ברוורמן: "האוצר יתמוך בפיקוח על מחיר הגז. מצפה מסילבן שלום להצטרף" - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ברוורמן: "האוצר יתמוך בפיקוח על מחיר הגז. מצפה מסילבן שלום להצטרף"

במשרד האנרגיה שוקלים להתנגד לפיקוח או להותיר את מחיר הגז הטבעי על כנו כדי להבטיח את פיתוח מאגרי כריש ותנין הקטנים

2תגובות

"לפי דו"חות אבנר לבורסה (השותפה במאגר תמר, א"ב), עלות הפקת הגז היא 60 סנט למיליון BTU, בעוד שהעלות לצרכן היא 6 דולרים – פי 10", כך אמר הבוקר יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת, ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן (העבודה). "הפקידות הבכירה במשרד האוצר תתמוך בהטלת פיקוח על מחיר הגז הטבעי, חסרה רק הצטרפותו של שר האנרגיה, סילבן שלום. אני מצפה ממנו להצטרף אלינו ולקבל את ההחלטה הנכונה. המושב הזה מסתיים ב-31 ביולי, ואני מתכוון לסיים את הדיונים האלה עד אז עם החלטה ברורה על פיקוח. לא ניתן למונופול לנצל את כוחו כדי לפגוע בצרכן הישראלי ובתעשייה".

ברוורמן סיכם את הדיון בקריאה לשרי האוצר והאנרגיה להורות לוועדת המחירים לסיים בדחיפות את דיוניה ולהציג את מסקנותיה - כדי לקבל החלטה על פיקוח מחירים. "מאחר שהממשלה לא נקטה עד היום עמדה ברורה בנושא, בכוונתי להגיש ביחד עם חברי כנסת נוספים הצעת חוק שתחייב את הממשלה להפעיל סמכותה ולהטיל פיקוח על מחירי הגז", אמר ברוורמן. 

יו"ר הוועדה הבינמשרדית לפיקוח על המחירים, אלון אטקין (אגף תקציבים), אמר בדיון כי בוועדה חלוקים בימים אלה בין שלוש עמדות לגבי הפיקוח על המחירים: להטיל פיקוח לפי רמת תשואה נאותה; להטיל פיקוח – אבל ברמת מחיר קרובה לזו של מחיר השוק כיום, כך שמחיר המכירה יהיה כלכלי גם לפרויקטים קטנים יחסית לזה של מאגר תמר – דוגמת כריש ותנין – שלא ניתן יהיה לפתח אותם במחיר נמוך מזה שבו נמכר הגז בתמר; או לא להטיל פיקוח.

אמיל סלמן

לדברי אטקין, הניסיון הבינלאומי בהטלת פיקוח על מחיר הגז לא היה מוצלח – אך טען כי לשוק הישראלי יש מאפיינים ייחודיים, דוגמת ספק יחיד של גז, העדר מעורבות של חברה ממשלתית וצרכן יחיד דומיננטי (חברת החשמל). אטקין טען כי הדיונים בנושא יסתיימו בקרוב, וכי "מוסכם על כל חברי הוועדה שאנחנו עומדים מול מונופול ענק, שאין סיכוי לצמיחת תחרות לו בשנים הקרובות". לטענתו, הוויכוח בוועדה נסוב על השלכות הטלת פיקוח על המשך פעילות האקספלורציה בשטחי ישראל וכן על קצב פיתוח מאגרי הגז הקיימים.

בהקשר זה העיר ברוורמן כי "מחיר הפגיעה בהשקעות הוא בטל בששים ביחס לפגיעה בצרכנים ובמשק. כל דולר שנוריד שווה מיליארד שקל בשנה לצרכנים ולתעשייה". באשר לכוונה לסייע למאגרי כריש ותנין, אמר ברוורמן כי יש כלים אחרים כדי לסייע לפיתוחם. "לא נחזיק את הציבור כבני ערובה. יש כל מיני דרכים לעזור לתנין וכריש מבלי למסות את הצרכן הישראלי ואת התעשייה הישראלית". באשר לחשש מהשלכת הפיקוח על פיתוח השדות, הדגיש ברוורמן: "יש כאן מדינה, ועל מדינה לא מאיימים. אם מישהו לא רוצה לפתח – ניקח לו את החזקה".

הכלכלן הראשי של רשות הגז במשרד האנרגיה, קונסטנטין בלוז, אמר בדיון כי "לטעון לרווחיות של 400% בחברות הגז - זה לא אמיתי. רווחיות לא נגזרת ממחיר מכירה בלבד, מבלי לשקלל מיסוי והשקעות". בלוז הגן על העמדה שלפיה יש לשקול סיוע לפיתוח מאגרי כריש ותנין הקטנים: "אפשר לזלזל בהסדר שקבע הממונה על ההגבלים העסקיים, שלפיו דלק ונובל יחוייבו למכור את מאגרי כריש ותנין – אבל יש בהם 70 BCM של גז. זה ענק במונחי המשק הישראלי. כל שיטה של סבסוד מחיר גז לטובת התעשייה או הציבור תגרום לחוסר יעילות במשק ולבסוף למחסור".

יו"ר רשות החשמל, אורית פרקש-הכהן, אמר בדיון כי "כמו שחברת החשמל מפוקחת בהיותה מונופול – אנחנו חושבים שבחינת פיקוח על מחיר הגז צריכה להתמצות. המטרה צריכה להיות מחיר גז מיטבי לציבור - והמוקד לא צריך להיות בשאלה האם להכניס לפיקוח מאגר זה או אחר בעל מאפיינים שונים מאלה של המאגרים הגדולים".

פרקש-הכהן העירה עוד כי "החלטת פיקוח לא דנה רק במחיר הגז, אלא בסט של מרכיבים, כמו למשל המחוייבות לרכישת גז בכל תרחיש (Take or Pay) ומגבלות אחרות שמטילות החברות, שהשרשור שלהן יוצר עלויות נוספות לציבור ופוגע ביכולת שלנו ליצור תחרות במשק החשמל".

מנכ"ל פניציה, ערן חיימוביץ', אמר בדיון כי בתור צרכן תעשייתי גדול - הוא ישלם בעבור גז מחיר "נוח" יחסית של 7.5-8 דולרים למיליון BTU - בעוד שמתחריו בארה"ב משלמים 2.7 דולרים וברוסיה משלמים 3.5 דולרים (גם אם באירופה משלמים מחירים גבוהים מבישראל). "הבנצ'מרק שישראל קבעה בהתחלה לחברת החשמל היה טעות. הוא נקבע בגלל רצון למסות את הגז ולהניב הכנסות לקופת המדינה. לכן חייבים לפקח על מחיר הגז ולהוריד אותו כלפי מטה", אמר חיימוביץ'.

נעם סגל מהפורום הישראלי לאנרגיה אמר: "הגז לא התחיל בתמר. הוא התגלה כבר ב-1999 בים תטיס, אבל אז היתה תחרות ולכן מחירו היה סביב 4 דולרים. מרגע שהגז המצרי נעלם - הוא קפץ ל-6 דולרים. אנחנו עומדים מול מונופול דורסני שישלוט בכל ענפי המשק ויקבע את גורל הכלכלה ל-40 השנים הקרובות. תמיד אפשר לדבר על האינטרס היזמי ועל החברות המסכנות - אבל אנחנו נמצאים היום בפאזה אחרת. במשרד האנרגיה צריכים להחליף דיסקט. התפקיד שלכם הוא להגן על הציבור - לפרק את המונופול ולפקח על המחירים. אין שום דבר שמטופל כמו שצריך בענף הזה, זהו כישלון מוחלט של כל דרגי הממשלה".

סמנכ"ל רגולציה וכלכלה בדלק קידוחים, יהודה סבן, העיר כי עלות הפקת הגז בים תטיס היתה נמוכה פי 10 מזו של מאגר תמר וכי הספק המצרי לא סיפק מעולם גז במחיר המקורי שבו נקב. "באותן מדינות שהחליטו לפקח על המחיר, כמו בארגנטינה או במצרים, הצרכנים משלמים היום 15-18 דולר בגלל שהמדינות נדרשות לייבא גז נוזלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#