החשב הכללי דאז שוקי אורן, לשעבד את זכויות המקרקעין של קצא"א לטובת נאמן בנק הפועלים - מארגן הליווי הבנקאי של הפרויקט. בעקבות כך, הסכים המינהל כי לזכות הנאמן תירשם "משכנתא בדרגה ראשונה על זכות החכירה בסכום בלתי מוגבל", וכי זכות זו לא תהיה לשינוי או לביטול בלי הסכמת הנאמן - כלומר שהעברת הזכויות נהייתה לבלתי הפיכה.

"משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את ויתורו של המינהל על זכויות קנייניות של המדינה ושל כלל הציבור, בעת שאישר את שעבוד הקרקע לטובת תאגידים בנקאיים ללא כל תמורה וללא כל בטוחות, וכבל את עצמו לעסקה עם קצא"א ועם דוראד, בלי יכולת להשתחרר ממנה", כתב המבקר בחריפות.

גם עמוס ירון "כיכב" בדו"ח המבקר לאחר שליווה את חוזה הענק (4 מיליארד שקל) לרכישת החשמל מדוראד על ידי משרד הביטחון בעודו מכהן כמנכ"ל משרד הביטחון - אף שכיהן לפני כן במשך עשור כמנכ"ל בקבוצת דורי, השותפה בדוראד. ירון הכחיש בפני המבקר כי התערב בעסקה.

אלא שב-2008 חזר ירון לדוראד לאחר שמונה ליו"ר קצא"א, ובה בעת כיהן כיו"ר דוראד. בכובעו זה חתם ירון על ההסכם המחודש של דוראד מול משרד הביטחון, לאחר שדוראד לא עמדה בתנאי ההסכם המקורי. "החתימה אינה עולה בקנה אחד עם חוק הצינון, האוסר ייצוג כזה, והיה עליו להימנע מכך", כתב המבקר על ירון. זאת, בדו"ח שפרסומו נדחה לבקשת ירון, הרבה לאחר שהבולדוזרים כבר עלו על חולות קצא"א וקבעו עובדות בשטח.

קצא"א: "פועלים תחת כל הכללים"

 

מקצא"א נמסר בתגובה: "החברה אינה מקלה ראש באירוע ובתוצאותיו, מצרה על הנזק שנגרם ותעשה כל הנדרש כדי להשיב את המצב לקדמותו. החברה משקיעה משאבים רבים בתחזוקה מונעת הכוללת בין היתר טיפול יזום ושיפוץ קווים בהתאם לתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר. כמו כן, החברה משקיעה משאבים רבים בהצטיידות במערכות המתקדמות בעולם בכל הקשור לתפעול ואחזקת קווים. החברה מנהלת מערך חירום המצויד במיטב האמצעים הטכנולוגיים ומחזיקה צוותי תגובה מיומנים ומתורגלים למתן תגובה מקצועית ומהירה לאירועי חירום.

"בנושא הגנת הסביבה החברה אינה נהנית מכל הטבה או זכות עודפת הנובעת מהזיכיון. החברה פועלת תחת כל כללי הרגולציה בנושאי איכות הסביבה ומשקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים".

בנוגע למינויו של שרן למזכיר החברה נמסר: "דוד שרן נבחר על ידי ועדת איתור מקצועית בהליך מכרזי ואושר על ידי דירקטוריון קבוצת החברות, לאחר שמזכיר החברה הקודם פרש לגמלאות". בנוגע להתנהלות החברה בפרויקט דוראד נמסר: "קצא"א גאה בפעילותה ובתרומתה להקמת תחנת כוח פרטית לייצור חשמל. הקמת תחנת הכוח סייעה להגדלת כושר ייצור החשמל בישראל, ובכך הגדילה את ביטחון אספקת החשמל של המדינה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם