בג"ץ דחה בקשת המדינה להקדים את שמיעת העתירות בעניין יצוא הגז - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בג"ץ דחה בקשת המדינה להקדים את שמיעת העתירות בעניין יצוא הגז

בקשת המדינה הוגשה לאחר שבשבוע שעבר הודיעה מזכירות בית המשפט העליון לצדדים בעתירות כי דיון שאמור היה להתקיים השבוע בעתירות יידחה בחודש ויתקיים ב-20 לאוקטובר

18תגובות

נשיא בית המשפט העליון, ד"ר אשר גרוניס, דחה היום את בקשת המדינה להקדים את מועד הדיון בעתירות נגד יצוא הגז. בהחלטה קצרה כתב הנשיא כי "בתקופה האחרונה הצטברו תיקים שהצריכו דיון דחוף, כולל בפני הרכב מורחב. עתה מצויים אנו ימים ספורים לפני פגרת סוכות. בנסיבות אלה אין אפשרות, למרבה הצער, להקדים את הדיון הקבוע ליום 20 לאוקטובר 2010".

ביום חמישי הגישה המדינה לבג"ץ בקשה להקדמת מועד הדיון בעתירות וציינה כי "המדינה סבורה כי קיימת דחיפות רבה בשמיעות העתירות בעניין יצוא הגז ובהכרעה בהן. המדינה מודעת לעומס הכבד המוטל על יומנו של בית המשפט. עם זאת, לאור הדחיפות הרבה שקיימת לדעתה בשמיעות העתירות, המדינה תבקש מבית המשפט להקדים, במידת האפשר, את המועד שנקבע כעת לשמיעת העתירות".

בקשת המדינה הוגשה לאחר שבשבוע שעבר הודיעה מזכירות בית המשפט העליון לצדדים בעתירות כי דיון שאמור היה להתקיים השבוע בעתירות יידחה בחודש ויתקיים ב-20 באוקטובר. בתחילת אוגוסט הורה גרוניס למזכירות לקבוע את מועד הדיון בהקדם האפשרי והחליט כי הדיון יתקיים בהרכב של שבעה שופטים בהם הנשיא, המשנה לנשיא מרים נאור, עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, אסתר חיות ונעם סולברג.

מבקשת המדינה בשבוע שעבר, שנכתבה על ידי עו"ד ענר הלמן, סגן מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עולה כי כל הצדדים הסכימו לבקשה להקדמת מועד הדיון, פרט לעורכת דין אחת ששוהה בחו"ל.

אוליבייה פיטוסי

לפני כחודש, לאחר שהתקיים דיון ראשון בעתירות, הוציא הנשיא גרוניס צו על תנאי שמשמעותו היא שהמדינה תצטרך לשכנע את בית המשפט מדוע החלטת הממשלה היתה ראויה וחוקית מבחינה פרוצדוראלית. כלומר שהממשלה אכן היתה מוסמכת לקבל את ההחלטה ולא הכנסת, כטענת העותרים. הממשלה תצטרך גם להסביר שהתרת יצוא בהיקף של 40% היא סבירה.

העותרים, בהם אדם טבע ודין, המרכז האקדמי למשפט ועסקים, הפורום הישראלי לאנרגיה והעמותה לכלכלה בת קיימא, יחד עם חברי הכנסת שלי יחימוביץ', רובי ריבלין, משה גפני ואבישי ברוורמן טענו כי מאחר שמדובר בהחלטה בעלת השלכות היסטוריות, היא צריכה לעלות להצבעה בכנסת.

לטענת העותרים, הממשלה עקפה את הכנסת וקיבלה החלטה הרת גורל לעתיד הכלכלה הישראלית - ללא סמכות. חוות דעת שהגיש היועץ המשפטי של הכנסת, עו''ד איל ינון, לבית המשפט העליון חיזקה את עמדת העותרים. ינון הסביר כי מדיניות חלוקת משאבי הגז לתצרוכת מקומית וליצוא היא "הסדר ראשוני", העוסק בסוגיות בין-דוריות שיש להן השלכות כספיות עצומות ונוגע בשאלה שנויה במחלוקת בציבור הישראלי. לאור זאת, קבע ינון כי "נכון שסוגייה זו תוסדר במסגרת חקיקה ראשית מפורטת ומקיפה".

במקביל לכנסת, הגישה הממשלה את תגובתה לעתירה וטענה כי היא ולא הכנסת מוסמכת לקבוע את מדיניות מכסות הגז שיישמר לתצרוכת ישראלית. באמצעות עו"ד ענר הלמן ממחלקת הבג"צים, טוענת המדינה כי סעיף 33 לחוק הנפט מקנה לשר האנרגיה סמכות להסדיר את המדיניות הכוללת בתחום. הממשלה הוסיפה כי אם יקבל בג"ץ את העתירה, יהיה בכך הוראה לכנסת לחוקק חוק, דבר שבג"ץ אינו עושה.

החלטת הממשלה בעניין התבססה על דו"ח ועדה בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח, שקבעה לאחר שנה וחצי של דיונים כי ישראל צריכה לשמור לעצמה כמות גז שתספיק ל-25 שנה. בעוד שוועדת צמח המליצה על התרת יצוא בהיקף של 50% מעתודות הגז בישראל הממשלה הפחיתה את הכמות ל-40%.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#