בלעדי

ישראל תקים שני נמלים פרטיים - בחיפה ובאשדוד

ניצחון לשר התחבורה ישראל כץ: הממשלה תפרסם במקביל שני מכרזים להקמת נמלים חדשים - חרף התנגדות האוצר; הממשלה תבחן את ביטול אחד המכרזים בתוך 90 יום, במידה שיתברר כי אין היענות מספקת בשוק הפרטי

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

ישראל תצא בימים הקרובים במהלך להקמה של שני נמלים פרטיים חדשים במקביל – בחיפה ובאשדוד - כך עולה מהדיונים המרתוניים שקיימו בימים האחרונים משרדי התחבורה והאוצר, בחסות ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הסדר זה עדיין לא נחתם בין שרי התחבורה והאוצר. ואולם לפי עיקרי ההבנות בין הצדדים, חברת נמלי ישראל (חנ"י) תפרסם בימים הקרובים במקביל שני מכרזים בינלאומיים להקמת התשתית לנמל החדש בחיפה - נמל המפרץ, ולנמל החדש באשדוד - נמל הדרום.

לפי הסיכום, במידה שפרסום המכרזים לא יעורר בשוק הבינלאומי עניין רב, או במידה שיתברר כי לדעת השחקנים הזרים אין כדאיות בהקמת שני נמלים פרטיים במקביל - תוכל הממשלה לבטל את אחד המכרזים בתוך 90 יום. לפיכך, ייכלל בנוסח המכרזים שיפורסמו סעיף המאפשר את ביטול אחד מהם בחלוף התקופה.

כמו כן, יפורסמו בימים הקרובים מסמכי המיון המוקדם (P.Q) למכרזי ההפעלה ורכש הציוד של שני הנמלים החדשים.במסגרת מכרזים אלה שיפורסמו בשלב מאוחר יותר, יממן הזכיין הפרטי את רכש הציוד לנמל ויתפעל אותו למשך 25 שנה. הקבוצות הבינלאומיות יתמודדו במכרז על גובה דמי השימוש הקבועים שישולמו למדינה בעבור הרציף - בתוספת הכנסה קבועה פר מכולה.

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

הבנות אלה מהוות ניצחון מוחץ לשר התחבורה ישראל כץ, שדחף בעוצמה להקמה במקביל של שני הנמלים הפרטיים החדשים. זאת, חרף התנגדות נחרצת מצד משרד האוצר, אשר טען כי אין למשק צורך בשני הנמלים. ההבנות עשויות לחסוך מאבק פוליטי נוסף בין עיריות חיפה ואשדוד – אשר נלחמו על מיקום הנמל החדש בשטח כל אחת.

באשר לסוגיית תקצוב הפרויקטים, הרי שזו תגרור ככל הנראה פיתרון כפול: גיוס חוב על ידי חנ"י באמצעות הנפקת אג"ח בשוק ההון - וכן העלאה של תעריפי השירות הנמליים שנגבים מהיבואנים והיצואנים. הקמת כל נמל נאמדת ב-1.1 מיליארד דולר. בנוסף, תידרש סביב כל נמל השקעה של 700 מיליון שקל בתשתיות תחבורה נלוות.

בנימין נתניהו וישראל כץצילום: אליהו הרשקוביץ

ההכרעה עברה לנתניהו

מייד עם כינונה של הממשלה החדשה, הוכרז על כוונתה להקים נמלים פרטיים במטרה להכניס תחרות פרטית לנמלים הקיימים ולהביא לייעול תפקודם. מהלך שכזה יידרש במשא ומתן מול הסתדרות העובדים וועדי העובדים בנמלי הים - אשר אמור להיפתח מייד לאחר פרסום המכרזים.

אלא שבמקביל, קמה לתוכנית אופוזיציה מצדו של אגף התקציבים באוצר. לטענת האוצר, המשק אמנם זקוק כיום לרציף נמלי נוסף - אך השני יידרש רק 8-9 שנים לאחר הקמת הראשון (שמתוכננת ל-2018). לכן, נטען, אין כל תכיפות בביצוע שני הפרויקטים כיום. במשרד התחבורה דחו תחזית זו על הסף. לטענתם, מצוקת השוקע בנמלי ישראל, שלא מאפשרת לאניות הגדולות לעגון בהם, מחייבת כבר היום הקמת שני נמלים, כאשר הקמת רציף פרטי אחד לכשעצמה תגרור ביקושים גדולים שיולידו צוואר בקבוק כבר ב-2019. בנוסף, נטען כי מגה פרויקטים שכאלה נדחים לרוב, ולא עומדים בלוחות הזמנים המדויקים – ולכן בפערי הזמנים המדוברים, אין מניעה להוציאם לדרך כבר כעת.

במשרד התחבורה הסבירו כי הנסיבות הפוליטיות כיום לא יחזרו בעתיד, וכי דחיית הפרויקט השני – תבטל אותו למעשה. "משלמים לעובדים פעם אחת" - אמרו במשרד. מנגד, טענו באוצר כי מרגע שאושרה עקרונית הכנסת תחרות פנים-נמלית – "נפרץ הסכר", וכי התקדים כבר יכשיר את הקרקע להקמת הנמל הפרטי השני.

כתבות נוספות באתר TheMarker

לראשונה: תחנה פרטית גדולה מוכרת חשמל לרשת הארצית

"עד גיל 38 אנשים יחליפו 14 מקומות עבודה"

באוצר טענו עוד כי הקמת שני מגה פרויקטים במקביל, תיצור ביקוש מאסיבי לחומרי בנייה דוגמת חול, חצץ ומלט, תפגע בזמינותם, תייקר אותם בעבור הפרויקטים עצמם - מה שיביא לפגיעה באטרקטיביות המכרזים וההצעות, ומכאן – גם בתקבולים שלהם תזכה המדינה לאורך תקופת הזיכיון. בנוסף, נטען, תביא התחרות על המחצבים לעליית מחירם גם בעבור ענף הנדל"ן וזו תייקר למעשה את כלל הבנייה במשק. במשרד התחבורה דחו גם טענות אלה לאחר שהציגו עבורם פתרונות לוגיסטיים שגיבשו.

במשרד התחבורה טענו עוד כי גם במקרה של עודף תשתית, תוכל ישראל ליהפך ל-Hub (מרכז) שיטעון אזורי, כלומר לאפשר העברת מכולות בין קווי ספנות. באוצר מסתייגים מייעוד התשתית הנמלית לשיטעון – וטוענים כי אין בכך ערך כלכלי מספיק לנוכח השקעות העתק בנמלים ותפיסת הקרקע הנדירה יחסית.

צילום: אילייה מלניקוב

לנוכח חילוקי הדעות הקשים, הועברה הסוגיה להכרעת נתניהו. זאת, כשכץ מודיע על כוונתו לפרסם את המכרזים ב-1 ביולי.

הקמת הנמלים החדשים אושרה על ידי הממשלה עוד במאי 2007. לפי החלטת הממשלה, עד סוף 2008 היו אמורים שרי התחבורה והאוצר להכריע בשאלת מיקומו של הרציף הראשון שיוקם - בחיפה או באשדוד - וכן בשאלת משטר ההפעלה (זכיין פרטי או חברה ממשלתית). ואולם, התנגדות ועדי העובדים בנמלים לכל תחרות פנימית הביאה לכך שעד היום לא התקבלה כל הכרעה בנושא.

במקביל, תכנון שני הנמלים התקדם – ואלה צפויים להתאשר סטאטוטורית באוגוסט. בנמל המפרץ מדובר ברציף באורך 1,100 מטר, אשר ייהנה מהארכת שובר גלים ראשי קיים ומהנחת שוברי גלים משניים באורך כולל של 3,100 מטר - ויתוכנן לקיבולת של 1-1.4 מיליון מכולות (TEU) בשנה. בנמל הדרום שבאשדוד מתוכנן רציף באורך 1,050 מטרים, לצד שוברי גלים אורך 2,800 מטר וקיבולת זהה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ