הילדים מתחילים ללמוד נהיגה? הכינו 6,000 שקל - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הילדים מתחילים ללמוד נהיגה? הכינו 6,000 שקל

ענף הוראת הנהיגה מגלגל 560 מיליון שקל בשנה, אך מוצף ב-5,100 מורים שמשתכרים רק 7,900 שקל בממוצע בחודש ■ כתוצאה מכך, התלמידים בצפון משלמים 25% פחות לשיעור - אך תחרות המחירים בין המורים מדרדרת את איכות הלימודים

47תגובות

שר התחבורה, ישראל כ"ץ, הודיע בשבוע שעבר על הפחתת התשלום שיגבה מתלמידי הנהיגה בעבור העמדת רכב למבחן נהיגה מעשי (טסט) מ–400–500 שקל כיום - ל–240 שקל לכל היותר, וכי יפעל להפרטת מערך הטסטים. הכרזת השר התבססה על דו"ח שהזמין משרד התחבורה מפירמת הייעוץ ארנסט אנד יאנג, שלפיו עלות הוצאת רישיון נהיגה בישראל מסתכמת ב–6,000 שקל בממוצע - אחת הגבוהות בעולם, ביחס לשכר הממוצע במשק.

הדו"ח שהגיע לידי TheMarker חושף כי שוק לימודי הנהיגה בישראל מגלגל מדי שנה 560 מיליון שקל, אך סובל מכשלים רבים ומאיכות לימודים מידרדרת. בישראל פועלים כיום 5,095 מורי נהיגה ב–444 בתי ספר. אלה העבירו ב–2012 כ–300 אלף מבחני נהיגה, שאותם צלחו 110 אלף תלמידים. מחברי הדו"ח מציעים לבחון הטלת פיקוח על מחירי שיעורי הנהיגה, לפתח כלים לאמידת איכות ההוראה ולהגביה את רף הכניסה לענף הוראת הנהיגה בישראל.

הדרך שעושה צעיר עד לרישיון המיוחל רצופה בתשלומים. אלה מתחילים בבדיקות רפואיות (100 שקל), בחינה עיונית (47 שקל) ולכל הפחות 28 שיעורי נהיגה מעשית במחיר ממוצע של 100 שקל לשיעור. כשמוסיפים לכך את עלות הטסט הפנימי (150 שקל), אגרה על מבחן מעשי (136 שקל) ותשלום על העמדת הרכב למבחן (400 שקל) - מגיעים לעלות מינימום של 3,633 שקל להוצאת רישיון, זאת, אם התלמיד עבר בטסט ראשון ובמינימום שיעורים. עלות הוצאת רישיון לתלמידים מתקשים עשויה להגיע גם ל–7,000 שקל.

עצם החיוב לקיים שיעור נהיגה עם מורה מקצועי אינו טריוויאלי. במדינות רבות, ובהן שווייץ, אוסטרליה, בריטניה, קנדה ורבות ממדינות ארה"ב, אין חובה ללמוד עם מורה, ואפשר לעבור חניכה עם ההורים או עם נהגים מנוסים.

רכב ללימוד נהיגה
דן קינן

גם בישראל אין חובה ללמוד אצל מורה נהיגה מקצועי - אך דרך זו עדיין משתלמת יחסית. קרוב משפחה מדרגה ראשונה יכול ללמד את התלמיד, במכוניתו, אם זו עברה הסבה והותקנה בה דוושת בלם נוספת, בעלות של כ–5,000 שקל. לצד ההשקעה, קיים סיכון שהמכונית תאבד מערכה בעקבות היחשבותה כ"רכב ללימודי נהיגה". כמו כן, לא כל קרוב משפחה יכול להיות מורה טוב עבור התלמיד.

המחיר הממוצע לשיעור בישראל, כ–100 שקל, נמוך יחסית לממוצע במדינות שנבדקו (125 שקל). כך, תלמיד לנהיגה באיטליה ישלם 148 שקל, ובשווייץ לא פחות מ–204 שקל. בקנדה, עם זאת, מחיר שיעור נהיגה הוא 75 שקל ובכמה ממדינות ארה"ב אף פחות.

כאשר ההשוואה מתבססת על היחס לשכר הממוצע במשק - התמונה משתנה. עלות של שיעור נהיגה בישראל היא 1.16% מהשכר הממוצע במשק, לעומת 0.77% בבריטניה או 0.83% בגרמניה. מבין המדינות שמחייבות שיעורי נהיגה, רק באיטליה מדובר במעמסה כבדה יותר - שם עלות שיעור נהיגה היא 1.49% מהשכר הממוצע. העלות הממוצעת של הוצאת רישיון בישראל מגיעה ל–70% מהשכר הממוצע במשק - נתון גבוה מבמדינות OECD. במשרד התחבורה, אגב, טענו בימים האחרונים בהתייחס לממצאים, כי בבדיקה חוזרת שביקשו נמצא כי העלות בישראל אינה חריגה במיוחד, וקרובה לממוצע האירופי.

27 תלמידים 
בשנה למורה

למרות ההוצאות הגבוהות יחסית של התלמידים, אין בכך כדי להבטיח שכר הוגן למורי הנהיגה. לפי הדו"ח של ארנסט אנד יאנג, אלה סובלים מתחרות גדולה מדי כתוצאה מהצפת השוק במורים ומשחיקה במחירי השיעורים. כדי להפוך למורה נהיגה בישראל, נדרש קורס שמשכו שנה וחצי, ועלותו 24 אלף שקל - כשרף ההכשרה ככלל נמוך יחסית.

לכל מורה יש בממוצע רק 27 תלמידים בשנה, אך מספר התלמידים משתנה באזורים שונים בארץ. בצפון יש עודף של מורי נהיגה, ולכן לכל מורה יש 14.7 תלמידים בשנה בממוצע בלבד. בדרום, לעומת זאת, יש לכל מורה 31.6 תלמידים. לכן, המחירים בצפון נמוכים בעד 25% מאשר בשאר חלקי הארץ. התחרות היא בין מורים לנהיגה במשרה מלאה, לבין מורים במשרה חלקית שיכולים להתפשר על מחירי שיעורים נמוכים יותר.

לאחר קבלת רישיון ההוראה, נדרש המורה להחזיק לפחות מכונית אחת (לפי הדו"ח, מרבית המורים מחזיקים בשתיים - ידנית ואוטומטית), וכן לשאת בהוצאות רבות וגבוהות יחסית, כמו על פרסום, ביטוח ודלק. המכוניות מוחלפות אחת לחמש שנים, ועל המורים להשתייך לבית ספר לנהיגה, ולשלם להם סכום חודשי קבוע של 100–400 שקל, או להעביר אליו חלק גדול מהסכום אותו משלם התלמיד על טסטים פנימיים.

לפי הדו"ח, הכנסות מורי הנהיגה מהשיעורים נעות מ–8,010 שקל בחודש לכמעט 20 אלף שקל (בהתאם למספר השיעורים ולמחירם), ולכך מצטרפות הכנסות נוספות של העמדת מכונית למבחן נהיגה, בסכומים של 2,500–5,000 שקל בחודש. עם זאת, ההוצאות הרבות מביאות את הרווח שלהם לפני מס לטווח של 4,900 עד 13,600 שקל בחודש, ולרווח נטו של 8,700 שקל בחודש לכל היותר, ולשכר ממוצע של 7,900 שקל (ברוטו). מחירי השיעורים, מציינים מחברי הדו"ח, עלו ב–10% בעשור האחרון, לעומת עלייה של 30% במדד.

לפרסם אחוזי הצלחה של מורים בטסטים

תחרות בין המורים אינה דבר רע, אך המורים אינם מתחרים על איכות או על מוניטין, אלא בעיקר על מחירים נמוכים. לפי הדו"ח, השילוב של התחרות העזה והעלות הגבוהה של שיעורי הנהיגה מביאים לא רק להוזלת השיעורים, אלא גם לזילותם. "מרבית התלמידים מנסים לצמצם את העלויות בשלושה מישורים: מציאת מורה בעל עלות נמוכה לשיעור או מציאת מורה שלדעתם יאפשר להם לגשת לטסט אחרי מספר מינימלי של שיעורים או מציאת מורה אשר הם מאמינים יכין אותם בצורה הטובה ביותר כך שייאלצו לעשות מספר מינימלי של בחינות מעשיות", נכתב בדו"ח.

בדו"ח לא פורטה מתודולוגיה לבחינת איכות ההוראה, אך מחבריו מציינים כי נתקלו בכשלים הכוללים "ירידה באיכות ההוראה" ו"חוסר יכולת לכמת ולתמחר איכות ומקצועיות בשוק". הם מציעים כמה פתרונות נקודתיים, אך לא רפורמות שיכולות לספק מענה מקיף לבעיות בטווח הרחוק.

ההצעות כוללות חובה של פרסום אחוזי ההצלחה בטסטים בפרסומים של המורה, שאלוני שביעות רצון שימלאו התלמידים, פרסומים רשמיים של משרד התחבורה עם דירוג המורים הטובים ביותר ואף הקצאת טסטים לפי אחוזי ההצלחה בבחינות קודמות. עם זאת, המחברים מציינים כי עלולה להיווצר תלות של המורים בבוחנים, ונדרשת אכיפה כדי למנוע זאת. בדו"ח מומלץ כי משרד התחבורה יאסוף ויפרסם נתונים על המורים - והדבר גם יתמרץ שמירה על שביעות הרצון של התלמיד ועל דרישות הלימוד.

בעיה נוספת היא היעדר הידע של התלמידים באשר להליכי הוצאת הרישיון ומחירם. לכן, מוצע להנפיק עלון עם המידע הכלכלי לקראת הוצאת הרישיון, כולל רשימת המורים לנהיגה באזור המגורים של התלמיד.

הדו"ח ממליץ להוריד את מחירי הטסטים (צעד שיושם), ולפקח על מחירי השיעורים באחת משתי חלופות. האחת, קביעת מחיר מרבי, לצד פרסום של מחיר מומלץ - אם כי יש בכך משום סכנה להאמרת מחירי השיעורים. לחלופין, מוצע לפרסם מחיר מינימום, אך גם בדו"ח מצוין שייתכן שלא תהיה לכך השפעה רבה. עוד מומלץ להעלות את רף ההכשרה של מורי נהיגה, לרבות העלאת תנאי הסף והקשחת המבחנים. עבור התלמידים, עם זאת, אין לארנסט אנד יאנג בשורה של ממש, למעט הכוונה לשפר את איכות לימודי הנהיגה. הם אמנם ישלמו פחות על העמדת המכונית למבחן, אך יתר ההוצאות יישארו גבוהות.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#