מפת הקשרים

כך השתלט אלון חסן על השער הימי הגדול של ישראל

יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, אלון חסן, נחשב כבר שנים לאיש החזק בנמל, אך הוא לא פעל בחלל ריק ■ TheMarker ממפה את רשת המקורבים שלו - בנמל ובמגזר העסקי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים86

אלון חסן, 42, "בן ממשיך" בנמל אשדוד, נחשב כבר שנים לאיש החזק בנמל, אך הוא לא פעל לבדו. כך נראית מפת הקשרים המלאה של יו"ר ועד העובדים החזק בישראל. הדמויות בכתבה זו אינן קשורות בהכרח למעצרים שבוצעו אתמול (ג').

אברהם נניקשווילי: בעלי 
חברת שמן ובעלי הנמל הבא?

איש העסקים המסתורי מאשדוד, פטרונו של ג'קי בן זקן ובעלי חברת שמן הבורסאית - נחשב גם מקורב לנמל אשדוד. אחיו של אברהם נניקשווילי, יהודה, הוא עובד נמל ותיק שקודם בשנים האחרונות לתפקיד ראש מדור מכולות בנמל. כמו כן, יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד לשעבר, יעקב רז, מונה לאחר סיום כהונתו בנמל לדירקטור בשמן.

בנוסף, הוזכר שמו של נניקשווילי כאחד הרוכשים הפוטנציאלים של מניות נמל אשדוד - בתרחיש שלו דחף אלון חסן, ולפיו מלוא מניות הנמל יופרטו כבר כעת.

אברהם נניקשווילי (מימין) ויחיאל לסריצילום: אילן אסייג

דניאלה צבאן: כך נהפכה מורה 
לספקית חומרי ניקוי לנמל

דניאלה צבאן היא מורה במקצועה וקרובת משפחתו של אלון חסן. לפני כשלוש שנים נהפכה לבעליה של חברה לייצור חומרי ניקוי בשם קליר אחזקות, עם אדם נוסף בשם ברוך רונן. בנובמבר 2011, כשבועיים לאחר פרסום התחקיר הראשון אודות עסקי חסן בנמל אשדוד, חשף "הארץ" כי חברת חומרי הניקוי אי.י הופס תעשיות, שבבעלות חסן ושותפו וחברו הקרוב יגאל גוזלנד (שמרצה כיום עונש מאסר של שבע שנים, לאחר שהורשע בהצתה לשם הונאת חברת ביטוח) - מספקת חומרי ניקוי לנמל בהיקף של עשרות אלפי שקלים. האספקה לא התבצעה ישירות, אלא דרך קליר אחזקות.

חסן הכחיש אז כל קשר עסקי לנמל. "אני לא מוכר כלום לנמל", אמר. "חברת קליר קונה ממני חומרים. יכול להיות שהיא מוכרת לנמל ואיני רואה כאן בעיה". צבאן מסרה אז בתגובה: "בעלי הוא בן דודה של אשתו של חסן ואנחנו נפגשים לרוב רק באירועים משפחתיים. אני אחראית בעיקר לניירת ולקשר עם הבנקים, וכל מה שקשור לנמל נעשה בעיקר דרך שותפי".

רונן הוסיף: "אין מדובר במכרז אלא בהתקשרות על פי הצעת מחיר. היקף ההתקשרות עשוי להגיע ל–12 אלף שקל בחודש, אבל הוא לא קבוע". חברת נמל אשדוד מסרה כי רכשה חומרי ניקוי מקליר, אך לא היתה מודעת לקשר אפשרי בין מוצריה לאלה של א.י. הופס. החברה מסרה כי היא "פועלת על פי חוק. במקרה הנדון החברה מקפידה ביתר שאת, ובעוד שהחוק דורש רק הצעת מחיר אחת, היא מבקשת שלוש ובוחרת בזולה שבהן".

כשנתיים לאחר מכן מצא דו"ח פנימי שהוכן בנמל ונחשף ב–TheMarker כי דבר לא השתנה בעקבות החשיפה. נמל אשדוד רכש מקליר בתוך שנתיים חומרי ניקוי בסך חצי מיליון שקל - וזאת לאחר שבמכרז לאספקת חומרי הניקוי שניהל הנמל התמודדו ארבעה משווקים שונים על האספקה, אך כולם שיווקו את מוצרי א.י. הופס תעשיות. סמנכ"ל הלוגיסטיקה בנמל אז, יוסי בסן, אמר בדיון בעניין כי עובדיו מפחדים להפסיק את ההתקשרות עם א.י.הופס וקליר.

יעקב רז: יו"ר דירקטוריון אהוד על הוועד

יעקב רזצילום: דודו בכר

רז, ניצב בדימוס, מונה ב–2008 לתפקיד יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד בידי שר התחבורה דאז, שאול מופז, ונהנה מתמיכת ועדי הנמל. על סיבה אפשרית לתמיכה זו רמז לפני שנה בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, שפסק כי רז היה מעורב בפיטוריו שלא כדין של סמנכ"ל בנמל - איציק בלומנטל - לאחר שזה הסתכסך עם ועד העובדים בנמל. בפסק הדין קבעו הדיינים כי סגיס, "הקריב את הסמנכ"ל לטובת שקט מול ועדי העובדים", וביחד עם רז, השפילו והטעו אותו כדי שיעזוב את הנמל. הדיינים הורו לחברת הנמל לפצות את הסמנכ"ל, ובאופן תקדימי, הורו לרשות החברות הממשלתיות לבחון את האפשרות כי סגיס ורז יממנו מכיסם הפרטי את הפיצויים שיושלמו לעובד. לימים, מונה בלומנטל למנכ"ל בפועל של הנמל.

רז ביקש לפני שנתיים להאריך את כהונתו בנמל - אך משך את מועמדותו לאחר שאישורה עוכב בידי הוועדה לבחינת המינויים במגזר הציבורי. לאחר מכן מונה לדירקטור בחברת קידוחי הנפט שמן של אנשי העסקים האשדודיים אברהם נניקשווילי וג'קי בן זקן.

רז כיכב בשנה שעברה גם בדו"ח מבקר המדינה. זאת, לאחר שבמשך כהונתו שהה בחו"ל על חשבון החברה הממשלתית במשך 93 ימים, אף שבחלקם לא עסק כלל בענייני הנמל. העלות הכוללת של נסיעות היו"ר לחו"ל, לרבות טיסות במחלקת עסקים, דמי לינה והוצאות אש"ל, הסתכמה ב–252 אלף שקל, וזו כוסתה בידי קופת הנמל.

בינואר 2010, למשל, טס רז ביחד עם סגיס למרוקו, למשך 10 ימים. הנסיעה נומקה, בין היתר, בצורך "להדק את הקשרים" עם חברת הספנות וכדי להעמיק את היכרותו עם הנמל. אלא שמרישומי פעילותה באותה נסיעה, עלה כי רז הקדיש רק יום אחד לסיור בנמל ויום נוסף לסיור בקזבלנקה, כאורח חברת לוגיסטיקה גרמנית, שממנה אמור היה הנמל לרכוש מבנים יבילים.

ג'קי בן זקן: בעל המניות הגדול ביותר בשמן

ג'קי בן זקןצילום: נמרוד גליקמן

ג'קי בן זקן הוא בעל המניות הגדול ביותר (14%) בחברת חיפושי הגז והנפט שמן, שאתמול בשעות הצהרים הופסק המסחר במנייתה. שמן החזיקה בנמל אשדוד מתקן שירות (האנגר) ששימש אותה כבסיס לפעילותה בקידוח הנפט ים 3, במרחק 16 ק"מ מחוף אשדוד, שהתגלה באחרונה כיבש - מה שמחק את מרבית שווי השוק של החברה.

עובדיה כהן: זרוע הענישה של הוועד

את פרסומו בכל הקשור לפרשיות בנמל אשדוד קנה לו עובדיה כהן, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברה, כשצולם עוטה בגד ים, ניצב ליד בריכת מים כשהוא חבוק מחויך עם לא אחר מאשר יו"ר הוועד, אלון חסן.

כהן, יש להבהיר, חולש במסגרת תפקידו על כל הקשור לכוח האדם בנמל - החל במינויי עובדים, דרך קביעת שכרם, הפרמיות והתמריצים שלהם יזכו וכלה בהפעלת מנגנוני ענישה נגדם. משכך, נטען כלפיו כי שימש לא אחת "כלי שרת" בידי ועד העובדים, תוך שהוא מנצל את מעמדו לפגיעה ביריביו או לקידום מקורביו.

כך, משנשאל באחרונה מדוע פנה אל הוועד בבקשה לשבץ מועמד מטעמו לתפקיד המבוקש של מנופאי בנמל, השיב אגף משאבי האנוש כי "הסמנכ"ל, כמו גם גורמים בכירים אחרים בתפעול, מתייעצים עם הוועד הרלוונטי בטרם קבלת החלטה שאינה שגרתית". במלים אחרות, כהן הודה במעורבות ישירה ואקטיבית של ועד העובדים באיוש משרות מקצועיות, גם אם תוך חשש לניגוד עניינים וגם אם האיוש מחייב עריכת מכרז.

כהן הגיע לנמל אשדוד לפני תשע שנים מהנהלת בתי המשפט, שם שימש מנהל אגף. הוא נקלט בנמל לאחר שצלח הליך מכרזי רצוף ליקויים שכבר "כיכב" בדו"ח מבקר מדינה, וכשבמקביל ניהלה נגדו נציבות שירות המדינה חקירה בחשד לניצול מעמדו, להעסקת קרובי משפחה, לאי־קיום הוראות ולהתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה.

יגאל גוזלנד: שותף לעסקים והחבר הטוב ביותר; מרצה שבע שנות מאסר על הונאה

יגאל גוזלנדצילום: אילן אסייג

יותר מכל החברים של אלון חסן, יגאל גוזלנד קרוב אליו במיוחד. הוא שותפו לעסקים ומרצה כיום שבע שנות מאסר על הצתת מסעדה לשם הונאת חברת ביטוח.

גוזלנד שלח פלסטיני צעיר להצית את מסעדת המלאיה באשדוד, שהיתה בבעלותו, ובהצתה נהרג הבחור. בראיון ל"הארץ" שנערך בעבר הגדיר אותו חסן כך: "כשרואים את יגאל רואים את אלון. נכנסנו ביחד לנמל, מספר העובד שלי הוא 48280 והוא כמה מספרים אחרי. שנינו היינו בנים ממשיכים, עשינו קורס סוורים, עבדנו באותה קבוצה ואנחנו חברים בלב ונפש". חסן - שהמשיך להגן על גוזלנד גם אחרי שהורשע ואיים להשבית את הנמל אם מקום עבודתו של גוזלנד לא יישמר בזמן שהוא מרצה מאסר - היה גם מי שגוזלנד התייעץ עמו זמן קצר אחרי הצתת המסעדה ושימש לו ערב בפרשה.

בכל עסקיו הפרטיים של חסן שותף גם גוזלנד. ב–2010 הוא הקים את בן עידן הובלות, שעבדה עם לקוחות נמל ובהן אגרקסקו שקרסה. בהמשך הקימו השניים את א.י הופס תעשיות, יצרנית חומרי ניקוי (ראו תיבה "דניאלה צבאן"), שבעליו הקודמים מכר להופס החדשה את הפורמולות לייצור חומרי הניקוי, אך טען כי נפל קורבן לתרגיל עוקץ וקיבל מחסן ומגוזלנד רק חלק קטן ממחיר העסקה. בבוררות חשאית טענו גוזלנד וחסן כי "חיים (מנחם) ביקש למכור לנו את המפעל והסביר כי רכישת המפעל לא תעלה לנו כסף, וכי הוא ידאג להפיק לנו חשבוניות מעבר לסכום שנשלם", טען חסן. "אותן חשבוניות יניבו לחברה שתוקם על ידינו החזרי מס בסכומים שמעבר לסכום הקנייה, ובכך נממן את העסקה".

חסן בחר בעבר שלא להתייחס לנושא. "זו בוררות סודית. אסור לי למסור פרטים", אמר. מנחם מסר: "טענות חסן וגוזלנד לא רק מופרכות, אלא גם לא הגיוניות מבחינת המיסוי".

שוקי סגיס: מנכ"ל או שותף של חסן?

שוקי סגיס, מנכ"ל חברת נמל אשדוד לשעברצילום: אילן אסייג

"לפרישתי אין שום קשר לאלון חסן, להפרטה ולרפורמה. אחרי שמונה שנים וחצי, הגעתי לקצה גבול היכולת" - במילים אלה נימק ביולי מנכ"ל חברת נמל אשדוד דאז, שוקי סגיס, את נסיבות פרישתו מהתפקיד.

סגיס היה המנהל הראשון של נמל אשדוד, עם כינונה במסגרת הרפורמה בנמלים ב–2005, והיה המנכ"ל הוותיק במגזר הציבורי. פרישתו באה על רקע ביקורת חסרת תקדים באשר לנעשה בנמל, לגבי אי־סדרים לכאורה בניהולו והאשמות שהוטחו בו בדבר קשר הדוק ופסול לכאורה שקיים עם הוועדים בנמל, ועם זה שקיים הנמל עם העומד בראשם, אלון חסן. מינויו ב–2005 זכה לביקורת מצד מבקר המדינה, לאחר שנמצא כי לא עמד בתנאי הסף לתפקיד.

מתחת לאפו של סגיס צמחו למעשה עסקיו הפרטיים של חסן בנמל. חברת הקידוחים שמן אף האשימה את סגיס כי הפנה אותה לשכור שירותי חברת קבלן חיצונית, במקום שהנמל יעמיד שירותים אלה בעבורם. כך, נאלצה לכאורה החברה לשכור את שירותי חברת דנה לוגיסטיקה שבבעלות יניב בלטר, מקורבו של חסן.

בנוסף, נטען כלפי סגיס כי פעל כדי לפגוע במעמדם של מתנגדים לוועד מקרב הנמל, לכאורה בשליחות אנשי הוועד. "קשר גורדי" - כך כינה יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד דאז, גדעון סיטרמן, את היחסים שבין סגיס לחסן. זאת, לאחר שסגיס התנגד להעברת מזכירתו האישית מתפקידה, לאור קרבתה אל ועד העובדים.

סגיס הכחיש את הטענות לשליטת הוועד בנעשה בחברה. "שיבדקו מה שרוצים. לא חושב שיש משהו. אני רגוע בכל מה שקשור אלי", אמר עם פרישתו ל–TheMarker. "אין שום קשר ביני לבין חסן ולא היה קשר. יש הרבה נושאים שאפשר לקדם בשיתוף פעולה עם הוועד - וזה מהלך נכון. חסן לא קבע ולא ניהל את הנמל, גם אם יש כאלה שחושבים שכן", הוסיף.

אלדד וקסמן: סמנכ"ל הלוגיסטיקה שמעכב את הטיפול בתלונות

בסוף 2012 כתב עדי וינוגרד, סמנכ"ל לוגיסטיקה בחברת כיל דשנים שעובדת בנמל אשדוד, מכתב חריף ובו טענות על פגיעה מכוונת לכאורה של עובדי נמל אשדוד בסחורה של החברה, החברה הבת של כיל שבשליטת עידן עופר. את המכתב הוא מיען לאלדד וקסמן, סמנכ"ל הלוגיסטיקה של הנמל. באותה השנה החל לפתע המשרד להגנת הסביבה להתערב בהליכי טעינת הגופרית של כיל דשנים בנמל.

ב–28 באוקטובר 2012 העמיס עובד מגזר התפעול, שבראשות אלון חסן, גופרית על אונייה. אין זה חריג שבהעמסת גופרית חלק ממנה נופל ליריעה שמונעת את נפילתה לים. אלא שבאותו יום נפלו כמויות גדולות מהרגיל, והיריעה נקרעה. אחד העובדים ברציף העיר כמה פעמים לעובד מגזר התפעול על נפילת הגופרית, אך ללא הועיל. הגופרית המשיכה ליפול.

וינוגרד מיהר להתלונן: "אלדד שלום, בדקנו את אירוע זיהום הים עם הגופרית מהכיוון שלנו במטרה להפיק לקחים. מהמידע שיש לנו נראה כי מפעיל החופנים (סוג מטען - ש"ש) הפיל גופרית על היריעות ‘והשכיב’ אותן לאורך כל המשמרת. העירו למפעיל באמצעות האתת מספר פעמים ללא הועיל. ברקע היה ניסיון של קבלן אחר, שיש לו ‘מקורבים’ בנמל, להשתלט על הפעילות והשירות שאנחנו מקבלים מאמקו ים. ההערכה שלנו היא שיש פה שיתוף פעולה שמתזמן גרימת בעיות תפעול הקשורות לגופרית ובאותה עת הזמנת אנשי איכות הסביבה. אני לא יודע אם יש לך יכולת לברר את האמור, אבל אם מה שאני כותב זה נכון, אתם צריכים לטפל ולעצור".

וקסמן לא עשה דבר בעניין. כמה חודשים לאחר מכן כתב וינוגרד שוב לוקסמן: "בדיווחים האחרונים בתקשורת נמסר כי בכוונת הנהלת הנמל לבדוק גם את עסקיה של חברת דנה לוגיסטיקה. אני מבקש שתעלה בדיונים שלכם גם את ההתנהלות שלהם כלפינו בשנה האחרונה. נפגש אתנו דוד חסן (מנהל חברת דנה לוגיסטיקה - ש"ש) ואמר שהוא בן דוד של חסן וכדאי לנו לעבוד אתם. כשסירבנו בנימוס להיענות, ‘אירגנו’ נזקים ובעיתוי מפתיע הופיע נציג המשרד להגנת הסביבה כדי להציג חריגות לכאורה. בהמשך שוב מטלפנים שכדאי לנו לעבוד אתם, עדי".

וקסמן בחר להתעלם גם מהמייל השני ורק כמה חודשים לאחר מכן פנה לממלאת מקום היועצת המשפטית בנמל. הוא כתב לה: "בהמשך לשיחתנו, מצ"ב שני המיילים שנשלחו לי על ידי סמנכ”ל לוגיסטיקה בכיל דשנים. הם ניסו לערב אותי וסירבתי מסיבות מובנות. להזכירך", כתב והוסיף, "קיבלנו דו"ח וקנס מהמפקח בגין ‘נפילת’ הגופרית. ההתנהלות, אם היא נכונה, פגעה בקבלן שהציב את הברזנטים (אמקו ים) ובנמל".

למרות הטענות שהעלתה כיל דשנים במכתביה, וקסמן לא פנה למשטרה. הוא אמר בעבר ל”הארץ” שלא חשב שזה מתפקידו ושהעביר את התלונה האחרונה למנכ”ל הנמל, שוקי סגיס. בעניין התלונה הראשונה של כיל דשנים, בסוף 2012, טען שאינו זוכר אותה. סגיס אמר ל”הארץ” כי שמע לראשונה על תלונות כיל רק ביולי 2013, כמה ימים לפני פרסום התחקיר, אף שווקסמן שלח כמה שבועות לפני כן מייל הדן בשתי התלונות להנהלת נמל אשדוד.

דוד חסן ויניב בלטר: בלי עבר בנמל - זכו ברציף פרטי וקשרים עם משרד הסביבה

יניב בלטר, שותפו של אלון חסן, לאחר שלבנת חבלה הוצמדה לרכבו בספטמבר השנהצילום: אילן אסייג

יניב בלטר, חברו הקרוב של אלון חסן ושותפו העסקי, הוא הבעלים של חברת דנה לוגיסטיקה. דוד חסן, בן דודו של אלון חסן, הוא מנהל החברה. בשנתיים האחרונות פנו השניים לחברות שנתקלו בבעיות בעבודתן בנמל והציעו להן לפתור אותן תמורת תשלום בגין שירותי פיקוח לדנה לוגיסטיקה. ממסמכים גם עולה חשש להתנהלות בעייתית לכאורה של המשרד להגנת הסביבה בפיקוח על הליכי טעינה בנמל אשדוד.

ביולי 2010 הקים בלטר את חברת דנה לוגיסטיקה, ודוד חסן הצטרף אליו כמנהל החברה. עד אז עבדו השניים בעיקר בנדל”ן. בלטר היה בעלים של נדל”ן באשדוד וחסן בעלים של צדא - חברה לניהול בנייני נדל”ן באשדוד. צדא קרסה ברעש גדול ב–2010, לאחר שצברה חובות של 5 מיליון שקל לרשות המסים. חצי שנה לאחר מכן מונה דוד חסן למנהלה של דנה לוגיסטיקה.

אף שלדוד ולבלטר לא היה ניסיון ממשי בעבודה בנמל, עסקיהם שם התרחבו ובתוך שלוש שנים כללו רציף פרטי, שבו סיפקו שירות לשמן חיפושי גז ונפט - בעלת רישיון קידוח באתר מד אשדוד, ומתן שירותי ייעוץ ופיקוח ללקוחות נמל רבים. היקף עסקי דנה לוגיסטיקה עלה למיליוני שקלים מדי שנה. אלון חסן התמיד אז בסירובו לאשר לעובדים חיצוניים לעבוד בנמל אשדוד מבלי לשלם לעובדים, אבל לחברת דנה לא היה כל קושי כזה.

בין היצואנים הרבים שדנה עובדת אתם בולטת במיוחד קבוצה אחת - יצואני הגרוטאות. כמעט כל יצוא הגרוטאות בישראל נעשה מנמל אשדוד, המיוצאים בעיקר לטורקיה. שווי היצוא הזה הוא יותר מ–300 מיליון שקל בשנה. במשך שנים הוטענו הגרוטאות בנמל ללא הפרעה. באחד מימי תחילת יולי 2011 בא לרציף פקח של המשרד להגנת הסביבה, והורה לעובד להפסיק בעבודתו. העובד לא התרגש. כפי שסיפר אלון חסן ל”הארץ”, העובד השיב לפקח: "למה, מי אתה בכלל", והפקח השיב: "אני מהמשרד להגנת הסביבה. הפלתם גרוטאות לים ואני אקנוס אותך ב–6,000 שקל". כשהוזעק מנהל העבודה, הודיע לו הפקח שיקנוס גם אותו ובישר לו ולעובד שהוא רושם להם תלונה אישית על זיהום הים.

יום לאחר מכן החליט אלון להשבית את טעינת הגרוטאות בנמל, בנימוק לחשש מאחריות פלילית אישית שתוטל על עובדים בשל זיהום הים. חודש וחצי לא טענו גרוטאות ליצוא בנמל. בוקר אחד, באמצע אוגוסט, חזרו עובדי הנמל לטעון גרוטאות, אף כי דבר לא השתנה בתקנות המשרד להגנת הסביבה: העובדים עדיין נשאו באחריות אישית פלילית לזיהום הים, אם נפלו אליו גרוטאות.

כמה חודשים אחר כך, בשיחה שהתקיימה עם אלון חסן לקראת פרסום תחקיר עליו ב”הארץ”, הוא הסביר מדוע הורה לחדול מהשביתה: “חיפשנו פתרונות שימנעו את נפילת הגרוטאות לים. אולי שנתחיל לטעון את הגרוטאות בתוך מכולות או שקים. התברר שהעלויות מטורפות. ראיתי שאנחנו מרוויחים הרבה כסף מהגרוטאות. אז אמרתי, זה לא עסק. עשינו ישיבה עם נציג המשרד לאיכות הסביבה, עם רמ"ח התפעול ועם נציגי הגרוטאות. אמרתי לנציג איכות הסביבה: 'תשמע, גם כשאני נוסע בכביש ועוקף ניידת משטרה ב–130–140 קמ"ש, הוא לא שם ישר צ'קלקה ואומר עקפת אותי'.

"אמרתי למשרד לאיכות הסביבה: 'בוא נעשה הסכם שאנחנו, העובדים, נעשה הכל כדי להיזהר - נעבוד לאט, נכין מתקנים שיחסמו סחורה שנופלת למים - ואתם לא תגישו תלונות. אם תחליטו להגיש תלונה, תתקשרו ותעדכנו אותנו שממחר אתם עומדים לאכוף את החוק, וככה תזהירו אותנו. וככה אני אדע מה צריך לעשות".

אז סיכמת עם המשרד שהוא לא אוכף את החוק?

“כן. סיכמתי את זה עם מר קודוביץ' (הכוונה ליצחק קודוביצקי, מפקח זיהום ים במשרד להגנת הסביבה - ש"ש), שאם הוא ירצה להגיש תלונה, הוא יפנה קודם למזכיר הוועד ולנמל, ובאותו יום אפסיק את העבודה".

ההסבר של חסן להפסקת השביתה נשמע הגיוני: לכאורה, הוא מנע הגשת תלונות נגד העובדים ותשלום קנסות בגובה אלפי שקלים בשל זיהום הים. במסמך, שסיכם פגישה שקיים קודוביצקי עם הנהלת הנמל ואלון חסן, נכתב: "סוכם כי במקרה שהוא מתכוון להגיש תלונה יפנה תחילה להנהלת הנמל ולמזכיר הוועד".

מה שחסן לא חשף אז היה כי לפני חזרת העובדים לטעון גרוטאות ליצוא, גייסה דנה לוגיסטיקה לקוחות מקרב יצואני הגרוטאות. היא הציעה כי תפתור להם בעיות עם המשרד להגנת הסביבה. היצואנים חתמו על הסכמים שהניבו לבלטר ולדוד חסן מיליוני שקלים.
 הסכם נוסף שנחתם בתחילת ספטמבר 2011 בין דנה לוגיסטיקה לאחת מיצואניות הגרוטאות, משה שלי מתכות שבבעלות משה שלי, הגיע לידי "הארץ". ההסכם מגלה כי דנה לוגיסטיקה קיבלה 2 דולרים בעד כל טונה גרוטאות שעבר בנמל ליצוא.

באשדוד נטענו ב–2012 280 אלף טונות גרוטאות, ששוויין למקורבי חסן היה 560 אלף דולר. ההסכם תקף גם כיום. משה שלי מתכות, מיצואניות הגרוטאות הקטנות, שילמה לחברה בניהול דוד חסן ובלטר 30 אלף דולר בעד טעינת 15 אלף טונות.

החלק המדהים יותר בהסכם נוגע לשירותים שסיפקה דנה לוגיסטיקה למשה שלי מתכות, שירותים שמעולם לא היה בהם צורך עד אותו ביקור של פקח המשרד להגנת הסביבה. היו אלה שירותי פיקוח, מחקר וניהול מגעים עם הנמל. דנה הצהירה בחוזה כי "יש ביכולתה לספק שירותי ייעוץ, פיקוח ובקרה בתחומי נמל אשדוד".

לחברו הטוב של חסן ולבן דודו לא היה לכאורה ניסיון בענייני הנמל או באיכות הסביבה, אבל לא היתה להם כל בעיה להציע שירותי פיקוח וייעוץ בתחום. בפברואר 2012 פירסם המפקח קודוביצקי מכתב שכותרתו "שת"פ בין מפקחי הגנת הסביבה לחברת דנה שירותי נמל בנושא טעינת גרוטאות ברזל בנמל”. במכתב הוא אומר כי "דנה משמשת, מתחילת אוגוסט 2011, מפקחת מטעם היצואנים על טעינת גרוטאות הברזל ברציפים שלוש־ארבע בנמל אשדוד".

במכתב שהפיץ קודוביצקי במאי 2013, בכתובת נמען "לכל מאן דבעי", דבר שאינו מקובל כלל במשרדי ממשלה, הוא מספר כי "חברת דנה שירותי נמל מבצעת פיקוח סביבתי על מספר סוגים של מטעני תפזורת בנמל אשדוד", וכי מצא את נוהלי העבודה של החברה "ענייניים ומעשיים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker