שטיינמץ מבקש לבטל פסק הבורר שמחייב אותו לשלם 50 מיליון שקל ללנגוצקי - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שטיינמץ מבקש לבטל פסק הבורר שמחייב אותו לשלם 50 מיליון שקל ללנגוצקי

לנגוצקי: "זה מגעיל ומקומם, האופן שבו שטיינמץ עושה כל מאמץ לדחות או לבטל את חובתו לקיים את פסק הבורר, לאחר שלוש שנים של הליך בוררות, תוך ניצול העובדה שכבר איני אדם צעיר"

2תגובות

חברת סקורפיו של בני שטיינמץ הגישה אתמול לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לביטול פסק הבוררות של השופט בדימוס בועז אוקון במסגרתו חויבה לשלם לגיאולוג יוסי לנגוצקי כ-50 מיליון שקל. סקורפיו הודיעה כי היא מוכנה להעמיד ערבות בנקאית בגובה פסק הבורר, באופן שיבטיח את התשלום במקרה בו פסק הבוררות יאושר.

באמצעות עורכי הדין גד טיכו, אורית אלמוזלינו רייז, רונן יניב וגדעון שפק, טענה סקורפיו כי הבורר לא הכריע בטענה מרכזית של סקורפיו שהיה עליו להכריע בה, והיא שעל פי הוראות ההסכם שחל בין הצדדים וכוונת הצדדים, לא היה זכאי לנגוצקי לקבל פיצוי כלשהו בגין אובדן רווחים - הפיצוי שנפסק לו היה בגין אובדן רווחים. סקורפיו דורשת בבקשתה כי פסק הבוררות יתבטל לחלוטין, ולחילופין כי הדיון יוחזר להכרעה חוזרת במסגרת בוררות ביחס לאותה טענה שכלל לא הוכרעה על ידי הבורר.

"עם קבלת פסק הבוררות הוכתה סקורפיו בתדהמה. על אף שלכאורה מדובר בפסק מנומק ומבוסס המחזיק עשרות עמודים, הרי שלמקרא הפסק עולה כי נפל בו פגם מהותי היורד לשורשו של עניין, עקב כך שהבורר לא הכריע באחד העניינים המרכזיים שעמדו להכרעתו, תוך התעלמות מהעדות שהובאה בפניו על ידי עו"ד רם כספי, שהיה פרקליטה של סקורפיו במשא ומתן שקדם לחתימת הסכם היסוד", נטען בבקשה. עוד נטען כי הבורר לא הכריע ולא נימק מה היה הסיכוי ההתחלתי של לנגוצקי למצוא מממן חלופי לפרויקט.

עופר וקנין

יוסי לנגוצקי מסר בתגובה: "זה מגעיל ומקומם, האופן שבו שטיינמץ עושה כל מאמץ לדחות או לבטל את חובתו לקיים את פסק הבורר, לאחר שלוש שנים של הליך בוררות, תוך ניצול העובדה שכבר איני אדם צעיר".

הקרב על הזכויות בתגלית תמר

בסוף שנות ה-90, בתום שנת חיפושים בעולם אחר חברות בינלאומיות שיסכימו לקדוח בחופי ישראל, הצליח לנגוצקי לשכנע את ענקית האנרגיה בריטיש גז לימים (BG) כי פוטנציאל למציאת גז קיים גם בחופי ישראל. BG נעתרה לפנייתו של לנגוצקי להיכנס לרישיונות החיפוש מול חופי צפון המדינה, והותירה לו אופציה ל-5% מהזכויות בתגליות.

לנגוצקי ייסד שותפות מוגבלת (STX) עם שטיינמץ, שבה סוכם כי שטיינמץ יעמיד את חלקם במימון החיפושים וההפקה, ובמקרה של תגלית יזכה ל-80% מהרווחים, וביתרה יזכה לנגוצקי. לאחר כמה דחיות ושינויים במפת הבעלות בפרויקט, נקבע מועד התחלת הקידוחים לנובמבר 2008. ואולם בספטמבר באותה שנה החליט שטיינמץ לפרוש מהקונסורציום לביצוע הקידוח. זאת, אף שהשקיע עד אז בפרויקט כ-2.5 מיליון דולר.

על שטיינמץ עברה אז שנה סוערת בעסקיו הציבוריים. STX אמורה היתה להזרים עד סוף נובמבר 2008 2.25 מיליון דולר נוספים למימון תחילת הקידוח בתמר, אך לא עשתה כן. לרשות לנגוצקי עמדו חודשיים בלבד לאיתור משקיע חדש - משימה שלא עלתה בידו. לאחר שחלף המועד האחרון להעמדת הכספים, חולקו הזכויות בשיעור של 5% שהחזיקה STX בין יתר השותפות לקונסורציום - נובל, דלק קידוחים ואבנר, ישראמקו ואלון גז - לפי שיעור אחזקתן היחסי.

אלבטרוס

בראשית שנת 2010, בעקבות תגלית הגז של תמר, ולאחר שאיבד ברגע האחרון את זכויותיו בתגליות הגיש לנגוצקי תביעה בסך של כמיליארד שקלים וחצי כנגד סקורפיו ובעל השליטה בה, שטינמץ. לנגוצקי העלה בתביעתו שתי טענות מרכזיות: הטענה העיקרית היתה כי סקורפיו הפרה כלפיו את חובתה כשותפה, להמשיך ולממן את מיזם תמר ללא הגבלת סכום וכי אין לה זכות יציאה מהמיזם. הטענה המשנית היתה כי סקורפיו מנעה ממנו את האפשרות לאתר מממן חלופי במקומה.

בהליך הבוררות נחשפו עשרות פניות מצדו של לנגוצקי לבכירי STX, סקורפיו ושטיינמץ עצמו, שבהן התרה בהם שוב ושוב להשקיע את הסכום שבו הם נדרשים לטובת השותפות או להודיע על נסיגתם - כדי שיוכל לאתר משקיע חלופי תחתם. פניות אלה, כך עולה מפסק הבוררות, נענו בהתחמקויות שונות. מן הדיונים בבוררות עלה עוד כי סקורפיו סברה כי לא היתה מוטלת עליה חובה מוחלטת להשקיע כספים, וטענה כי באותם ימים שבהם התבקשה השקעה נוספת היא נאבקה על חייה הכלכליים. מכל מקום, טענה הקבוצה כי פעלה בתום לב.

הבוררות הסתיימה לאחר לאחר שלוש שנים וחצי של הידיינויות. השופט (בדימוס) בעז אוקון, פסק כי שטיינמץ יפצה את לנגוצקי בכ-50 מיליון שקל בגין אובדן מניותיהם בתגליות הגז הטבעי תמר ודלית, שאת גילוייהן יזם לנגוצקי. אוקון קבע כי סקורפיו הפרה את הוראותיו של ההסכם בכך שלא קיבלה בזמן את ההחלטה אם להצטרף לקידוח תמר או לפרוש ממנו. "אני קובע שסקורפיו הפרה את ההסכם שנקשר בינה לבין התובעים, והיא חייבת בנזקים שנגרמו בשל כך, ככל שנגרמו נזקים כאלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#