חזרה למינויים הפוליטיים?

מכה לנבחרת הדירקטורים של לפיד: השליטה חוזרת לשרים

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: שרים יוכלו להמשיך במינויי דירקטורים מטעמם, וכי ל-1,000 המועמדים הסופיים של נבחרת הדירקטורים לא יהיה יתרון על פני אחרים

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

חצי שנה לאחר השקתה הפומבית, תוכנית "נבחרת הדירקטורים" של שר האוצר, יאיר לפיד, ושל מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, חוטפת מהלומה מכיוון לא צפוי. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, קבע אתמול בחוות דעת שהעביר למשרדי האוצר והתחבורה כי השרים אינם מחויבים למנות דירקטורים לחברות הממשלתיות דווקא מקרב בנק המועמדים שגיבשה עבורם רשות החברות במסגרת התוכנית. כך, השרים יוכלו להמשיך להעלות מועמדים מטעמם, ואלה לא ייפסלו לתפקיד על ידי שר האוצר או על ידי רשות החברות רק מכיוון שלא נכללו בנבחרת.

ליכט קבע כי ל–1,000 המועמדים שצלחו את מבחני הרשות והתקבלו לנבחרת הדירקטורים לא יהיה כל יתרון על פני מועמד חלופי שיציעו השרים לתפקיד, לפי בחירתם. כמו כן קבע ליכט כי האישור שקיבלו מועמדי נבחרת הדירקטורים מוועדת ברנר - הוועדה לבחינת מינויים במגזר הציבורי - יוגבל לשלושה חודשים בלבד. כלומר, "תעודת הכשרות" שקיבל בנק המועמדים של רשות החברות תוגבל בזמן. זאת, לאחר שליכט עצמו התיר לוועדה, באופן חריג, לבחון את כשירות המועמדים לנבחרת הדירקטורים עוד לפני שנבחרו רשמית, ועל סמך עמדת שר האוצר בלבד.

ליכט, שנחשב דווקא למצדד בנבחרת הדירקטורים, והעניק לה גיבוי משפטי עוד בגיבושה, הצדיק בחוות הדעת את הרציונל שעומד מאחורי התוכנית. לדבריו, "מינוי דירקטורים על בסיס קשרים ולא על בסיס כישורים והתאמת המינוי לצורכי החברה - פוגע פגיעה קשה בתפקוד החברות ובאמון הציבור בחברות הממשלתיות, ועלול להשליך גם על דרגי הניהול האחרים בחברות".

אורי יוגב ויאיר לפידצילום: עופר וקנין

המשנה ליועץ המשפטי ציין עוד כי לפי חוק, דירקטור בחברות הממשלתיות מתמנה על ידי שר האוצר והשר האחראי - אך החוק לא מסדיר את האופן שבו בוחרים השרים את המועמדים, ולכן אין כל מניעה משפטית להליך גיבוש הנבחרת. "הנחיית היועץ המשפטי לממשלה קובעת כי על השר לחפש את מועמדיו בקרב כלל הציבור - ולא בקרב מקורביו האישיים והפוליטיים בלבד", כתב ליכט.

עם זאת, לקביעתו, "אין בקיומו של הליך נבחרת הדירקטורים כדי לגרוע מסמכות המינוי של השרים מכוח החוק. יש לראות בו הליך שמטרתו לסייע לשרים ולייעץ להם. הסמכות והאחריות מוטלת על השרים". לפי חוות הדעת, גם אם שר האוצר קיבל על עצמו לבחור מועמדים מתוך הנבחרת שתגובש, "מוסכם על כלל הגורמים כי אין בכך כדי לכבול את שיקול דעתו של השר האחראי", כתב ליכט, והוסיף כי "טוב יעשו שרים אחרים אם יבחרו במועמדי נבחרת הדירקטורים - אך אין עליהם חובה לעשות כן על פי הדין הקיים".

"תמכנו במהלך כפיילוט"

תוכנית נבחרת הדירקטורים נועדה ליצור מאגר סגור ("pool") של מועמדים מקצועיים לאיוש הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, שרק מתוכו יוכלו השרים לבחור את מועמדיהם לדירקטורים מטעמם. זאת, במטרה להמיר את השיקולים הפוליטיים שעמדו עד כה ברקע איוש הדירקטוריונים בקריטריונים מקצועיים סטנדרטיים, שיאפשרו הליך בחירה נגיש ושוויוני לכל.

13,708 אזרחים הגישו את מועמדותם לנבחרת. הליך המיון, שנוהל על ידי מכון אדם מילוא, לווה בביקורת ציבורית. תנאי הסף הדינמיים שהוצגו לאורכו הדירו מועמדים צעירים (מתחת לגיל 40), קבעו רף ניסיון גבוה יחסית עם הטייה לניסיון עסקי - ולוו באפליה מתקנה מובהקת לנשים. ואולם, בחירות אלה נומקו על ידי יוגב בצורך בסינון קשוח יותר מהמתוכנן, בעקבות ההיענות הגבוהה מהצפוי מצד הציבור.כך, בתום תהליך סינון מאומץ נבחרו בסופו רק 1,000 מהמועמדים, שאמורים היו להשתבץ בכ–450 משרות הדירקטורים הפנויות בקרב כ–100 החברות הממשלתיות.

"תמכנו במהלך וראינו בו ניסיון חד־פעמי (...) כאשר על בסיס הלקחים שיופקו מהליך זה ניתן יהיה לבנות בחקיקה מודל חדש למינוי הדירקטוריון בחברות הממשלתיות", כתב ליכט בחוות הדעת. עם זאת, הוא הזכיר כי התוכנית לא עוגנה עדיין בחוק - ולכן יישומה נותר וולונטרי בלבד. "כל עוד לא שונה החוק, על הליך מינוי חד־פעמי להשתלב עם הוראות החוק ולהביא לידי ביטוי, בין היתר, את האחריות על המינוי המוטלת על השרים", הבהיר ליכט.

חוות הדעת של ליכט התבקשה על ידי שר התחבורה, ישראל כ"ץ, שהיה המתנגד הקולני לתוכנית נבחרת הדירקטורים. לכ"ץ נודעת מערכת יחסים עכורה עם יוגב, ובאחרונה הוא אף סירב לאשר את מועמדי נבחרת הדירקטורים שהציעה לו הרשות. עוד לפני פרסום חוות הדעת המשפטית הודיע כ"ץ לליכט כי יפעל לניהול הליך פומבי משלו לבחירת דירקטורים לחברות הממשלתיות שתחת סמכותו - ויפרסם אף הוא מודעות פתוחות לציבור כדי לזמן מועמדים לתפקידים בהליך פתוח ושוויוני לכאורה.

ליכט הגיב לכ"ץ כי "קיומה של רשימת מועמדים שאותרו בהליך פומבי ופתוח, על בסיס קריטריונים מקצועיים ואמות מידה שוויוניות, מטילה על השרים האחראיים חובה מוגברת להציע מועמדים מקרב הציבור בעלי כישורים שאינם נופלים מאלה של המועמדים שעלו בהליך לאחר בחינה של כמה מועמדים".

"לא לעכב מינויים 
של נציגי מדינה"

לפני כחודש נחשף 
ב–TheMarker כי רשות החברות לא מסתפקת בגיבוש נבחרת דירקטורים - אלא מתכוונת גם לשבץ את הדירקטורים לתפקידם הבא. כלומר, הצוות העוסק במלאכה מקצה את הדירקטורים שדורגו במקומות הגבוהים, לפי ראות עיניו, לכל אחת ממשרות הדירקטורים הפנויות כיום בשוק. זאת, אף שמדובר למעשה בהפקעת זכות הבחירה מידי השרים לטובת מנהל רשות החברות בלבד.

עו"ד אבי ליכט
אבי ליכטצילום: אוליבייה פיטוסי

ואמנם, בחוות הדעת שפירסם אתמול קובע ליכט כי הרשות לא תוכל להקצות בעצמה את המועמדים למשרות הדירקטורים הפנויות - ולכן לא תוכל להכתיב לשרים מועמדים מטעמה. "מוסכם על הצדדים כי ככל שהשרים יבקשו, היא תציע מועמדים נוספים למשרה, ובכך תורחב הרשימה שתוצג לשרים", כתב ליכט. בנוסף, הוא קבע כי הפניות לשרים לגבי מועמד מוצע זה או אחר יהיו מוסברות ומנומקות, הן לגבי הסיבה לשיבוצים והן לגבי מידת התאמתו של המועמד.

בנוגע לדו־קרב ה"חסימות" שניהלו בחודשים האחרונים לשכות כ"ץ ולפיד, ושבמסגרתו סירבה כל לשכה לאשר את מועמד מקבילתה מקרב נציגי עובדי המדינה בדירקטוריון, הזהיר ליכט כי "מינוי עובדי מדינה כדירקטורים אסור שייחסם בגלל קיומו של ההליך, ואין לעכב הליכים לבחירת עובדי מדינה לדירקטוריון רק בגלל ההליכים החדשים של נבחרת הדירקטורים".

לשכת שר התחבורה אישרה בתגובה כי כ"ץ הציע לליכט לפנות להליך פתוח כ"כלי עזר", אך גם "לפנות לדירקטורים ישירות ובאופן יזום". "השר המליץ עוד לשר האוצר לפרסם לציבור ולידיעת השרים את שמות כל 1,000 המועמדים הסופיים שאושרו לנבחרת", הוסיפו בלשכה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ