"כיום כולם יודעים שצדקתי, אבל נבוכים להודות בכך" - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כיום כולם יודעים שצדקתי, אבל נבוכים להודות בכך"

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, אלונה שפר־קארו, פורשת מתפקידה ערב הדיון בהמלצות ועדת יצוא הגז, שהיתה היחידה להתנגד להן ■ היא תוקפת את בעלי מאגר לווייתן: "לא מוכנים לדבר עם לקוחות כדי להנמיך ביקושים"

17תגובות

"הדיון הציבורי שפתחה ועדת צמח על אופן השימוש במשאבי הטבע, על הזכות לשימוש בהם ועל אופן ניהול הדיונים בנושא, היה לדעתי נקודת מפנה בשיח הציבורי בישראל" - כך מתארת מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, עו"ד אלונה שפר־קארו, את רשמיה מדיוני הוועדה הממשלתית ליצוא הגז.

ערב העלאת המלצות הוועדה להכרעת הממשלה, הודיעה שפר־קארו על פרישתה מהתפקיד, בתום כהונה של ארבע שנים במשרד. בצדק או שלא בצדק, היא תיזכר בעיקר בשל היותה היחידה מקרב שבעת חברי הוועדה שהתנגדה להמלצה לייצא 53% לפחות מהגז הישראלי, לטובת יצוא של כ–40% בלבד שבו תמכה - ושלכיוונו חותרת כעת הממשלה בהסכמה.

"אף נציג מקרב משרדי הממשלה שהיה להם אינטרס בהותרת הגז לצרכים מקומיים לא נכלל בין חברי הוועדה. לא היה לי פשוט, כי הרגשתי שכל מה שאני אומרת גורר התנגדות גדולה בקרב החברים, ואף גורם לכעס. אף אחד לא רצה באמת לשמוע מה יש לי להגיד", נזכרת שפר־קארו. "העובדה שעמדת המיעוט של המשרד נהפכת לקונסנזוס, היא אחד ההישגים החשובים של הקדנציה שלי. כיום כולם כבר יודעים שצדקנו, אבל נבוכים מדי מכדי להודות בכך".

אמיל סלמן

חשיפת הפרוטוקולים של ועדת צמח תיעדה את הוויכוחים הממושכים שניהלה שפר־קארו מול לחץ משרדי האוצר וראש הממשלה להגדיל ככל הניתן את מכסות יצוא הגז, ואת אזהרותיה מפני חישוב חסר של הביקושים לגז בשוק המקומי. "אני מאמינה שככל שיהיה יותר היצע של גז - כך יהיה יותר ביקוש, ולכן אי אפשר היום לדעת מה יהיו הביקושים בעוד עשר ו-20 שנה", היא אומרת.

כתבות נוספות ב-TheMarker

נתניהו מבזבז את הזמן של כולנו

אפל, גוגל, פייסבוק, אמזון - מי ההשקעה הטובה ביותר?

שפר־קארו מאשימה את חברות הגז בניסיון ליצור מצג שווא לכאורה של היעדר ביקושים לגז בשוק המקומי: "אני שומעת יותר ויותר שהשותפות במאגר לווייתן לא מוכנות לדבר עם לקוחות על מכירת גז עד שלא יאשרו את המלצות ועדת צמח - ובכך הן מתחזקות את הפרדיגמה שלפיה אין ביקוש בשוק המקומי, כדי לשרת את היצוא", היא אומרת. "הם לא מוכנים לדבר עם יזמי אמוניה ומתנול, מייצרים תחושה מלאכותית כאילו אין ביקוש לגז, וכל עוד המונופול הזה יושב על השיבר ולא מוכן לדבר עם לקוחות פוטנציאלים - הוא מנציח אמירה שאין לה בסיס".

בסופו של יום, גם את הצבעת בעד יצוא הגז.

"מעולם לא התנגדתי ליצוא. אבל הבדל של 100 מיליארד מ"ק ‏(BCM‏) בין עמדתי לכמות הגז שתשוריין לבין עמדת הוועדה הוא משמעותי. אנחנו לא אנשים הזויים. אני מבינה את הצורך בהכנסות גבוהות כדי לפתח את מאגר לווייתן. אבל קודם צריך להבטיח את מה שהמשק באמת צריך לטווח זמן סביר. את השאר - בבקשה, שייצאו".

את מסכימה לטווח השריון ל–25 שנה שקבעה הוועדה?

"בוועדה רצו לקבוע 15 שנה. אם מאפשרים לכל השימושים האפשריים להתפתח למשך שנות דור - זה סביר".

זה לא תמוה שהמשרד להגנת הסביבה תומך בתעשייה פטרוכימית כבדה, גם אם תבוסס על גז?

"אם התעשייה הזו תרפא את גורם הזיהום מספר 1 כיום בישראל - התחבורה - ותאפשר הנעה בגז דחוס ‏(CNG‏) או בדלק סינתטי ‏(GTL‏), אז ודאי שנתמוך בה. עתודות הגז פותחות בפני ישראל אופקים חדשים, כמו גם מהילה של מתנול בבנזין. מעבר לכך, יש לנו אינטרס מאוד ברור להזיז את איום מיכל האמוניה ממפרץ חיפה. אם נעביר את מיכל האמוניה לדרום, שם ממוקמים עיקר הצרכנים שלו, ונייצר שם גם מתנול מאותו הגז - נרוויח פעמיים: גם הסרת האיום ממטרופולין חיפה וגם דלק נקי יותר".

אם כך, מדוע תמכתם בשעתו בהותרת רק 550 BCM גז לטובת המשק, בעוד שעמדת המשרד הנוכחית היא הותרת 600 BCM?

"השר עמיר פרץ, אימץ עכשיו את המלצת המדענית הראשית במשרד להותיר 600 BCM. בשעתו ערכנו חישובים והגענו למסקנה אחרת, היות שבדו"ח המדענית היו כמה תרחישים. זה לא מדע מדויק".

הוויכוח סביב הותרת 500, 520 או 540 BCM לא נראה כמו "סחר בשטיחים", כהערת יו"ר הוועדה בפרוטוקולים?

"אם זה כך, אז בוא ניקח את המספר המחמיר, ונדאג להיות לארג'ים לכיוון שלנו, הציבור".

"ביקוש מטורף למיחזור בדרום"

מנכ"לות המשרד להגנת הסביבה היתה התחנה הרביעית של שפר־קארו בענף הסביבה, המתפתח. היא החלה בו את דרכה כעורכת דין בכירה בעמותת אדם, טבע ודין, כיהנה ב–2009–2004 כמנכ"לית חיים וסביבה - ארגון הגג של הגופים הסביבתיים בישראל. כשמונה לתפקיד השר להגנת הסביבה, משך אותה גלעד ארדן לתפקיד ראש מטהו, ומשם עברה לפני שנתיים וחצי לנהל את המשרד.

היכרותה המוקדמת של שפר־קארו עם הענף הסביבתי ועם הרגולציה הכרוכה בו, היו בין הגורמים לכהונה הפורייה יחסית שלה ושל ארדן במשרד, שאת גולת הכותרת בה מסמנת שפר־קארו במהפכת המיחזור ובחקיקת המאקרו. "השגנו מיליארד שקל למהפכת ההפרדה במקור ולמיחזור ברשויות המקומיות. זו הצלחה מעבר לכל תחזית. יש ביקוש מטורף מצד הרשויות המקומיות, כשלהפתעתנו הנעימה - ההתלהבות הגדולה יותר נרשמת בערי הדרום, בפריפריה", היא מספרת.

"זו מהפכה תרבותית, התנהגותית וכלכלית. כל התפישה שרווחה עד היום, שראתה בפסולת מטרד - נהפכת לאט לראייה בפסולת כחומר גלם בעל ערך. אין דבר כזה יותר להטמין סתם. היצרנים צריכים לתכנן את המוצר שלהם מראש מתוך חשיבה על איך למחזר אותו".

והם יעשו זאת?

"בגרמניה זה חזק מאוד. זה תופש תאוצה בעולם, אבל בישראל אין ידע. לכן נפגשנו עם ראש הות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג, ביקשנו להקים מרכז מצוינות והוא התלהב מאוד. נפרסם מכרז בהיקף 40 מיליון שקל, ונבקש מאוניברסיטאות לחבור למוסדות מחקר אחרים בשיתופי פעולה, כדי לפתח מודלים עסקיים לצד פיתוחים טכנולוגיים. ביחד עם היטל ההטמנה וחקיקת חוק האריזות ומיחזור הפסולת האלקטרונית - חצי מיליארד שקל שהיו נקברים עד היום בדרום - יוצרים כיום בתעשייה תחרות על הפסולת כחומר גלם".

היו לחצים מצד המגזר העסקי?

"לחצים מטורפים, אך לזכותו של ארדן ייאמר שהוא עמד איתן. נלחמנו בכולם - ביצרני המשקאות, העטיפות, בחברות הדלק - אבל לא הרגשתי שמי מהן מכופפת אותנו. מה יהיה בקדנציה הנוכחית? אני בהחלט מתרשמת שגם השר פרץ מתכוון לעמוד איתן, אבל הבעיה היא שהמצב הכלכלי במשק יהיה לנו לרועץ, כי כשאתה בסנטימנט של מיתון, לבכי יש יותר קשב".

התלונות שמופנות כלפי הרגולציה הסביבתית הן אמנם בכי - או טענות הגיוניות?

"אין ספק שהרגולציה מייקרת להם את העסק. מצד שני, גם ארז ויגודמן ‏(נשיא ומנכ"ל מכתשים אגן, א"ב‏) אמר שמה שהחברה הרשתה לעצמה לעשות לפני חמש־עשר שנים בסין, היא לא יכולה לעשות כיום - ולכן היא רוצה לחזור הביתה. כל חברות התעשייה חוזרות לישראל כי הן מבינות שהדרישות הסביבתיות שלנו לא שונות ממה שנהוג בעולם, ועדיף להן להיות קרובות למרכז הידע שלהן. נכון שהיתה להן תקופה של הלם הסתגלות - בשל הצורך לממן את העלויות הסביבתיות שהן היו רגילות לגלגל עלינו האזרחים, אבל לא 
מכיוון שהדרישות שלנו לשינוי היו מופרזות".

מה את מסמנת כהחמצה?

"לא הספקנו לסיים את חוק שיקום קרקעות מזוהמות. זה חוק נורא מורכב שעבר כבר בקריאה ראשונה. העלות שלו גבוהה - 8 מיליארד שקל - אבל התועלת מוערכת ב–35 מיליארד שקל. השר פרץ הצליח להעביר אותו דין רציפות, אבל החקיקה הולכת להיות ארוכה ומסובכת.

ההחמצה הכי גדולה היא שהממשלה, במסגרת חוק ההסדרים האחרון, ביטלה במחי יד את התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה. זו תוכנית עם תועלת גבוהה פי 6 על עלותה, שכבר התחלנו ליישם בצורה יוצאת מן הכלל ‏(מבצעי ההתייעלות האנרגטית ברשויות והחלפת מוצרי חשמל בזבזניים, א"ב‏), בזכות 140 מיליון שקל שקיבלנו מתוך תקציב של 2 מיליארד שקל לעשור. לדוגמה, הצמיחה הכלכלית של גרמניה התבססה קודם על התייעלות ככלל - ועל התייעלות אנרגטית בפרט, אבל כאן הורדה התוכנית בלי דיון באישון ליל".

מה המסקנה מכך?

"מרגע שמשרד האוצר נהפך להיות שותף של יצחק תשובה בתמלוגי הגז, המדינה איבדה כל רצון לחסוך בחשמל. זה דבר מדהים - הרי אין מחלוקת על כך שהאוצר התרשם מהיעילות הכלכלית של התוכנית, אבל פתאום יש למדינה אינטרס שנשתמש בגז מהר והרבה, ובדיונים הם אומרים לנו במפורש: 'יש מספיק גז. לא צריך להתייעל'".

לנוכח התחזיות הקודרות לארבע שנים לפחות של משבר כלכלי, תחום הסביבה הוא הראשון שישלם את מחיר הקיצוצים?

"ברור, וזה מטריד אותי מאוד. מצד שני, אם היינו תלויים בתקציב המדינה, אפשר היה כבר מזמן לכבות את האור במשרדים וללכת הביתה. אנחנו בקושי מצליחים לעמוד בדרישות החוק כיום, כמו חוק אוויר נקי, כי אין לנו כסף לניטור שוטף. עם זאת, האופטימיות נובעת מהימצאות מקורות מימון אחרים, כמו קרן הניקיון ‏(צבירת היטלי ההטמנה של הרשויות, א"ב‏), שעל סמך תחזית ל–2 מיליון אזרחים שיצטרפו להפרדה במקור עד 2017, היא תצבור עד אז מיליארד שקל".

תישארי בתחום הסביבה?

"בהחלט. זה התחום הכי מאתגר, מעניין ומתפתח בעולם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#