ענף חלקי החילוף: כך שולטים יבואני 
הרכב בשוק של 2.6 מיליארד שקל בשנה - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ענף חלקי החילוף: כך שולטים יבואני 
הרכב בשוק של 2.6 מיליארד שקל בשנה

דו"ח של חברת BDI חושף את המספרים שמאחורי השוק הרווחי והנסתר של ענף הרכב הישראלי: יבואני הרכב שולטים ב-62% ממכירות החלפים, נהנים מרווח תפעולי של 20% ומעניקים הנחות מפליגות למוסכים, לחברות הליסינג והביטוח - אך לא לצרכן הפרטי

6תגובות

רווח תפעולי גבוה של עד 20% והנחות עצומות של עד 70% לחברות הליסינג לעומת הנחות זעומות שניתנות לצרכן הפרטי - אלה עיקרי הממצאים בדו"ח שערכה חברת Coface–BDI, שבו סקרה את ענף החלפים בישראל. ענף חלקי החילוף, טוענים ב–BDI, אמנם מתאפיין בתחרות מחירים עזה, אך ממנה נהנים רק הלקוחות הגדולים של החלפים – החנויות, המוסכים, חברות הליסינג והביטוח.

לפי הדו"ח, בענף - שמגלגל מדי שנה 2.6 מיליארד שקל - שולטים עדיין יבואני הרכב, שנהנים מדומיננטיות (62%) וחלקי החילוף המקוריים והיקרים. לפי הדו"ח, הרווח הגולמי הממוצע של יבואני רכב מתחום החלפים בלבד הוא בסביבות 35%–40%, והרווח התפעולי שלהם מגיע ל–20%. לעומתם, יבואנים המתמחים בחלקים תחליפיים נהנים מרווחיות תפעולית ממוצעת של 10%–15%.

מחירי החלפים הם אחד העיוותים העיקריים בענף הרכב הישראלי. דו"ח שהזמין אגף התקציבים במשרד האוצר מחברת שלדור מצא ב–2012 כי מחירי החלפים בישראל גבוהים ב–80%–120% לעומת אלה שנמכרים באירופה. כשהחלפים היקרים מצטרפים למחיר הקנייה הגבוה של המכונית, למחירי הדלק המאמירים ולעלויות הביטוח הגבוהות - נהפכת אחזקת מכונית בישראל ליקרה מאוד. ואולם בעוד שהאחראי למחירים הגבוהים של המכוניות ושל הדלק הוא המיסוי - הרי שבתחום החלפים נובע התמחור הגבוה מכשלי שוק.

כך, למשל, נטען בדו"ח שלדור כי תקנים מחמירים מדי ופערי מידע של הצרכן הפרטי מובילים לשליטה של יבואני הרכב בענף החלפים ולדומיננטיות של החלפים המקוריים והיקרים בהרבה. בעבור חלקי חילוף מקוריים לפורד פוקוס, למשל, משלם הצרכן הישראלי פי שניים מאשר באירופה. יבואני הרכב טענו בעבר כי המחירים הגבוהים שלהם נובעים מהחובה להחזיק מלאי גם של חלקי חילוף שאינם נהנים מביקוש רב. כאן מעיד הדו"ח של BDI גם על התמחור הגבוה מדי של היבואנים המתמחים בחלקים תחליפיים, שאינם נדרשים להחזיק מלאי מקיף, אך נהנים מרווחיות דומה לזו של יבואני הרכב.

עם זאת, מדו"ח BDI עולה כי יבואני הרכב, המשווקים אך ורק חלפים מקוריים ויקרים יותר, שולטים ב–62% משוק החלפים, בעוד שיבואני החלקים התחליפיים מסתפקים ב–38% הנותרים. זהו נתון תמוה לכאורה, שכן מרבית המכוניות בישראל הן בנות יותר משלוש שנים (תקופת האחריות שניתנת על ידי יבוא הרכב), וגיל המכונית הממוצע בישראל הוא כשבע שנים. מכאן, אפשר היה לצפות כי בעלי המכוניות יבקשו להתקין בהן חלקים תחליפיים וזולים יותר. לפי BDI, חלק מקורי עולה פי שניים או שלושה מחלק תחליפי.

ואולם בשל חוסר מודעות צרכנית וחוסר יכולת לזהות איכות של חלק תחליפי, רבים מהנהגים מעדיפים חלפים שנושאים את סמל יצרן הרכב, אף שזה אינו בהכרח איכותי יותר. בנוסף, מרבית המוסכים שהם מורשי יבואן מציעים חלקים מקוריים בלבד, ללא חלופות זולות יותר.

הנחה של 40% לחברות הביטוח

עופר וקנין

הפער הגדול בהכנסות ממכירת חלפים של יבואני הרכב לעומת יבואנים המתמחים בחלקים תחליפיים יכול להסתכם גם במאות מיליוני שקלים. כך, ההכנסות של יבואן החלקים התחליפיים הגדול ביותר, חברת ד.ג.ש בודי פארטס, הסתכמו ב–2012 ב–152 מיליון שקל. באותה שנה, דלק מוטורס, יבואנית חלקי חילוף מקוריים למאזדה, פורד וב.מ.וו, נהנתה בתחום זה בלבד מהכנסות של 458 מיליון שקל.

ב–BDI טוענים כי בין היבואנים יש תחרות עזה ומלחמת מחירים - אך לא בטוח שהלקוח הפרטי נהנה מהן. לפי הדו"ח, 46% מהחלפים בישראל נמכרים למפיצי משנה ולחנויות, 27% מהחלפים נמכרים ישירות מהיבואנים למוסכים, ו–6% נמכרים ישירות לחברות הביטוח. באשר לחברות הליסינג, לקוח הקצה הגדול ביותר - אלה רוכשות 18% מהחלפים ובזכות כוח הקנייה הגדול שלהן נהנות גם מהנחות של עד 70% במחיר החלפים. ומה לגבי לקוחות פרטיים? אלה אחראים לפחות מ–3% מהרכישות ענף, ומדובר בעיקר בשמנים וחומרי קירור למנוע.

ועדת זליכה לבדיקת התחרותיות בענף הרכב, כמו גם דו"ח שלדור, כבר העירו על כך שענף החלפים מתאפיין במחירי מחירון גבוהים ומנופחים, שמהם נגזרות הנחות לגורמים החזקים בשרשרת האספקה - כמו המוסך וחברות הביטוח והליסינג - בעוד שהלקוח הפרטי זוכה במקרה הטוב להנחה זעומה. שיעורי ההנחות על חלפים חריגים בישראל בהשוואה בינלאומית.

לפי שלדור, מוסכים זוכים להנחה של כ–30%, חברות הביטוח מקבלות הנחה של 15%–40% ובחברות הליסינג ההנחות מגיעות ל–70%. לצרכנים הפרטיים, לעומת זאת, יש הנחה זעירה, בשיעור של לא יותר מ–10%. במערב אירופה ובארה"ב ההנחות מגיעות ל–35%, לכל היותר.

בניגוד ל–BDI, בשלדור לא סברו שהרווחים של יבואני החלפים בישראל הם חריגים, וטענו כי אלה אפילו נמוכים מעט מאלה באירופה. הסיבה המרכזית למחירים הגבוהים היא ההנחות: "הלקוחות הגדולים בישראל זוכים להנחות חריגות בהיקפן לעומת הצרכן הפרטי. מצב זה יוצר מנגנון של ניפוח המחיר לצרכן", נכתב בדו"ח.

לפי שלדור, לחברות הליסינג אינטרס מיוחד בקבלת הנחה על מחירי החלפים. במקרה שמכונית עברה תאונה הן מתקנות אותה עם חלפים מוזלים, ומחברות הביטוח של הנהג האחר שהיה מעורב בתאונה, הן תובעות לפי מחיר המחירון. כך, תאונות נהפכות למקור רווח עבור חברות הליסינג - הן מבקשות הנחות גבוהות, והמחיר ללקוח הפרטי מנופח.

מחירי החלפים מובילים לעלייה גם של מחירי פרמיות הביטוח, ולפי הדו"ח, "מחיר הפרמיות בישראל גבוה מהמקובל בעולם, אך אינו נובע מהיעדר תחרות בקרב המבטחים, אלא מרמת המחירים ביתר המקטעים בענף הרכב - עלויות רכב, חלפים ותחזוקה".

גרמניה - היצואנית המובילה לישראל

במחצית הראשונה של 2013 חל גידול של כ–2% בערך היבוא של חלפים, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, וזה הסתכם ב–231 מיליון שקל. מספר כלי הרכב בישראל עלה ב–3% באותה תקופה, אך קיטון של 5% במספר כלי הרכב המעורבים בתאונות באותה תקופה מיתן את העלייה במספר חלקי החילוף הנדרשים.

היצואנית הגדולה ביותר של חלקי חילוף לישראל, במונחי ערך יבוא, היא גרמניה, שתופסת נתח של 28%. אחריה, במפתיע, שוודיה ובלגיה. סין נמצאת רק במקום הרביעי, עם 7%. ואולם, הדבר אינו מעיד על כמות החלקים המיובאים. מדינות אירופה מייצאות לישראל בעיקר חלקים מכניים יקרים, בעוד שסין היא יצואנית גדולה של חלקי מרכב וחלקים מתכלים (כמו רפידות בלם), שמחירם נמוך יותר - ומכאן חלקה הקטן בנפח היבוא. לכן, מנועים ותושבות מנוע תופסים 25% מערך היבוא, ואילו שיעור הפגושים (שמוחלפים בתדירות גדולה יותר), תופס רק 4%.

למרות הרווחיות הגדולה בענף וחסמי הכניסה הגבוהים, BDI מעריכה כי רמת הסיכון בענף החלפים היא גבוהה מהממוצע במשק. הסיבות לכך הן תלות גבוהה בשערי מטבע ובספקים וכן רמת התחרותיות הגבוהה, לדבריהם. סיבה אפשרית נוספת היא הרפורמה הרגולטורית שמתוכננת בענף.

במסגרת חוק רישוי שירותי רכב, אשר מקודם בימים אלה בממשלה, יוקלו התנאים והתקנים שבהם נדרשים לעמוד חלקים תחליפיים כדי להימכר בשוק הישראלי. כך, למשל, החלקים התחליפיים לא יידרשו להיות זהים לחלקים המקוריים, ובמקום תקנים ישראליים ייעשה שימוש בתקנים אירופיים או אמריקאיים, שיאפשרו להרחיב את סל החלפים שמוצע לצרכן. בנוסף, מתוכנן לקום מאגר ממשלתי לחלקי חילוף, שיאפשר השוואה של מחירים וספקים שונים (ראו מסגרת).

כמו כן, קובע החוק כי בכל ביקור במוסך, גם במוסך מורשה, יחויב בעל המוסך להציג בפני הלקוח כמה אלטרנטיבות לחלפים, ולא רק חלפים מקוריים. על יבואני הרכב ייאסר להתערב בהיצע החלפים שמציעים מוסכים, גם באלה המורשים. עם היישום של הצעות אלה, ואולי גם עם תודעה צרכנית מפותחת יותר, שמשווה מחירים, אולי תיגבר התחרות בתחום החלפים בעתיד.

בשנים האחרונות חל קיטון ברווחיות ענף החלפים, בשל יבוא מקביל של חלקים מקוריים ותחליפיים והגברת התחרות. עם זאת, לפי אייל ינאי, מנכ"ל משותף ב–BDI לא צפויים בשוק שינויים דרמטיים: "החסמים לכניסת שחקנים חדשים גבוהים מאוד, ומתח הרווחים הגבוה מאפשר הורדת מחירים. שוק החלפים הוא מוטה מחיר, אבל לא פחות מכך, מוטה מוניטין, ולכן יבואני הרכב המייבאים חלקים מקוריים צפויים להישאר דומיננטיים בשוק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#