כישלון של מנהיגות - לא של תשתיות - דינמו ורכב - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כישלון של מנהיגות - לא של תשתיות

ככה זה כשכל גוף פועל לבד, כשחברת החשמל שוכחת להפיק לקחים וכשהשרים בורחים מאחריות

39תגובות

עוד לפני שנפתח המצוד אחר אשמים ולפני שמתחילה הנבירה בשאלה מי אחראי, אם יש כזה, לקשיי ההתמודדות עם פגעי מזג האוויר - חשוב לנתח תחילה את הדינמיקה בקרב מקבלי ההחלטות. כלומר, לבחון כיצד פעלו לנוכח הדיווחים הקשים מהשטח.

התמודדות עם איתני הטבע אינה יכולה תמיד להישען על היערכות מוקדמת. השקעה נרחבת בהיערכות למקרי קיצון לא תמיד מצדיקה את עצמה כלכלית, והיכולת לשער מראש מה היקף ההיערכות הנדרש היא מוגבלת. תרחישים של הפסקות חשמל, חסימת צירי תשתית ואף פינוי תושבים מוכרים גם בקרב המתקדמות שבמדינות המערב - ולא רק במקרים של הוריקן. מכאן, שלצד שאלת ההיערכות, קיימת בעתות משבר בלתי־צפוי חשיבות לא פחותה לטיב התגובה המערכתית - ובעיקר לשאלת ההנהגה.

1. 
איך מזהים משבר?

מנהיגות נדרשת כשהנסיבות גואות מעבר ליכולת הטיפול של הפקידות - כלומר כשדף הנהלים הביורוקרטי, שלאורו פועלים הפקידים ביומיום, אינו יכול לתת מענה לצורכי השטח. אז נדרשת יכולת הובלה בדרך לא מוכרת, איחוד הכוחות המבולבלים ומתן משענת ממלכתית.

אוליבייה פיטוסי

על טיב תפקודם של המנהיגים בעת שגרה ניתן ללמוד לא מעט מאופן התנהלותם בעתות משבר. אלא שהבעיה בישראל מתחילה כאשר קברניטי המדינה לא מזהים משבר כשעשרות אלפים מנותקים מחשמל, וגם לא כשאלפים מבלים לילה קפוא באמצע הכביש - אלא רק כשמבקר המדינה מודיע על פתיחה ב"בדיקה".

2. החילוץ הראשון בירושלים

המבקר, יוסף שפירא, בחר להודיע על בדיקתו את האירועים באחר הצהריים של שישי, באִבה של הסערה, עוד לפני שהתבררו ממדי השלכותיה, ובזמן שאלפי אנשים עושים את מלאכתם בתנאי חוץ קשים. מצד אחד, בחירת העיתוי יכולה לדרבן את האחראים לשנס מותניים – ומאידך, לגרום להם לעבור לכוננות כסת"ח, ולטפל באירועים באמצעות משרד עורכי דין.

אלא שמשהו אחר צרם בבחירתו של המבקר, וזו העובדה שהוא לא נדרש בהכרח לבצע בדיקה שכזו, שכן חלק מהתשובות כבר נמצאות אצל אנשי משרדו. בשנים האחרונות פירסם משרד מבקר המדינה דו"חות ביקורת על ההיערכות הלקויה של גופי הממשל לתרחישי אסון, החל במערכת הכושלת של חברת החשמל לבקרת ההולכה של החשמל (DMS) וכלה בחוסר התיאום בין גופי החילוץ וההצלה (אסון השריפה בכרמל).

למעשה, התרומה המשמעותית של המבקר לעם ישראל צריכה להיות במעקב אחר האין־טיפול בדו"חות שלו, ובמלחמה מול לשכת היועץ המשפטי לממשלה על אכיפת האחריות למחדלים שעליהם כבר הצביע. אלה רלוונטיים יותר לציבור כיום מאשר כתיבת עוד עשרות עמודים טריוויאליים שייקברו באיזו מגירה. אלא שלשפירא אצה כנראה הדרך. לא מן הנמנע שחשק יותר בכותרת שתאפיל על הדי התחקיר שפורסם אודותיו בשישי ב"הארץ", שתחלץ אותו מהתיאורים המביכים אודות מעלליו במשרדו – מאשר דאג לטיפול בזמן אמת בנזקקים (באמת) לחילוץ.

3. 
עניי עירך אחרונים

שירן גרנות

השר היחיד ש"נענה" מיד לרמזי המבקר היה שר התחבורה, ישראל כ"ץ, שזכה מאז לדברור תדיר יותר – ולא בכדי, כפי שיוסבר להלן. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כדרכו, התמקד בעיקר במאמץ לאתר סלוגן מתחכם ("חברת החשמל צריכה לעבוד בטורים"), והסתפק בכך; שר האוצר, יאיר לפיד, תזמן הודעה חלולה בדיוק ל-20:00 – כדי לפגוש את פתיחת מהדורות החדשות של שישי בטלוויזיה; שר הרווחה, מאיר כהן, בהופעה טלוויזיונית מכמירת לב, נראה תלוש מהמציאות ואובד עצות כמו קשיש שנותר ללא חשמל בדירה אפלולית ומקפיאה בירושלים; השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ' התעורר רק בשבת, אף שלמשטרה חלק נכבד בכשלים שהתגלו – והמפכ"ל, יוחנן דנינו, נאלם; באשר לשר הביטחון, בוגי יעלון, זה שכח כי במשרדו הוקמה ב-2007 רשות חירום לאומית (רח"ל). הוא הוזעק לכסת"ח את משרדו רק כשהתברר כי קיימת סכנה ביטחונית ברורה ומיידית לזליגת האשם מחברת החשמל לכיוון פיקוד העורף. זאת, שלא נדע, עד כדי חשש לפגיעה בתדמיתו הבינלאומית המטופחת של הפיקוד, שנחלץ לסייע בקול תרועה לאומללים מהאיטי ועד לפיליפינים, אך כשמדובר בסך הכל בחילוץ עניי עירו, ועוד בלי מצלמות טלוויזיה, הרי שזה מעניין אותם כשלג דאשתקד.

4. 
השר שקפא

ואם בפיקוד העורף עסקינן, טרם הוברר אם השר לפיקוד העורף, גלעד ארדן, שב כבר ממסעו בשוודיה ובאנגליה – היות שקולו לא נשמע. בעבר הוא ידע להשמיעו היטב, למשל, כשהתקוטט עם יעלון על סמכויות המשרד. גם כל היודע דבר על מקום הימצאו של שר הפנים, גדעון סער, מוזמן לפנות אל אנשי השלטון המקומי - שנותרו חשופים בצריח, בזמן שנהג הטנק שלהם ברח.

מי שהגדיל לעשות היה סילבן שלום, הנושא בתארים שר התשתיות הלאומיות, שר האנרגיה והמים, השר לפיתוח אזורי והשר לפיתוח הנגב והגליל. מרוב תארים, התקשה כנראה שלום לראות את המתחולל בתחום סמכותו. לחלופין, ייתכן שעדיין לא נחת אל קרקע המציאות של בירת ישראל - אחרי הרגעים "ההיסטוריים" שלהם היה שותף בשבוע שעבר בבירת ארה"ב, שם, חתם על פרויקט "תעלת הימים" הבינלאומי לאורך נהר הירדן, בעוד ישראל נכשלת בהתמודדות עם תעלת שלג בכביש מס' 1. השר שידע בשבוע החולף לפטפט מול כל מיקרופון בהבטחות למזרח תיכון חדש – קפא בסוף השבוע במזרח התיכון הקיים. חרף המצוקה של חברת החשמל, ששלחה 60 אלף צרכנים מנותקים מחשמל ומפלאפונים להתלונן בדף הפייסבוק שלה – שלום פשוט נעלם.

גיל אליהו

5. 
היכן נכשלנו?

לאחר שהוסבר כיצד הדרג המיניסטריאלי כשל במבחן המנהיגות – ניתן לרדת אל פני השטח ולעבור למבחן המעשה. זאת, יש להדגיש, תחת סייג מהותי, היות שפרטי האירועים עדיין לא ידועים במלואם.

מה שניתן לדעת הוא שהכשלים לכאורה בהתמודדות עם המערכת האקלימית הקיצונית (יחסית) שחווינו הם שניים: ניתוקים נרחבים וממושכים באספקת חשמל לצרכנים וחסמי נגישות תעבורתית. לטענת חברת החשמל, השניים שלובים זה בזה, מכיוון שהעיכוב בתיקון רשתות החשמל נגרם כתוצאה מחסימת צירי גישה בשלג, כלי רכב תקועים ועצים – וכן כתוצאה ממחסור בכלי פינוי בצירים - שלא איפשרו לעובדי החברה להגיע בכלל אל הרשתות הפגועות.

כדי להבחין בין נסיבות שלא בשליטת אדם לבין רשלנות בהיערכות, אפשר ליישם את מבחן "האירוע הבא" – כלומר, לבדוק תיאורטית אילו מהמפגעים יהיו מנת חלקנו בכל מקרה, גם בתרחיש סופה שתתרחש בעוד חודשיים למשל.

האם שלג ימשיך להיערם על ענפי עצים ויביא לקריסתם על קווי מתח, או שהרוח יעשה זאת? התשובה כנראה חיובית. גם פעולות גיזום אכזריות ומקיפות של חברת החשמל לא ימנעו זאת, ודאי שלא כליל, וממילא לא יתנו מענה לתנאי רוח קשים. באשר להטמנה של קווי תשתית קיימים בתת־הקרקע, לא מדובר במהלך טריוויאלי – לא מבחינת התאמת השטח לכך (בייחוד בירושלים), לא מבחינת עלויות (מאות מיליוני שקלים) ולא מבחינת הזמנים (שנים).

מוטי מילרוד

השאלה התיאורטית השנייה היא האם מפגעי רוח/שלג כאלה יטופלו גם בעוד חודשיים בטווחי זמן ממושכים של שעות־ימים? כאן, התשובה עשויה להיות שלילית – ולכן בה טמון המחדל המהותי יותר, ובצדו האחראים הפוטנציאליים לאירועי סוף השבוע. במלים אחרות, הכשל, אם היה כזה, לא נעוץ בצעדי מנע נגד הפגיעה ברשת החשמל – אלא בטיפול האטי בפגיעה.

6. 
מי אשם?

ביום שישי בערב הפתיעה משטרת ישראל כשהורתה לחברת נתיבי איילון לסגור לתנועה את קטע הכביש שבין מחלפי השלום וההלכה. זאת, מחשש כי גדות הנחל, שהגיעו עד לחצי מטר משפת הכביש, יביאו להצפתו. בחלוף שעה וחצי חזרה בה המשטרה, לאחר שהתברר כי מפלס המים דווקא יורד.

מדוע לפיכך, לא הופעל "מקדם פניקה" כזה במקרה של צירי התנועה לירושלים? כיצד מלאו הכבישים 1 ו-443 במכוניות תקועות, כאילו הזמן קפא מלכת באמצע יום עבודה סואן, וכיצד נתקעו מאות מכוניות במרכז ירושלים, כשהן חוסמות מעבר של רכבי חילוץ, הצלה ופינוי?

מדוע לא הזדעקה המשטרה לחסום את התנועה לבירה ובתוכה, כשהתבררו התחזיות לשלג כבד והביאו לפקיקת העיר כולה? מדוע משרד התחבורה, שהפיץ בעצמו ביום שלישי את תחזיות הקטסטרופה של המכון המטאורולוגי, לא ביקש מהמשטרה לחסום את צירי התנועה עם בוא הסופה?

נכון למועד כתיבת שורות אלה, ניתן לפיכך לשער כי הטיפול האטי בפגיעות ברשת החשמל נגרם מהיערכות לקויה בכל הקשור לצירי הגישה לאזורים שנפגעו, מכיוון שאלה פשוט נחסמו על ידי שורת מכוניות תקועות, ערימות שלג או עצים שהוטחו בקרקע – ללא יכולת מספיקה לפנותם.

אורן נחשון

ברור לכל כי במקרה של תחזית לסופה דומה – ייחסמו בעתיד הדרכים במקומות המועדים לתנועת כלי רכב לא נדרשת – בדיוק כפי שקרה בליל שישי בנתיבי איילון. לכן ברור מאליו שהמחדל הראשון היה במתן האפשרות לכל משפחה לקפוץ לרגע לירושלים לראות שלג, להיתקע באמצע הדרך ולחסום את הדרך בעבור כוחות החילוץ, התיקון וההצלה.

ייאמר לזכות השר כ"ץ כי כשהתבררו ממדי הכאוס התחבורתי, התערב אישית בנעשה בתחום אחריותו, הקים חמ"ל לחברות התחבורה, ביקש מהרמטכ"ל סיוע בציוד פינוי כבד והורה להפעיל רכבות נוסעים (חינמיות) בקו ירושלים־חיפה גם בשבת. היה בכך לא מעט – אבל גם מאוחר מדי.

לצד אחריותם הישירה של משרד התחבורה ומשטרת ישראל – אין לפטור מאשמה גם את ראשי הרשויות המקומיות ופיקוד העורף. מדוע לא פעלו ראשי הערים והמועצות לתגבור מערך פינוי השלג והגררים לנוכח התחזיות לסופה חסרת תקדים? מדוע לא ביקשה עיריית ירושלים מהמשטרה לחסום את התנועה במרכז העיר? מדוע לא ביקשו את סיוע פיקוד העורף מבעוד מועד? מדוע פיקוד העורף קם מרבצו מאוחר כל כך - והיכן בכלל הרשות חירום לאומית?

7. מה האחריות של חברת החשמל?

ב–1992 חוותה ירושלים אירוע דומה. סופת שלג הביאה לקריסת עצים על קווי מתח, דרכי הגישה נחסמו ושכונות שלמות בעיר היו מנותקות מחשמל למשך 4 ימים. בעקבות הסערה הציבורית, מינה משרד האנרגיה ועדת בדיקה, שבסיום עבודתה הודחו מתפקידם מנהל מחוז ירושלים של חברת החשמל ודובר החברה, והוחלט על הטמנת קווי מתח בבנייה חדשה.

אם למדו בחברת החשמל לקח כלשהו מאז, הרי שזה היותם מטרה קלה לניגוח. לכן הם נערכים מאז היערכות יתירה לפני כל מפגע יחסי ציבור אפשרי. מי שיחפש סממני היערכות לקויה בחברת החשמל – סביר שיתקל במערך הכסת"ח המשוכלל במזרח התיכון.

כך, חמ"ל החברה הוקם עוד לפני פרוץ הסערה, פניות התראה לציבור נשלחו כבר ביום שלישי, עובדי תחזוקת הרשת גויסו מבעוד מועד, הדברור תיקתק מסביב לשעון וראשי החברה שהו בשטח ולא נותרו ספונים בבתיהם. מוקד 103 אמנם קרס באמצע יום שישי בעקבות זרם הפניות - אך רק לאחר שעות הניתוק הממושכות.

באשר למקטע חלוקת החשמל בחברה, הרי שזה סובל מעודף כוח אדם – ולא ממחסור, וגם הציוד שבידי החברה לא זניח. עם זאת, השאלות האם בחברה תרגלו לקראת החורף חסמי עבירות, והאם שמו דגש על טיפול באזורים מועדים לפורענות - כלקח מ-1992 - נותרו פתוחות. הכשל של חברת החשמל הוא לא ברמת התגובה המיידית – אלא כשל אסטרטגי, שנעוץ גם בפיתוח חסר של רשת הולכת החשמל וחלוקתו.

בתחילת 2013 חשף TheMarker כיצד השקעות חברת החשמל ברשת ההולכה הצטמקו בעשור האחרון בלא פחות מ–50%. בעוד שב–2004 השקיעה החברה כמעט 900 מיליון שקל בשדרוג קווי המתח ותחנות ההשנאה, ב–2011 הפנתה החברה לטובת השקעות אלה 435 מיליון שקל בלבד. בעוד שבחמש השנים האחרונות גדל כושר ייצור החשמל בישראל בכ–15%, אורך קווי המתח הגבוה ‏(161 קילו־וולט‏) שפורשת חברת החשמל גדל רק ב–5%, ואילו אורך קווי מתח עליון ‏(400 קילו־וולט‏) כלל לא השתנה. זאת, כאשר עשרות קילומטרים של קווים ישנים נדרשים כבר בשדרוג ובהחלפה. אלה לא מבוצעים, מחלישים את אמינות רשת החשמל ומגדילים את מספר התקלות לאורכה – מה שגורם לחברה לפספס את היעדים שהיא קובעת לעצמה להגבלת דקות אי־אספקת חשמל.

סביר להניח כי רשת מתוחזקת ורוויית גיבויים היתה מתמודדת טוב יותר עם פגעי מזג האוויר, אך אין לדעת זאת בוודאות בתנאי סופה קיצוניים. כאן נכנסת לתמונה מערכת ה–DMS שעליה ביזבזה החברה בעשור האחרון מאות מיליוני שקלים, ועדיין לא מצליחה לתת מענה ראוי לבקרה על הפרעות באספקת החשמל. בימים אלה מבקשת חברת החשמל מהממשלה מימון של 16.5 מיליארד שקל לשדרוג רשתות ההולכה והחלוקה ברחבי הארץ – אך כאן עולה השאלה האם לאחר שנכשלה בניצול הכספים שהוזרמו לקופתה עד כה, ראוי כי היא תופקד על משימה זו גם בעשורים הבאים. לשאלה זו, שעניינה פיצול מקטע ההולכה מהחברה והכנסת תחרות במקטע החלוקה – אמורה לתת מענה ועדת יוגב, במסגרת הדיונים על הרפורמה בחברה. כפי שנחשף כאן בשבוע שעבר, הוועדה מתכוונת לוותר על דרישות אלה ולהיכנע ללחץ החברה לשמור על הפעילות בידיה, במה שכונה "רפורמת השקשוקה".

8. מלה טובה – ולקחים

בשורה התחתונה ישראל כשלה, ולא בפעם הראשונה, בסנכרון. גם אם היו בידי הגופים השונים הכלים להתמודד עם נזקי הסופה – היתה חסרה יד אחת מארגנת, שתדאג לקשר בין כולם ותנהל ערוץ תקשורת פתוח ושוטף – שלא על דרך יוזמה פרטית של שר או ראש עיר. כאן, יותר מכל, בא לידי ביטוי הכשל המנהיגותי של קברניטי המשק.

ברמת התשתית, עם זאת, צלחו מרביתן את הסופה. למרות כמויות המשקעים האדירות בפרק זמן קצר, למרות השלג והרוחות העוצמתיות, מסתימת המערכת האקלימית החריגה בנזקים סבירים יחסית.

לא היינו עדים לקטסטרופות אורבניות, לא למראות המוכרים של חילוץ סירות חיל הים ברחובות הערים וגם לא לפגיעות רבות בנפש וברכוש. חלק ניכר מכך ניתן לזקוף לכך שהסערה האמיתית פרצה בסוף השבוע; חלק אחר ניתן לזקוף למודעות הציבורית ולפעולות ההסברה המיידיות שבהן נקטו הרשויות – גם אם באיחור; וחלק נוסף ניתן לזקוף לשיקום תשתיות המים והביוב העירוניות, לא מעט בזכות רפורמת התיאגוד – שחייבה להפנות את כספי הציבור להשקעה בתשתיות אלה, ולא לסתימת חורים בתקציב העירוני.

טוב יעשה ראש הממשלה אם ישקול מחדש את ביזור היתר שבו נקט בחלוקת התיקים לשריו, ויערוך בירור מול אלה שבחרו להסתתר בסוף השבוע; טוב יעשה משרד האנרגיה אם יגבש תכנית להטמנת קווי מתח באזורים מועדים, ואם יפעל לזירוז השימוש בגז טבעי לצרכי חימום בירושלים; טוב יעשה מבקר המדינה אם יחזור לדו"חות עבר שפירסם, ויעמוד על הסיבות להתעלמות ממסקנותיהם; טוב תעשה ועדת יוגב אם תשקול בכובד ראש את זהות החברה שתשדרג בעשור הבא את רשתות ההולכה והחלוקה של החשמל; וטוב יעשה השלטון המקומי אם יחסוך את המיליונים שהוא שופך בקמפיין הצבוע נגד רפורמת התיאגוד, ויפעל לצמצם את מספר תאגידי המים והביוב ולייעלם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם