חברות הגז לחצו - ישראל ויתרה על תרומת מיליארדים לתעשייה - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חשיפת TheMarker

חברות הגז לחצו - ישראל ויתרה על תרומת מיליארדים לתעשייה

משרדי האנרגיה והכלכלה גיבשו שורת הוראות שיחייבו את השותפות במאגר לווייתן לרכוש ציוד ושירותים מספקים מקומיים ולהעסיק עובדים ישראלים ■ על אף שההוראות נהוגות בכל העולם, משרד האנרגיה השמיט אותן מתנאי הזיכיון שהכתיב לחברות הגז - בעוד משרד הכלכלה עוצם עין

45תגובות

ממשלת ישראל נמנעה לפני שבועיים מלחייב את החברות המחזיקות במאגר הגז הטבעי לווייתן לשתף פעולה עם התעשייה המקומית ולהעסיק כוח אדם ישראלי. כעת מתברר כי הוויתור הנוסף בסדרת הוויתורים לשותפות הגז לא נבע מ"שיכחה" או מאי־שימת לב - הוא נבע ממהלך מודע, שעליו החליט משרד האנרגיה ברגע האחרון, על דעת עצמו, במסגרת המשא ומתן שניהל מול חברות הגז בנוגע לתנאי הזיכיון שיוכתבו להן בפיתוח המאגר.

ל–TheMarker נודע כי במהלך החודשים האחרונים גיבשו משרדי האנרגיה והכלכלה מסמך, שבו פורטו שורת מחויבויות, שבהן יישאו השותפות במאגר במסגרת פרויקט הפיתוח, בכל הקשור לשוק המקומי (Local Content Measures).

בלומברג

דרישות אלה רווחות בענף קידוחי הגז והנפט הגלובלי, ונכתבו על בסיס הניסיון העולמי בתחום. בין היתר, כללו הדרישות מחויבות לרכש ציוד ושירותים מספקים ישראלים, בניית מכרזים המאפשרים לקבלנים ישראלים להתמודד בהם, הכשרת כוח אדם מקומי והפניית משאבים למחקר ולפיתוח (מו"פ) בתחום הקידוחים.

מסמך הדרישות הופיע כנספח לטיוטת שטר החזקה שמסר משרד האנרגיה לעיון שותפות לווייתן בשבועות האחרונים. אלא שבנוסח הסופי שעליו סיכמו הצדדים, ושאותו פירסם לבסוף משרד האנרגיה בפומבי - הושמט במפתיע הנספח. תחת הפרק שנגע בשיתוף פעולה עסקי ותעסוקתי, כולל עם השוק המקומי, הופיע בשטר החזקה חיוב רפה יחסית בהעסקת כוח אדם מקומי בלבד - וגם זאת ללא ציון מספרים או שיעור העסקה יחסי.

השותפות חויבו להגיש בתוך חצי שנה תוכנית מפורטת להעסקת עובדים ישראלים בצורה מדורגת, תוך פירוט מדדים מספריים להגדלת חלקם של בעלי המקצוע הישראלים "ככל האפשר". זאת, כשבידי הממונה על חיפושי הנפט במשרד האנרגיה מוקנית הסמכות לדרוש "הסברים והבהרות" בלבד. הסעיפים שעסקו ברכש, פרסום מכרזים או השקעה במו"פ - הושמטו.

בכך נסתם למעשה הגולל על הכרזות משרדי הממשלה בשנים האחרונות בדבר שילובה של התעשייה המקומית בפרויקטים עתירי ההון של הפקת הגז, מינוף התגליות להכשרת כוח אדם ייעודי מקומי, וכן בדבר הכנסת תעשיית ההיי־טק הישראלית לענף המתפתח של טכנולוגיות הקידוחים. היות שהיקפן הכספי של ההשקעות הצפויות בפיתוח לווייתן צפוי לנוע סביב 10 מיליארד דולר - הרי שתיאורטית, מדובר גם באובדן הכנסות של לפחות מאות מיליוני דולרים עבור העסקים המקומיים.

פטורות מרכש גומלין

לפני שבועיים העניק משרד האנרגיה לשותפות במאגר הגז הטבעי לווייתן את שטר החזקה שלהן, כלומר את תנאי הזיכיון שלהם הן יהיו כפופות בעשורים הבאים. תנאים אלה גובשו במשרד, בלי לערב בכך את משרדי הממשלה האחרים ובלי לנהל שימוע ציבורי. שטר החזקה שהונפק לבסוף הוא מסמך חלוט שאינו ניתן לשינוי - ולאורו ינוהל פרויקט פיתוח מאגר לווייתן והפקת הגז ממנו במשך 30 השנים הבאות לפחות.

עם זאת, בימים שקדמו לפרסום שטר החזקה עברו סעיפיו שינויים. זאת, במסגרת משא ומתן שניהל משרד האנרגיה מול חברות הגז, כדי לגבש נוסח חזקה שיוסכם גם עליהן.

TheMarker הצביע בימים האחרונים על כמה תהיות העולות מהנוסח, ובהן היעדר הטיפול בהיבטים מהותיים הנוגעים למתווה הקשר שיתקיים בין המדינה לשותפות במאגר (ראו טבלה). אחת התהיות שהועלו נגעה לסוגיית הבטחת התרומה של פרויקטי הפקת הגז הענקיים לתעשייה ולתעסוקה המקומית.

לנוכח היקפי הענק של פרויקטי הפקת הגז ואולי אף היצוא שלו, דנו בחודשים האחרונים משרדי הממשלה בשאלה כיצד יש למנף את היתרונות שגלומים בתגליות הגז לטובת פיתוח תעשייה מקומית עתירת ידע וכוח אדם, כפי שנעשה בכל מדינה מפיקה בעולם. כלומר, להבטיח את שילוב התעשייה הישראלית בכל ביצוע של פרויקט ענק בהיקף מיליארדי דולרים - בין אם על ידי חיוב בהתקשרות עם ספקים מקומיים, העסקת כוח אדם ישראלי והכשרתו, או קידום תוכנית מחקר ופיתוח בתחום.

דיונים אלה נועדו לנסח צעדים ראשונים שישתפו את התעשייה הישראלית בענף הצומח של חיפושי הגז והנפט ובהון שמושקע בו. הם נדרשו, בין היתר, היות שהחברות הקודחות בישראל פטורות כיום מחובת רכש גומלין - תקנות שמחיבות כל חברה זרה שמתקשרת עם חברות ממשלתיות לרכוש ציוד או שירותים מספקים מקומיים, בהיקף שווה ערך ל–20%–35% מהיקף החוזה שנחתם מולן.

מכיוון שתקנות אלה חלות על התקשרויות שנעשות במכרז, נמנעה עד כה ישראל מלחייב בהן את חברות הקידוחים הזרות, אף שההתקשרות מולן נעשית על דרך מתן זיכיון/רישיון מידי הממשלה.

חברות הגז טענו לאורך השנים כי פעילות אקספלורציה היא יוזמה פרטית - כמו הקמת תחנת כוח, למשל - שאינה כפופה לחוק חובת מכרזים, ולכן אין לרשפ"ת (הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי) סמכות לכפות עליהן רכש גומלין מקומי. לפיכך, דנו משרדי הממשלה באפשרות להחיל את חובת רכש הגומלין במסגרת תנאי החזקה שתימסר לידי המפעילות - כך תוכל הממשלה "לעקוף" את תקנות רכש הגומלין.

בלומברג

המדען הראשי: "הזדמנות ייחודית"

לפני חצי שנה ערכו משרד הכלכלה והמדען הראשי כנס טכנולוגי־כלכלי ראשון לענף קידוחי המשאבים. בכנס השתתפו 25 חברות ישראליות שהביעו עניין בהשתלבות בתעשיית הקידוחים. "גילוי הגז יצר הזדמנות עסקית ייחודית לפיתוח מנוע צמיחה חדש לתעשייה הטכנולוגית של ישראל, ובכוונתנו לעודד חברות ישראליות לפתח מוצרים חדשניים ולהשתלב בתעשיית הגז והנפט העולמית", אמר בכנס המדען הראשי, אבי חסון.

לדברי חסון, היקף המכירות בשוק הגז והנפט העולמי עשוי להגיע ב–2015 ל–3.7 טריליון דולר, כשמסביב לתעשייה זו פועלת תעשיית שירותים טכנולוגית בהיקפים שנתיים של מאות מיליארדי דולרים. "יש פה הזדמנות עסקית להתפתח, מעבר להיותנו יצרני גז. בענף הקידוחים יש עולמות תוכן שלמים שלחברות הישראליות יש יכולת לתרום להם", הוסיף.

ואמנם, בראיון ל–TheMarker הזכיר לפני שנה שר האנרגיה הנורווגי, אולה בורטן מו, כי חלק ניכר מהכנסות המדינה מתחום הגז הטבעי (כ–70 מיליארד דולר בשנה) - מקורו בתעשיית הטכנולוגיה והשירותים הנלווית להפקת הגז, שאותה פיתחה נורווגיה במהלך השנים ומשווקת כיום לעולם.

בנורווגיה למשל, כל הוצאה של חברות הגז הזרות הפועלות בשטחה לצורך מו"פ, מוכרת כהשקעה לצורכי מס. באוסטרליה, מדינת המוצא של חברת הענק וודסייד - השותפה העתידית בלווייתן - ניתנות הקלות במכס על יבוא ציוד מחוץ למדינה, במידה שהחברות הקודחות מתחייבות לרכש מקומי בשיעור משמעותי. בברזיל ובמלזיה מחוייבות חברות קודחות להשקיע 1% מהכנסותיהן במו"פ, ואילו בנורווגיה השיעור הוא 3%. בברזיל, אגב, 70% מסך ההשקעות בענף הגז והנפט ב–2011 בוצעו בשוק המקומי (1.4 מיליארד דולר).

מחקר שנערך ב–2013 עבור הבנק העולמי מצא כי חיוב חברות הגז בפרמטרים שונים של local content הוא תופעה רווחת גם במדינות מתפתחות. כך למשל, אנגולה מחייבת כי בהעסקת כוח אדם לצורכי פרויקטי פיתוח משאבים, תובטח העסקת עובד מקומי שעונה על דרישות ההכשרה והניסיון - תוך השוואת תנאי העסקתו לאלה של עובדים זרים, כאשר העסקת כל עובד זר נדרשת באישורו הפרטני.

כך, קבעה אנגולה יעד שלפיו 100% מהעובדים הלא־מקצועיים בפרויקטים (נהגים או אנשי תפעול למשל) יהיו מקומיים; 80% מבעלי ההכשרה הבינונית (טכנאים וחשבונאים) יהיו מקומיים; ו-70% מבעלי ההכשרה המקצועית הגבוהה (מהנדסים, גיאולוגים ומנהלים).

בכל שנה, מפרישות החברות הפועלות בענף סכום קבוע לטובת קרן להכשרה מקצועית, החל מ–100–300 אלף דולר בשנה לחברות בשלבי חיפושים, וכלה ב–15% מההכנסות של חברות מפיקות.

גם אינדונזיה מחייבת מימון של תוכניות הכשרה לעובדים מקומיים, לרבות תוכנית לחילופי עובדים בכירים עם מדינות זרות - תוך קביעת מערך סנקציות לחברות שלא יעמדו ביעדים. קזחסטן מחייבת כיום כי 90% מכוח האדם שיועסק בפרויקטי הפיתוח יהיה מקומי.

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "מתוך הבנת חשיבות הנושא למשק הישראלי, שילב המשרד דרישה חד־משמעית להעסקת עובדים ישראלים במסגרת שטר החזקה. השטר כולל את כל הנושאים הרלוונטיים לפיתוח החזקה ולטובת המשק".

משרד הכלכלה מסר בתגובה כי הוא מקדם את תעשיית הגז הטבעי, לרבות קידום חדשנות (מו"פ), הכשרת כוח אדם, הסבת מפעלים ופיתוח תעשייה ישראלית באמצעות כלי הסיוע שהוא מפעיל. "שטר החזקה מפרט מחויבויות בתחום הכשרת כוח אדם. המשרד אכן הציע לכלול תחומים נוספים. לאור חשיבות הנושא אנו שואפים לייעד חלק מתמלוגי הגז לטובת השקעה בתעשיות אנרגיה. את שאר התחומים אנו מנסים לקדם לא במסגרת של רגולציה אלא על בסיס רצון ואינטרס הדדי של כל הגורמים המעורבים בממשלה ובסקטור העסקי".

נציגי וודסייד חזרו לאוסטרליה; 
המו"מ על המיסוי יידחה לאחר פסח

בתום שבוע של דיונים אינטנסיביים מול בכירי רשות המסים, עזבו בסוף השבוע נציגי ענקית הגז וודסייד את ישראל בחזרה לאוסטרליה. זאת, בלי שהצדדים הגיעו עדיין להסכמות על מתווה המס שיושת על האוסטרלים, אם ייכנסו כשותפים (25%) במאגר הגז לווייתן.

כפי שדווח בתחילת השבוע שעבר, בין הצדדים נרשמה התקדמות מסוימת בסוגיות שמחלוקת, אך בסוגיה המרכזית של הטבת פחת מואץ עדיין קיימים פערים, שעליהם הצדדים ישובו וידונו לאחר חג הפסח.

אסדת קידוח נפט
בלומברג

וודסייד דורשת לאפשר לה פחת מואץ של 10%–20% - כלומר להפחית במהירות את ערך השקעתה לצורכי מס בפרויקט לווייתן בתוך 5–10 שנים, ובכך להקטין את חבות המס שלה בשנים הראשונות לפרויקט (ולשפר את תשואתו). אלא שלפי "החוק היבש", וודסייד נדרשת להפחית את ההשקעה למשך שנות הפרויקט (25–30 שנה).

שותפותיה העתידיות של וודסייד למאגר - דלק, נובל אנרג'י ורציו - קיבלו אמנם הבטחה לפחת מואץ של 10% (במסגרת חוק ששינסקי), אך זאת כפיצוי על שינוי המשטר הפיסקלי לאחר שהשקיעו באיתור והקידוח לווייתן. לפיכך, סבורים ברשות המסים כי היות שוודסייד לא השתתפה עד כה בפעילות הקידוחים של לווייתן - היא אינה זכאית להטבת המס, מכיוון שלא נשאה כלל בסיכון שאותו נועדה ההטבה "לכסות". מנגד, טוענת וודסייד כי אין להפלותה לרעה ביחס לחברות זרות אחרות, שזוכות להקלות במס כתמריץ להשקעתן בישראל.

לפני שבועיים סירב מנכ"ל וודסייד, פיטר קולמן, לחתום על העסקה לכניסת החברה ללווייתן, עד לפתרון המחלוקת מול רשות המסים. גם קבוצת דלק מגלה סימני עצבנות ולוחצת בימים האחרונים לזירוז פתרון המחלוקת, ברקע גיוס החוב הענק שהיא מתכננת לשבועות הקרובים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#