ששינסקי: "חשוב לבחון את ההכנסות גם מהמשאבים האחרים - ולא רק מגז" - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ועידת הנשיא

ששינסקי: "חשוב לבחון את ההכנסות גם מהמשאבים האחרים - ולא רק מגז"

"יש להקים קרן ממשלתית לרווחים מהגז הטבעי שתשקיע מחוץ לישראל, והממשלה תוכל ללוות מהקרן במצבי חירום ברוב של 65 ח"כים בכנסת", הציע פרופ' ששינסקי

2תגובות

"על ישראל להקים קרן ממשלתית לרווחים מהגז הטבעי", כך אמר היום (ה') פרופ' איתן ששינסקי בפאנל שנערך בוועידת הנשיא, ובחן את ההשפעות האפשריות של תגליות הגז הטבעי בישראל על הכלכלה. בין היתר, נבחן המודל הנורבגי – שבמסגרתו הוקמה קרן ממשלתית שאליה הועברו הרווחים מיצוא הגז.

פרופ' ששינסקי, שעמד בראש הוועדה לבחינת חלוקת תמלוגי הגז וכיום עומד בראש הוועדה לבחינת התמלוגים מיתר המשאבים של ישראל, אמר כי "הגז הישראלי לא מתקרב לנפט בים הצפוני כמו שיש לנורווגיה. זה לא חסר משמעות, אבל צריך להכניס דברים בפרופורציה. ישראל הוציאה למיקור חוץ את חיפוש הגז, וזו החלטה הגיונית. צריך לפצות אותם על העבודה ועל הסיכונים הכרוכים בכך. הטלנו מס יתר על החברות, כמו במדינות אחרות ואני חושב שזו מדיניות הגיונית".

ששינסקי העלה כמה קווים מנחים כדי למנוע מהכסף בקרן לנזול לתקציב השוטף. "לכ-30-40 מהמדינות בעלות משאבים יש קרנות ממשלתיות. במדיניות אפריקניות הן נשדדו על ידי הממשלה. ההיגיון מאחורי זה הוא פשוט – לשמור על ההכנסות גם לדורות הבאים. הפרטים של איך הקרן מנוהלת חשובים מאוד", אמר ששינסקי. "הפרלמנט בישראל ידון על הקמת קרן ממשלתית והקווים המנחים היו לאמץ את המודל הנורבגי, כלומר, רווחי הקרן יגיעו רק ממיסוי היתר. הקרן תנוהל על ידי בנק ישראל, שיקים מחלקה נפרדת, והקרן תשקיע מחוץ לישראל בניסיון להימנע מהמחלה ההולנדית. בנוסף, ממשלת ישראל תוכל ללוות מהקרן במצבי חירום ברוב של 65 ח"כים בכנסת".

כתבות נוספות באתר TheMarker

כמעט אייפד: מה אפשר 
לעשות עם טאבלט ב-600 שקל

בכיר בדלק קרא בפייסבוק להפחית את יצוא הגז וכינה את הכנסת: "מקום של ליצנים"

ששנסקי גם התייחס לסוגיית הרישיונות ואמר כי "חשבתי אם יש לשנות את מדיניות הרישיונות או לקחת רישיונות, אבל השאלה היא אם הסוסים לא עזבו כבר את האורווה. אם היו עושים את זה כשים תטיס ומארי B התגלו זה היה אולי אפשרי. זה לא המצב כיום. הרישיונות והזכיונות ניתנו. היום רואים שרוב הרישיונות במים הכלכליים של ישראל כבר ניתנו. לשחקנים הנוכחיים יש יתרון משמעותי על פני חברות חדשות. אנחנו נצטרך להפעיל מדיניות רגולטורית וזה נושא מרכזי".

עופר וקנין

ששינסקי אמר כי ההחלטה של ישראל לבחון את ההכנסות מהמשאבים האחרים היא חשובה.

ראש ממשלת נורווגיה לשעבר, קייל בונדוויק, סיפר כי חזר מפגישה עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו ובה עלה גם נושא הגז. "ההמלצה הראשונה שלי לראש הממשלה היא לחשוב בטווח הרחוק בנוגע ליצוא הגז ולשימוש בנפט. המשאבים האלה לא שייכים רק לדור שלנו. הנפט והגז הטבעי מוגבלים ויש להשתמש בהם בזהירות רבה. ההמלצה השנייה שלי היא לנצל את המשאבים בזהירות ביחס לסביבה ולמשאבים אחרים. יש סיבות פוליטיות מובנות לבזבז את רוב הכסף בתקציב השנתי. אבל בגלל שהמשאבים מוגבלים, זה עלול להגביל את השימוש בהם ובנוסף, אנחנו נחמם יותר מדי את הכלכלה". בונדוויק סיפר על הקרן הממשלתית של מדינתו ועל ההגבלות המוטלות עליה כדי למנוע את זליגת הכסף לתקציב המדינה.

אדוארד צ'ו, מומחה בינלאומי לאנרגיה, התייחחס לסוגיית יצוא הגז: "בכל הנוגע ליצוא, השאלה היא לא רק כמה, אלא גם איך ולאן. אחת הסיבות שמשקיעים רוצים החלטה מוקדמת היא כדי שיחתמו על חוזים ארוכי טווח כמה שיותר מהר. אם נפט זה כמו יציאה לדייט - עסקי הגז הם כמו נישואים".

פרופ' ברנדה שפר מאוניברסיטת חיפה טענה כי לגז ולנפט אין חשיבות גיאופוליטית כה גבוהה כפי שטוענים גורמים מסוימים. "שוק הנפט השתנה לחלוטין – אין דבר כזה יותר נשק הנפט או אמברגו נפט. הכוח בידי הצרכנים – שונה מאוד מהאופן שבו מתנהל שוק הגז. ישראל לא צריכה לדאוג מאספקת הנפט. אספקת הז היא נושא חדש יותר. זה לא סחורה - זה לא כמו למכור עגבניות. זה דומה יותר למכירה של מוצר תשתית. הנושא שאנחנו נהפוך למעצמה גיאופוליטית, מגלים שהסחר בו הוא סתם סחר ויש לו השפעות גיאופוליטיות מעטות".

גדעון תדמור, יו"ר דלק קידוחים, התייחס לשאלת היצוא ואמר כי "אם הייתי יכול לייעץ לראש הממשלה הייתי מציע לו להטיל רגולציה ולשמור על תעשיית הנפט והגז וזו העצה שתתן לנו להמשיך בסיפור ההצלחה הזה".

לדברי תדמור, דלק החליטה לקדוח בתמר ב-2008, אף שמרבית הסיכויים היו לקידוח יבש ועל אף המשבר הכלכלי החמור בעולם. הוא הוסיף כי קידוח תמר יוסיף לכלכלה הישראלית 150 מיליארד דולר. לטענתו, הזדמנויות היצוא הן בעלות חשיבות אדירה לישראל.

שפר הגיבה לדברים ואמרה כי "יש מלים גבוהות שצריך להסתכל על הנפח הכולל של הגז, גם לפי ההערכות – הכמויות עדיין נמוכות יותר מבאפגניסטאן, או לוב – וזה עדיין לא פתר את הבעיות שלהן. תחרות היא כלי – לא מטרה. אין תחרות בבנקים - איך תהיה בגז?".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#