נתניהו לוקח הימור מסוכן - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו לוקח הימור מסוכן

לשכת רה"מ מנסה לאתר כל טריק שיאפשר לה לאשר את יצוא הגז בממשלה

13תגובות

1. לא להתמודד, לעקוף. לשכת ראש הממשלה מפחדת מכנסת לעומתית. לכן בחודשים האחרונים היא מנסה להתחכם ולאתר כל טריק שיאפשר לה לאשר את הסדרת יצוא הגז בממשלה בלבד - בלי צורך לדון בה בוועדות הכנסת ובמליאה. כלומר, לעקוף את הבעיה - במקום להתמודד עמה.

התרגיל שנבחר הוא לטעון כי את כל ההסדרה המורכבת והמפורטת של יצוא הגז - לרבות היבטיה הענפיים, המשפטיים, הכלכליים, המיסויים, הגיאו־פוליטיים והחברתיים - אפשר להלביש על סעיף מעורפל שנחקק ב-1952 במסגרת חוק הנפט, ומתיר לשר האנרגיה לקבוע כמה מהגז במאגר מסוים דרוש לצורכי המשק המקומי, וממנו לגזור שלא נדרשים דיון בכנסת ותיקוני חקיקה - אלא אפשר להסתפק בכך ששרי הממשלה יסמיכו את ידי השר סילבן שלום.

אם זו לא היתה סוגיה רגישה כל כך, זה היה מצחיק. ניסיון "הלבשה" מלאכותי ומגושם שכזה לא רק שנופל במבחן הסבירות וחוטא לאינטרס הציבורי - אלא עשוי גם להתברר כמופרך משפטית. על כך מעיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, כשהוא כותב כי: "ספק אם הוראת סעיף 33 לחוק הנפט יכולה לשאת את מגוון ההוראות שבהצעת ההחלטה".

אמיל סלמן

ליכט הוא יועץ - לא מושל. אם קיים סיכוי, ולו המזערי ביותר, שבחצי לחץ - חצי קריצה, תחת איומי קטסטרופה לאומיים ובניפוי סעיף פה ושם מהסדרת היצוא, ניתן יהיה "להחליק" אותה במסגרת אותו סעיף מסכן מ-1952, הוא לא זה שצריך לכבול את ידי הממשלה. תפקידו הוא להתריע שהמהלך לא ראוי ציבורית, נושא בסיכונים משפטיים ועלול להיות מגולגל מכל מדרגות הבג"ץ שבדרך. מכאן, עוברים המפתחות לידי נתניהו וצוותו.

2. שאלה של כבוד. החשש של נתניהו לא מופרך, אך הוא מתודלק בחוסר הביטחון הפוליטי שהוא מקרין. ההתנגדות ליצוא הגז לובשת מיום ליום יותר גוונים פרלמנטריים־אופוזיציוניים; הדיון הראשון בנושא, בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ אבישי ברוורמן ‏(העבודה‏), כבר אותת על ההשפלות שבדרך, והלך הרוח הציבורי נגד היצוא מתעצם. במקביל, שעון החול של משבר הגז לא עוצר, וודסייד האוסטרלית מגלה סימני איבוד סבלנות, וסחבת ממשלתית של 8 חודשים מאיימת להיהפך לפארסה בינלאומית.

במצב עניינים כזה, עומדות בפני נתניהו שתי אפשרויות. האחת היא למחול על כבודו, להפגין עוצמה פוליטית, ללכת לכנסת, לסגור מראש עם שלי יחימוביץ' ועם ברוורמן את הקופון שיגזרו משינוי הסדרת היצוא בסוף הקרקסים המתוקשרים בוועדה; לחלופין, יכול נתניהו להוביל מהלך שיפקיע את הסמכות לדון בהסדרה מוועדת הכלכלה, ובשם "השלכותיה המאקרו־כלכליות מרחיקות הלכת" להעבירה לוועדת הכספים, שבראשה עומד חבר קואליציה ‏(ח"כ ניסן סלומינסקי מהבית היהודי), ולאשר את ההסדרה שם.

האפשרות השנייה היא לברוח - ולהמר. כלומר, להביא היום את ההסדרה לאישור הממשלה ולהגיע לבג"ץ. שם, יוכל נתניהו לנצח ולצאת מנהיג "אמיץ", או להפסיד - ולחזור עם הזנב בין הרגליים אל כנסת נוקמת, שתגזור על ענף האנרגיה שנה של עינויים, עד שתזלוג טיפת הזיעה האחרונה ממצחו מול כל מצלמת טלוויזיה אפשרית.

לנוכח הכישרון שהפגין בעבר נתניהו בראייה ארוכת טווח, בהתמודדות שקולה עם משברים פוליטיים ובהתבוננות כנה בעיני יריביו - לא נותר לענף האנרגיה אלא לייחל לכך שהבריחה וההימור שבהם יבחר הבוקר לא יהיו לו לרועץ.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#