דלק ונובל הקריבו את חוזה חברת החשמל לטובת לווייתן - ויצרו סכסוך בתמר - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דלק ונובל הקריבו את חוזה חברת החשמל לטובת לווייתן - ויצרו סכסוך בתמר

הבעלות הצולבת במאגרי הגז שוב גוררת התנגשות אינטרסים: דלק ונובל סיכמו עם הממונה על ההגבלים העסקיים על דחיית האופציה להגדלת חוזה הגז ב–3.7 מיליארד דולר, כתנאי להותרת זכויותיהן בלווייתן ■ אך הן עשו זאת מבלי ששותפותיהן למאגר תמר, ישראמקו ואלון, הסכימו לכך

4תגובות

מתיחות קשה נוספת שוררת בשבועות האחרונים בין השותפות במאגר הגז הטבעי תמר, על רקע הבעלות הצולבת של מונופול דלק ונובל אנרג'י בתמר (67%) ובמאגר המתחרה לווייתן (85%). זאת, לאחר שדלק ונובל הסכימו לכאורה לפגוע בחוזה מכירת הגז מתמר לחברת החשמל - כדי שיותר להן להמשיך ולהחזיק בלווייתן.

הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, פירסם לפני חודשיים לשימוע ציבורי הסדר פשרה שאליו הגיע עם מונופול דלק ונובל אנרג'י, ולפיו החברות ימכרו את אחזקתן במאגרים הקטנים יחסית בתמורה להמשך בעלותן על מאגר לווייתן.

במסגרת ההסדר, סוכם כי רכישת הגז הטבעי הנוסף של חברת החשמל מתמר - שמעבר לחוזה המקורי שנחתם בין הצדדים - תידחה ב–14 חודשים. זאת, כדי לאפשר לבעלים העתידי של מאגרי כריש ותנין הקטנים להתמודד מול שותפות תמר על מכירת כמות גז זו. מדובר במכירת 22 מיליארד מ"ק (BCM) גז נוספים ב–2020–2028, בהיקף כספי משוער של 3.7 מיליארד דולר.

גיל יוחנן

אלא שההחלטה גרמה מיד להתנגשות פנימית בקרב שותפות תמר - נובל (36%) ודלק (31.25%) מצד אחד, מול ישראמקו (28.75%) ואלון גז (4%) מצד שני. לכאורה, דלק ונובל, המחזיקות גם ב–85% מהזכויות בלווייתן, התנדבו לוותר על האופציה בחוזה שלהן מול חברת החשמל, בכובען כבעלות תמר - בכדי לחלץ את עצמן מתסבוכת בלווייתן. זאת, תוך שהן מקפחות את זכותן של שותפות המיעוט בתמר.

התנגשות שלישית 
בין השותפות

באפריל 2013 אישר דירקטוריון חברת החשמל מימוש אופציה להגדלת החוזה הענקי שעליו חתמה החברה מול השותפות בתמר בשני שלבים: מ–42.5 BCM ל–77 BCM (עד 2020), ומ–77 BCM ל–99 BCM עד 2028. זאת, תוך הגדלת כמות הרכש המינימלית השנתית (Take or Pay) מ–3.5 BCM ל–5 BCM.

תוקף האופציה הוגבל לסוף 2019, כשבידי חברת החשמל ניתנה האפשרות להודיע על כוונתה להאריך את תקופת האופציה מעבר לתאריך זה - עד אפריל 2015. ואולם לאור כוונת הרשות להכניס לשוק הגז שחקן מתחרה, שירכוש מידי דלק ונובל את מאגרי כריש ותנין, הודיעה הרשות על כוונתה לדחות את המועד האחרון ליוני 2016. זאת, כדי שהשחקן החדש יוכל אף הוא להתמודד על הרכש הנוסף של חברת החשמל.

עתודות הגז המוכחות במאגרי כריש ותנין מסתכמות ב–70 BCM, לצד פוטנציאל לגילוי 26.6 BCM נוספים. לפי מתווה הפשרה, לדלק ולנובל תוקצב תקופת זמן של שנה־שנה וחצי למכירת זכויותיהן, היות שתכלית המהלך נועדה להביא לחפיפה בין מועד פתיחת חוזי הגז של שותפות תמר בשוק המקומי לבין עידן של תחרות בשוק הגז.

אלא שבתגובה להסדר בין דלק ונובל לרשות ההגבלים, הביעו כצפוי ישראמקו ואלון התנגדות נחרצת, היות שההסדר שפוגע לכאורה בחוזה שחתמו מול חברת החשמל — לטובת אינטרס של מאגר מתחרה.

לפיכך, בהסדר נקבע כי אם דלק ונובל לא יצליחו להביא לשינוי החוזה שנחתם מול חברת החשמל - יידרש מאגר לווייתן להעמיד לטובת חברת החשמל אופציה בתנאים זהים. אלא שלדברי גורמים בענף הגז, חלופה זו של הרשות "מחשקת" למעשה את ישראמקו ואלון, שעשויות לחשוש מיצירת מתחרה נוסף על מימוש האופציה - הפעם בלווייתן.

כך או כך, הסדר הפשרה עורר ספק באשר להיתכנות של תחרות (ראו ידיעה בעמוד). זאת, מכיוון השחקן החדש בענף יידרש להתחרות במאגרים הגדולים יותר של תמר ולווייתן, להניח תשתית הולכת גז לחוף נפרדת - וכל זאת, כשמחיר הגז שתשלם חברת החשמל יהיה נמוך מזה שבחוזה הבסיס מול תמר, היות שרשות החשמל קיבעה אותו כמחיר תקרה.

אוליבייה פיטוסי

אגב, זו הפעם השלישית שבה הבעלות הצולבת של דלק ונובל בשני מאגרי הגז הגדולים במשק מביאה להתנגשות עם השותפות הנוספות במאגרים. כך, ישראמקו ואלון גז עתרו לבג"ץ נגד החלטת יצוא הגז של הממשלה, בטענה כי זו מקפחת את תמר ביחס ללווייתן. לאחר מכן, התגלעה מחלוקת פנימית נוספת בתמר בעקבות המשא ומתן שמנהלים שני המאגרים במקביל על יצוא גז לירדן.

"גילה ינציח את המונופול של תשובה"

בתוך כך, הסתיים אתמול השימוע הציבורי שערכה רשות ההגבלים להסדר הפשרה, שאותו הגישה כצו מוסכם לאישור בית הדין להגבלים עסקיים. המתווה גובש שנתיים לאחר שגילה הכריז על דלק ונובל כפועלות תחת הסדר כובל שיש בו כדי לפגוע בתחרות בשוק הגז הטבעי - אך נסוג לבסוף מהכרזתו בתמורה להכנסה פוטנציאלית של מתחרה נוסף לשוק הגז.

מוטי קמחי

שני חברי כנסת, שלי יחימוביץ' (העבודה) ומשה גפני (יהדות התורה), לצד שורת ארגונים חברתיים־כלכליים, עתרו אתמול באמצעות עו"ד גלעד ברנע לבית הדין נגד הצו.

העותרים טענו כי הצו "מכשיר הפרת חוק בוטה, מבוסס על הנחות בעייתיות, נמצא בסתירה להחלטות ממשלה קודמות, ימנע תחרות - וינציח בחוק מונופול רב־עוצמה בידי תשובה ושותפיו". העותרים דורשים לפצל את מאגר לווייתן בין בעליו, ולכל הפחות, לקבוע כי אם לא תתפתח בעתיד תחרות - יחוייבו השותפות למכור את מחציתו.

"ההחלטות המתקבלות כעת בעניין משק הגז ישפיעו לדורות על חייו של כל אחד מאתנו. מדובר על מאות מיליארדי שקלים שיקבעו את יוקר המחיה, את העצמאות והביטחון האנרגטיים של ישראל, את מעמדה האסטרטגי, את הכנסותיה, אופייה הכלכלי ואת הצלחת התעשייה, התעסוקה וההשקעות במחקר ובפיתוח, בחינוך ובבריאות", אמרה יחימוביץ'.

הסתייגות נוספות הגישו אתמול לבית הדין גם התנועה לאיכות השלטון, ארגון אדם, טבע ודין וכן עמותת ישראל יקרה לנו.

לטענת העמותה, קודם לכל הסדר פשרה היה על גילה לבדוק את ניצול כוחו של המונופול לרעה כבר כיום - ומכאן לגזור אם קיים צורך בפירוק המונופול. בנוסף, טוענים בישראל יקרה לנו כי תחרות אינה יכולה ממילא להתקיים בתנאי השוק כיום ובעתיד, וכי "גם בתסריט האופטימלי ביותר המתחרה החדש ישלוט ב–10% מאספקת הגז בישראל, ולא ישנה דבר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#