שטיינמץ ישלם ליוסי לנגוצקי 50 מ' ש' על איבוד זכויותיו בתמר - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שטיינמץ ישלם ליוסי לנגוצקי 50 מ' ש' על איבוד זכויותיו בתמר

לאחר שלוש שנים וחצי של בוררות, פסק הבורר בועז אוקון כי שטיינמץ יפצה את לנגוצקי לאחר שלא השקיע את חלקם במימון הקידוחים ■ לנגוצקי: "אני שמח ששטיינמץ, שהתנהג בדרך כל כך לא נאותה - משלם על כך, ובא לציון גואל"

11תגובות

לאחר שלוש שנים וחצי של התדיינויות – הסתיימה הבוקר הבוררות בין הגיאולוג יוסי לנגוצקי לבין איל ההון בני שטיינמץ. השופט (בדימוס) בעז אוקון, פסק כי שטיינמץ יפצה את לנגוצקי בכ-50 מיליון שקל בגין אובדן מניותיהם בתגליות הגז הטבעי תמר ודלית, שאת גילוייהן יזם לנגוצקי. בתגובה, אמר לנגוצקי: "אני שמח ששטיינמץ, שהתנהג בדרך כל כך לא נאותה - משלם על כך, ובא לציון גואל".

ב-2010 תבע לנגוצקי את שטיינמץ לאחר שאיבד ברגע האחרון את זכויותיו בתגליות, והאשים את שטיינמץ בכך. בדצמבר 2011, בפסק בוררות שהשתרע על פני 145 עמודים, קבע אוקון כי שטיינמץ הפר את הסכם השותפות שלו עם לנגוצקי, ולכן יחויב לפצותו אם יוכח בהמשך הנזק שנגרם.

הבורר לא קבע אז בפסיקתו את סכום הפיצויים שלו יזכה לנגוצקי. הדיון בבוררות פוצל לשאלת האחריות, ורק לאחריה ייקבע היקף הנזק או הפיצויים בהליך נפרד.
כפי שפורסם בעבר ב-TheMarker, לנגוצקי דרש פיצוי שווה ערך לאחזקותיו ערב הקידוחים (1%), שהוערך אז בכ-60 מיליון דולר.

בסוף שנות ה-90, בתום שנת חיפושים בעולם אחר חברות בינלאומיות שיסכימו לקדוח בחופי ישראל, הצליח לנגוצקי לשכנע את ענקית האנרגיה בריטיש גז (לימים BG), כי פוטנציאל למציאת גז קיים גם בחופי ישראל.

תומר אפלבאום

BG נעתרה לפנייתו של לנגוצקי להיכנס לרישיונות החיפוש מול חופי צפון המדינה, והותירה לו אופציה ל-5% מהזכויות בתגליות.

לנגוצקי ייסד שותפות מוגבלת (STX) עם שטיינמץ, שבה סוכם כי שטיינמץ יעמיד את חלקם במימון החיפושים וההפקה, ובמקרה של תגלית יזכה ל-80% מהרווחים, וביתרה יזכה לנגוצקי.

לאחר כמה דחיות ושינויים במפת הבעלות בפרויקט, נקבע מועד התחלת הקידוחים לנובמבר 2008. ואולם בספטמבר באותה שנה החליט שטיינמץ לפרוש מהקונסורציום לביצוע הקידוח. זאת, אף שהשקיע עד אז בפרויקט כ-2.5 מיליון דולר.

על שטיינמץ עברה אז שנה סוערת בעסקיו הציבוריים. STX אמורה היתה להזרים עד סוף נובמבר 2008 2.25 מיליון דולר נוספים למימון תחילת הקידוח בתמר, אך לא עשתה כן. לרשות לנגוצקי עמדו חודשיים בלבד לאיתור משקיע חדש - משימה שלא עלתה בידו.

לאחר שחלף המועד האחרון להעמדת הכספים, חולקו הזכויות בשיעור של 5% שהחזיקה STX בין יתר השותפות לקונסורציום - נובל, דלק קידוחים ואבנר, ישראמקו ואלון גז - לפי שיעור אחזקתן היחסי.

בהליך הבוררות נחשפו עשרות פניות מצדו של לנגוצקי לבכירי STX, סקורפיו ושטיינמץ עצמו, שבהן התרה בהם שוב ושוב להשקיע את הסכום שבו הם נדרשים לטובת השותפות, או להודיע על נסיגתם - כדי שיוכל לאתר משקיע חלופי תחתם. פניות אלה, כך עולה מפסק הבוררות, נענו בהתחמקויות שונות.

אלבטרוס

מן הדיונים בבוררות עלה עוד כי סקורפיו סברה כי לא היתה מוטלת עליה חובה מוחלטת להשקיע כספים, וטענה כי באותם ימים שבהם התבקשה השקעה נוספת היא נאבקה על חייה הכלכליים. מכל מקום, טענה הקבוצה כי פעלה בתום לב.

בסופו של הליך, פסק אוקון כי סקורפיו הפרה את הוראותיו של ההסכם בכך שלא קיבלה בזמן את ההחלטה אם להצטרף לקידוח תמר או לפרוש ממנו. "אני קובע שסקורפיו הפרה את ההסכם שנקשר בינה לבין התובעים, והיא חייבת בנזקים שנגרמו בשל כך, ככל שנגרמו נזקים כאלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#