ברגע האחרון: תשובה רצה להחזיר את מאגרי הגז הקטנים לידיו - גילה סירב

הממונה על ההגבלים ויתר על הכרזת הסדר כובל בלווייתן, אם דלק ונובל ימכרו את מאגרי כריש, תנין ו-15 BCM מהגז שבלווייתן ■ דלק דרשה כי אם לא תצליח למכור - ישובו המאגרים לידיה, אך המאגרים יועברו לנאמן ואז יחזרו למדינה ■ המתנגדים: "יום שחור - המונופול הוכשר ל-30 שנה"

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

חודשיים לאחר שרשות ההגבלים העסקיים הציגה את עקרונות מתווה הפשרה שגיבשה עם קבוצת דלק ונובל אנרג'י, לגבי המשך אחזקתן במאגר לווייתן – יוצג היום המתווה כולו באופן רשמי. זאת, לאחר שינויים של הרגע האחרון שנעשו בו, ומסכת ארוכה של התדיינויות נוספות שקיימו הצדדים, בין היתר בנוכחותו של בעל השליטה בקבוצת דלק, יצחק תשובה.

המתווה גובש שנתיים לאחר שהממונה על ההגבלים העסקיים הכריז על דלק ונובל כפועלות תחת הסדר כובל שיש בו כדי לפגוע בתחרות בשוק הגז הטבעי. ואולם לפי הפשרה, שנחשפה לפני שנה ב–TheMarker, דלק ונובל יוותרו על אחזקותיהן בתגליות הגז הקטנות יחסית לחופי ישראל - כריש ותנין - בתמורה להמשך אחזקתן במאגר לווייתן, וויתור הממונה על הכרזת ההסדר הכובל. זאת, במעין עסקת החלף (SWAP) שתכליתה להכניס בנעליהן שחקן חדש בשוק הגז הטבעי המקומי, שיתחרה במאגרי תמר ולוויתן.

יצחק תשובהצילום: דודו בכר

לפי מתווה הפשרה, דלק ונובל אנרג'י ימכרו לצד ג' את זכויותיהן במאגרי כריש (המכיל כ–50 מיליארד מ"ק גז) ותנין (כ–20 מיליארד מ"ק).

עתודות הגז המוכחות במאגרים אלה מסתכמות ב–70 מיליארד מ"ק, לצד פוטנציאל לגילוי 26.6 מיליארד מ"ק (BCM) נוספים. לפי אומדן רזרבות מחמיר, המאגרים מכילים נכון להיום רק 54.8 BCM. לפיכך, קבעה רשות ההגבלים כי הכמות החסרה, 15.2 BCM תושלם ממאגר לווייתן, בהנחה על מחיר השוק של הגז באותה עת בישראל.

במהלך שבועות האחרונים דנו הרשות וחברות הגז בתנאי עסקת ההשלמה, במטרה להגמיש את לוחות הזמנים לאספקת הגז החסר, כלומר לרווח את מועדי מכירתו ואת היקפי המכירה. ואולם אבן המחלוקת העיקרית בין הצדדים, שעיכבה את החתימה על הסדר הפשרה הסופי, היתה שאלת הזכויות במאגרים במידה שאלה לא יימכרו.

לפי מתווה הפשרה, לדלק ולנובל תוקצב תקופת זמן למכירת זכויותיהן בכריש ובתנין. התקופה לא תיחשף על ידי הממשלה - כדי שלא להביא להפעלת לחץ מסחרי מצד רוכשים פוטנציאליים. ואולם לפי הערכות, עסקה זו תידרש להתבצע בתוך שנה עד שנה וחצי - היות שתכלית המהלך נועדה להביא לחפיפה בין מועד פתיחת חוזי הגז של שותפות תמר בשוק המקומי (2019–2020) לבין עידן של תחרות בשוק הגז. לכן, ניתן לשער כי דלק ונובל כבר מנהלות מגעים ראשוניים מול רוכשים פוטנציאליים למאגרים הקטנים.

ואולם במידה שעסקת מכירה לא תצא לפועל - דרשה רשות ההגבלים כי המאגרים לא ישובו לידי דלק ונובל, בעוד שאלה התנגדו לכך. רק בימים האחרונים הושג הסדר, שלפיו בתום תקופת המכירה הראשונה יועברו זכויות המכירה לידיו של נאמן, שלו תוקצב תקופה קצרה יותר לבצע מכירה. במידה שגם הוא לא יצליח בכך – תועבר ההחלטה על עתיד המאגרים לידי הממונה על ההגבלים, כך שלא תתאפשר החזרת המאגרים לידי בעליו הקודמים.

שינוי נוסף שבוצע במתווה הביניים, היה בשאלת זכויות הנפט במאגר. תחילה, ויתר הממונה על ההגבלים על זכויות הנפט שבשטחי הרישיונות של כריש ותנין – והותיר אותן בידי דלק ונובל. ואולם הממונה על חיפושי הנפט במשרד האנרגיה, אלכסנדר (סשה) ורשבסקי, הסתייג מן ההפרדה המתוכננת בין זכויות הגז והנפט באותו המאגר, בטענה כי אבחנה שכזו אינה אפשרית מבחינת הרגולציה - וכי אין בה גם היגיון עסקי.

קידוח לוויתןצילום: אלבטרוס

לפיכך, הוחלט לבסוף לחייב את דלק ונובל גם במכירת זכויות אלה. אלא שבניגוד למכירת זכויות הגז - שתעשה ללא תנאים או תמלוגים - יותר לדלק ולנובל לגבות מהקונה תמלוגים בשיעור של עד 17.5% משווי הנפט, אם יימצא. באשר לזכויות המכירה של הקונדנסט (תוצר לוואי של הפקת הגז, הנצרך על ידי בתי הזיקוק) - אלה יישארו בידי דלק ונובל, כאשר ייאסר עליהן ליצור כל התנייה בין שיווק הקונדנסט לבין פיתוח הגז.

אגב, בתמורה למכירת כריש ותנין, מכסת יצוא הגז שלה זכאים המאגרים לפי החלטת הממשלה - קרי 75% מהגז - תועבר למאגר לווייתן, כך שהגז במאגרים הקטנים יובטח למשק המקומי בלבד.

באשר לפרויקט הפיתוח של המאגרים, הרי שזה לא יוגבל - ותיאורטית, יוכל השחקן החדש לעשות שימוש בתשתיות דלק ונובל כדי להזרים את הגז לחוף ולחסוך בהוצאות הפיתוח. ואולם ייתכן כי בשטר החזקה שיונפק ללווייתן ייקבעו הגבלות שונות על פיתוחי המאגרים, שעשויות למשל לחייב את בעלי כריש ותנין בהנחת תשתית נפרדת.

"הייתי מעדיף להוציא את דלק ונובל"

מתווה הפשרה שאליו הגיעו הרשות, דלק ונובל אמור להיות מוגש במסגרת צו מוסכם לאישור בית הדין להגבלים עסקיים - שידון בו לאחר 30 ימי שימוע ציבורי. ואולם ההגשה עשויה להיות מעוכבת, היות שהמתווה מותנה עדיין בהכרזה רשמית של משרד האנרגיה על תגליות בכריש ובתנין - תוך קביעת גבולות הרישיונות הנמכרים. זאת, תוך קציבת 45 יום לכך.

הכרזת שותפות לווייתן כפועלות תחת הסדר כובל נולדה בעקבות העסקה שאותה ביצעו דלק ונובל ב–2008, במקביל להיערכותן לקידוח במאגר תמר, לרכישת 85% מזכויות הקידוח ברישיונות לווייתן מידי רציו. ב–2011 חשף TheMarker כי השותפות של שלוש החברות לא ביקשה לפני הקידוח פטור מהכרזה על הסדר כובל - שהיה מאפשר להן לשתף פעולה בפיתוח המאגר ובשיווק הגז שבו.

חוק ההגבלים העסקיים מתיר אמנם לממונה על ההגבלים לפטור צדדים להסדר כובל מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר, בתנאי שאין בכך כדי לפגוע מהותית בתחרות בשוק. עם זאת, פטור כזה אינו יכול לקבל אישור בדיעבד, מה עוד שהשותפות האסטרטגית שהתגבשה בין דלק לנובל מחזיקה כיום כמעט בכל עתודות הגז הטבעי של ישראל, ומאחר שההשקעה הכבדה של דלק ונובל במאגר תמר, למשל, עלולה לשלול אינטרס להתחרות במאגר זה באמצעות מאגר לווייתן, תוך חשש ליצירת קרטליזציה.

דיויד גילה. "אין לי סמכות"צילום: עופר וקנין

הכרזה על השותפות כפועלות יחדיו שלא כדין עשויה היתה לאלץ את דלק ונובל למכור את אחזקותיהן במאגר, מחשש כי גם אחזקות מיעוט יביאו לפגיעה בפוטנציאל התחרות בין תמר ולווייתן.

המצדדים במהלך אגרסיבי נימקו זאת בכך שהמעמד הרגולטורי הנוכחי הוא למעשה ההזדמנות האחרונה של המדינה למנוע הנצחה של מונופול פרטי על משאב לאומי אסטרטגי - ולהותיר סיכוי לתחרות, שתמנע עשרות שנים של כשלי שוק ומאבקים בין גופי הרגולציה לבין דלק ונובל.

מנגד, טענו חברות הגז כי מהלך רגולטורי דרמטי בנוגע לבעלות על המאגר עלול לעכב מהותית את פיתוחו ואף למנוע אותו, היות שיביא לנסיגת משקיעים אסטרטגיים ופיננסיים בינלאומיים מהתעניינות בפרויקט.

עסקת ההחלף עוררה לפיכך ביקורת ציבורית לנוכח הסכמת גילה לסגת מהכרזת הסדר כובל - וההשלמה לכאורה עם המונופול של דלק ונובל בשוק הגז הישראלי. בשני דיונים שקיימה ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא, הותקף גילה על הסכמתו לפשרה, בעיקר על ידי ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה), שהאשימה אותו בכך שאימץ כפשרה הצעה שהועלתה על ידי דלק. "אתה יוצר מונופול עוצמתי, במקום למנוע אותו", טענה.

"מבחינה תחרותית, הייתי מעדיף להוציא את דלק ונובל אנרג'י ממאגר לווייתן - אבל אין לי סמכות להוציא אותן פיסית", השיב גילה. לטענתו, "יצירת תחרות יש מאין" על ידי הוצאת דלק ונובל מלווייתן, היתה גוררת מאבק משפטי של 3-4 שנים לפחות, שלאחריו יידרשו שנתיים נוספות לאיתור רוכש זר. זאת, כשלרוכש יהיה אינטרס להמתין עם עסקת הרכישה ככל הניתן עד לאזילת הגז מתמר – אז יוכל לתפוס את מקום תמר כמונופול גז חדש בשוק.

עוד הוסיף גילה כי נדרש לבחון את צרכי המשק לגז נוסף החל ב–2017 - ואת המחיר האלטרנטיבי של המחסור בגז למשק, לנוכח עיכוב בפיתוח לווייתן, תוך הידללות מאגר תמר ויצירת מונופול חדש בלווייתן.

בתגובה לדברים טען עו"ד גלעד ברנע בוועדת הכלכלה כי "נעשתה כאן לכאורה עבירה פלילית ועוולה אזרחית. יכולת להעמיד את דלק ונובל לדין, זו החובה שלך, ואם אתה לא עושה זאת - היועץ המשפטי לממשלה צריך להנחות אותך להעמידם לדין, כפי שאתה עושה בהסדרים כובלים פעוטים בהרבה".

בתגובה לחתימה הסופית על הסדר הפשרה מסרה אתמול תנועת "ישראל יקרה לנו", כי "זהו יום שחור לכל מי שהאמין כי המחאה החברתית של 2011 שינתה את הדנ"א הלאומי למען האזרח הקטן ונגד הריכוזיות. לנגד עינינו הממונה מכשיר מונופול ששולט שליטה מלאה באספקת האנרגיה של המדינה ל–30 השנים הבאות - וכל זאת במסווה של התפתחות (לכאורה) של "תחרות במשק הגז'".

בתנועה הביאו ציטוטים מפיו של היועץ המשפטי של הרשות, עו"ד אורי שוורץ, במהלך דיוני ועדת צמח ליצוא הגז לפני שנתיים, שלפיהם אמר כי הפתרון למונופול בענף הגז הוא הוצאת דלק ונובל מלווייתן, תוך שהוא מציין כי הוצאתן לא תמנע את פיתוח השדה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker