מיזם התקשורת של חברת החשמל: הגבול הדק שבין צ'ופר לשוחד

האם עובדים במגזר הציבורי יכולים לקבל מידי יזם פרטי טובת הנאה בתמורה לעבודתם?

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

דמיינו את התרחיש ההיפותטי הבא. חברה סינית זוכה במכרז להפרטה של נמל ממשלתי ומקבלת לידיה את הזיכיון להפעלתו. כדי למנוע הטרדות מצד הרגולטורים שלה, וכדי לגייס את הפקידות להירתם למאמצי פעילותה, מודיעה החברה הסינית כי תעניק במתנה מניות בחברת הנמל – חינם אין כסף – לעובדי משרד התחבורה ומשרד האוצר.

האם יעלה על הדעת שעובדי ציבור יקבלו מידי חברה עסקית פרטית אתנן כדי ש"לא יעשו צרות"? האם ראוי שעובדי ממשלה יזכו למניות כדי שיבצעו את מלאכתם כנדרש?
לכאורה, התשובה ברורה. אם מהלך כזה היה נחשף, סביר שבעלי החברה הסינית היו נחקרים בחשד למתן שוחד, ואילו הפקידים היו נחקרים בחשד לקבלתו. אלא שמה שנראה מובן מאליו בתרחיש דמיוני זה - לא מובן כל כך במשק החשמל הישראלי.

כך, ועד העובדים של חברת החשמל דורש מזה כמה חודשים לקבל במתנה מניות בחברת התקשורת החדשה IBC, שמתכננת לפרוש סיבים אופטיים על גבי תשתית קווי החשמל של חברת החשמל, ובכך להתחרות בבזק וב–HOT.

IBC היא חברה פרטית בשליטת (60%) קבוצת ויה אירופה, שעם השותפות בה נמנות רפק, חברת באטם (BATM), חברת נכסי זיסאפל וטמרס אחזקות, יחד עם חברת סיסקו, שתשמש ספק טכנולוגי למיזם.

מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמןצילום: עופר וקנין

חברת החשמל קיבלה 40% ממניות IBC כנגד השימוש שנעשה בתשתית החשמל הקיימת, מבלי שתידרש להעמיד הון נוסף כלשהו. צ'ופר נוסף שקיבלה בהסכם היה כי IBC תידרש לשכור ממנה שירותי כוח אדם מקצועי - בתעריפים "המיוחדים" שתקבע חברת החשמל - ולא תיעזר בקבלנות חיצונית.

ואולם לאחר החתימה על הסכם הזיכיון, לא מיהרו עובדי חברת החשמל להעמיד את השירותים הנדרשים לחברה. לפני כמה חודשים הם פנו אל הנהלת חברת החשמל בדרישה לקבלת תמורה משל עצמם בעבור הסכמתם להסדר. מדובר היה בדרישה ללא פחות מ–15% ממניות IBC, במתווה שלפיו 6% מהמניות יוענקו להם בחינם, ואילו 9% ימכרו להם לפי שווי הכניסה של ויה אירופה למיזם (כ–250 מיליון שקל).

כדי להבהיר את רצינות כוונותיהם, עיכבו העובדים, ועדיין מעכבים, את הליכי גיוס כוח האדם לחברה החדשה. זאת, תוך שהם מסכנים את הצלחתו.

הוועד שכר את משרד פרופ' סוארי

יו"ר ועד חברת החשמל, דוד (מיקו) צרפתיצילום: תומר אפלבאום

מיזם התקשורת של חברת החשמל נולד ב–2009 בחטא. בשם התחרות הנדרשת בשוק הדואופולי של תשתית התקשורת לבתים, "הקריבה" הממשלה את המקל שהניפה במשך שנים כלפי חברת החשמל, כדי לחייבה ליישם רפורמה. לשם כך, היא עקפה את חוק משק החשמל שקבע כי החברה לא תוכל לעסוק בפעילויות שלא בתחום הליבה שלה, עד שתיישם התייעלות ושינוי מבני.

עקיפות המגבלות החוקתיות, והחשש מכניסת מונופול בעל יכולת לסבסוד צולב אל ענף חדש, גרר אז ריב רגולטורים ממושך, עד שלבסוף גובש נוסח מוסכם שאושר דרך חוק ההסדרים. בכל אותם חודשים סוערים שמר ועד חברת החשמל על שתיקה.

רק לאחר שהממשלה אישרה את היצור המוזר והחריג של חברה מעורבת, לאחר שהוחרגה החברה מהחוק, לאחר שהוסרו המגבלות המשפטיות, לאחר שהושלם הליך המכרז לבחירת השותף האסטרטגי, ורק לאחר שננעל הרמטית ההסדר - רק אז ניעורו עובדי חברת החשמל מתרדמתם המלאכותית ונכנסו בעתוי מושלם מבחינתם אל התמונה.

לפי הסכם הזיכיון, IBC אמורה לגייס 130–150 עובדים חדשים תחת הסכם קיבוצי רזה יחסית לזה שממנו נהנים עובדי חברת החשמל. קבוצת עובדים מומחים אחרת, בת 10–15 עובדים, אמורה להיות מושאלת מחברת החשמל לטובת ליווי העבודות ב–IBC. לצדם, תסייע קבוצה שלישית של עובדים - אף הם מקרב עובדי חברת החשמל - ששירותיהם יישכרו על ידי IBC, בעיקר למשימות שרטוט ותכנון נקודתיות.

השאלת עובדי חברת החשמל והעסקת מקצתם במתן שירותים נדרשת כמובן במשא ומתן מול חברת החשמל ומול IBC על תנאי שכרם. גורמים בענף התבדחו בעבר כי ב–IBC עוד יצטערו על הרגע שבו יחויבו לשלם לעובדי חברת החשמל, אך סביר שתמחרו את החשיפה היקרה היחסית בהצעתם הכספית.

אורי יוגבצילום: עופר וקנין

אלא שבוועד העובדים של חברת החשמל לא מתכוונים להסתפק בתוספות שכר לעובדים המושאלים. כך, בנוסף על "דמי השתיקה" שכבר שולמו לחברת החשמל, דורשים כעת גם העובדים תשורה לעצמם. לשם כך, שכר הוועד את שירותי חברת הייעוץ הפיננסי של פרופ' יצחק סוארי, ויצא למאבק על המניות.

את משוכת הנהלה של חברת החשמל הוועד חצה כצפוי בלי קושי מיוחד. ואולם כשפנתה חברת החשמל אל רשות החברות הממשלתיות כדי לרחרח לגבי עמדתה בנושא - נתקלה בסירוב מוחלט. לפני כחודשיים הבהיר לראשיה מנהל הרשות, אורי יוגב, כי לא יעלה על הדעת שייתן ידו להסדר מעין זה.

לתשומת לב היועץ המשפטי לממשלה

IBC, יש להבהיר, היא חברה חדשה שנוסדה יש מאין, ונפרדת לחלוטין מחברת החשמל. כלומר, שלא כמו במקרה אל על או נמלי הים, שם הסכימה המדינה לשותפות של העובדים במניות לאחר הליך הפרטה, במקרה זה לא מדובר כלל בהפרטה של חברה אשר טיפחו עובדי חברת החשמל לאורך שנים. כלומר, לא מדובר בחברת החשמל עצמה, אלא בחברה פרטית שחברת החשמל הוכנסה לתוכה כשותפה תחת תשלום בעבור התשתית. זאת, גם במעין צ'ופר למונופול, כדי שיתרצה וישתף פעולה עם המיזם.

תשתית קווי החשמל היא אמנם נכס לאומי שמומן מכספי ציבור, אבל הסיבים האופטיים יונחו עליה במימון פרטי. משכך, יש להניח, סירבה רשות החברות להיענות לבקשה, היות שזו נעדרת כל עיגון משפטי. אלא שסגירת דלת אחת תמיד מובילה את חברת החשמל לניסיון כניסה דרך דלת אחרת. כך, רקחו בשבועות האחרונים בחברת החשמל כמה "תרגילים" שיאפשרו את עקיפת החסם הרגולטורי.

לפי אחד התרגילים שנדונו, מי שתקצה את המניות, או את האופציות, לעובדי חברת החשמל תהיה קבוצת המשקיעים הפרטית, ולא חברת החשמל. זאת, על חשבון דילול מניות המשקיעים וכנגד פיצוי עתידי כלשהו שישמש כתמורה. המניות יועברו לידי תאגיד שיקימו עובדי חברת החשמל, וכך יתאפשר לעקוף את איסור רשות החברות.

בשלב זה, עדיין לא ברור כיצד יסכימו משקיעים פרטיים להיות מדוללים לטובת ועד חברת החשמל, וזאת עוד לנוכח השקעת עתק שתידרש מהם בעתיד. כך או כך, העובדה שבוועד העובדים מסרבים להשלים עם סירוב רשות החברות לאשר את העברת המניות - ופעלתנות הנהלת החברה הממשלתית לסייע לפתרון עוקף - מעלים חשש כבד לתרחיש דמוי זה שבפתח הכתבה.

"נדונות כמה שיטות לתמרוץ העובדים"

הממשלה, כידוע, מחזיקה בתשתית קווי החשמל כנאמן עבור הציבור כולו, שמימן אותה. באיזו זכות לפיכך ניתן להעביר חלק מהתשתית לקבוצת עובדים שלא על דרך מכרז וללא תמורה? באיזו זכות ממנפת קבוצת עובדים מקרב חברה ממשלתית נכס לאומי, כדי לקבל טובת הנאה תמורתו מידי גורם פרטי? כיצד היא מעזה להתנות את שיתוף הפעולה הנדרש ממנה לפי חוק בקבלת אתנן שכזה, ומחזיקה בתשתית כבת ערובה? במה שונה מסירת המניות, אם עדיין עומדת זו על הפרק, לבין מתן שוחד לפי הגדרתו בחוק?
לשאלות קשות אלה יימסרו כנראה תשובות בהסדר שיוגש בימים הקרובים לאישור דירקטוריון חברת החשמל, ושלאחריו תידרש בחינה מעמיקה לא רק של רשות החברות הממשלתיות, אלא גם של היועץ המשפטי לממשלה.

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "כל הפעולות בנושא חברת התקשורת מתואמות מול רשות החברות הממשלתיות לרבות סוגיות יחסי העבודה, הסכמי שכר ותגמול עובדים הפעילים בפרויקט.

"במסגרת זו, נדונות כמה חלופות ושיטות לתמרוץ עובדים, כפי שנהוג גם במקומות רבים אחרים במשק, כחלק מהשקת הפרויקט. טרם התקבלו החלטות בנושא והחלופות השונות נבדקות בין כל הצדדים הנוגעים בדבר".

ועד העובדים של חברת החשמל סירב להגיב לדברים.

מחברת IBC נמסר: "החברה עובדת בשיתוף פעולה מלא וחיובי עם כל השותפים בפרויקט, וממשיכה בתנופת הבנייה של תשתית תקשורת חדשה וחסרת תקדים. התשתית תביא לשוק בשורה צרכנית בדמות תשתית סיבים אופטיים ניטרלית המאפשרת תקשורת סימטרית בקצבים גבוהים ביותר ותאפשר שקיפות מלאה לצרכנים".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker