דו"ח: יש להעדיף הקמת מתקנים יבשתיים לטיפול בגז הטבעי - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח: יש להעדיף הקמת מתקנים יבשתיים לטיפול בגז הטבעי

מסמך מקיף שהוכן עבור משרד הפנים קובע כי יש להקים מתקנים יבשתיים על מנת למנוע סיכונים כמו דליפה ממתקן ימי שתזהם את חופי ישראל; המסמך נועד לבחון את ההשפעות הסביבתיות של הקמת מתקני הטיפול בגז

30תגובות

יש לתת עדיפות להקמת מתקנים יבשתיים לטיפול בגז הטבעי, על מנת למנוע סיכונים כמו דליפה ממתקן ימי שתזהם את חופי ישראל - כך קובע מסמך מקיף שהוכן עבור משרד הפנים ונועד לבחון את ההשפעות הסביבתיות של הקמת מתקני הטיפול בגז. עמדה זו סותרת את עמדת תושבים באזור רמת מנשה ועמק חפר המתנגדים להקמת מתקנים יבשתיים וטוענים שניתן לרכז את כל הטיפול בים באופן בטוח.

החודש הוגש למשרד האנרגיה והמים ולמנהל התכנון במשרד הפנים, על ידי משרד לרמן אדריכלים וחברת התכנון הסביבתי "אתוס", תסקיר השפעה על הסביבה של מתקני טיפול גז בים. התסקיר ניתח את ההשפעות שיהיו להקמת אסדות לטיפול בגז הטבעי בשני מתחמים הנמצאים במרחק 7.5 קילומטרים מהחוף. אחד מהם מול חופי דור (חוף הכרמל) והוא ישתרע על שטח כולל של 43 קילומטרים רבועים. השני יהיה במתחם ימי מול חופי בית ינאי ונתניה וישתרע על שטח כולל של 55 קילומטרים רבועים. במתחמים הללו יתבצעו טיפולים שונים בגז לאחר הפקתו מהמאגרים הטבעיים ותאוחסן בו כמות גדולה של גז.

נובל אנרג'י

למהלך הקמת האסדות צפויות להיות השפעות שונות על הסביבה ובהן רעש שעשוי לסכן בעלי חיים ימיים. כמו כן, למתקנים תהיה השפעה חזותית שתפגע בנוף הנשקף לעיני אנשים המבלים בחופים.

ההשפעה הסביבתית והאקולוגית הבעייתית ביותר היא במקרה של דליפת מרכיב בגז הנקרא "קונדנסייט" (condensateׂ), מרכיב עם חומרים מזהמים שבשלב הטיפול עובר ממצב של גז לנוזל. בדרך כלל צבעו בהיר והוא נחשב כחומר דליק ונפיץ ויכול לגרום לזיהום של הים והחוף.

במהלך תסקיר ההשפעה על הסביבה נבדק תרחיש של פיזור קונדנסייט לים כתוצאה מתקלה במיכל שבו הוא יאוחסן על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה. זאת בכמה מצבים מטאורולוגיים ובהם סערה חורפית. בכל התרחישים מתברר שיותר ממחצית הכתם של החומר שידלוף ( יותר מחמישים אלף חביות) תגיע לחוף ותתפזר , על קטע חוף שאורכו 20-35 קילומטרים, אם כי מרביתו תתרכז בקטע של עד חמישה קילומטרים. הכתם יגיע לחוף בטווח של יממה מזמן הדליפה.

משמעות אירוע כזה תהיה פגיעה רחבת היקף בבעלי חיים ובית גידול טבעיים בים באזור חוף הכרמל , הנחשב כאחד מאזורי החוף החשובים והמגוונים ביותר מבחינה אקולגית לאורך חוף הים התיכון של ישראל. זה גם האזור שבו ריכוז גדול של שמורת טבע חופיות וימיות.

לאור ממצאים אלו קובע דו"ח תסקיר ההשפעה על הסביבה: "הזיהום בקונדנסייט צפוי לפגוע באורגניזמים שונים לאורך כל תוואי ההתקדמות שלו ובהגיעו לקו החוף. חשוב גם להדגיש כי בשלב זה לא ידוע הרכבו המדויק ולכן גם לא ידוע אילו אמצעים יינקטו לטיפול. בשל ההשפעות הצפויות בעקבות אירוע שפיכת קונדנסייט לים, להערכתנו המקצועית קיימת עדיפות לקבלת החלטה על טיפול בקונדנסייט ואחסונו ביבשה, בכל תמהיל ים-יבשה עליו יוחלט". משמעות קבלת המלצה תכנונית זו היא שיהיה הכרח להקים חלק ממתקני הטיפול בגז ביבשה. שני המתקנים, באזור דרום הכרמל ובעמק חפר, כבר נמצאים בהליכי תכנון.

לירון שפירא ממטה המאבק של תושבים נגד הקמת המתקן באזור כרמל-מנשה מסר בתגובה: "החלופה שהתסקיר בחן אינה החלופה הימית המלאה על גבי מתקן צף ואינה מתייחסת לכל הטכנולוגיות הנמצאות כיום בשימוש. המדינה שמה לה למטרה להקים מתחם תשתיות פטרוכימיות בדרום הכרמל והתעלמה מתסקיר סביבתי קודם שהוגש על ידי אותו גורם. כך שממילא לא ציפינו ממנהל התכנון להודות בטעותו. כל מטות המאבק וגם המשרד להגנת הסביבה מאוחדים בדעה שהגז יטופל במלואו על גבי אסדות בלב ים". במטה המאבק ציינו שגם יזמי הגז הטבעי מקדמים מהלכים לזיקוק והנזלת הגז על גבי ספינות ענק, מה שמוכיח שטיפול ימי הוא בהחלט ישים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#