מחיר המיחזור: 38 שקל למקרר, 11 שקל לטלוויזיה - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחיר המיחזור: 38 שקל למקרר, 11 שקל לטלוויזיה

בעוד ארבעה חודשים ייכנס לתוקפו חוק מיחזור פסולת אלקטרונית, שיטיל על מי שמשווק מוצרי חשמל את האחריות למיחזורם ■ חברה ראשונה בתחום, מ.א.י, מציעה לבתי עסק לנהל בעבורם את תהליך האיסוף, המיון והמיחזור - ותפרסם תעריפי טיפול לכל מוצר ■ המנכ"ל, דן הלמן: "לא יהיו דמי פיקדון, ולכן גלגול העלויות על הצרכן תלוי ביבואן. נעלה כל חישוב לאינטרנט, כדי שכולם יידעו כמה שווה מיחזור של מוצר"

13תגובות

שוק חדש שיגלגל עשרות מיליוני שקלים לפחות מדי שנה ייפתח בישראל ב-1 בינואר 2014. הוא יעסיק 600-500 עובדים חדשים ויצעיד את ישראל צעד קדימה בשמירה על הסביב - אך עשוי גם לגרור עלייה ביוקר המחיה. השוק ייווסד עם החלת חוק מיחזור פסולת אלקטרונית, שנועד להסדיר את הטיפול בציוד חשמלי לאחר תום השימוש בו. זאת, כשהוא יוצר יש מאין ענף עסקי חדש, הכולל תהליכי איסוף מורכבים יחסית, שינוע, מיון ומיחזור.

לפי החוק, בעלויות התהליך אמורים לשאת יצרני מוצרי החשמל, היבואנים או המשווקים. באיגוד לשכות המסחר הזהירו לפני חקיקת החוק כי העמסת עלויות המיחזור עליהם תגרור התייקרות של עד מאות שקלים למוצר. במשרד להגנת הסביבה הגיבו בביטול, וטענו כי ההתייקרות תסתכם ב-1.5 שקלים בממוצע למוצר. האמת נמצאת קרוב יותר לההערכות המתונות.

חברה עסקית ראשונה, מ.א.י, שמציעה בחודשים האחרונים לבתי העסק הגדולים בישראל את שירותי הניהול שלה להליך המיחזור, פירסמה באחרונה את התעריפון שלה לדמי הגבייה מהיצרנים ומהמשווקים, כשאלה נעים בין 2.3 שקלים למיחזור ציוד משרדי קטן, כמו מדפסת או סורק, 11.1 שקל לטלוויזיה, ומגיעים עד 38.4 שקל למקרר ‏(ראו תרשים).

לשאלה המתבקשת אם עלויות אלה יגולגלו לבסוף על המחיר ללקוח הקצה משיב מנכ"ל מ.א.י, דן הלמן: "לא יהיו דמי פיקדון, ולכן הגלגול תלוי ביבואן. המחיר שאנחנו נגבה משקף את עלות המיחזור של כל מוצר, שמשקלל שינוע, לוגיסטיקה, עלות טיפול וערך הקיימות החברתית של המוצר. נעלה כל חישוב לאתר אינטרנט, כדי שכולם יידעו כמה שווה מיחזור של כל מוצר".

3,000 נקודות איסוף עד ל-2018

George Hotelling

החוק קובע כי יצרנים ומשווקים של ציוד חשמלי ואלקטרוני יהיו אחראים על מוצריהם גם לאחר שהצרכן מסיים להשתמש בהם. מינואר 2014 הם יהיו חייבים למחזר 15% מהכמות שהם מוכרים, ושיעור המיחזור מהמכירות יעלה מדי 
שנה ב–5% עד ליעד של 50% מיחזור ב–2021.

החל מהשנה הבאה תונהג חובת טרייד אין ברכישת מוצרים לבנים גדולים. כלומר, משווקים יחויבו לרכוש מהלקוח מקרר ישן בעת שימכרו לו מקרר חדש. היבואנים והיצרנים יידרשו לפרסם מעל גבי כל מוצר חשמלי את דרך הטיפול בו וידווחו לרגולטור על סך המכירות של כל מוצר. יבואנים שלא יעמדו ביעדי המיחזור ייקנסו ב–3,000 שקל לטונה של ציוד שלא הועבר למיחזור.

כפי שנעשה בעת יישום חוקי המיחזור המקבילים, מצפה המדינה כי המשווקים יקימו תאגידים משותפים - כמו אל"ה ‏(בקבוקי משקה‏) ותמי"ר ‏(אריזות גדולות‏) - שיטפלו במרוכז בנושא המיחזור ובמימונם. מדובר ב"גוף יישום", שבתי העסק יממנו את פעילותו וכן 50% מעלות פעילות ההסברה שיפיק, בתמורה לעמלה שתיגבה מהם בגין טיפול בכל מכשיר.

אלא שהפעם מבקשת חברה עסקית פרטית להקדים את היבואנים והיצרנים ולא להמתין שיקימו בעצמם מלכ"ר או התאגדות למיחזור - אלא להציע להם את שירותי ניהול המיחזור, בתמורה להעמסת רווח יזמי על עלויות הטיפול שייגבו מהם ושאמורות להתחרות בעלות הטיפול העצמי של העסקים.

מאחורי החברה, מ.א.י ‏(תאגיד מיחזור אלקטרוניקה בישראל‏), עומדים שלושה יזמים: הלמן, לשעבר מנהל חברת קרנות הנאמנות של הלמן אלדובי ‏(ואחיו של הבעלים, רוני הלמן‏); איש ההיי־טק אמנון שחור; ומלכיאל רחמים, לשעבר סגן ראש מועצת גוש עציון, שמביא לצוות את הרקע המוניציפלי.

"ליבואנים, ליצרנים ולמשווקים של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה יש אינטרסים מנוגדים", מסביר הלמן את ההיגיון מאחורי הקמת החברה. "בטיפול סביבתי תקין במחשב, למשל, אפשר להפיק ערך כספי רב, כי המתכות בו יקרות. לעומת זאת, בטיפול סביבתי במקרר אין הרבה ערך בחומרים. לכן, משווק אחד לא רוצה לממן את השני - והם מתווכחים.

"מאידך, המכסה שלפיה נמדד המיחזור מחושבת לפי משקל, ולא לפי זהות המכשיר. קל יותר לאסוף מקרר אחד מ–20 מחשבים, ולכן כאן יש יתרון בתמחור ליבואני מוצרי החשמל. כשיש גוף שלישי ולא קשור לצדדים - זה תמיד קל יותר".

הלמן מציין עוד כי פעילות משותפת גוררת אצל כלל המשווקים חשש לתיאום מחירים ועלויות. "הממונה על ההגבלים העסקיים אישר לתאגיד תמי"ר לפעול בעבור כל יצרני האריזות יחדיו, פשוט כי לא היה אף אחד אחר", הוא טוען.

אלטע זאכן - 
עובר עבירה פלילית

מרבית הפסולת האלקטרונית - טלוויזיות, מקררים, סוללות ומצברים - אינה מטופלת. פסולת זו מכילה מרכיבים המסוכנים לבריאות. השלכתה עם הפסולת הביתית מזהמת את הקרקע ואת מקורות המים. ב–2010 הושלכו בישראל כ–85 אלף טונות של פסולת אלקטרונית ומוצרי חשמל.

אייל טואג

במ.א.י מעריכים כי היקף הפסולת האלקטרונית הגיע ב–2012 ל–120 אלף טונות, כשאזרח ישראלי מייצר 16-12 ק"ג פסולת אלקטרונית בממוצע לשנה. לפי הערכות מ.א.י, קצב הגידול השנתי נע בטווח של 9%–5%.

"אנחנו אחת המדינות האחרונות ב–OECD שבה עבר החוק", אומר הלמן. "החוק הישראלי דומה לזה שאומץ בחו"ל. הוא שונה לגבי קטלוג המוצרים, אבל הרציונל הוא אותו רציונל - המשווק שפוגש את הלקוח הוא זה שצריך לדעת לקבל בחזרה את המוצר".

פסולת אלקטרונית מוגדרת בחוק כמוצר שעובד על חשמל - ממקררים, דרך מכשירים סלולריים וכלה בצעצועים. לפי הערכות, 50% מהפסולת האלקטרונית כבדה ‏(מעל 10 ק"ג, מעל 50 ס"מ‏). 15% מהפסולת היא מכשירי IT ‏(מחשבים, מדפסות, סלולר‏). בין היבואנים הגדולים בענף ניתן למנות את אלקטרה, ברימאג, ניופאן, ראלקו, HP ולנובו.

מיחזור הפסולת האלקטרונית ייעשה בתהליך בן ארבעה שלבים. השלב הראשון והמורכב שבהם יהיה האיסוף, שייעשה ממוקדים עירוניים מאובטחים שאליהם תפנה העירייה את הפסולת הביתית ‏(במימון התאגיד‏), או במתחמי בתי העסק של המשווקים.

"חייבים לדאוג לתשתית איסוף קלה ונגישה על הדרך. אנשים הרי לא ייקחו את המיקרוגל לאורך קילומטרים", אומר הלמן, ומצהיר כי יעד החברה ל–2018 הוא להגיע ל–3,000 נקודות איסוף. מהלך ראשון שנקטה החברה בינתיים היה לחתום עם חברת דלק ישראל על פיילוט להצבת ארבעה מתקני איסוף פסולת אלקטרונית במתחמי תחנות התדלוק של החברה. השלב הבא יהיה הסכם עם רשתות המזון הגדולות, שיאפשרו להשתמש בחנייה, בעגלות וגם בעמדות השמירה לריכוז הפסולת האלקטרונית בתחומן.

באשר ללוגיסטיקה, מגלה הלמן, מ.א.י חתמה על הסכם הובלה של הפסולת הקלה יחסית מול חברת דואר ישראל. "המשטח שלנו מותאם למה שמשאיות דואר ישראל יודעות לאסוף. באשר לפסולת הכבדה - היא תיאסף על ידי העירייה או המשווק, ואנחנו נאסוף אותה מהם במכולה".

איך תילחמו במאספים פיראטיים או באלטע זאכן?

"החוק החדש אוסר על פעילות כזאת - זוהי עבירה פלילית. מצד שני, ניתן להשתמש בכוחות השוק. אם הוא מביא את הפסולת למגרש הברזל, ואני אעודד את בעל המגרש לאמץ טיפול סביבתי, להפריד את הפלסטיק ואשלם לו שקל בעבור כל מוצר - אז עשיתי את שלי".

"חייבים לרתום 
את הציבור"

השלב השלישי בתהליך הוא הטיפול בפסולת. הפסולת תופנה למתקן מיון, שם תסווג לפי שש קטגוריות שהוגדרו בחוק: מוצרי קירור או חימום, טלוויזיות, מנורות, ציוד חשמלי בעל צלע מעל 50 ס"מ ‏(מכונת כביסה, הליכון, מייבש‏), מוצרים קטנים ומכשירי IT. בשלב זה מתוכננים שלושה מתקני מיון ידניים - שבהם מתכוונת מ.א.י להעסיק עובדים מקרב אוכלוסיות חלשות ‏(דרך ארגון תב"ת‏).

בהמשך, יוקמו מתקני טיפול בפסולת, האחד לפירוק ידני ‏(שאיבת כספית מנורות, הפרדת סוללות ופלסטיק‏), והשני - מתקן לטיפול ממוכן, שיוקם, ככל הנראה, על ידי יזמים פרטיים.

יש לציין כי מרבית המדינות האירופיות נכשלו בשנים הראשונות ליישום החוק. גם אחרי שש שנים כמעט כולן לא הצליחו לעבור את רף המיחזור של 35%. במ.א.י החליטו ללמוד ממי שכן הצליחה - שווייץ, שבה 85% מהפסולת עוברת מיחזור - ושכרו כיועץ את אחד מבכירי המהלך שם. "כדי להצליח - חייבים לרתום את הציבור", משתף הלמן את הלקח העיקרי שלמדו בחברה. "למדנו מהשווייצים שחייבים לרתום את כל הגורמים המעורבים סביב שולחן עגול".

למעשה, החברה מעניקה שירותי ניהול מבלי לשאת באחריות למילוי החוק. משכך, היא גם לא נדרשת להעמדת הון עצמי גבוה במיוחד. ואולם, גם אם תגייס סביב השולחן את כלל הגורמים, היא חשופה לסיכוני סנכרון בין גורמים שונים בעלי קצב הטמעה שונה.

בעתיד עשויה מ.א.י למצוא את עצמה מתחרה מול גופי יישום אחרים על המשווקים ‏(על הסכום שתגבה‏), וגם מול מתקני הטיפול ‏(על הסכום שתשלם‏). לפי הערכות, כדי להצדיק את המודל הפיננסי, נדרש לה 
פס מיחזור שנתי של 10,000 טונות לפחות.

יש לכם די מקורות לספוג הפסדים בשנים הראשונות?

"יש לנו גב פיננסי, ויש גם חוק שמחייב את השוק - והוא מודע לכך. המחוקק הכיר בקושי הזה ולכן קבע תהליך הדרגתי, שאנחנו כבר נערכים לו מזה תקופה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#