בעלי SBY: "מתוך 70 מתקינים סולאריים נשארו שלושה וחצי - ועוד חברות ייפלו" - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעלי SBY: "מתוך 70 מתקינים סולאריים נשארו שלושה וחצי - ועוד חברות ייפלו"

תמיר קפלינסקי, בעלי חברת ההתקנות הסולאריות הגדולה בישראל שקרסה, לא מתחמק מאחריות, אבל מתאר מציאות מדאיגה בענף: "רשות חשמל חלשה לא יכולה להתמודד מול גופים עתירי הון, שלא רוצים שלקוחות פרטיים ייצרו חשמל"

11תגובות

"נכון שיש לי אחריות כבעלים וכמנכ"ל, וברור שעשיתי טעויות. הטעות הגדולה ביותר שלי היתה שהסתמכתי על הרגולטור" - במלים אלה סיכם תמיר קפלינסקי, בעלי SBY, חברת ההתקנות הסולאריות הגדולה בישראל, את סיפור קריסתה הפיננסית בסוף השבוע שעבר.

ביום חמישי אישר בית המשפט המחוזי בלוד את בקשת הפירוק של החברה, ומינה את רו"ח בועז גזית למפרק זמני. זאת, נוכח נטל חובות של 46 מיליון שקל לשורת נושים - בראשם כ-70 ספקים מקומיים ‏(20 מיליון שקל‏), ספקי הפאנלים מסין ‏(10 מיליון שקל‏) ובנק הפועלים ‏(10 מיליון שקל‏).

קפלינסקי לא מתחמק מאחריותו הניהולית לקריסה, שאותה הוא מגדיר תזרימית בלבד, אך תולה אותה בעיקר בשתי עילות רגולטוריות: החלטת רשות החשמל מלפני שנתיים להקצות מכסות לסבסוד חשמל סולארי במתקנים קרקעיים, על חשבון מתקנים על גגות - תחום התמחותה של SBY; והשתהות הרשות בפתיחת השוק להתקנה חופשית של מערכות סולאריות לייצור חשמל עצמי ‏(מונה נטו‏).

עופר וקנין

בגלל ההחלטה הראשונה, טוען קפלינסקי, נותרה החברה עם תוכניות על הנייר, היזמים הקרקעיים תפסו את מקומה, וכספים שהשקיעה בפיתוח מערכות על גגות ירדו לטמיון; בגלל הרשלנות לכאורה השנייה, התקשתה החברה לרוץ עם פרויקטים חלופיים, ונקלעה למצוקה תזרימית עד שתחל בביצועם.

"היו לנו ביד מתקנים סולאריים בינוניים בהיקף 37 מגה־ואט מתוך מכסה של 150 מגה־ואט - אך ביום אחד, הרגולציה נהפכה על פיה לטובת הפרויקטים הקרקעיים, ובין רגע נותרנו בלי כלום", מסביר קפלינסקי. "הנזק הראשון היה ברגע שהרגולטור העדיף קרקע חקלאית עם תוכנית בינוי מופקדת על פני גג עם היתר בנייה. הלכנו לבג"ץ, שאמר כי הסוסים כבר ברחו מהאורווה. במקום לסיים את 2012 עם רווח של 50-40 מיליון שקל, הקמנו רק 12 מגה־ואט, והפסדנו פרויקטים בשווי 350 מיליון שקל, ורווח כולל של כ-80 מיליון שקל".

חברות אחרות גם סבלו מהקצאת המכסות. למה אתם קרסתם?

"חברות שיש להן כסף ציבורי - שרדו, והן ממילא נכנסות בשלב המאוחר שלאחר הייזום. אנחנו תכננו, פיתחנו וקידמנו בכסף פרטי. מתוך 70 חברות התקנה נותרו כיום אולי שלוש וחצי חברות, ויהיו עוד נפילות. אנחנו רק חלק משרשרת. כל ה-EPC ‏(חברות תכנון והקמה, א"ב‏) במצב קטסטרופלי. לאף אחת אין כיום הון עצמי או הון חוזר".

"החברה איבדה את כל השווי שלה ביום אחד"

התגאית במחזור של 100 מיליון שקל בשנה. איפה הכסף?

"הכסף הלך להשקעה ברישוי ובפיתוח של מערכות בינוניות. הכנסנו צוות גדול, השקענו ברכישת גגות, בפיתוח רישוי, בתוכניות ובהדמיות. התוכנית העסקית שלנו היתה להיות חברה ציבורית עם 40 מיליון שקל, אבל הבג"צים זרקו אותנו ל-2013 בלי כסף, ולא החזקנו מעמד".

"ב-2011 הציעו לי עשרות מיליונים בעבור החברה", אומר קפלינסקי. "דחיתי את ההצעות מתוך הבנה שבסוף 2012 יהיו לי 40 מיליון שקל בקופה. אלא שהחברה איבדה את כל השווי שלה ביום אחד. במשך שנתיים ניהלנו מאבק נחוש כדי להחזיר את החובות, ואז הגיעה הבשורה של חשמל נטו.

"ההסדרה של רשות החשמל פורסמה לשימוע במארס, בנינו על כניסת כסף ביולי - אלא שהרשות התעכבה בכתיבת הסדר המימון למתקנים האלה ופירסמה אותו לשימוע רק בסוכות. אמנם השוק נפתח אחרי סוכות, אבל בשבילנו זה כבר היה מאוחר מדי, כי תזרימית לא יכולנו למשוך יותר, והיה לחץ מצד הספקים שלנו והעובדים".

במלים אחרות, לטענתך, התנהלות רשות החשמל הפילה אתכם.

"לא רק הרשות אשמה, גם לנו היו טעויות - אם כי עשינו עבודה יוצאת מן הכלל. הצוות שלנו ידע על החובות, אבל האמין שאפשר להחזיר אותם - ולא הצלחנו, כי יש גבול לכמה ניתן לחכות עד שהרשות תזוז. שיבוא גורם אחד ויגיד שהתנהלות רשות החשמל שוויונית, שקופה ונעשית בלוח זמנים סביר. שיבוא אחד שיגיד זאת.

"לא יכול להיות שרגולטור כל כך קטן, של 30 אנשים, מנהל את כל משק החשמל, בשעה דרמטית שבו הוא עובר לייצור פרטי. צריכים לחזק את הרשות בחמישה־שישה אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, שייתנו כתף לאורית ‏(פרקש־הכהן, יו"ר הרשות, א"ב‏). המעבר של משק החשמל לידיים פרטיות דורש אתגרים ניהוליים וכלכליים מהרמה הראשונה. אני יודע שהדברים ברשות לא נעשו בזדון, אבל הצוות שם לא מספיק מקצועי ולא מספיק רחב כדי לעמוד באתגר הזה, והקריסה שלנו היא רק קצה הקרחון בנזקים שזה גורם למשק.

"כשהרשות חלשה, היא לא יכולה להתמודד מול גופים בעלי הון, שמצטיידים בלוביסטים וב'לשעברים' - ויש גופים חזקים שלא מתאים להם שלקוחות פרטיים ייצרו חשמל לבד".

מה עכשיו?

"הפוטנציאל שלנו גדול. יש לנו הרבה פרויקטים בצנרת עם היתרי בנייה, כמו בעבור טאוור, מליסרון, דרבן, משקי הדרום, טירת צבי, אורמת או טבע. אני מקווה שייכנס לחברה משקיע, כי יש פה צוות מאוד חזק מקצועית, אם כי הוא יזדקק להסדר חוב".

מה הלקח שלמדת?

"לא פשוט לנהל חברה של 100 מיליון שקל בגיל 38, בלי ניסיון. למדתי על הדרך את היתרונות והחסרונות שלי. כשהבנתי שאני חזק יותר בייזום ובשיווק, הבאתי שני סמנכ"לים חזקים בתפעול ובכספים, שהצליחו לצמצם את החובות. נלחמתי ונפלתי".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#