אברהם נניקשווילי - איל ההון הראשון שמסתבך בעקבות החקירות של בן אליעזר - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איל ההון הראשון שמסתבך בעקבות החקירות של בנימין בן אליעזר

בהחלטה תקדימית קבע היועץ המשפטי לממשלה כי גם אם לא יוגש נגד אברהם נניקשווילי כתב אישום - המדינה עשויה לחייב אותו למכור את אחזקותיו בפרויקט תחנת הכוח IPM בבאר טוביה בתוך תשעה חודשים ■ נניקשווילי נחשב מקורב לבן אליעזר

12תגובות

חקירת השחיתות שנפתחה נגד ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר עלולה לגבות מחיר מאחד המקורבים ששמו נקשר בפרשה - איש העסקים מאשדוד, אברהם נניקשווילי. ל–TheMarker נודע כי לפני כמה שבועות הודיעה המדינה לנניקשווילי כי אם יתברר במהלך החקירה הפלילית שנפל פגם מהותי במעשיו - הוא לא יוכל להחזיק ברישיון להפעלת תחנת כוח פרטית.

משמעות ההודעה היא כי נניקשווילי, המחזיק כיום עם שותפים ב–84% מהמיזם להקמת תחנת הכוח IPM בבאר טוביה, יידרש למכור את אחזקותיו בפרויקט אם פרקליטות המדינה תחליט על הגשת כתב אישום נגדו בפרשה. ואולם, באופן תקדימי, המדינה הודיעה לנניקשווילי כי גם אם לא יוגש נגדו כתב אישום - עדיין תהיה רשאית לאסור על השתתפותו במיזם. זאת, אם יימצא כי נניקשווילי כשל במעשיו באופן שהפקדת רישיון ספק שירות חיוני בידיו תפגע באינטרס הציבורי.

חוק משק החשמל אוסר על החזקת רישיון לייצור חשמל בידי מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון. עם זאת, לפי סעיף 32א לתקנות משק החשמל, רשאים שר האנרגיה או רשות החשמל לסרב למתן רישיון אם הם סבורים כי הענקתו נוגדת את טובת הציבור. כלומר, גם אם מבקש הרישיון לא הורשע בדין ואף אם לא הוגש נגדו כתב אישום.

אילן אסייג

בתום מגעים שקטים שקיימו פרקליטיו של נניקשווילי עם משרד המשפטים, ניסחו משרד האנרגיה ורשות החשמל החלטה בדבר עתיד אחזקות נניקשווילי בפרויקט. לפי ההחלטה, אם שהיועץ המשפטי לממשלה יקבע כי קיימת תשתית ראייתית־מנהלתית לכאורה לכך שהשתתפות נניקשווילי בפרויקט נוגדת את אינטרס הציבור - הוא יחוייב למכור את אחזקותיו בתוך תשעה חודשים, בכפוף לשימוע. אם לא יעשה כן, יועברו מניותיו לידי נאמן. ככל הידוע, חתם נניקשווילי על ההחלטה שהתקבלה לפיכך בהסכמה.

נניקשווילי ושותפיו השקיעו בשלוש השנים האחרונות בקידום מיזם IPM סכום של כ–200 מיליון שקל, ובחודשים הקרובים הם אמורים לחתום על הסכם המימון להקמת התחנה בעלות כוללת של כ־400 מיליון דולר.

ואולם, הרישיון המותנה שהוענק לתחנה פקע כבר לפני כשנה ולא הוארך מאז. תחילה, נימק שר האנרגיה, סילבן שלום, את עיכוב החתימה על הרישיון באי הבהירות הרגולטורית סביב דיוני ועדת יוגב להיגוי הרפורמה במשק החשמל. עם סיום עבודת הוועדה נדרש שלום לחתימה על הרישיון - אלא שאז התפוצצה פרשת בן אליעזר שבה נבדקו חשדות לשוחד, למרמה ולעבירות מס.

עם היוודע דבר מעורבותו לכאורה של נניקשווילי פנה משרד האנרגיה אל היועץ המשפטי לממשלה כדי שינחה אותו כיצד לנהוג בבקשה להארכת הרישיון. לפני כחודש התקבלה במשרד חוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, שבעקבותיה פנו משרד האנרגיה ורשות החשמל אל נניקשווילי בהודעה.

אמיל סלמן

העביר 400 אלף דולר - פואד לא דיווח

ביוני עוכב נניקשווילי לחקירה במשרדי להב 433 בחשד כי העביר לבן אליעזר כ–400 אלף דולר בעת שכיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה. לטענת השניים, הסכום הועבר כהלוואה למימון רכישת ביתו היוקרתי של בן אליעזר ביפו, שעלותו הסתכמה ב–9 מיליון שקל.

בן אליעזר לא דיווח על העברת הכסף לרשויות המתאימות, ואף ניסה לכאורה להסתיר את התשלום באמצעות "הלבנתו" בצ'יינג'. מאוחר יותר נבדק חשד שלפיו נניקשווילי עומד מאחורי העברת כספים נוספת שבוצעה לחשבון של אחד מבניו של בן אליעזר.

בחקירתו הוזהר בן אליעזר בחשד כי היה בכך משום קבלת שוחד. זאת, לאחר שנטען כי סייע לכאורה לנניקשווילי בהליך בירור שניהל איש העסקים מול רשות המסים. נניקשווילי עירער על שומות מס הכנסה שהוצאו לו ב–2005–2007 בטענה כי בשנים שבהן נדרש לשלם את המס הוא לא היה תושב ישראל. רשות המסים דחתה את טענתו וננישקווילי עירער עליה כשהוא נסמך על תצהיר חתום בידי בן אליעזר.

מפעל אנרגיה בבאר טוביה הדמיה של תחנת הכוח IPM

בן אליעזר ונניקשווילי טענו לחברות ארוכת שנים, שאותה לא הסתירו. בן אליעזר מקורב גם ל"בן חסותו" של נניקשווילי באשדוד, ג'קי בן זקן. שני אנשי העסקים עוכבו שבועיים לפני התפוצצות הפרשה גם במסגרת פרשת השחיתות לכאורה בנמל אשדוד. לפיכך, כוחה של הודעת משרדי הממשלה לנניקשווילי יפה גם לגבי ממצאי החקירה הפלילית בפרשה זו.

יש לציין כי אין בעמדת המדינה בנושא תחנת הכוח IPM כדי ללמד על עוצמת הראיות בתיק החקירה נגד בן אליעזר, או על כוונה להגיש כתבי אישום לנוכח ממצאיה. לכאורה, עשוי נניקשווילי לתקוף את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בבג"ץ, אם יוחלט שלא להעניק לו רישיון גם אם לא יועמד לדין.

אם יבחר נניקשווילי לערער על תוצאות השימוע - ולא לפעול למכירת אחזקותיו כבר כעת - עשוי להיות בכך הימור עסקי. זאת, מכיוון שאם טענותיו יידחו, העמדת אחזקותיו למכירה תחת חרב רגולטורית עשויה לפגוע בשווי שישיג עבורן.

ואולם, ניסיון העבר מלמד כי נניקשווילי נזהר מלהיכנס לעימותים ישירים מול הרגולטורים. כך למשל, בעת שנפסל ב–2006 מלהתמודד במכרז הבינלאומי שניהלה רשות החברות הממשלתיות להפרטת בתי הזיקוק.

נניקשווילי, יחד עם שותפיו ג'קי בן זקן וחיים רביבו, ביקשו להתמודד במכרז באמצעות השלד הבורסאי מנופים פיננסיים שרכשו חצי שנה לפני כן. מנופים היתה אמורה להתמודד כשותפה משנית (20%) בקבוצה משותפת לסונול ולענקית האנרגיה הרוסית רוסנפט. אלא שבחלוף חודשים ספורים פסל השב"כ את רוסנפט מלהתמודד במכרז, ככל הנראה בשל קשריה העסקיים במדינות עוינות לישראל. שר התשתיות באותה עת היה בן אליעזר.

ל-IPM נכנס נניקשווילי ב–2010, בעת שבן אליעזר כיהן כשר התמ"ת. באמצעות קבוצת המשקיעים טריפל אם רכש ניקשווילי את מניות שיכון ובינוי בפרויקט תמורת 7 מיליון שקל בלבד, אלא שמאז נהפך הפרויקט למשאבת כספים.

לפי הערכות, מחזיק נניקשווילי ברוב מניות קבוצת טריפל אם. נניקשווילי גייס להנהלתה שני שותפים־מנהלים - משה טרי, ומוטי פרידמן שאותו מינה בן אליעזר ליו"ר דירקטוריון חברת החשמל.

מירילשווילי וסימנס התעניינו בשותפות

בתחילת השנה חשף TheMarker כי נניקשווילי מחפש אחר שותפים לפרויקט, על רקע סימני שאלה בנוגע לעתידו וליכולתו להמשיך ולהזרים לתוכו כספים. זאת, לאחר שהעמיד לטובת רשות החשמל ערבות בשיעור של 20% מההשקעה בפרויקט (כ–80 מיליון דולר).

בין היתר, ניהל נניקשווילי מגעים למכירת 20%-30% ממניות טריפל אם לאיל ההון הגיאורגי מיכאל מירילשווילי וכן לחברת סימנס הגרמנית וליזמית החשמל הפרטי אדלטק. מגעים אלה הוקפאו בעקבות אי הבהירות הרגולטורית בענף החשמל הפרטי וכן הקפאת הרישיון של התחנה.

קבוצת IPM מתעתדת להקים תחנת כוח בהספק של 430 מגה־ואט על שטח של 62 דונם באזור התעשייה של באר טוביה. היא בחרה כבר בסימנס לקבלן ה–EPC של הפרויקט תמורת 270 מיליון יורו, והחלה במגעים למימונו מול דויטשה בנק הגרמני.

עם זאת, IPM נאלצה להתמודד בשנים האחרונות עם שורת מכשולים שגבו מבעליה ממון רב. לאחר שרכשה ב–2010 את מניות שיכון ובינוי נאלצה טריפל אם להתפשר עם בעלי הקרקע, חברת גב ים, ולרכוש אותה תמורת 130 מיליון שקל - מחיר הגבוה ב–66% ממחיר האופציה המקורית שהחזיקה IPM עליה.

לאחר מכן התמודדה IPM עם התנגדות עזה להקמת התחנה מצד תושבי הסביבה, הטוענים שהפרויקט מסוכן עקב קרבתו לאזור תעשייה ולמצבור אמוניה. עד שהקמתה כבר אושרה סופית בידי מוסדות התכנון, החמיצה החברה את אבני הדרך שלהן היא מחויבת ברישיון ייצור החשמל שקיבלה ורשות החשמל חילטה כ–3 מיליון שקל מהערבויות שהפקידו בעליה.

הרשות חידשה לפני כשנה וחצי את הרישיון של התחנה בפעם השלישית, אלא שאז נמנע שלום לחתום עליו. כעת, עם חתימת ההסדר באשר לעתיד אחזקות נניקשווילי בפרויקט, צפוי שלום לחתום על הארכת הרישיון.

בינתיים, ספג נניקשווילי מהלומות פיננסיות, בעקבות הפסדים שרשמו החברות הציבוריות שבבעלותו - חברת מנופים פיננסיים, וחברת שמן שהתרסקה בעקבות כישלון קידוחיה.

מחברת טריפל אם נמסר מטעמו של נניקשווילי כי "החברה פרטית ולא נוהגת להתייחס לעניינים הקשורים בפעילותה באמצעי התקשורת".

ממשרד האנרגיה נמסר כי הוא "פועל על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#