רוצים מכונית חשמלית? אם בחרתם ניסאן ליף, אל תתרחקו מעמדת הטעינה - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מבחן TheMarker

רוצים מכונית חשמלית? אם בחרתם ניסאן ליף, אל תתרחקו מעמדת הטעינה

ניסאן ליף היא המכונית החשמלית הנמכרת ביותר, והוכתרה כמכונית השנה בעולם - אבל כשהיא פגשה את הקיץ הישראלי, גם המזגן לא מנע מהנהג להזיע, מחשש שהסוללה לא תספיק כדי להביאו ליעד

52תגובות

המבחן הראשון של ניסאן ליף בישראל התחיל ברגל שמאל. הליף, שהוצגה לראשונה ב–2009, היא המכונית החשמלית הנמכרת ביותר בעולם, ונבחרה ב–2012 למכונית השנה באירופה ובעולם. אלא שאת טבילת האש שלה בישראל היא עשתה דווקא במכונית בצבע שחור, בצהרי יום לוהט של תחילת הקיץ, כשהמזגן שואב את האנרגיה מהסוללה שלה בקצב מהיר - וברקע נשמעים עדיין הדי קריסתה של חברת בטר פלייס.

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

למרות התזמון הלא אופטימלי מנסה יבואנית ניסאן, קרסו מוטורס, לשכנע את הנהג הישראלי לרכוש מכונית חשמלית במחיר של 140 אלף שקל, ללא התחייבות לתשלום חודשי קבוע. ה–Leaf ‏(עלה באנגלית, וגם ראשי התיבות של "מכונית משפחתית מובילה, ידידותית לסביבה ובת השגה", לפי ניסאן‏) היא אחת המכוניות הראשונות שתוכננו מן היסוד להיות מכונית חשמלית, תחליף אמיתי למשפחתית עם מנוע בנזין. לכן העיצוב של הליף מיוחד ובעיקר אירודינמי, כדי להפוך אותה לחסכונית באנרגיה. גם כל מערכות המכונית תוכננו לנצל פחות חשמל, ולהותיר את המצבר לשימושו של המנוע.

בניגוד לחשמליות אחרות, הליף אינה מכונית עירונית זעירה ומוגבלת אלא משפחתית לכל דבר, בממדים הדומים לפולקסווגן גולף. עם זאת, אין לה גם כל אמצעי להארכת טווח הנסיעה. זוהי מכונית חשמלית טהורה, בלי מנוע בנזין קטן לטעינת הסוללה ‏(כמו בשברולט וולט‏) או מערכת להחלפה מהירה של הסוללה ‏(כמו ברנו פלואנס של בטר פלייס‏). כאשר הסוללה מתרוקנת, נדרשת טעינה חשמלית של שמונה שעות. היצרן טוען אמנם כי הסוללה מספיקה לנסיעה של כ–170 ק"מ, אך איש המכירות בסוכנות ניסאן הזהיר אותי שלא להתרחק יותר מדי מהסוכנות.

משפחתית נוחה ונעימה

למרות הצבע השחור, שמכמין את הקווים, הליף נראית מיוחדת. העיצוב שלה חלקלק, ופריטים כמו פנסים קדמיים ארוכים ומיוחדים מדגישים את השונות שלה. גם בפנים המכונית ניכר שמעצבי ניסאן ביקשו לשמור על ייחודיות. לוח המחוונים מחולק לשלושה - נתונים על המהירות מוצגים ברצועה עליונה צרה, ולא מאלצים את הנהג לכופף ראש; עיקר לוח המחוונים עוסק בסוללה ומציג את האנרגיה שנותרה, הטמפרטורה של הסוללה וכמה זמן טעינה נדרש עד שתהיה טעונה שוב; והחלק השלישי הוא מסך בקונסולה המרכזית, שבו אפשר לראות את צריכת האנרגיה בשלבי נהיגה שונים ושאר נתונים על החשמל.

העיצוב נעים, אבל הוא כבר חדשני פחות מבזמן שבו הוצגה הליף, ומכוניות שגרתיות יותר מציעות לוחות מחוונים נאים אף יותר. גם איכות החומרים טובה, אבל לא בצמרת המכוניות המשפחתיות. ואולם, מה שהדאיג יותר הוא שאחרי ניתוק המכונית מעמדת הטעינה התברר כי יש לנו רק 130 ק"מ עד לטעינה הבאה.

אני מחליט לקחת מסלול קצר שמשלב כמה סוגי כבישים כדי לבחון את המכונית. כבר ביציאה לדרך מתגלים השקט והנועם של הנהיגה בליף. המכונית נוסעת בדממה, התאוצות והבלימות חלקות ומהירות ואין כל ויברציות ורעשים. המנוע החשמלי, בהספק של 110 כ"ס ומומנט של 28.6 קג"מ, מאפשר תאוצות מרשימות. לשם השוואה להונדה סיוויק, שמחירה דומה, יש מומנט של 17.7 קג"מ. משמעות ההבדל היא כי לליף יש הרבה יותר כוח זמין, מיד עם הלחיצה על הדוושה.

בכבישים משובשים מתברר גם כי שיכוך המהמורות שלה מצוין, וזו מכונית נוחה מאוד. נהגים ספורטיביים, לעומת זאת, לא ימצאו את מבוקשם בליף - ההיגוי שלה קל וחסר כל תחושה, אפילו בהשוואה למכוניות מודרניות, וגם הביצועים הטובים ייעלמו אם תשלבו את המכונית למצב "אקו", כדי לשמור על הסוללה שלכם לטווח ארוך יותר.

בנסיעת התרשמות קצרה, הליף מתבררת לפיכך כמשפחתית נוחה ונעימה. תא הנוסעים מרווח, הנוחות גבוהה, השקט מופתי ואפילו תא המטען סביר בגודלו - לא דבר מובן מאליו במכוניות חשמליות. יש רק בעיה אחת: הסוללה שלה מתרוקנת בקצב מבהיל.

חרדת הטווח

בנסיעה על כביש מהיר הליף עוקפת ושומרת על קצב גבוה ללא קושי, אך מספר הקילומטרים שמציג מחשב הדרך יורד והולך. גם כיבוי והתנעה של המנוע מקצרים את טווח הנסיעה, והמזגן לא תורם לכך. כך קורה שהנהג מסתכל בלוח המחוונים בעצבנות גוברת והולכת. למעשה, מעולם לא הרגשתי מהי "חרדת טווח" עד לנסיעה בליף. במסלול הנסיעה הקצר נסענו 70 ק"מ, אבל בסופו הראה מחשב הדרך שנותרו לנו רק שבעה ק"מ, כך שבמקום 130 ק"מ של טווח היו לליף 77 ק"מ בלבד. בקילומטרים האחרונים נהגתי בקצב צב, במסלול הימני ובמצב אקו, שמחליש את המנוע, כדי שלא ניתקע ללא סוללה בצד הדרך. השלווה, לפיכך, פינתה מקומה לפאניקה כאשר הסוללה התרוקנה ומחשב הדרך לא חסך מהנהג גם את המידע על כמה זמן ייאלץ לבלות מול עמדת טעינה.

ב–2013 מכונית חשמלית כבר לא מעוררת הרבה תשומת לב בישראל, למרות המדבקות הזוהרות. הליף גררה כמה מבטים סקרניים - אבל גם פרצופים מלאי רחמים שאומרים "קניתם מכונית חשמלית?". זו מכונית מעניינת, אבל ללא פתרון להארכת טווח, כמו החלפת הסוללות של בטר פלייס, למשל, היא תישאר נישתית.

בקרסו לעומת זאת מקווים למכור אותה כמכונית שנייה במשפחה למשפחות עם בית פרטי, שבו אפשר להתקין עמדת טעינה. חובבי טכנולוגיה אולי ייהנו ממנה, ו–140 אלף שקל הם באמת מחיר נמוך יחסית לחשמלית, אבל היא מכונית מוגבלת מאוד. בעתיד אמורה להגיע לישראל גרסה משופרת של הליף, עם טווח נסיעה ‏(מוצהר‏) של 200 ק"מ. יחד עם פרישה רחבה יותר של עמדות טעינה, הגרסה הזאת תוכל אולי להפוך את המכונית לרלוונטית יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#