"הסופה חשפה התפקוד הלקוי 
של התחבורה הציבורית" - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הסופה חשפה התפקוד הלקוי 
של התחבורה הציבורית"

האוטובוסים החליקו, הרכבת הקלה נחסמה על ידי מכוניות תקועות ואלמונים חיבלו במסילות רכבת ישראל - אחרי שהספיקה לחלץ 70 אלף נוסעים שנתקעו בירושלים ■ התחבורה הציבורית נחלצה מקטסטרופה רק בזכות הפעלת הרכבות בשבת, וסובלת מנזקים בעשרות מיליוני שקלים

14תגובות

הסופה הקשה שפקדה לפני כשבוע את ישראל היתה גם מבחן לתחבורה הציבורית. חסימת חלק מהכבישים, קשיי המעבר בדרכים האחרות וחוסר היכולת לעתים לעשות שימוש ברכב פרטי - הותירו בפני הנדרשים לכך להתנייד רק באמצעות תחבורה ציבורית.

רכבת ישראל קבעה תקדים כשחילצה עשרות אלפי נוסעים מירושלים גם במהלך שבת. האוטובוסים סבלו מכבישים חלקלקים והרכבת הקלה בירושלים הושבתה כליל. אמצעי התחבורה הציבורית עמדו לפיכך במבחן האקלימי בהצלחה חלקית - אך מתקשים גם שבוע אחריו להתאושש מהנזקים.

מסילת הרכבת העותומאנית, והקרונועים המיושנים של רכבת ישראל (הנמצאים בשירות מתחילת שנות ה-90), היו אמצעי התחבורה היחיד לירושלים בימי הסופה המושלגים. ביום חמישי שעבר בערב נחסמו הדרכים לירושלים, כולל כביש מס' 1 וכביש 443, ורק הרכבת הגיעה לבירה.

באופן חריג, הרכבת המשיכה לפעול גם בשבת. הרכבת הפעילה לא פחות מ-13 רכבות ביום שישי, ועוד 11 בשבת. נוסעים סיפרו למנהלי התחנה על הליכה של קילומטרים בשלג, כדי להגיע לתחנת מלחה. בתחנה חולקה להם שתייה חמה ואחד הנוסעים אף קיבל כסף מזומן ממנהל התחנה, כיוון שלא היה שום כספומט פעיל. הרכבות עצמן פעלו בחינם.

"קשה לומר שנחנו בסוף השבוע", מעיר אלון בן־ישי, מנהל מחלקת השירות לנוסע ברכבת ישראל. "היתה הרגשה של שליחות, ראית ברק בעיניים של העובדים". לדברי בן־ישי, "במהלך הסופה המנקים לא יכלו להגיע, ואנחנו דאגנו גם לניקיון השירותים והבאנו שתייה חמה לנוסעים. לא היה קושי לאתר פקחים ומנהלי תחנות שיתגברו את המערך. היה מדהים לראות את הרצון שבו אנשים הגיעו לעבודה".

רכבת ישראל

יכולת התפקוד של הרכבת בשעת הסופה היא תולדה של היערכות מוקדמת, אומרים ברכבת. הקו לירושלים, נטען, הוכן מבעוד מועד למזג אוויר קשה, והרכבת גזמה עצים שעלולים היו ליפול וניקתה תעלות ניקוז. במהלך הסופה עצמה היו קרוניות טכנאים שנעו על המסילה ותיקנו תקלות מסוימות.

"כאשר התחילה הסופה פרשנו קרוניות עם נקודות סופה, והיו טכנאים שתיקנו את הנזקים. נערכנו לתגבור מאסיבי של הרכבת. הצלחנו להסיע 70 אלף נוסעים בארבע היממות האלה", מוסיף בן־ישי.

ואולם, הקרדיט שלו זכתה הרכבת בסוף השבוע בוזבז מהר מאוד בתחילת השבוע, בעקבות שיבושים קשים בתנועת הרכבות שהותירו נוסעים מתוסכלים. הסיבה לכך היתה שילוב של שתי תקלות איתות. במוצאי שבת הוצפה מנהרה סמוך לנתב"ג בשל עליית נחל שפירים על גדותיו, וביום שני נפגעו, כנראה במכוון, כבלי איתות של הרכבת סמוך ללוד. התוצאה היתה איחורים, עיכובים וצפיפות בלתי נסבלת ברכבת, בנוסף להפסקת השירות לנתב"ג ולמודיעין.

לדברי בועז צפריר, מנכ"ל רכבת ישראל, "כל תקלה קטנה במחסום או עיכוב קל, יוצרים שיבושים בכל הרשת". הרכבת שלחה מהנדסים לספקית האיתות שלה, טאלס הגרמנית, ובעזרת עדכון תוכנה מקווים שם שיפתרו את בעיות הדיוק של הרכבות כבר היום בערב.

בינתיים, מתגברים את מערך האוטובוסים, שמחליף את הרכבות. תנועת הרכבות למודיעין ונתב"ג תחודש רק בעוד זמן רב, אחרי שיתבררו ממדי הנזק למסילה, שהיתה מוצפת במים חמישה ימים. עם זאת, התקלה חושפת את הפגיעות של מערכת האיתות של הרכבת, שבה אין כפילות, וצפריר מבטיח כי עד סוף 2014 תשלים הרכבת מערך גיבוי בכל המסילות הקיימות.

לדברי צפריר, ניתוק כבלי האיתות ביום שני בבוקר היה חבלה מכוונת, והדבר נמצא בחקירת משטרה. "באזורים מסוימים יש התנכלות מכוונת לתשתיות הרכבת, שפוגעת בכל הנוסעים", אמר.

ברכבת ישראל מעריכים את נזקי הסערה בכ–30 מיליון שקל לפחות, מתוכם 16 מיליון שקל כתוצאה מהצורך לתקן את מבנה השליטה והבקרה שהוצף. ואולם, הניסיון הקשה אולי יתרום דבר מה לשיח הציבורי. הפעלת הרכבת בשבת מעלה שאלות בנוגע להפעלת תחבורה ציבורית בכלל בשבתות ובחגים. הרכבת הופעלה באופן חד־פעמי כדי "לחלץ נצורים" מהעיר המושלגת. ואולם, אזרחים שאין להם מכונית פרטית נמצאים בבעיה מדי סוף שבוע, מאחר שהתחבורה הציבורית שובתת. יש בכך הוכחה נוספת לחשיבות של הפעלת תחבורה ציבורית, גם אם בתדירות פחותה, בשבתות ובחגים.

הרכבת הקלה 
ירדה מהפסים

אוליבייה פיטוסי

בניגוד לרכבת הכבדה - הרכבת הקלה של ירושלים הושבתה במבחן השלג הרציני שחוותה. באתר הזכיינית, סיטיפס, מופיעות אמנם תמונות של רכבות נוסעות בשלג, אך אלה צולמו בשנה שעברה. השנה, הרכבת הקלה שבה לעבוד באופן מלא רק שלשום, לאחר שהיתה מושבתת ארבעה ימים.

הרכבת הקלה היא עורק התחבורה הציבורית המרכזי בירושלים, והעובדה שלא פעלה הקשתה גם על הפעילות של יתר קווי התחבורה. ירון רביד, מנכ"ל סיטיפס, דוחה את הביקורת: "אירוע בסדר גודל כזה לא היה, וסביר שגם לא יהיה. אתה רואה שגם בערים אחרות בעולם אי־אפשר להפעיל תחבורה ציבורית בשלג". לדבריו, "מיום שני בצהריים הרכבת נתנה שירות ברוב המסלול, והחזרה שלנו לכשירות היתה מלאה בתוך יממה וחצי".

לדבריו, מסלול הרכבת נחסם בידי מכוניות שנתקעו בשלג, כבלים נקרעו ואחת הרכבות אף החליקה מהפסים, ולקח זמן לתקן זאת. הרכבת הקלה, הוא טוען, ערוכה לשלג ומסוגלת לפעול בו, אך רק עד כמות מסוימת. בסיטיפס מציינים כי עדיין מוקדם להעריך את הנזק למסילות ולרכבות, אך מעריכים כי הפסידו נסיעות של כ–200 אלף איש בשל חוסר היכולת להפעיל את הרכבת הקלה בסופה.

אגד - "נרדמתם 
על ההגה?"

שלא כמו רכבת ישראל או סיטיפס, אגד לא אחראית לתשתית, וכשהכבישים חסומים, גם האוטובוסים לא יכולים לפעול. עם זאת, גם כשנפתחו הכבישים - האוטובוסים לא פעלו. ביום שני, למשל, הופסקה תנועת האוטובוסים בשמונה בערב בשל סכנת החלקה. גם ביום שלישי, רק 80% מקווי האוטובוסים בירושלים פעלו.

צבי ויינשטוק /ארכ

נוסעים זועמים הביעו את כעסם בעמוד הפייסבוק של אגד: "אגד תעוררו!", כתבה נוסעת. "השמש זורחת! כולכם נרדמתם על ההגה? מה קורה עם הקווים העירוניים היום?" נוסעת אחרת כתבה "תנחשו איזו חברה מספרת לנו על סטנדרטים אירופיים ולא יכולה לנסוע בשל ארבעה ס"מ שלג?" מרבית הנוסעים התלוננו על היעדר מידע ואי־מענה במוקדים הטלפוניים, וגם על צפיפות יוצאת דופן בקווים הבין־עירוניים לירושלים, שנגרמה בשל ריבוי המבקרים בעיר.

חגי יציב, מנהל התנועה של אגד בירושלים, משיב כי "היה שלג ברמה מאסיבית, שאני לא זוכר גם כילד. אוטובוסים החליקו על הכבישים, ואף שזה לא נוח - אנחנו מעדיפים את הבטיחות". לדבריו, אוטובוסים נוטים להחליק יותר ממכוניות, בגלל האורך והמשקל שלהם. יציב מספר על נהגים שנתקעו באוטובוסים למשך 12 שעות ביום חמישי, ואחד הלקחים של החברה הוא שהיה עליה להפסיק את שירות האוטובוסים מוקדם יותר. ומה באשר לתגבור אוטובוסים בדרך לירושלים? באגד טוענים כי לא היו בעיר המושלגת שטחי כינוס שאיפשרו זאת.

באגד אמרו כי מוקדם להעריך נזקים. הנזק הכספי הגדול ביותר הוא ירידה בשימוש, מציינים שם, שגרמה לאובדן הכנסות ניכר. בחברה עדיין לא אמדו את כלל הסכומים הכספיים שהפסידו, ויוכלו לעשות כן רק בסיכום החודש.

ארגון צרכני התחבורה הציבורית "15 דקות" פנה השבוע למבקר המדינה, ובאמצעות יו"ר הארגון, גיל יעקב, טען כי "אירועי הסופה שפקדה את ישראל חשפו את התפקוד הלקוי של התחבורה הציבורית. שיתוק התחבורה ציבורית הותיר עשרות אלפי אנשים תקועים בביתם ללא חשמל, חשופים לסכנת חיים, וללא יכולת להתנייד למקום בטוח יותר".

בארגון קוראים לבדוק מדוע לא הופעלה תחבורה ציבורית במתכונת חירום, ומנגד - למה נשלחו עשרות אוטובוסים לירושלים, גם כשממדי הסופה היו ידועים. עוד דורשים לבחון את ההיערכות והתפקוד של הרכבת הקלה, ולבחון את הבלעדיות שניתנה לה על צירי תחבורה בעיר. לבסוף, טוענים שם כי הפרסום לציבור היה לקוי: הפעלתו של שירות שאטלים מבנייני האומה לתחנת הרכבת במלחה, למשל, לא פורסמה. "הפרסומים של אגד אודות חזרתה לפעולה היו חלקיים, לא הופיעו באתר האינטרנט שלה ולא בעמוד הפייסבוק שלה. כל הקשר של חברת אגד עם הציבור היה ברמה מינימלית ביותר".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#