חברת החשמל סירבה להתייעל - הציבור שילם עוד מיליארד שקל בשנה - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברת החשמל סירבה להתייעל - הציבור שילם עוד מיליארד שקל בשנה

מצגת שהגישה רשות החשמל לוועדת יוגב מגלה: מנהלים בחברת החשמל הודו כבר לפני עשור כי בחברה יש 2,500 עובדים מיותרים ■ המינוף של החברה לא השתנה מ-1999, אך נוצל להכפלת קופת הפנסיה

32תגובות

קריסתה הפיננסית של חברת החשמל במהלך העשור האחרון נגרמה כתוצאה מהפרשות מופרזות של 13 מיליארד שקל מכספי הציבור לקופת הפנסיה של העובדים, וכתוצאה מרישום חשבונאי מנופח שהביא לגידול של כ-10 מיליארד שקל בהתחייבויות הפנסיוניות - כך עולה ממצגת שהגישה רשות החשמל לוועדת השינוי המבני במשק החשמל (ועדת יוגב).

במצגת נטען כי מנהלים בחברת החשמל הודו כבר לפני עשור כי בחברה מועסקים 2,500 עובדים מיותרים. ואולם, על אף התחייבויותיה החוזרות ונשנות, החברה לא עשתה בנושא דבר - כשעלות חוסר ההתייעלות בחברה, כך נטען במצגת, מוערכת בכמעט מיליארד שקל מדי שנה, במשך כל העשור האחרון.

גרף שהציגה רשות החשמל במצגת, תיעד כיצד על אף תחושת המשבר של השנים האחרונות, החברה שומרת מאז 1999 על רמת מינוף יציבה יחסית, סביב 80%. זאת, בעוד שהיקף הכספים בקופת הגמל המרכזית של עובדיה, הוכפל באותו הזמן מ-13 מיליארד שקל ל-25.5 מיליארד שקל. "אילולא הגידול בהתחייבות לפנסיה היה נרשם שיפור במצבה של חברת החשמל", נכתב על ידי רשות החשמל.

הסיבה לניפוח זה של ההתחייבויות הפנסיוניות, כפי שנחשף בשנים האחרונות ב-TheMarker ובדו"חות מבקר המדינה, נעוצה בהחלטת החברה להכניס להסדר פנסיה צוברת גם את עובדי דור ב' בחברה - ללא אישור ממשלה, וכן פתיחת חשבון הנאמנות הסודי שלתוכו הזרימה החברה במשך עשור כ-2 מיליארד שקל, שלא כדין.

כמו כן, פעלה החברה לניפוח מלאכותי של ההתחייבויות הפנסיוניות באמצעות הנחות מופרזות לגידול השנתי בגמלה (2%). אלה בוטלו ב-2009 ובעקבות הוראת רשות ניירות ערך נאלצה החברה לתקן רטרואקטיבית את דו"חותיה הכספיים ולמחוק 8.8 מיליארד שקל מהמחויבות הפנסיונית.

במקביל, טוענת רשות החשמל, נמנעת חברת החשמל משורת צעדים שעשויים היו להפחית את המחויבות ב-10 מיליארד שקל. כך למשל, סירוב החברה מזה שנים להוון את המחויבות לפי ריבית אג"ח קונצרניות - שיביא להפחתה מיידית של 6-5 מיליארד שקל ברישום החשבונאי של המחויבות. זאת, בעוד שלפני שנתיים, באמצע משבר הגז והמצוקה התזרימית שאליה נקלעה החברה - הוצמדה הגמלה בחברה למדד במהלך שהגדיל את החבות הפנסיונית בעוד 2.8 מיליארד שקל.

"הפתרון למצבה של חברת החשמל לא חייב להיות העלאת תעריף החשמל. די בפתרון חשבונאי כדי לאיין את טענת הפערים", נכתב במצגת של הרשות. חברת החשמל מצדה, דורשת כיום מהרשות להכיר לה ב-4 מיליארד שקל נוספים בגין הפנסיה.

ייקור החשמל אינו נדרש

משנחסמו הדרכים להגדלת ההפרשות לפנסיה, נדדו העברות הכספים התמוהות בחברת החשמל לכיוון הוצאות התפעול. בדו"חות הכספיים של החברה נרשמו ב-2012 חריגות של 963 מיליון שקל מההוצאות המוכרות לה על ידי רשות החשמל - על אף שורת הקלות שאושרו בתקופה זו לחברה, לנוכח משבר הגז, לרבות ויתור על מקדם התייעלות.

לטענת רשות החשמל, הסיבה העיקרית לכך היתה ב-2012 גידול חד בעלויות השכר בחברה, שהיה באותה שנה כ-600 מיליון שקל. גרף אחר שהציגה הרשות הראה כי על אף העלאת תעריף החשמל במשק בשנים האחרונות - עלו בשנים האחרונות ההוצאות החריגות של החברה על מקדם ההתייעלות שבו חויבה.

מכאן, טוענת רשות החשמל כי הפתרון למצבה הפיננסי של חברת החשמל אינו דורש כלל העלאת תעריפים. לטענת הרשות, החזרת הכספים המגיעים לחברת החשמל בגין משבר הגז (2.4 מיליארד שקל), ריקון חשבון הנאמנות הלא חוקי (1.7 מיליארד שקל), החזרת חובות הרשות הפלסטינית (מיליארד שקל), ויתור המדינה על אג"ח צמיתות שנטלה לטובתה (2.5 מיליארד שקל) והתייעלות (2 מיליארד שקל) - עשויים להגדיל את הונה העצמי של החברה ב-5 מיליארד שקל, ולהפחית את המינוף מ-83% ל-76%.

אם על אלה יתווספו שינויים חשבונאיים נדרשים ברישום הפנסיוני, הרי שדרגת המינוף תצומצם כבר לכ-70% - בעוד שהמינוף הנורמטיווי שנקבע לחברה הוא 67%. וזאת, מבלי להזדקק כלל למכירת תחנות כוח או להגדלת פעילותה העסקית של החברה.

עופר וקנין

"לא צריך לשלם על התייעלות"

פרק מרכזי במצגת הרשות הוקדש לרפורמה המבנית הנדונה בחברת החשמל ובמשק החשמל. זאת, תוך יותר מרמז לסכנה הטמונה למשק מאישור "רפורמת שקשוקה", שאותה יידרש לממן הציבור באמצעות תעריף החשמל ללא כל תועלת ממשית. תחת זאת, הוסברה החשיבות של פיצול פעילות חברת החשמל למקטעים המתואגדים בנפרד, כפי שקבעה הכנסת ב-2007.

"קביעת מבנה חברת החשמל היא שתקבע את מבנה משק החשמל", כותבת הרשות. "ההסדרה המבנית ואיכותה ישפיעו באופן מכריע על מודל הסחר בחשמל ועל גובה העלויות לציבור. ככל שמבנה השוק ייוותר מעוות ואחוד, ללא הפרדת בעלות בהולכת החשמל - לא יתאפשר שיפור".

לטענת הרשות, התאגוד בנפרד של מקטעי ייצור החשמל, ההולכה, החלוקה, האספקה - והעברת רשת ההולכה לידי יחידת ניהול מערכת חשמל חיצונית - הם קריטיים ליצירת תחרות. זאת, משום שרק הפרדה תמנע "הורדת שאלטר" על ידי המונופול, תמנע סבסוד צולב בין מקטעים, תאפשר שדרוג השקעות והתמקצעות בכל מקטע בנפרד, תאפשר תחרות על צרכן הקצה ועל השירות שיינתן לו, ובעיקר - תיצור שקיפות, תחסוך ברגולציה, תקטין את חשיפת הממשלה לחברה, תפחית את העלויות המפוקחות ואף תסייע ליזמות הפרטית להתמודד עם מגבלת לווה בודד.

מתווה השקשוקה, הזהירה הרשות, יותיר את החשיפה הפיננסית והניהולית של הממשלה לחברה, יפגע ביכולת האכיפה והפיקוח עליה, יפגע בתחרות ויעמיס על הציבור עלויות גבוהות. "ככל שהמודל שיוצע יביא לתחרות יעילה ולפיקוח אפקטיבי יותר - כך יהיה "שווה יותר" כלכלית וניתן יהיה להצדיק תשלום גבוה לציבור", כותבת הרשות. "הוצאת מנהל מערכת בלבד מידי חברת החשמל אינו מודל כזה" - טענה.

לשם המחשה, הביאה הרשות את התנכלויות עובדי חברת החשמל בשנה החולפת לכל אחד מיצרני החשמל הפרטי. בנוסף, הציגה הרשות כיצד עוותו עלויות ההקמה שרושמת חברת החשמל, היות שהיא מהוונת חלק מעלויות השכר של מקטע זה לרכוש קבוע וחלק מכוח האדם במקטע מדווחים דווקא במקטע החלוקה.

באשר לתביעות הכספיות של העובדים בגין "הסכמתם" ליישום רפורמה, הגדלת רכיב השכר המוכר לפנסיה למשל, מזהירה הרשות כי כל עלייה של 5% בשכר הבסיס משמעותה תוספת חד־פעמית של 2.2 מיליארד שקל להתחייבויותיה הפנסיוניות של החברה ותוספת הזרמה של 30 מיליון שקל בשנה לפנסיה. במצב שכזה, טוענת הרשות, עדיפה כבר הענקת מענקי רפורמה.

עופר וקנין

ואולם, הרשות מזכירה כי "התייעלות איננה רפורמה אלא צעד נדרש בחברות עסקיות שמצדיק עצמו כלכלית והציבור לא אמור לשלם עליה כלל", מזכירה הרשות. כך למשל, הוצאת ניהול מערכת החשמל מידי מונופול החשמל באירלנד או באוסטריה, שלוותה בהתייעלות בהיקפי ענק לעומת זו שמתוכננת בחברת החשמל - לוותה בהוצאות טכניות בלבד, ללא כל מענק לעובדים.

ליצור בורסה של חשמל

להערכת רשות החשמל, כבר ב-2016 יתבסס המשק על ייצור חשמל פרטי בשיעור 34% וכן לשיעור רזרבה של 22% - ללא צורך בהקמת תחנת כוח נוספות על ידי חברת החשמל. הרשות מזהירה מפני מימון כושר ייצור חשמל עודף שמשמעותו עלייה של 1% בתעריף החשמל בעבור כל 400 מגה־ואט עודפים. עם זאת, ממליצה הרשות שלא להסיג את התחרות לאחור, לעודד מבנה של ריבוי יצרנים - ולכן לטפל בעודף הייצור תוך מתן עדיפות ליזמות פרטית.

הרשות צופה הישענות ייצור החשמל על גז טבעי בשיעור 73% עד לסוף העשור, ומזהירה מפני התלות המוחלטת במונופול דלק־נובל, גם בכל הקשור למשק חשמל תחרותי. "תנאי עסקת הגז הם הפרמטר העיקרי ליכולת התחרות בין יצרני החשמל השונים", כתבה הרשות. "הבדל של 1% במחיר בעסקת גז ישפיע על זכות הקיום של יצרן פרטי".

היות שהטיפול במונופול הגז קריטי להתפתחות שוק החשמל, מציעה הרשות, בין היתר, לטפל בו באמצעות מודלים של רכישת גז משותפת, Single Buyer (על ידי מנהל מערכת החשמל), או יצירת שוק משני של גז.

באשר לתמהיל ייצור החשמל בפועל העתידי, אשר יילך ויתבסס על גז ואנרגיות מתחדשות - זה צפוי לדעת הרשות להגביר את קשיי המימון, ולכן רומזת הרשות על צורך בהשארת הסדרי הבטחות הרכישה של המדינה.

באשר למודל הסחר בחשמל - מציעה הרשות לסגת מהמתווה הבילטראלי הנהוג היום (עסקות פרטיות ישירות בין יצרנים לצרכנים/מספקים) - ולעבור למודל ה-POOL (המודל האירי). לפי מודל זה, כל יצרני החשמל במשק מוכרים אותו במכרז למנהל מערכת החשמל (Single Buyer) - שינהל מעין בורסה של חשמל, וימכור אותו הלאה למספקים, שעליהם ימנו גם יצרני חשמל, כשאלה יתחרו אחד בשני על צרכן הקצה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#