שנתיים לרפורמה ברכבת: הכסף לעובדים שולם, הרכבות עדיין נתקעות - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שנתיים לרפורמה ברכבת: הכסף לעובדים שולם, הרכבות עדיין נתקעות

נהגי קטרים "שוכחים" לשחרר בלמים, רכבות נתקעות על המסילה ללא דלק והעובדים שוב רוצים לפתוח בשביתה - על אף שהתחייבו לשקט תעשייתי ■ מה קרה לרפורמה ההיסטורית בחברת רכבת ישראל, ומדוע דווקא שר התחבורה, ישראל כ"ץ, מעכב אותה?

9תגובות

אוהדי קבוצת הכדורגל הפועל באר שבע עשו לפני חודש את דרכם חזרה מחיפה ברכבת, לאחר שקבוצתם סיימה את משחקה מול הפועל המקומית. את אירועי אותו ערב לא יזכרו האוהדים בזכות תוצאת התיקו המאופסת שהשיגה קבוצתם, אלא בגלל העובדה שאת הדרך אל תחנת הרכבת בבאר שבע עשו ברגל, בעודם פוסעים על המסילה בחשכה. קילומטרים ספורים לפני הגעת הרכבת אל התחנה, אפף עשן את הקרונות בעקבות שריפה שפרצה בחדר המנועים של הרכבת. שני נוסעים נפגעו קל משאיפת עשן, אך העדיפו לעשות דרכם לעיר ברגל, מאשר להמתין לכוחות ההצלה ולרכבת החלופית ששוגרה לאזור. "הרגשנו כמו ביציאת מצרים", העיד בבדיחות אחד הנוסעים.

לא חלפו שבועיים, ורכבת שיצאה לדרכה מאשקלון נאלצה לעצור בחלוף מספר דקות לאחר שעשן החל לעלות מגלגלי אחד הקרונות. מאות נוסעים הורדו מהרכבת בעוד שהמאבטחים מתיזים חומרים מעכבי בערה על הגלגלים. בתחקיר קצר שבוצע עוד במקום התברר כי נהג הרכבת "שכח" לשחרר את בלם היד לפני שיצא לדרכו.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

כחלון: "יש לי חלום"

שימוש חופשי

טוויטר הונפקה מעל לטווח היעד לפי שווי של 14.1 מיליארד דולר

עוד יומיים חולפים, ולנוסעי הרכבת בקו תל אביב־ירושלים נכונה הפתעה. לאחר שעה וחצי של נסיעה, נעצרה הרכבת באמצע הדרך, כשנהגה מבשר לנוסעים כי "נגמר לו הדלק". לביתם הגיעו הנוסעים רק כעבור שלוש שעות - ולאחר שהנהלת הרכבת הזעיקה אל המקום אוטובוסים.

תיאורי המקרים האלה לא חדשים. הם אפיינו בעבר את הנעשה ברכבת ישראל - בייחוד בתקופות משבר ביחסי העבודה בחברה. אלא שהתופעות האלה אמורות היו לחלוף מן העולם לפני שנתיים. אז נחתמה ברוב טקס הרפורמה המיוחלת בחברה, שאמורה היתה להוציא לדרך "רכבת חדשה", כלשונו של שר התחבורה, ישראל כ"ץ.

במסגרת ההסכם ההיסטורי שנחתם ברכבת, לאחר חודשים של משא ומתן קשה, הסכימו העובדים להוצאת התחזוקה של שליש מצי הרכבות למיקור חוץ, להקמת חברה בת להובלת מטענים שתועבר לשליטת שותף פרטי ‏(51%‏), וכן להקמה של חברה בת לנדל"ן ופיתוח עסקי. תמורת הסכמתם לשלושה מהלכים אלה, הבטיחה המדינה לעובדי הרכבת תוספת שכר מדורגת של 25.4%, חבילת הטבות חסרת תקדים ומענקים בסך 42–52 אלף שקל לכל עובד - שתסתכם בתשלום של כ–100 מיליון שקל. בסך הכל, יסתכמו תוספות השכר לעובדים בכמיליארד שקל למשך תקופת העסקתם.

מוטי מילרוד

חלק מתוספות השכר המובטחת שולמו כבר רטרואקטיבית, והמענקים שולמו בחלקם ללא קשר ליישום הרפורמה. כך, מיד עם חתימת ההסכם, זכו העובדים למענק חתימה של 12 אלף שקל ולשלוש תוספות שכר רטרואקטיביות בשיעור 10%. בינואר 2013 ניתנה לעובדי הרכבת תוספת שכר של 2.25% לצד "מענק תמרוץ" בשיעור 3%. ביולי הועלתה משכורתם ב–1% נוסף. כשמיקור החוץ של תחזוקת הקרונועים הוותיקים ברכבת ייצא לדרך בסוף השנה, יזכו כל העובדים לתוספת שכר של 2.25%, למענק של 15 אלף שקל - ועובדי המוסכים ייהנו מ–10,000 שקל נוספים.

בתמורה, התחייבו העובדים לשקט תעשייתי של 3.5 שנים. אלא שבחלוף שנתיים ממועד החתימה, מתברר כי הסכמים ומציאות לחוד. השקט התעשייתי לא נשמר ולו לדקה, בשל טענות שונות ומשונות שמעלה הוועד. גם החברות בנות לא הוקמו, דווקא בגלל השר כ"ץ, שמטעמיו האישיים מעכב את הסדרתן. כך, הוזרמו כבר כספי ציבור לכיסם של העובדים, הרכבות ממשיכות להיתקע באמצע הדרך, כ"ץ גזר את הקופון הפוליטי והציבורי שנזקק לו - ורק ציבור הנוסעים עדיין סובל.

כמה זמן לוקח למנות 8 דירקטורים?

הקמת החברות בנות למטענים ולפיתוח עסקי נועדה לנצל את הידע של המגזר הפרטי בפיתוח הפוטנציאל האדיר והלא ממומש של נכסי הרכבת. לרכבת כבר הגיעו בשנים האחרונות פניות מחברות לוגיסטיקה ומטענים שהתעניינו בהתמודדות במכרזי ההפרטה, הכנת המסמכים הנדרשים להקמת החברות הושלמה כבר לפני שנה, אך מאז נתקע המהלך. הסיבה? אי־מינוי דירקטורים לחברות, ומכאן - אי־היכולת למנות לחברות בנות מנכ"לים שיאיצו את ההקמה.

תחילה, טענה לשכת השר כ"ץ כי ערב הבחירות לכנסת לא תוכל לעסוק במינוי דירקטורים, אלא שהנבצרות נמשכה גם חודשים אחרי שכ"ץ מונה מחדש לתפקידו.

ברקע, הועלו השערות שלפיהן התשובה לתעלומת נסיגת השר מהרפורמה שקידם נמצאת בקרב אחת החברות שצפויות להיפגע מהרפורמה במערך המטענים, חברת הלוגיסטיקה מילניום. זאת, משום שבעליה, פיני סבח, הוא פעיל ליכוד בולט. אלא שבלשכת כ"ץ הכחישו את הדברים, והבטיחו כי "אוטוטו" השר חותם על מינוי הדירקטורים.

הרכב הדירקטוריונים בשתי החברות בנות אמור להיות בן 5–7 חברים, שעליהם יימנו: מנכ"ל רכבת ישראל, שני סמנכ"לים ברכבת, עובד משרד האוצר, עובד משרד התחבורה ושני נציגי ציבור. נכון להיום, אושרו בוועדת המינויים בשירות הציבורי ‏(ועדת ברנר‏) רק הדירקטורים מטעם הרכבת. כלומר, חסרים עוד 8 דירקטורים כדי לאפשר את הקמת החברות.

במשרד התחבורה טוענים כי אין לדעתם טעם לחתום על אישור דירקטורים, כל עוד לא הוגשו לידיהם שמות כלל הדירקטורים הנדרשים. באוצר טוענים כי מדובר בהיתממות, ומכנים את השהיית החתימה של שר התחבורה "הפקרות מוחלטת". לטענתם, חתימת כ"ץ על אישור הדירקטורים והגשת דירקטורים מטעמו מתעכבות כל פעם בתירוץ אחר.

ביולי האחרון למשל, שלח ממלא מקום מנהל רשות החברות מכתב לכ"ץ, שבו הוא מפציר בו לחתום בהקדם. במכתב מפורטים שמות של עשרה דירקטורים, שאושרו בידי דירקטוריון הרכבת ובידי הוועדה לבדיקת מינויים עוד ביולי 2012, אך השר טרם חתם על אישורם.

בלשכת כ"ץ טענו אתמול כי יחתום על אישור כל הדירקטורים "בבת אחת", וכי עשרת המועמדים לדירקטוריון ממילא עדיין לא ממלאים את הדירקטוריונים של שתי החברות, וכי יש למצוא ארבעה נציגים נוספים. עוד טוענים בלשכה כי שמות נוספים הוגשו לוועדת ברנר לפני שלושה שבועות, אך זו טרם דנה בהם. כך או כך, נכון להיום, לא אושר מינויו של דירקטור אחד בחתימת שרי התחבורה והאוצר.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "רשימת המועמדים שהועברה לחתימת השר מידי רשות החברות היא רשימה חלקית ואינה כוללת את אנשי הציבור ומועמדי משרדי האוצר והתחבורה. לפני כמה שבועות הועברו שמותיהם של כל המועמדים לוועדה לבדיקת מינויים, שטרם אישרה אותם. דירקטוריון של חברות בנות חדשות לא יכול להתכנס ללא דירקטוריון מלא, ולכן נדרשים דירקטורים נוספים. העיכוב הזמני נוצר בעיקר בעקבות הבחירות והעובדה שנבחר שר אוצר חדש".

בינתיים, יצא לפחות לדרך מיקור החוץ בתחזוקה, שעמד בלב הסכסוך הקודם עם העובדים. באוקטובר זכתה אלסטום הצרפתית במכרז לשיפוץ ולתחזוקה שוטפת של 144 הקרונועים הישנים של הרכבת, למשך 15 השנים הבאות תמורת 1.5 מיליארד שקל, ותחל בעבודתה, בינתיים במתחמי הרכבת, בינואר הקרוב.

שיא במספר הנוסעים ברכבת באוקטובר

באשר ליחסי העבודה המעורערים בחברה, אלה הם תולדה של הדחת הוועד הקודם בראשות גילה אדרעי - שעדיין מנסה למשוך בחוטים בקרב הוועד החדש; וכן המאבקים מתחת לפני השטח בין הסתדרות העובדים לבין ארגון "כוח לעובדים" על הייצוג הרשמי של עובדי הרכבת, והיעדר דמות סמכותית בעלת מעמד בקרב העובדים. בגין כל אלה, נופלים הנוסעים בין כיסאות הקרונות.

לפני כשבועיים הכריז ועד העובדים על סכסוך עבודה עם ההנהלה, בגין רשימה ארוכה של טענות לפגיעה בזכויותיהם. החל בימים אלה הוועד גם יכול לנקוט עיצומים וצעדים ארגוניים, אם כי הבטיח שלא לפגוע בעובדים.

בין היתר, מלינים העובדים על כך שהקופאיות המועסקות דרך חברות קבלן, שאותן הרכבת התחייבה לקלוט, מועסקות רק ב–75% משרה, ופרטיותן נפגעת בשל הצבת מצלמות לצד הקופה. עוד טוען הוועד כי ההנהלה שכרה עובדי קבלן שמתדלקים קטרים, אף שלא עברו הכשרה מתאימה.

בשני המקרים האלה, יש לציין, מתנהלות חקירות פליליות בחשד למעילה בכספי הקופות ולגניבות דלק - ומשכך נדרשה הרכבת להציב מצלמות ולשכור שירותי תדלוק חיצוניים. טענה נוספת של הוועד היא שימוש יתר בוועדות משמעת, שמספרן עלה והעונשים בהן הוחמרו.

טענות אלה, יש לציין, הועלו ללא קשר ל"מחלות המסתוריות" שתקפו את נהגי הקטרים פעמיים השנה. טענות הנהגים על שעות עבודה ארוכות מדי נפתרו באחרונה בהסכם חדש שנחתם מולם. באשר לכוונת הרכבת לחתוך בהוצאות המוניות שהיא משלמת לעובדים, שהגיעו לכ–17 מיליון שקל אשתקד ויגיעו ל–22 מיליון השנה - סוגיה זו עדיין מתבררת בבית הדין לעבודה.

"תרבות הניהול והתרבות הארגונית השתנו לגמרי", מתעקש מנכ"ל הרכבת, בועז צפריר, שמבקש להראות כי לרפורמה היו גם השלכות חיוביות. "המנהלים מנהלים, מחליטים ומוציאים את ההחלטות אל הפועל. אין יותר ועדות ויועצים על כל ההחלטה. אחת הטענות של העובדים היא שההנהלה חד־צדדית, אבל כך זה עובד. ההנהלה מקבלת החלטות, לא ועד העובדים".

צפריר מתגאה במספר של 400 רכבות ליום, ובשיפור הדיוק של הרכבות שנתיים ברציפות. כך הדיוק בשעות השיא הגיע ל–94% השנה, לעומת 90% בשנה שעברה ו–86.6% לפני שנתיים.

באשר לציבור הנוסעים - הוא ממשיך להצביע ברגליים. אוקטובר האחרון היה חודש השיא של החברה מאז תחילת פעילותה - כ–4.17 מיליון נסיעות - עלייה של כ–18% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. פתיחת הקווים החדשים, ובראשם הקו המהיר בין אשקלון ואשדוד לתל אביב, תרמו לעלייה במספר הנוסעים וגררו בעיה חדשה־ישנה - צפיפות בלתי נסבלת בשעות השיא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#