ענף הגז הביתי מושחת, ריכוזי ומסוכן

שלושה בני משפחה נהרגו לפנות בוקר בפיצוץ שאירע בדירתם בירושלים כתוצאה מדליפת גז ■ דו"ח המבקר, שפורסם רק לפני כשלושה חודשים, חשף 9,000 אירועי בטיחות בשנה, רישיונות שמוענקים לעבריינים, 8 מפקחים שהושעו בגלל חקירות משטרה ותקנות שאישורן מעוכב 23 שנה

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים61
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

"תחום הגז הביתי כרוך בסיכונים לנפש ולרכוש, ועל משרד האנרגיה, ובכלל זה מנהל הבטיחות, מוטלת האחריות להבטיח את שלום הציבור ואת שלמות קניינו" - כך כתב מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, שפירסם רק באוקטובר האחרון, ובו הציג תמונה מחרידה על המתרחש בענף הפרוץ של הגז הביתי (גפ"מ) בישראל, אשר נמשל לפצצת זמן מתקתקת.

דליפת גז שאירעה שלשום בבית מגורים בשכונת גילה בירושלים באישון ליל, שגבה חיי משפחה - הורים ובנם הפעוט, פצע 14 דיירים נוספים וזרע הרס נרחב במבנה. הבניין שנפגע הוקם ב–1979. כמו בתי מגורים רבים בירושלים, הותקנה בו מערכת הסקה מרכזית המבוססת על שריפת גפ"מ - טכנולוגיה זולה יחסית לשימוש בחשמל. הגפ"מ מסופק דרך צובר תת־קרקעי הצמוד למקום, ולטענת משרד האנרגיה, נמצא אתמול תקין. לאספקת הגז לבניין אחראית חברת סופרגז, מקבוצת עזריאלי. לפי הערכות, סופרגז משרתת 40–50 אלף לקוחות בירושלים.

בתחקור ראשוני בזירה עלה כי אבי המשפחה התלונן שלשום אצל חברת שירותי הגז לבניין על מטרד ריח. בשעה 22:00 הגיע אל המקום טכנאי מטעם החברה, שלא איתר את הדליפה. לטענת הטכנאי, הוא סגר את ברז אספקת הגז לדירה עד להמשך טיפול בתלונה בשעות הבוקר. ואולם שעתיים וחצי לאחר שעזב את המקום, אירע פיצוץ בדירה.

לטענת סופרגז, הטכנאי אמנם סגר את ברז אספקת הגז בדירת המתלונן - אך מקור הדליפה היה בדירה שכנה, שבה אירע לבסוף הפיצוץ. כך או כך, מדובר בפיצוץ נפחי, שנבע כתוצאה מדליפת גז פנים־דירתית, ולא חיצונית, וזו הוצתה על ידי אחד ממכשירי החשמל שבדירות.

צילום: אמיל סלמןצילום: אמיל סלמן

הטכנאי, עובד שכיר של סופרגז, ומעצרו הוארך אתמול בשלושה ימים. מסופרגז נמסר אתמול כי "מדובר בטכנאי ותיק ומוערך המועסק בחברה מאז 2000. על פי דיווח הטכנאי, הוא סגר את ברזי הגז. לצערנו, אירע הפיצוץ מאוחר יותר, בשעת לילה. על פי הוראות החוק, אמורה להתבצע בדיקה של מערכת הגז הראשית בבניין אחת לחמש שנים. בבניין שבו אירע הפיצוץ בוצעה בדיקה בספטמבר 2012 והמערכת נמצאה תקינה. החברה תשתף פעולה עם המשטרה והגורמים השונים".

באשר לחשדות לרשלנות לכאורה מצד הטכנאי נמסר אתמול ממשרד האנרגיה כי "קליטת טכנאי הגז נעשית על ידי חברות הגז. עליהן מוטלת האחריות והסמכות לשליחתם לבחינות הנערכות במשרד הכלכלה. רק לאחר שעמדו בכל התנאים הנדרשים והוסמכו - רשאים הטכנאים לקבל את הרישיון".

5,000 צוברי גז לא חוקיים בירושלים

גם אם האסון שהתרחש אתמול בירושלים נגרם כתוצאה מטעות אנוש נקודתית - אין בכך כדי להסיר אחריות מצד הרגולטורים השונים לענף הגפ"מ, ולסתור את הליקויים שבהם הוא מתאפיין, ואשר עשויים היו לתרום למקרה.

לפי נתוני רשות הכבאות, ב–2009–2012 בלבד אירעו כ–8,785 אירועי בטיחות בגז ביתי; חלקם גרמו לפגיעות גוף עד כדי מוות ולנזקי רכוש. ב–2012 לבדה התרחשו 4,752 אירועים. לפי דו"ח המבקר, אגב, ברישומי משרד האנרגיה בשנים אלה אותרו רק 192 אירועי בטיחות, היות שהגדרתו ל"אירוע" שונה מזו של רשות הכבאות.

משרד האנרגיה, לפי דו"ח המבקר, לא אכף על ספקי הגז את החובה לבצע בדיקות תקופתיות במתקניהם, ובידי משרדי האנרגיה, הכלכלה והגנת הסביבה אין מידע מלא בדבר מיקומם של כ–40 אלף צוברי גז הפרוסים ברחבי המדינה. "המשרדים אינם דורשים מספקי הגז להגיש להם מידע זה, ולפיכך אין שום גוף ממשלתי מוסמך הבודק את בטיחותם של צוברי הגז", נכתב בדו"ח הביקורת.

בדו"ח המבקר נרשמה התייחסות ספציפית למצב בירושלים. במכתב של חבר מועצת העיר למנכ"ל משרד התמ"ת מ–2012, נטען כי לעירייה "אין רשימה מסודרת ומדויקת של מיקומי צוברי הגז שהוטמנו קודם ל–2003", וכי "ההערכות הגסות מדברות על יותר מ–5,000 צוברי גז שהוטמנו ללא היתר ברחבי העיר".

מכתב זה נשלח לאחר שב–2011 דיווח מנהל המחלקה לאיכות הסביבה בעירייה כי "חברות הגז אינן מעוניינות להעמיד לרשות העירייה את המידע אודות הצוברים". המבקר העיר לעירייה על כך שלא נקטה פעולות אכיפה כלפי ספקי הגז - אך נענה בידי מנכ"ל העירייה דאז בתשובה מפתיעה, שלפיה "תמונת המצב בירושלים זהה לתמונת המצב במדינה כולה". ב–2013 הודיע היימן למבקר כי העירייה החלה בהליך רישוי מקוצר כדי לעודד את ספקי הגז להוציא היתרי בנייה - וקיבלה רשימה של יותר מ–2,000 צוברי גז שנעדרים היתר שכזה.

53 טכנאים עם אישורים פיקטייבים

לצד אלפי אירועי הבטיחות שלא דווחו, נמצאו עוד בדו"ח חלוקת רישיונות למתקיני גז שנאשמים בפלילים, ומפקחים ממשלתיים שהיו מושעים בגלל חקירות משטרה. כך, אגף הבטיחות במשרד האנרגיה אמור היה להיות מאוייש ב–24 עובדים, אך בעת הביקורת אוייש ב–21 עובדים, שמהם שמונה מפקחים היו מושעים אז עקב היותם נתונים בחקירות משטרה בחשד לעבירות שחיתות לכאורה.

במשך 23 השנים שחלפו מאז חקיקת חוק הגז עדיין לא השלים משרד האנרגיה את אישור התקנות לרישוי ספקי גז, וגם אלה שכבר תוקננו - הן לא יושמו. כך למשל, במאי 2009 העבירה משטרת ישראל למנהל אגף הבטיחות לשעבר במשרד רשימה שמית של 53 טכנאי גז שקיבלו אישורי ותק פיקטיביים, שבאמצעותם זכו לרישיון עבודה. עוד העבירה לו המשטרה רשימה של שמונה מתקינים אשר לכאורה חתמו על אישורי ותק פיקטיביים. מנהל הבטיחות, עם זאת, לא רק שלא בדק אם יש לבטל את רישיונם של הטכנאים או של המתקינים - הוא אף האריך את הרישיון של שישה מתקינים בשלוש שנים נוספות.

משרד האנרגיה הסביר למשרד מבקר המדינה כי "בחינה של כל 53 המתקינים תעשה עם סיום ההליך המשפטי נגד הטכנאים שהוגש נגדם כתב אישום ובהתאם לתוצאות המשפט, כאשר יתקבל עדכון ממשטרת ישראל בעניין".

בבדיקה אקראית של 47 בקשות לרישיון התקנה מתוך 1,250 בקשות נמצא כי ב–34 מהתיקים אישר מנהל הבטיחות מתן רישיונות - אף שלא היו בתיקים כל המסמכים כנדרש בתקנות. באשר לצוברי הגז, מתוך 106 צוברים ברחבי המדינה, לשבעה היו חסרים מסמכים בבקשות הרישיון שאושרו.

"הפיקוח, הבקרה והאכיפה בתחום לוקים בחסר", כתב המבקר בדו"ח, תוך שהוא מפנה אצבע מאשימה כלפי משרד האנרגיה. "על המשרד, כמופקד העיקרי על הבטיחות במערך הגז, להקפיד שכל העוסקים בתחום יעמדו במלוא הדרישות והתנאים שנקבעו בחוק ולהגביר את אמצעי הפיקוח, הבקרה והאכיפה על כל בעלי הרישיונות והספקים. במיוחד יש לנקוט אמצעי אכיפה כלפי הגופים הפועלים בלא רישיון ובאופן החורג מכללי הבטיחות", הוסיף.

בתגובה להאשמות קשות אלה, הגיב לפני שלושה חודשים המשרד כי במהלך השנה האחרונה אישר "מבנה ארגוני חדש ותוספת תקנים" כלשונו, שיאפשרו את הגברת האכיפה והפיקוח.

במשרד האנרגיה הבהירו אתמול כי "האירוע המצער שאירע בירושלים אינו קשור כהוא זה לדו"ח המבקר, אשר ליקויו תוקנו זה מכבר". במשרד טענו כי נערכה בחינה מחודשת של נוהלי מתן הרישיונות וכי מזה כשנה, כל הרישיונות המונפקים הם לפי הנוהל החדש.

"בעניין הגשת הדו"חות", נמסר מהמשרד, "כל ספקי הגז מחויבים לבצע את הבדיקות התקופתיות, לפי הנדרש בחוק ובתקן הישראלי - אחת לחמש שנים בדירת מגורים, ואחת לשנה בציודים מיוחדים הנמצאים בדירות מגורים (כמו מחממי מים ומייבשי כביסה). מפקחי המשרד עורכים ביקורות בסוכנויות הגז השונות באופן יזום לפי תוכנית העבודה, כולל בקרה על דו"חות הפעולה החודשיים של החברות".

הצרכן משלם 150 מיליון שקל מיותרים

בישראל ישנם כשני מיליון צרכני גז שאותו מספקים 33 ספקים בעלי רישיון. ארבע החברות הגדולות בשוק - פזגז, אמישראגז, סופרגז ודורגז - מחזיקות ב–92% מהשוק, שהיקפו נאמד ב–2.5–3 מיליארד שקל בשנה.

לפני חמש שנים אישרה הכנסת את הרפורמה בענף הגפ"מ, שנועדה להגביר את התחרות בו ולהקל על החלפת הספקים, באמצעות הסרת שורת חסמים ביחסים שבין לקוח הקצה לחברות.

ואולם כבר בחלוף חודשים ספורים גברו הקולות שטענו לאוזלת יד מצד גורמי האכיפה בענף (משרד התשתיות ורשות ההגבלים העסקיים), אשר הביאה לעקיפת התקנות החדשות בידי חברות הגז הגדולות ולהנצחת הקרטל לכאורה בענף.

מרווחי השיווק המפלצתיים שנהוגים מזה עשרות שנים בשוק הגפ"מ מאפשרים לארבע החברות הגדולות - שהואשמו בעבר בקרטל - לרכוש מבתי הזיקוק גפ"מ בתשעה־עשרה שקלים לקוב, ולשווק אותו ללקוחות הפרטיים בסכום גבוה פי שלושה־ארבעה. זאת, תוך ניצול המורכבות שבמעבר בין ספק לספק.

ועדת טרכטנברג קבעה לפני שנתיים כי הריכוזיות הענפית במקטע השיווק של הגפ"מ נותרה, היות שהחלפת ספק גז בבניין משותף, למשל, עדיין כרוכה בחסמים, והחברות הקטנות בענף נתונות תחת מתקפה משולבת מצד החברות הגדולות. כתוצאה מכך, משלם המגזר הביתי מחיר גז כפול מזה הנהוג במגזר הציבורי - בעלות עודפת המוערכת ב–150 מיליון שקל בשנה.

לפיכך, הוועדה הציעה להקים צוות נוסף לבחינת רפורמה שנייה בענף הגפ"מ, שיבחן מנגנונים של גישה חופשית לתשתיות גפ"מ משותפות (Open Access), יאפשר החלפת ספק גז בבתים משותפים גם בהסכמת שליש בלבד מן הדיירים (בהנחה שיהוו רוב בהצבעה), וכן יתיר אספקת גז בבניינים חדשים רק לאחר קבלת אישור מוועד בית נבחר (כדי לנתק את הזיקה שבין הקבלן הבונה לביו ספקית הגז).

הבניין בו אירע הפיצוץ לפנות בוקר בשכונת גילה, ירושליםצילום: אמיל סלמן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker