מאגר ללא מכרז לדלק ונובל - תמורת צינור לאשקלון - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאגר ללא מכרז לדלק ונובל - תמורת צינור לאשקלון

משרד המשפטים אישר הענקת רישיון לאחסון גז במאגר מארי-B המתרוקן, שיוגבל ל-10-7 שנים ■ דלק ונובל מתנגדות להנחת צינור נוסף עד לסוף 2016 ■ שיעור המס על רווחי היצוא - 50% לפחות

4תגובות

מאגר הגז הטבעי מארי-B, שהתגלה ב-1999 מול חופי אשקלון ויתרוקן בקרוב, לא יוחזר לידי המדינה ויימסר לידי שותפות ים־תטיס שמחזיקה בו כיום, קבוצת דלק של יצחק תשובה ‏(53%‏) ונובל אנרג'י האמריקאית ‏(47%‏) - כדי שישמש אותן לאחסון גז שיוזרם ממאגר תמר, שגם בו מחזיקות דלק ונובל ‏(67%‏).

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, אישר את מסירת רישיון האחסון לידי החברות ללא מכרז. זאת, בהסתמך על טענת משרד האנרגיה, שלפיה "הענקת הרישיון נחוצה מטעמי אמינות מערכת האספקה והגדלתה", ואין כיום היתכנות למציאת גורם אחר שיוכל להפעיל את המאגר כמקום אחסון.

בדצמבר אשתקד, ערב הבחירות לכנסת, הכריז שר האנרגיה לשעבר, עוזי לנדאו, על מסירת המאגר לידי ים־תטיס - במהלך שהוגדר אז "מחטף". דלק ונובל קיבלו אמנם לידיהן את החזקה במאגר למשך 30 שנה, אך לפי חוק הנפט החזקה מותנית בהפקת גז - וברגע שזו מסתיימת, נדרשים הזכיינים להשיב את הנכס הציבורי לידי המדינה. אלא שלנדאו החליט להאריך את תקופת החזקה של דלק ונובל במאגר, ולהעניק להן רישיון חדש לאחסון גז.

כתבות נוספות ב-TheMarker:

עובדי המונופולים הממשלתיים לא יוכלו לשבות נגד רפורמות

בכיר בצים: "הסדר החוב יפתור את בעיית המאזן - ויאפשר להנפיק את החברה"

בהחלטת הממשלה, שתונח היום לאישור השרים, תותנה הענקת הרישיון בהנחת צינור גז נוסף מאסדת ים־תטיס אל חוף אשקלון - לרבות הקמת מתקן טיפול בגז - עד 31 בדצמבר 2016. עוד נקבע כי עם סיום תקופת רישיון האחסון, המוערכת בעוד 10-7 שנים, תפקע החזקה של ים־תטיס במאגר וזה יימסר לידי המדינה "פועל ותקין". בשותפות ים־תטיס מתנגדים להתניה זו.

לפי הערכות, עלות הנחת צינור נוסף נאמדת ב-250 מיליון דולר. בים־תטיס סבורים כי אין בו צורך חיוני, משני טעמים: לטענתם, התקנת מדחסים בצנרת שמוליכה כיום את הגז מים־תטיס לאשדוד - בתוספת היתרון התפעולי שבאחסון - יגדילו את כושר אספקת הגז למשק בכשליש, ובכך יענו על הביקושים המאמירים לגז עד לכניסת הגז מלווייתן לחוף. בנוסף, נטען כי אין כדאיות כלכלית במיזם, היות שהוא לא יספיק לכסות את עצמו עד כניסת הגז מלווייתן.

בממשלה דוחים את טענות השותפות. לטענת מקורות בממשלה, קיים צורך ביתירות מערכת ההולכה לחוף, הגעת הגז מלווייתן עדיין לא בטוחה, ודרך הצינור החדש יוכל לזרום גז נוסף - שיצדיקו כלכלית. מעבר לכך, שותפות תמר כבר מחוייבת להניח את הצינור הנוסף לאשקלון, במסגרת חוזה הגז שעליו חתמה מול חברת החשמל.

במקביל, עולה חשש כי המחזיקים במאגר יוכלו לקבוע שרירותית את מחיר האחסון שיגבו מהלקוחות, ולהחליט לאלה מהלקוחות יעניקו שירות ואלה ספקים בעתיד ייהנו מהתשתית. משרד האנרגיה הודיע בעבר כי מחזיקות הרישיון ידרשו לספק שירותי אחסון לכל מפיקי הגז, אך תנאי הרישיון, משכו והמגבלות שיוטלו על המחזיקים בו לא נמסרו - וגם לא נכללים בהצעת המחליטים. כמו כן, לא צוינה האפשרות לגבות מדלק ונובל דמי שימוש בעבור ניצול המאגר לרווחיהן.

אין התניה לפיתוח לווייתן ב-2017

הצעת המחליטים שתונח היום לאישור הממשלה בנושא יצוא הגז, תישען על עיקרי ועדת צמח - עם התיקון שעליו החליטו בשבוע שעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יאיר לפיד, שר האנרגיה והמים סילבן שלום, ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר. כמות הגז שתישמר לצורכי המשק תועלה ל-540 מיליארד מ"ק ‏(BCM‏), אך היא תשקלל כמות גז מוערכת בהסתברות של 50% ‏(P2‏).

לגבי תשתית היצוא והחיבור לחוף, מצויין כי אלה "יתבצעו במעורבות ממשלתית ככל שתידרש", וכי החלופות לכך יוגשו לאישור הממשלה עד סוף השנה. הערה זו עשויה לעכב לפיכך את אישור תוכנית הפיתוח של מאגר לווייתן - במידה שהמדינה תחליט על הקמת צנרת הולכה ימית מרכזית בשליטתה. אגב, הצעת המחליטים אינה כוללת סעיף שלפיו רישיון היצוא מלווייתן יותנה באספקת גז למשק ב-2017. זאת, אף שהתחייבות שכזו עמדה בבסיס ההחלטה לייצא את הגז. גורמים בממשלה נימקו זאת בכך שלפי חוק הנפט, ממילא יחוייבו השותפות בלווייתן בהפקת המאגר בתוך שלוש שנים מיום קבלת החזקה בו.

מיקום מתקני היצוא יהיה בשטח ישראל - אלא אם יקבע אחרת במסגרת הסכם בילטראלי בין מדינות. לפיכך, לכוונת קפריסין לחתום השבוע על מזכר הבנות מול דלק ונובל להקמת מתקן יצוא בדרום האי אין השלכה מעשית.

גולת הכותרת של הצעת המחליטים היא הגבלת היצוא ממאגר תמר - שאיפשרה להגדיל את כמות הגז שתשוריין לטובת המשק המקומי. זאת, לאחר שחלופה זו הועדפה על פני קיצוץ רוחבי ‏(פלאט‏) במכסות היצוא של כלל המאגרים. כפי שפורסם, מאגר תמר יוכל לייצא רק 50% מיתרת הגז שלא התחייב עדיין למכירתה בחוזי מכר ‏(כ-100 BCM מתוך 280 BCM שבמאגר‏) - וזאת כל עוד נשמר מינימום של 540 BCM לטובת השוק המקומי. כלומר, שיצוא מהותי מתמר - מעבר ל-20-10 BCM - יותנה בתגליות נוספות.

במקביל, תדון הממשלה בשני סעיפים שעשויים לגרוע או להוסיף על מכסות היצוא. באחד, תתבקש הממשלה להסמיך את ראש הממשלה ואת שר האנרגיה לאשר יצוא של גז למדינות "גובלות" ‏(קרי, ירדן והרשות הפלסטינית‏) - מבלי לציין כי כמות גז זו תיגרע ממכסת היצוא. מנגד, יוסמך שר האנרגיה, בהתייעצות עם ראש הממשלה ושרי האוצר והכלכלה, לקבוע רשימת מוצרים מבוססי גז טבעי - אשר אם ייוצרו בישראל למטרות יצוא, ייכלל הגז הטבעי שבו השתמשו במכסת היצוא ‏(מפעל מתנול למשל‏).

ייבחן פיצול מאגר לווייתן בין הבעלים

הצעת המחליטים כוללת חזרה על המלצת ועדת צמח לבחינת "מכר בנפרד" - פיצול הבעלויות במאגרי הגז הגדולים של ישראל, תוך חיוב כל אחת מהשותפות בהם למכור את נתח הגז שלה בנפרד. לפי ההצעה, יוטל על משרד האנרגיה לבחון מתן הוראות רגולטוריות למהלך כזה, הממתין עדיין להכרעת הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, לגבי הרכב הבעלות בלווייתן.

"זו פרקטיקה מקובלת במדינות עם משקי גז טבעי מפותחים. הדבר מאפשר הגברת תחרותיות במשק הגז. עם זאת, על האסדרה להתחשב בצורכי המימון של השותפות. אי לכך, יש לבחון את הנושא לעומק ולגבש הוראות מתאימות", נכתב בדברי ההסבר להצעת המחליטים.

באשר לסוגיית מיסוי הגז המיוצא, נקבע כי הוראות המיסוי יונחו על שולחן הממשלה על ידי שר האוצר בתוך 90 יום, במסגרת תיקון לחוק רווחי נפט ‏(חוק ששינסקי‏). המשטר הפיסקלי החדש בענף הגז והנפט בעקבות חקיקת החוק, לא נותן מענה לסוגיית מיסוי הגז המיוצא. זאת, בשעה ששאלות כבדות משקל על מנגנון המיסוי טרם נדונו, בהן מחיר ההעברה של הגז ‏(המחיר המינימלי שיוכר לצורכי מס‏); ההוצאות המוכרות לחברות היצוא; ושיעור המס שיוטל על הפער בין הרווח נטו בעסקת היצוא ‏(netback‏) למחיר ההעברה. לפי הצעת המחליטים, שיעור מס זה יהיה זהה להיטל המגזרי שנקבע במסגרת חוק ששינסקי ‏(50%‏) - אם כי הניסוח בהצעת המחליטים עדיין מעורפל בסוגיה.

בהצעת המחליטים מצוין עוד כי לצורך השלמת פרק המיסוי יידרש גם תיקון חוק הנפט לגבי אופן גביית התמלוגים ‏(שנעשה על ידי משרד האנרגיה‏), וכן תיקון חוק עידוד השקעות הון - כך שהטבותיו לא יחולו על פעילות של יצוא גז.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#