80 מיליון שקל הושקעו ברשות החירום הלאומית - ונקברו תחת השלג - דינמו ורכב - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

80 מיליון שקל הושקעו ברשות החירום הלאומית - ונקברו תחת השלג

"איפה רח"ל?" - תהו הכוחות בשטח, וחיפשו אחר רשות החירום הלאומית שהוקמה בסוף 2007, כדי להיערך לסופה כמו זו שהשתוללה בשבוע שעבר ■ אלא שהרשות נסגרה לפני שנה בקול ענות חלושה, לאחר ששרפה עשרות מיליוני שקלים על משכורות, כנסים ותרגילים - ולימדה את הציבור עוד פרק בכרוניקה של כישלון ידוע מראש

34תגובות

"ישראל לא הפסידה את מלחמת לבנון השנייה בקרב, אלא בעורף" - כך נוהגים לומר בשנים האחרונות בצה"ל, ולתלות בכושר העמידה החלש של החברה האזרחית את האשם בתוצאות העגומות של המערכה הצבאית.

ואמנם, בעקבות דו"ח ועדת החקירה הפרלמנטרית (ועדת וינוגרד) על המלחמה ודו"ח מבקר המדינה על מוכנות העורף, מיהרה ממשלת ישראל ליישם את הלקח העיקרי שלה מהמחדל: הצורך לסנכרן בין יד ימין שלה לבין יד שמאל בכל הקשור לטיפול בעורף בשעת אסון.

כמו במקרים אחרים בעבר, היא מצאה את הפתרון בהקמת רשות. לא סתם רשות, אלא "רשות חירום לאומית" (רח"ל), שתתוקצב בעשרות מיליוני שקלים, תעסיק מומחים, תנוהל על ידי גנרל בדימוס ותהיה לכוח ולמוח שמאחורי הטיפול באסון הבא - בין שתהיה זו מלחמה ובין שרעידת אדמה או גלי צונאמי שישטפו אתתל אביב.

אוליבייה פיטוסי

על אף שמערכת הביטחון ופיקוד העורף נכשלו בכל הנוגע לטיפול בעורף, נכנעה הממשלה בלי תנאי ללחץ של הלובי הצבאי - והפקידה את הרשות הזו במשרד הביטחון - המשרד שתמיד חסר עוד תקציבים ותקנים. כך, משרדי הרשות מוקמו במתחם הקריה בתל אביב. לראש הרשות הוצנח תא"ל (במיל.) זאב (וובה) צוק־רם, הישר מהמטה ללוחמה בטרור שבמשרד ראש הממשלה. 16 תקנים הקצה לו משרד האוצר, לצד תקציב שנתי של 17.5 מיליון שקל - שהופנה בעיקר לתשלום משכורות ומימון של כנסים ושל תרגיל לאומי אחת לשנה.

בחלוף חמש שנים בדיוק, ולאחר שהושקעו בה 80 מיליון שקל מכספי הציבור - נסגרה רח"ל בסוף 2012, ופעילותה ואנשיה הוטמעו במשרד להגנת העורף. אף לא אחד מתרחישי התגובה שבנתה הרשות בחמש שנות קיומה, אם בנתה כאלה, יושם בסוף השבוע שעבר, בעת שפקדה את ישראל אחת הסופות הקשות שידעה, ושהנזק שהסבה למשק עלול להסתכם בכמיליארד שקל. זאת, כשאנשי המשרד להגנת העורף מתחילים את פעילותם האופרטיבית רק בשבת שלאחר הסערה, באמצעות חלוקת חרמוניות לרשויות בצפון.

רשות אחת - 
11 תפקידים

מצגת שחיבר ב-2007 משרד הביטחון כדי לנמק את הקמת רח"ל מנתה לא פחות מ-11 תפקידים שונים שהוכתבו לה. בזמן רגיעה למשל, הופקדה רח"ל על "גיבוש תפישות ההפעלה לגבי מצבי חירום שונים בעורף; ריכוז עבודת מטה בעניין ההיערכות והמענה הנדרשים של הארגונים ומשרדי הממשלה בעורף; הכנת דו"ח מצב עבור הממשלה בנושא מוכנות העורף; הכנת הצעות חקיקה להבטיח שהעורף יתמודד באופן מיטבי עם מצבי החירום השונים; ותיאום בין משרדי הממשלה וגופים אחרים בנוגע לפעילות במצבי חירום שונים".

במלים אחרות, רח"ל נועדה לשמש יד ימינו של שר הביטחון במצבי חירום, והופקדה על מכלול הגופים הרלוונטיים לטיפול במצבי החירום - לרבות אסונות טבע, תאונות תפעוליות וכולי, כדי "לאפשר התגברות מהירה על התוצאות הנובעות מאסונות המוניים ולהחזיר את המצב לקדמותו, תוך צמצום היקף הנפגעים והנזק ושמירת שגרת חיים סבירה".

ב-2009 מוזג לתוך רח"ל הארגון־האח, שאחראי על היערכות המשק לשעת חירום (מל"ח). שנתיים לאחר מכן עברו שני אלה לסמכותו של השר מתן וילנאי (העבודה) - השר הראשון להגנת העורף - תיק חדש שנתפר במסגרת ההסכם הקואליציוני שחתם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם אהוד ברק. ברק, שמונה לשר הביטחון בממשלה, אמנם דאג לתיק עבור חברו לסיעה - אך לא הסכים להעביר אליו את סמכויות משרד הביטחון בכל הנוגע לעורף, ושלח אותו לכהונה קצרה של שר צעצוע.

אורן נחשון

השתלשלות ביורוקרטית מרשימה זו לא מנעה לפיכך ביולי האחרון ממשרד מבקר המדינה להעיר כי בעצם, שש שנים לאחר הקמת רח"ל, "הסמכות לתאם בחירום את הגופים המטפלים בעורף לא ניתנה לשום גוף, ואין עדיין בישראל גוף מרכזי לאומי המאחד אחריות וסמכות בנוגע לטיפול בעורף, ושיכול לרכז את הטיפול בעורף בעתות שגרה וגם בעתות חירום".

הכתובת היתה 
על הקיר

רק לפני שלושה שבועות, ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) כנס שכותרתו "המענה הלוגיסטי הלאומי בחירום". אחרון הדוברים בכנס היה צוק־רם, שעזב את רח"ל ב-2011 וחזר אל משרד ראש הממשלה, בתור סגן ראש המועצה לביטחון לאומי. "אני זוכר שנתניהו אמר לי: 'אני רוצה אדם או שר, שיקום בבוקר ויחשוב עורף, יילך לישון ויחלום על עורף, ויתעסק בזה 365 יום בשנה".

חזונו של נתניהו לא הפריע לו לצ'פר את שר התקשורת בממשלתו החדשה, גלעד ארדן, בתיק הנוסף של הגנת העורף, ונראה כי הפעם הראשונה שבה הופיע העורף בחלומות השניים היתה רק לאחר ששמעו על כוונת מבקר המדינה לפתוח בבדיקת היערכותם לסופה.

עם זאת, יתכן שהביקורת מחמירה מעט עם ארדן, שנכנס לתפקידו זה לפני תשעה חודשים, רק כדי לגלות כי משרד הגנת עורף אמנם יש – אך סמכויותיו "נשכחו" אצל שר הביטחון, שעדיין לא מוכן לוותר עליהן. זאת, כשטיוטת חוק העורף, שנדרשת כדי לעגן את סמכויותיו בחוק, נקברת תחת מפולת שלגים כבר שלוש שנים.

"כיום, כשהציבור מעורב הרבה יותר, וכשכולנו חשופים יותר בעשייה בגלל התקשורת והאינטרנט, וכשהמערכות האזרחיות נהפכות יותר מורכבות והאיום הצבאי מאיים בעיקר על העורף האזרחי - הנחיצות של גוף מתכלל, עם סמכויות מכוח חוק, שיצטרכו לעבור אליו מגופים שלא אוהבים להיפרד מהן - היא אדירה", אמר ארדן בכנס של INSS. "אני רוצה ששר הביטחון שלי והרמטכ"ל שלי יתעסקו בהכרעת האויב, ולא יצטרכו לחשוב מאיפה יסופקו בקבוקי מים מינרלים ומי יקנה טלפונים לווייניים לעיריות", הוסיף.

אלון רון

"בצבא יש מפקד, המפקד נותן פקודה למערכות - ואלה, אם הן אוהבות או לא אוהבות - מבצעות אותה. אבל תראו לי מפקד שיודע לתת פקודה לראש עיר, לשר או לתחנת כוח פרטית. מי יכול לפקוד על ראש עיר לרכוש ציוד שלא בתקציב השוטף על חשבון הכיכר הבאה שהוא נורא רוצה לחנוך לפני הבחירות הבאות?", אמר ארדן מעל הבמה, וסיכם: "חייב להיות אבא אזרחי־פוליטי־ציבורי למוכנות של העורף כי המענה הלוגיסטי בחירום הוא נושא אזרחי, מורכב יותר מבעבר, ואין כיום תפישה לאומית של הנושא".

אלא שאת הכתובת שעל הקיר, ריסס שבועיים לפני הסופה דווקא צוק־רם, מנהלה הראשון והאחרון של רח"ל: "ההגדרות השונות לגבי מצבי חירום במדינה ידועות – אבל הבעיה היא שלא תמיד הקברניטים יודעים איזה מצב כוננות שורר כרגע במדינה ומתי צריך להפעיל אותו – ולכן נוצר בלבול", אמר, והזכיר כי זה בדיוק היה הכשל גם בטיפול בעורף שש שנים לפני כן, במלחמת לבנון השנייה.

צוק־רם הפנה אצבע מאשימה גם כלפי הרשויות המקומיות: "חוץ מ-20-15 הרשויות העשירות, כל היתר לא מוכנות באופן מוחלט למצבי חירום. למה? הם אומרים דבר אחד: 'למה לנו להשקיע ולהתכונן? יבוא פיקוד העורף, יבוא הצבא, יכין, יעשה, ייתן, יתרום - והם לא מכינים את עצמם".

בינתיים, מי שמשמש כיום ראש רח"ל בפועל, מנכ"ל המשרד להגנת העורף, דן רונן, צוטט לאחר הסופה באתר Ynet אומר כי משרדו היה הראשון לזהות ש"משהו רציני הולך לקרות", ואף נתן לרשויות המקומיות "צ'ק פתוח" לרכישת כלים הנדסיים. אלא שיו"ר השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, השיב כי לא שמע על כך, וגם הכוחות האחרים שפעלו בשטח מתקשים עדיין להיזכר היכן היו אנשי רח"ל, הגנת העורף, פיקוד העורף או המשטרה - בשעות השיא של הסופה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם